Black Lives Matter
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עדכון
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
לוגו התנועה על רקע צהוב

Black Lives Matter (בראשי תיבות: BLM; בתרגום מילולי לעברית: "חיי שחורים חשובים" או "חיי שחורים נחשבים") היא תנועת מחאה מבוזרת שמקורה בארצות הברית הפועלת נגד אלימות משטרתית, אפליה וגזענות ממוסדת כלפי שחורים. מאז 2013, מחאות תחת מסרים דומים מתארגנות ברחבי העולם.

המסרים המרכזיים שהתנועה מקדמת הם: הרג לא מוצדק של שחורים על ידי גורמי אכיפת החוק, אפיון גזעי, אלימות משטרתית ואי-שוויון גזעי במערכת המשפט בארצות הברית ובחברה האמריקאית בכלל.[1]

התנועה צמחה מתוך הקהילה האפרו-אמריקאית אך פועלת כיום כרשת בינלאומית מבוזרת, ללא מבנה ארגוני או היררכיה פורמלית, של קבוצות פעילות רבות.

ביולי 2013, נעשה שימוש לראשונה בהאשטאג BlackLivesMatter# ברשתות החברתיות, לאחר זיכויו של ג'ורג' צימרמן שירה למוות בטרייוון מרטין צעיר האפרו-אמריקאי (אנ') בפברואר 2012.[2] השימוש בביטוי "Black Lives Matter" התרחב מאוד בזמן הפרות הסדר בפרגוסון (2014) שפרצו עקב תקרית בה שוטר ירה למוות במייקל בראון, ותקרית נוספת ביולי 2014 ניו יורק בה נחנק למוות אריק גרנר על ידי שוטר בעודו אומר "אני לא יכול לנשום".[3] נושא זה היה אחד הנושאים המרכזיים אשר נדונו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.[4] המחאה התחדשה בעקבות ההפגנות סביב העולם במחאה על רציחתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר משטרת מיניאפוליס דרק שאובין בקיץ 2020.

ההערכות הן שבין 15 ל-26 מיליון איש השתתפו בהפגנות מחאה של תנועת "Black Lives Matter" שהתקיימו בעקבות אלימות שוטרים נגד שחורים.[5] הפגנות ענק אלו הציבו את התנועה כאחת הגדולות בהיסטוריה האמריקאית.[6]

הפופולריות של "Black Lives Matter" השתנתה לאורך הזמן. בעוד שב-2018 דעת הקהל כלפי התנועה הייתה בעיקרה שלילית, התנועה גדלה ונעשתה פופולרית יותר במהלך 2019 ו-2020.[7] בסקר מרכז המחקר פיו שנערך ביוני 2020 נמצא כי 67% מבין האמריקאים הבוגרים מכל שכבות האוכלוסייה ורקע אתני הביעו תמיכה מסוימת בתנועת "Black Lives Matter". סקר מאוחר יותר שנערך גם הוא על ידי מרכז המחקר פיו בספטמבר 2020[8] הראה שאחוז התמיכה ירד ל-55%, כאשר הירידות הבולטות ביו בקרב לבנים והיספנים, בעוד שהתמיכה בקרב השחורים הבוגרים נשארה רחבה כשהייתה. בספטמבר 2021 ערך מרכז המחקר פיו סקר נוסף ונמצא כי רמת התמיכה נשארה יציבה.[9] החל ממאי 2022 ניכרת ירידה ברמת התמיכה התנועה בקרב רבים ובהם גם אפרו אמריקאיים, לפי סקרים ופרסומים בנושא גזענות בארצות הברית.[10][11]

תחילת המחאה

בליל 26 בפברואר 2012, ג'ורג' צימרמן, אזרח מתנדב במשמר שכונתי, ירה למוות בטרייוון מרטין, תלמיד תיכון אפרו-אמריקאי בן 17, בפלורידה. צימרמן ראה עצמו אחראי על אבטחת מתחם המגורים שבו התגוררו שניהם, וטען שפעל מתוך הגנה עצמית. ב-13 ביולי 2013, לאחר חקירה משטרתית ודיונים משפטיים, הוחלט לזכות את צימרמן. בתגובה, שלוש פעילות פוליטיות לזכויות השחורים (Alicia Garza, Patrisse Cullors, Opal Tometi) כתבו פוסטים בפייסבוק ההחלטה, בליווי ההאשטאג BlackLivesMatter#. פעילה נוספת, Khan-Cullors, החלה להשתמש בהאשטאג בטוויטר והשימוש בו התגבר גם ברשתות חברתיות נוספות.[12] הפעילות שאבו השראה מהתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, פמיניזם שחור, מחאת "כיבוש וול סטריט" ותנועות דומות.

