M100 התגלתה ב־15 במרץ1781 על ידי עוזרו של שארל מסיה, האסטרונום הצרפתיפייר מאשן, שבאותו לילה גילה גם את M98 ואת M99 הסמוכות. מאשן דיווח על תגליתו למסיה, שצפה בהן ב־13 באפריל וצירף אותן לקטלוג מסיה. M100 תוארה על ידיו כ"ערפילית ללא כוכבים עם בהירות דומה לשל M99 על האוזן של הבתולה. הוא ציין ששלוש הגלקסיות שגילה מאשן קשות לצפייה בשל עמימותן ושניתן לראותן רק כשמזג האוויר טוב וכשהן גבוהות בשמים. ויליאם הרשל תיאר אותה כערפילית גדולה שבמרכזה צביר כוכבים. ג'ון הרשל צפה בה בשנת 1826 ותיאר אותה כערפילית גדולה שבהירותה גדלה בפתאומיות במרכזה. בשנת 1832 הוא ציין שהיא בהירה למדי, עגולה אך אינה מרשימה במיוחד. בשנת 1850 פרסם ויליאם פרסונס רשימה של 14 ערפיליות בעלות צורה ספירלית וביניהן גם M100.
נכון לשנת 2009, נצפו ב־M100 חמש סופרנובות: SN 1901B, SN 1959E, ו־SN 2006X היו סופרנובות מסוג I, שהגיעו בשיאן לבהירות נראית מדרגות 15–17, SN 1914A שלא ידוע מאיזה סוג היא הגיעה לבהירות מדרגה 15 ו־SN 1979C הייתה סופרנובה מסוג II שבהירותה הגיעה בשיאה לדרגה 11.6.
תצפית
M100 נמצאת בחלקו הצפון־מערבי של צביר הבתולה והיא מהגלקסיות הבהירות שבו. עם דרגת בהירות נראית 9.3 היא ניתנת לצפייה באמצעות משקפת כשתנאי הצפייה טובים או באמצעות טלסקופ חובבים וקל לאתרה כ־1.9 מעלות קשת מצפון־מזרח לכוכב 6 בשערות ברניקי, שבהירותו הנראית היא מדרגה 5, וכ־8.25 מעלות ממזרח־צפון־מזרח לדנבולה. NGC 4350 נמצאת כ-0.9 מעלה מצפון-צפון-מזרח ל־M100, M99 נמצאת כ־1.7 מעלות מדרום־מערב לה, NGC 4450 נמצאת כ-1.8 מעלות מצפון-מזרח לה ו־M98 נמצאת כ־2.4 מעלות ממערב־דרום־מערב לה. כ־2.4 מעלות מצפון-צפון-מזרח ל־M100 נמצאות M85 ו-NGC 4394 הצמודה אליה, כ-2.6 מעלות מצפון לה נמצאת NGC 4293, M88 נמצאת כ־2.6 מעלות מדרום־מזרח לה ו־M91 נמצאת כ־3.3 מעלות ממזרח־דרום־מזרח לה, כולן גם כן גלקסיות השייכות לצביר הבתולה.
תכונות
המרחק אל M100 נמדד באמצעות זיהוי של 20 משתנים קפאידיים באמצעות טלסקופ החלל האבל. הבהירות המוחלטת שלהם חושבה ממחזורי ההשתנות של אורם ובאופן זה נקבע שהמרחק אל M100 הוא 56±6 מיליון שנות אור. מישור הדיסקה של M100 כמעט ניצב לקו הראייה אליה כך שהיא נראית כמעט מעגלית עם קוטר זוויתי של כ־7.4 דקות קשת, השקול לקוטר של כ־120,000 שנות אור. מסתה של M100 מוערכת בכ־2.4×1011 מסות שמש, כ־40% ממסת שביל החלב. לגלקסיה שתי זרועות עיקריות, הדוקות קרוב למרכז ונפתחות כאשר הן מתרחקות ממנו. בין הזרועות העיקריות יש מספר זרועות משנה קצרות. לזרועות צבע כחלחל המראה על נוכחות של כוכבים צעירים וחמים מאוד שנוצרו במאות מיליוני השנים האחרונות, בעיקר בחלקן הפנימי של הזרועות. ל־M100 יש שלוש גלקסיות לווייניות הנמצאות במרחק זוויתי של כ־10 דקות קשת ממנה: NGC 4328 ממזרח, NGC 4323 מצפון ו־NGC 4322 מצפון־מזרח. עם בהירות נראית סביב דרגה 14, נדרש טלסקופ מקצועי על מנת להבחין בשלושתן.
השוואה בין צילומים של מרכז M100 לפני תיקון טלסקופ החלל האבל (משמאל) ואחרי (ימין)צילום נוסף של הגלקסיה על ידי טלסקופ החלל האבל
