M80 (מ-Messier 80, נקרא גם NGC 6093) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-32,600 שנות אור ממערכת השמש.
היסטוריה
הצביר התגלה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה ב-4 בינואר 1781 והוכנס לקטלוג מסיה, שם תואר כערפילית ללא כוכבים עם מרכז בהיר מוקף בערפיליות שנראה כמו גרעין של שביט. בשנת 1784 צפה האסטרונום ויליאם הרשל ב-M80 וזיהה שזהו צביר כוכבים וציין שזהו צביר עשיר עם צורה כדורית ושמרכז הצביר דחוס מאוד. ג'ון הרשל צפה בצביר בשנת 1830 וציין שכוכביו הבהירים הם מדרגות בהירות 14-15. בשנת 1860 הופיעה בתוך הצביר נובה, שהגיעה לדרגת בהירות 7 והייתה בהירה יותר מכל הצביר.
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 7.3 וגודלו הזוויתי כ-10 דקות קשת, כך שניתן לראותו באמצעות משקפת טובה או באמצעות טלסקופ חובבים. על מנת לצפות בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 14, יש צורך בטלסקופ בינוני. M80 נמצא על הקו המחבר את אנטארס עם גרפיאס (β בעקרב), כ-4.5 מעלות מצפון-צפון-מערב לאנטרס וכ-4 מעלות מדרום-דרום-מזרח לגראפיאס, כך שקל לאתרו. כמו כן, הכוכב ρ (רו) בנושא הנחש נמצא כ-2 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לו.
מאפייני הצביר
M80 נמצא במרחק של למעלה כ-12,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה והוא מקיף אותה בזמן הקפה של כ-70,000,000 שנים. מסתו של M80 מוערכת בכ-500,000 מסות שמש, קוטרו כ-95 שנות אור והוא מאיר בעוצמה של פי 100,000 מהשמש. מרכזו דחוס ביותר, חצי ממסתו מרוכזת ברדיוס של פחות מ-6 שנות אור[1] והוא מסווג כצביר מסוג II - הסוג השני הכי דחוס. בצביר יש מספר גדול יחסית של כוכבים כחולים שמכונים "כחולים מתעכבים" ושגילם צעיר בהרבה מגילו של הצביר. מקובל להניח שהם נוצרו כתוצאה של התנגשויות בין כוכבים פחות מסיביים בליבה הצפופה של הצביר. הספקטרום של אור הצביר מתאים לקרינת כוכב מסוג ספקטרלי F6.[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