הירי למוות בצעיר האפרו-אמריקאי, מייקל בראון, הצית מחדש את התמיכה בתנועת Black Lives Matter וגרם לרבים להשתמש במדיה החברתית כדי לדון בשיטור יתר של שחורים והיחסים הבין-גזעיים בארצות הברית.[13] באוגוסט 2014 ארגנה התנועה לראשונה הפגנת מחאה לא-אלימה בפרגוסון, מיזורי, בעקבות הירי במייקל בראון. אחריה אורגנו עוד מאות הפגנות, כינוסים ואירועים של התנועה ברחבי ארצות הברית.[14]

הפגנת ענק לציון שנה למותו של מייקל בראון בברוקלין, אוגוסט 2015

תפיסת עולם ושיטות פעולה

פעילות התנועה מפגינות בניו יורק בנובמבר 2014. על השלטים נכתב "האם הבן שלי הוא הבא בתור?" וההאשטאג BlackLivesMatter#.

החזון של תנועת "Black Lives Matter" הוא שינוי היחס לאפרו-אמריקאים באמצעות העלאת המודעות לדרכים הרבות בהם שחורים מופלים בארצות הברית ובאמצעים בהם החוק וגופים שלטוניים מאפשרים לאפליה להמשך. התנועה חרתה על דגלה הקטנה או ביטול של מימון משטרתי, הטיית משאבים להשקעה בפיתוח שירותיים חברתיים בקהילות שחורות, הגדלת המימון לשירותי בריאות הנפש, מנגנונים ליישוב סכסוכים ובמודלים חלופיים נוספים להתנהלות במצבי חירום וקונפליקט.[15]

אחת ממייסדי התנועה, אלישיה גרזה (Alicia Garza), פירטה את האידאולוגיה של התנועה במאמר ארוך, ובו הקטע הבא:

”כאשר אנו אומרים שחיי שחורים חשובים, הכוונה היא לשחורים שהם משוללי כבוד ומשוללי זכויות אדם בסיסיות. הכוונה היא לחיי העוני של השחורים ולרצח העם השחור, שהם בעינינו טרור מדינתי. הכוונה היא למיליון אנשים שחורים הנעולים בכלובים במדינה הזו, מחצית מכלל האנשים בבתי הכלא – זהו מעשה של טרור מדינתי. הכוונה היא לנשים שחורות שממשיכות לסבול את התקיפות האכזריות על ילדינו ומשפחותינו, תקיפות שהן טרור מדינתי.”[16]

שימוש ברשתות חברתיות

התהוות תנועת "חיי שחורים חשובים", קשורה קשר הדוק ברשתות החברתיות. שמה של התנועה הוא ההאשטאג שהשתמשו בו הפעילות הראשונות. עד תחילת 2016, ההאשטאג BlackLivesMatter# היה בשימוש כמעט 12 מיליון פעם בטוויטר בלבד.[14] ועד יוני 2020 השימוש ב בטוויטר הגיע לכמעט 48 מיליון.[17]

החוקרים Jennings & Feagin טוענים כי השימוש הרשתות חברתיות בקרב שחורים אמריקאים כאמצעי לצריכת חדשות היה מקובל עוד לפני תנועת BLM, כאלטרנטיבה לכלי התקשורת המסורתיים. התנועה השתמשה ברשות חברתיות באמצעי תקשורת אלטרנטיביים הפופולרים בקרב שחורים על מנת להעביר מידע ולעדכן את הפעילות.[18] טוויטר ורשתות חברתיות נוספות, אפשרו להפיץ במהירות רבה תמונות גרפיות של הצעירים שנורו, סרטונים מאירועי המחאה ועדכונים שוטפים.[13] התנועה מורכבת בעיקר מצעירים הדוגלים בשיטות של פעולה ישירה, בניגוד לדור הישן של פעילי זכויות האפרו-אמריקאים, דוגמת אל שרפטון, המתנגדים לשיטות פעולה מסוג זה.[דרוש מקור]

תנועת "Black Lives Matter" נאבקה בתחילה במה שכינתה "הוצאה להורג ללא משפט" של שחורים, אך פעיליה מונים מאבקים חברתיים רבים הכרוכים יחדיו, בהם זכויות המהגרים, זכויות להט"ב שחורים, ועוד.

