סופרבול (באנגלית: Super Bowl) הוא משחק ההכרעה השנתי של אליפות ליגת ה-NFL, שהיא ליגת הפוטבול המקצוענית בארצות הברית. המשחק, שנערך ביום ראשון השני של חודש פברואר, נחשב לאירוע חגיגי ומיוחד שמהווה מעין חג בתרבות ארצות הברית, המכונה "סופרבול סאנדיי". מעבר למשחק עצמו, הסופרבול מתאפיין גם בחגיגות ובאירועים הנלווים לו, ובפרט במוזיקאים המפורסמים המופיעים במופע טרום המשחק ובמופע המחצית. באופן מסורתי, המשחק הוא תשדיר הטלוויזיה בעל הרייטינג הגבוה ביותר בארצות הברית. בסופרבול LVIII שנערך ב-2024 צפו בממוצע כ-123.4 מיליון צופים - שיא הצפייה הגדול ביותר בהיסטוריה בתשדיר טלוויזיה.[1] עובדה זו הופכת את הסופרבול לבמה הפרסומית היוקרתית ביותר בטלוויזיה האמריקאית.
משחק הסופרבול הראשון, סופרבול I, נערך ב-15 בינואר1967, כחלק מההחלטה לאחד לליגה אחת את ליגת ה-NFL ויריבתה דאז, ליגת ה-AFL, שפעלו בארצות הברית במקביל בשנות ה-60. עד להשלמת האיחוד בשנת 1970, שתי האלופות של הליגות השונות שיחקו באליפות העולם של ה-AFL-NFL. לאחר האיחוד בשנת 1970, נוצרו שתי חטיבות: חטיבת הפוטבול האמריקאי (AFC) וחטיבת הפוטבול הלאומית (NFC) והסופרבול הפך למשחק הגמר הרשמי של ה-NFL, אשר מפגיש בין האלופות של שתי החטיבות.
נהוג לציין את המספר הסידורי של תחרות הסופרבול בספרות רומיות, אולם המנהג הזה החל רק מסופרבול V (סופרבול 5), וזאת במקום לציין את השנה בה המשחק משוחק. הסיבה לסימון זה נעוצה בכך שעונת NFL מתפרשת על חלקים של שתי שנים אזרחיות; לדוגמה: אלופי סופרבול V - הבולטימור קולטס, הם אלופי עונת 1970, למרות שמשחק הגמר שוחק בינואר1971. יוצא דופן הוא משחק הסופרבול של שנת 2016, שמותג על ידי הליגה כ"סופרבול 50", במקום "סופרבול L" משום שלאות L קונוטציות שליליות של הפסד ומפסידנות.[2]
הסופרבול נוצר כתוצאה מאיחוד בין שתי ליגות יריבות ה-NFL וה-AFL. אחד התנאים למיזוג היה שיתקיים משחק גמר שיפגיש בין אלופות שתי הליגות ה"יריבות". סטיב סייבול, נשיא NFL films וחבר היכל התהילה של ה-NFL, טוען שקומישינר ה-NFL באותה התקופה, פיט רוזל, רצה לקרוא למשחק הגמר "האחד הגדול". במהלך אחד הדיונים, מקים ה-AFL ובעלי הקנזס סיטי צ'יפס, לאמר האנט, התבדח וקרא למשחק האליפות בין הליגות "סופרבול" (super bowl). האנט חשב על השם, כשראה את ילדיו משחקים בצעצוע הנקרא "סופר-כדור" (super ball, הגיית השמות באנגלית היא כמעט זהה). הכדור מוצג כיום במוזיאון היכל התהילה של ה-NFL בקנטוןאוהיו. לשם היה צליל מוכר, משום שהכינוי של משחקי הגמר של המכללות היה "משחקי בול" (bowl games) (המונח "bowl", מקורו מהצירוף "Rose bowl", שנוצר כיוון שהאצטדיון בו נערך המשחק דמה לקערה). האנט הציע להשתמש זמנית במונח עד שיומצא שם טוב יותר, אבל המונח סופרבול התקבע.
