ברייקביט
Breakbeat|
מקורות סגנוניים |
אלקטרו, מוזיקה חופשית, מוזיקת היפ הופ, פאנק (Funk), פוסט-דיסקו, טרנטבליזם |
|---|
|
מקורות תרבותיים |
אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, ארצות הברית (היפ הופ)
סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ארצות הברית ובריטניה (מוזיקה אלקטרונית) |
|---|
|
נגזרות |
מוזיקת ג'אנגל, דראם אנד בייס, 2-סטפ גראז', הפי הארדקור, ברייקביט הארדקור, ביג ביט, דאבסטפ |
|---|
|
תת-סוגות |
|---|
|
אסיד ברייקס, ברייקביט אסייתי, ביג ביט, ברייקקור, ברוקן ביט, דיפ ברייקס, אלקטרו ברייקס, פלורידה ברייקס, ניו סקול ברייקס, פסייברייקס, פרוגרסיב ברייקס, ווסט קואסט/פאנקי ברייקס |
|
סוגות היתוך |
|---|
|
ברייקסטפ, ברייקביט הארדקור |
  |
ברייקביט (באנגלית: Breakbeat) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקה אלקטרונית שנוטה להשתמש בברייקים שנדגמו מהקלטות פאנק, ג'אז ו-R&B, בין היתר "Amen, Brother" של הווינסטונס (אנ') (1969), "Give it Up or Turnit a Loose" ו-"Funky Drummer" של ג'יימס בראון, גרסת Incredible Bongo Band (אנ') לשיר "Apache" של ג'רי לורדן (אנ') ו-"Think (About It)" (1972) של לין קולינס (אנ').[1][2] ז'אנר זה השפיע על ז'אנרים אחרים, בין היתר פלורידה ברייקס (אנ'), היפ הופ, ג'אנגל, דראם אנד בייס, ביג ביט, ברייקביט הארדקור (אנ'), גראז' בריטי, 2-סטפ גראז' (אנ'), ברייקסטפ (אנ') ודאבסטפ.[3][4]
הקצב של רצועות ברייקביט, הנע בין 110 ל-150 פעימות לדקה, מאפשר לתקליטנים לערבב ברייקים ביצירותיהם, בעיקר ביצירות היפ הופ, ג'אנגל, דראם אנד בייס והארדקור טכנו.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