מבנה ארגוני

תנועת "Black Lives Matter" היא תנועה שורשית[19] המאופיינת במבנה שטוח, ללא מנהיגות מרכזית[20] ובדגש על פיתוח מנהיגות מקומית. כל סניף מקומי בארצות הברית, קנדה או באירופה מתחייב לעקרונות התנועה ופועל בצורה עצמאית. סניפים מקומיים מצופים לפעול ככוח מניע פוליטי-כלכלי שחור מקומי ולדאוג לצרכים קהילתיים.[18]

בספטמבר 2015 פעילים מרכזיים בתנועה ניסחו מסמך בן עשר נקודות לסיום אלימות משטרתית וכלל המלצות להפסקת שיטור יתר, הגברת הפיקוח הקהילתי על תחנות משטרה מקומיות, אפיון גזעי, ניסוח הנחיות מחמירות יותר לשימוש בכוח והכשרה לשוטרים.[21]

פעילות תנועת BLM הובילה להקמת Movement for Black Lives (M4BL), קואליציה של יותר מ-50 ארגונים וקבוצות. הקואליציה הוקמה ביולי 2015, בוועידה בקליבלנד, אוהיו שם דנו בין 1,500 ל-2,000 פעילים ליצר השפעה ושינוי מדיניות ברמה הלאומית.[22][23] הסיסמה "Black Lives Matter" נמצאת בשימוש על ידי קבוצות וארגונים נוספים.[24] משנת 2013 נרשמו בארצות הברית לפחות 21 עמותות בשם "Black Lives Matter".[דרוש מקור]

השפעת התנועה

תונעת "Black Lives Matter" העלתה למודעות הציבורית בארצות הברית ובעולם את האלימות המשטרתית כלפי אפרו-אמריקאיים. מחקר מ־2022, טוען כי התנועה העלאת את השיח בנושא גזענות ושמה את הנושא במרכז הדיונים ברשתות החברתיות ובתקשורת. המחקר בדק חיפושים באנגלית בגוגל, ויקיפדיה וטוויטר בזמן אירועים וגם אחריהם, ומצא שהחיפושים של המונחים BlackLivesMatter# ביטול כליאה, גזענות מערכתית ואחרים, עלו בצורה משמעותית.[25]

התנועה שהחלה כתונעה שטח צברה תמיכה ותהודה מחברות מחסריות כדגומת נייקי, וולמרט וסיטיבנק.[26]

בשנת 2014 בחר ארגון הלשון האמריקאי בביטוי BlackLivesMatter# כמילת השנה.[27]

בשנת 2015 הביעה סרינה ויליאמס תמיכה פומבית בתנועה. תנועת האוניברסליזם האוניטריאני הביעה אף היא תמיכה פומבית בתנועה וארגנה מספר הפגנות תמיכה. התנועה זכתה לשבחים מפי פעילים פוליטיים רבים בכלי התקשורת, ואף הייתה מועמדת לתואר איש השנה של המגזין "טיים".

במופע האמנותי של משחק הסופרבול 50 שנערך ב-7 בפברואר 2016 בסנטה קלרה (קליפורניה), הופיעה ביונסה בשיר המביע תמיכה בתנועה, בליווי רקדניות הלבושות בדומה לפנתרים השחורים.

