M71 (מ-Messier 71; נקרא גם NGC 6838) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים חץ הנמצא במרחק של כ-13,000 שנות אור ממערכת השמש. זהו צביר דליל יחסית וקטן, כך שסיווגו כצביר כדורי לא היה ברור ולפעמים הוא נחשב לצביר פתוח. המתכתיות שלו גבוהה מאוד ביחס לצבירים כדוריים.
היסטוריה
הצביר התגלה על ידי האסטרונום השווייצרי ז'אן פיליפ דה שסו והופיע ברשימותיו משנת 1746 (יחד עם M35). בשנת 1779 פרסם האסטרונום הגרמני יוהאן אלרט בודה קטלוג של ערפיליות שנצפו על ידי האסטרונום הגרמני יוהאן גוטפריד קלר ובו הופיע הצביר כערפילית מספר 7 ותואר כערפילית חיוורת בתוך החץ. פייר מאשן, עוזרו של שארל מסיה, צפה בצביר ב-28 ביוני 1780 ומסיה עצמו צפה בו ב-4 באוקטובר באותה שנה וצרף אותו לקטלוג מסיה, שם תואר כערפילית עמומה ללא כוכבים כ-4 מעלות מדרום ל-M27. בשנת 1784 צפה האסטרונום ויליאם הרשל ב-M71 וזיהה שזהו צביר כוכבים וציין שצורתו אינה סדורה. ג'ון הרשל צפה בצביר בשנת 1827 וציין שיש בו כוכבים מדרגת בהירות 11 ושלחלק הצפוף שלו יש צורת משולש המצביע צפונה.
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 8.2 כך שהוא עמום יחסית. ניתן להבחין בו באמצעות משקפת איכותית או טלסקופ ועל מנת לצפות בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 11, יש צורך בטלסקופ בינוני. למרות עמימותו, קל יחסית לאתרו בשל מיקומו כרבע מעלה מדרום-דרום-מזרח לאמצע הקו המחבר את הכוכבים γ (גמא) בחץ ו-δ (דלתא) בחץ, או מעט יותר ממעלה ממזרח-דרום-מזרח לכוכב ζ (זטא) בחץ. כפי שציין פייר מאשן, כ-4.1 מעלות מצפון-צפון-מזרח לו נמצאת הערפילית הפלנטרית M27 (ערפילית המשקולת).
מאפייני הצביר
M71 הוא צביר דליל יחסית וסווג בעבר על ידי האסטרונומים רוברט טרמפלר והארלו שייפלי, שעסקו בחקר צבירי כוכבים, כצביר פתוח עשיר, דומה לצביר ברווז הבר. בניגוד לצבירים כדוריים רגילים המתכתיות שלו גבוהה ויש בו מעט מאוד כוכבים משתנים - 8 בלבד התגלו בו עד היום. גודלו הזוויתי כפי שמופיע בחשיפה ארוכה הוא כ-7 דקות קשת שממרחק של כ-13,000 שנות אור נותן לו רדיוס של כ-27 שנות אור בלבד. מסתו המוערכת בכ-17,000 מסות שמש נמוכה - פחות מעשירית המסה האופיינית לצבירים כדוריים וצפיפותו נמוכה גם כן - חצי ממסתו (כ-8,500 מסות שמש) מרוכזת ברדיוס של כ-6 שנות אור[2] כשלהשוואה, ב-M70, ברדיוס של 6 שנות אור נכללת מסה של כ-90,000 מסות שמש. הספקטרום של אורו מתאים לקרינת כוכב מסוג ספקטרלי G1.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
