בימינו נפוץ השימוש בשם "אורגן חשמלי" או "אורגן" לכלי מקלדת אלקטרוניים כגון סינתיסייזרים בעלי מקלדת (קלידים), אך זוהי טעות. מקלדות אלקטרוניות קטנות יותר (עם פחות מחמש אוקטבות, ולפעמים עם קלידים קטנים יותר) נקראות בעברית אורגנית.
במהלך המאה ה-20 נבנו אורגנים חשמליים שונים, בתחילה בטכנולוגיה של שפופרות ריק, בדומה לשפופרות הרדיו משנות ה-30 וה-40. אורגנים אלה, כמו למשל אלה שיוצרו על ידי חברת Baldwin, היו מסורבלים, גדולים וכבדים מאוד. צלילם היה רחוק מאוד מצליל העוגבים האקוסטיים. מאוחר יותר (שנות ה-50 וה-60) כאשר הוחלפו השפופרות בטרנזיסטורים, פחתו הסרבול, הגודל והכובד ואיכות הצליל השתפרה. האורגן החשמלי הנודע מכולם הוא אורגן האמונד. האורגנים של חברה זו שמשו לנגינת מוזיקה קלאסית, ג'אז, גוספל וכן במוזיקת הרוק (למשל בלהקות "דיפ פרפל", "הדלתות" ו"החונקים").
כמו בעוגבים האקוסטיים, גם באורגן החשמלי יש מקלדת או כמה, וכן מערכת דוושות. קיימים אורגנים חשמליים אשר להם יש אוקטבה אחת בדוושות, אלה נפוצים יותר וזולים יותר, והדוושות שלהם משמשות בעיקר לקווי באס פשוטים, התומכים באקורדים, בעיקר למוזיקה קלה. באורגנים חשמליים עם שתי אוקטבות וחצי בדוושות (ושתי מקלדות ומעלה) אפשר לנגן את הרפרטואר הקלסי של העוגב. אורגנים אלה יקרים יותר, וכיום הם כוללים מאגרי צלילים של עוגבים אמיתיים שנדגמו באופן דיגיטלי. בעזרת מאגרי צלילים טובים והגברה איכותית, ניתן כיום ליצור חיקויים אלקטרוניים טובים למדי של עוגב אקוסטי, בעלויות נמוכות בהרבה.
טכנולוגיית ה-MIDI מאפשרת הוזלה נוספת, וזאת בעזרת שימוש במערכת דוושות עם ממשק וחיבורי MIDI (נקראת Midi pedalboard), וכלי מקלדת אלקטרוניים זולים יחסית שגם להם יש חיבורי Midi. אלו ניתנים לחיבור ביניהם ו/או למחשב, אשר בו מותקנת תוכנה ובה צלילי עוגבים אמיתיים דגומים. אורגן חשמלי המשלב יחידות נפרדות ביחד, הוא זול אף יותר. Midi מאפשר גם חיבור של מקלדות זולות, כדוגמת מקלדת שליטה חסרת מאגרי צלילים, אל מודול הכולל מאגרי צלילים דגומים של עוגבים אמיתיים.