ב-5 ביוני 2020, ראש עיריית וושינגטון די. סי., מיוריאל באוזר, הודיעה כי שמו הרשמי של חלק מהרחוב שמחוץ לבית הלבן שונה לכיכר "Black Lives Matter" ובמקום הוצב שלט.[28]

ב-7 ביוני 2020, בעקבות ההפגנות עולמיות במחאה על רצח ג'ורג' פלויד וקריאת תנועת "Black Lives Matter" להפסיק לממן את המשטרה, מועצת העיר מיניאפוליס הצביעה "לפרק את מחלקת המשטרה שלה" כדי להעביר מימון לתוכניות חברתיות בקהילות שחורות.[29] נשיאת מועצת העיר ליסה בנדר אמרה, "מאמצינו לרפורמה מצטברת נכשלו. נקודה." הצבעת המועצה הגיעה לאחר שבתי הספר הציבוריים במיניאפוליס, אוניברסיטת מינסוטה ומחלקת הגנים והנוף במיניאפוליס כבר ניתקו קשר עם משטרת מיניאפוליס.[30]

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016

פעילי התנועה מונעים מברני סנדרס לנאום בסיאטל, אוגוסט 2015

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 המועמדים נשאלו לא פעם מה עמדתם בנושא "Black Lives Matter". ברני סנדרס אמר בפשטות שלדעתו חיי שחורים חשובים, והביע הזדהות מלאה עם התנועה.[31] הילרי קלינטון נפגשה עם נציגי התנועה באוגוסט 2015, אך הביעה הסתייגות מדרכי הפעולה שלה.[32]

רוב מועמדי המפלגה הרפובליקנית מתנגדים לתנועה ולדרכי פעולתה, פרט למרקו רוביו שהביע הזדהות עם השקפותיה.[33] בן קרסון, פעיל פוליטי מטעם המפלגה הרפובליקנית, אמר שלדעתו התנועה "מטופשת", וכי לדעתו עליה לדאוג לחיי כל השחורים, ולא רק לחלקם.[34]

ביקורת על התנועה

דגל "הקו הכחול הדק" (אנ'), שהפך למזוהה עם תנועת Blue Lives Matter (אנ') בארצות הברית, המתנגדת ל-Black Lives Matter.

חלק ממבקרי התנועה ניסו לקדם מטבע לשון בשם "חיי כולם חשובים", הבולט בהם הוא הסנטור הרפובליקאי השחור טים סקוט.[35] ביטוי זה נתקל בהתנגדות ממספר רב של אנשים. הראפר מאקלמור התייחס לביטוי בשיר "White Privilege II" ושילב בו קטע מלל של פעיל התנועה, שמסביר את משמעותו. ביל מאהר אמר על הביטוי: "מי שאומר שחיי כולם חשובים מתכוון שכל חייהם של האנשים נמצאים באותה רמת סיכון, מה שאינו נכון." בתקרית בחברת פייסבוק, מספר עובדים שינו את הסיסמה "Black Lives Matter" שהופיעה על אחד מלוחות המודעות לסיסמה "חיי כולם חשובים", אך מארק צוקרברג התערב ושלח מזכר לעובדים ובו כתב: "חיי שחורים חשובים – זה לא אומר שחייהם של אחרים אינם חשובים. זו אמירה פשוטה של הקהילה השחורה שדורשת את הצדק שמגיע לה".[דרוש מקור]

אזרחים התומכים בכוחות המשטרה האמריקאית יצרו האשטאג בשם BlueLivesMatter# וטוענים שהתנועה היא בעצם אנטי-משטרתית, ושחלק מהמפגינים בפעילויותיה קראו לאלימות נגד שוטרים. קצין משטרה בקרוליינה הצפונית כינה את התנועה "ארגון טרור", ועקב כך אולץ לפרוש מתפקידו.[36] מבקרים אחרים טוענים שפעילות התנועה מקשה על עבודת המשטרה וגורמת לעלייה בשיעורי הפשיעה.

קיימת גם ביקורת אצל האפרו-אמריקאים. חלק מהמבקרים טוענים שמספר השחורים שנהרגו על פי טענת התנועה מירי כוחות הביטחון לא מדויק. דרוי מרדוק, עיתונאי שחור, כתב: "התפיסה לפיה שוטרים אמריקאים כל הזמן מחסלים אנשים שחורים חפים מפשע היא פשוט שקר אחד גדול וקטלני".[37] אחרים ביקרו את התנועה על הימנעותה מטיפול בתופעת הפשע באוכלוסיית האפרו-אמריקאים, ובירי של שחורים על שחורים. שחקן הפוטבול ריצ'רד שרמן מהקבוצה סיאטל סיהוקס אמר: "התמודדתי עם העובדה שהחבר הטוב ביותר שלי נרצח, והרצח שלו בוצע על ידי שני גברים שחורים בני 35. לא היה מעורב אף שוטר, ולא היה אף מעורב אחר, אבל לא שמעתי אז אף אחד צועק שחיי שחורים חשובים".[38]

בספר "The Once and Future Liberal: After Identity Politics" נמתחה ביקורת על הטקטיקה של התנועה וצוין שהיא יכולה להיות דוגמה איך "לא ליצור סולידריות".[39]

בישראל

עקב פרשת מותו של יוסף סלמסה ב-2014 החלו רבים מיוצאי אתיופיה בישראל להזדהות עם הסיסמה "Black Lives Matter" בהפגנות יוצאי אתיופיה וברשתות החברתיות.

אדוארד כהן, אחד מדוברי התנועה, כתב כי האיומים והלחצים שהופעלו על משפחת סלמסה דומים להטרדות שעברו על פעילי הפרות הסדר בפרגוסון באותה תקופה.[40]

באירוע של מרכז פרס לשלום קראה ענבל בוגלה את שמו של סלמסה ויוצאי אתיופיה נוספים שנהרגו בידי המשטרה, הזכירה את פרשת חלוקת דפו פרוברה ליוצאות אתיופיה, והגישה לאורחת הכנס נעמי קמפבל דף ובו נכתב "Black Lives Matter In Israel".[41]

בהפגנות בעקבות הריגת איאד אלחלאק הותאמה הסיסמה לסיטואציה, בנוסח "Palestinian Lives Matter".[42]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Black Lives Matter בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Adina Campbell, What is Black Lives Matter and what are the aims?, BBC, ‏13 June 2021
  2. ^ Jessica Guynn, Meet the woman who coined #BlackLivesMatter, USA TODAY, ‏04.03.2015 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Elizabeth Day, #BlackLivesMatter: the birth of a new civil rights movement, the Guardian, ‏2015-07-19 (באנגלית)
  4. ^ Eligon, John (2015-11-19). "One Slogan, Many Methods: Black Lives Matter Enters Politics". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-09-26.
  5. ^ רויטרס, זעם ב-NY: שוטר שחנק למוות שחור לא יואשם, באתר ynet, 4 בדצמבר 2014
  6. ^ Buchanan, Larry; Bui, Quoctrung; Patel, Jugal K., Black Lives Matter May Be the Largest Movement in U.S. History, ניו יורק טיימס, 2020
  7. ^ Cohn, Nate; Quealy, Kevin, How Public Opinion Has Moved on Black Lives Matter, ניו יורק טיימס, ‏יוני 2020
  8. ^ Deja Thomas, https://www.pewresearch.org/fact-tank/2020/09/16/support-for-black-lives-matter-has-decreased-since-june-but-remains-strong-among-black-americans/, Pew Research Center, 2020-09-16
  9. ^ Parker, Kim; Horowitz, Juliana Menasce; Anderson, Monica, Majorities Across Racial, Ethnic Groups Express Support for the Black Lives Matter Movement, Pew Research Center's Social & Demographic Trends Project, ‏12 יוני 2020
  10. ^ Civiqs, civiqs.com
  11. ^ New poll looks at political divides on race and gender issues, www.boston.com (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Jozie Nummi, Carly Jennings, Joe Feagin, #BlackLivesMatter: Innovative Black Resistance, Sociological Forum, 2019-08-18, עמ' socf.12540 doi: 10.1111/socf.12540
  13. ^ 1 2 Candice LaShara Edrington, Nicole Lee, Tweeting a Social Movement: Black Lives Matter and its use of Twitter to Share Information, Build Community, and Promote Action, The Journal of Public Interest Communications 2, 2018-09-17, עמ' 289 doi: 10.32473/jpic.v2.i2.p289
  14. ^ 1 2 Laurie Collier Hillstrom, Black Lives Matter : from a moment to a movement, Santa Barbara, California, 2018, עמ' xviii-xxiii, ISBN 978-1-4408-6570-1
  15. ^ Black Lives Matter - Subsequent protests: George Floyd, Ahmaud Arbery, and Breonna Taylor | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  16. ^ Alicia Garza, A Herstory of the #BlackLivesMatter Movement by Alicia Garza, Feminist Wire, October 7, 2014
  17. ^ Monica, erson, Michael Barthel, rew Perrin, Emily A. Vogels, #BlackLivesMatter surges on Twitter after George Floyd’s death, Pew Research Center (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ 1 2 Jozie Nummi, Carly Jennings, Joe Feagin, #BlackLivesMatter: Innovative Black Resistance, Sociological Forum, 2019-08-18 doi: 10.1111/socf.12540
  19. ^ Dewey M. Clayton, Black Lives Matter and the Civil Rights Movement: A Comparative Analysis of Two Social Movements in the United States, Journal of Black Studies 49, 2018-07, עמ' 448–480 doi: 10.1177/0021934718764099
  20. ^ Marcia Mundt, Karen Ross, Charla M Burnett, Scaling Social Movements Through Social Media: The Case of Black Lives Matter, Social Media + Society 4, 2018-10, עמ' 205630511880791 doi: 10.1177/2056305118807911
  21. ^ Alli Maloney, "When police turn violent, activists Brittany Packnett and Johnetta Elzie push back", NYT, ‏September 29, 2015
  22. ^ Jane Morice | jmorice@cleveland.com, 'Freedom fighters' in Cleveland for first-ever Black Lives Matter conference, cleveland, ‏2015-07-26 (באנגלית)
  23. ^ Tanya Lucia Bernard, The Movement for Black Lives Convening: An Offering of Love, The Root, ‏2015-08-07 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ Kenrya Rankin, Why It's Dangerous to Lump All Black Activists Under the 'Black Lives Matter' Banner, www.colorlines.com, ‏2016-07-20 (באנגלית)
  25. ^ Zackary Okun Dunivin, Harry Yaojun Yan, Jelani Ince, Fabio Rojas, Black Lives Matter protests shift public discourse, Proceedings of the National Academy of Sciences 119, 2022-03-08, עמ' e2117320119 doi: 10.1073/pnas.2117320119
  26. ^ Black Lives Matter: From Protests to Lasting Change, Business for Impact | Georgetown University, ‏2020-07-27 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ R.L.G (15 בינואר 2015). "#BlackLivesMatter". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2022-10-01. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Nicholas Wu, "DC Renames Street near White House 'Black Lives Matter Plaza' to Honor George Floyd Protests", USA Today, ‏5 ביוני 2020
  29. ^ בעקבות מחאת ג'ורג' פלויד: במיניאפוליס החליטו על פירוק המשטרה, באתר וואלה, 8 ביוני 2020
  30. ^ Andrew Solender, "Minneapolis Votes To Disband Police Department", פורבס, ‏7 ביוני 2020
  31. ^ Democratic debate: Do black lives matter?, www.cbsnews.com (באנגלית)
  32. ^ Andrew Prokop, Hillary Clinton’s brutal frankness to Black Lives Matter reveals her approach to politics, Vox, ‏2015-08-19
  33. ^ "Marco Rubio shows other Republicans how to respond to Black Lives Matter". Vox.
  34. ^ Lerner, Kira (1 באוגוסט 2015). "Ben Carson Says The 'Black Lives Matter' Movement Is 'Silly'". Think Progress. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Scott, Eugene (3 בספטמבר 2015). "Tim Scott defends use of 'all lives matter'". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "NC police chief who retired after calling 'Black Lives Matter' a 'terrorist group' speaks out". Fox.
  37. ^ Murdock, Deroy (6 בנובמבר 2015). "Black Lives Matter's numbers are bogus". New York Post. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Mark Hinog, Richard Sherman addresses Black Lives Matter, SBNation.com, ‏2015-09-16
  39. ^ Mark Lilla: the liberal who counts more enemies on the left than the right, the Guardian, ‏2017-12-21 (באנגלית)
  40. ^ אדוארד כהן, Black Lives Matter Israel: Justice for Yosef Salamsa,‏ 10 בינואר 2015 (באנגלית)
  41. ^ ענבר בוגלה, אתם הממסד, אני לא אשב כאן, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 במרץ 2016
  42. ^ יואב איתיאל ומאיה הורודניצ'אנו‏, "חיי פלסטינים חשובים": מאות מחו בי-ם ובחיפה על הירי בעיר העתיקה, באתר וואלה, 2 ביוני 2020