אחרי שגרין ביי פאקרס ניצחה בשני משחקי הגמר הראשונים, חששו כמה בעלי הקבוצות מן העתיד של המיזוג שאך זה התבצע. רבים העלו ספקות בקשר ליכולת התחרותיות של קבוצות ה-AFL מול יריבותיהן מן ה-NFL. חששות אלו התבדו לאחר הסנסציה בסופרבול 3, בו ניצחה ניו יורק ג'טס מה-AFL את בולטימור קולטס, ושנה לאחר מכן קנזס סיטי צ'יפס מה-AFL ניצחו את נציגת ה-NFL, מינסוטה ויקינגס, בתוצאה 7–23 בסופרבול 4, שהתקיים בניו אורלינס. היה זה משחק הגמר האחרון בין הליגות (מאז, נפגשות למשחק הגמר האלופות של חטיבות ה-NFC וה-AFC).
המשחק מתקיים מדי שנה, תמיד ביום ראשון, כמשחק הגמר של משחקי הפליי-אוף של ה-NFL. בתחילה, המשחק שוחק במהלך חודש ינואר, בגלל עונה סדירה שהכילה 14 משחקים ומשחקי פליי-אוף. במהלך השנים המשחק התקדם מיום ראשון של השבוע השני בינואר, ליום ראשון של השבוע השלישי, ולאחר מכן גם של השבוע הרביעי. בהמשך המשחק שוחק ביום ראשון של השבוע הראשון של פברואר, כתוצאה מעונה סדירה של 17 מחזורים (16 משחקים לכל קבוצה, ועוד שבוע הפסקה) וכן משחקי פלייאוף. החל מעונת 2021 שהורחבה ל-18 מחזורים המשחק משוחק ביום ראשון בשבוע השני של פברואר. הקומישינר לשעבר, פיט רוזל, בזכות יכולתו להנהיג את הצדדים, נחשב ל"מוח" שמאחורי המיזוג, ולאיש אשר קיבע את הסופרבול בתודעה.
הסופרבול הוא המשדר הנצפה ביותר מדי שנה בטלוויזיה האמריקאית. לסופרבול יש אחוזי רייטינג גבוהים בכל קנה מידה, שעומדים על מעל 40% מכל משקי הבית בארצות הברית, ומעל 60% מכל מקלטי הטלוויזיה הפעילים. בכל רגע ממשך השידור, צופים בסופרבול למעלה מ-100 מיליון אמריקאים. כמו כן, מוערך שכ-130–140 מיליון אמריקאים צופים בחלק כלשהו של המשחק. הודעות לתקשורת מטעם ה-NFL העריכו כי במשחק צופים למעלה ממיליארד צופים בכל העולם. עם זאת, יש המעריכים כי המספר נמוך משמעותית, ושהעניין במשחק מחוץ לצפון אמריקה נמוך.[3] שיא הרייטינג למשדר סופרבול - 49.1% (49.1/73), נרשם ב-1982, ואילו שיא הצופים, בהיבט של ממוצע לאורך המשדר כולו, נרשם בסופרבול שהתקיים ב-2024 עם ממוצע של 123.4 מיליון צופים - משדר הטלוויזיה הנצפה ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית.
בהתאם לסיכומים בין רשתות השידור עם הנהלת ה-NFL, מדי שנה משודר המשחק ברשת ארצית אחרת.
על אף ש"סופרבול I" סוקר גם על ידי רשת NBC וגם על ידי רשת CBS, התיעוד היחיד של המשחק שהיה זמין עד 2011, היה קטע וידאו בן מספר שניות. הסיבה לכך היא, שברשתות הטלוויזיה (עוד מימיהן הראשונים ועד שנות ה-60), נהגו למחוק את קטעי הווידאו, מתוך שיקול שהצופים לא מעוניינים לצפות בשידור חוזר של משחק שכבר שודר, וגם משום שסרטי הצילום היו יקרים באותה תקופה. ב-2005 אותרה קלטת של השידור, לאחר ששהתה בעליית גג בפנסילבניה במשך כ-38 שנים. הקלטת שופצה והופצה ב-2011.[4]
פרסומות
בעקבות פרסומת בשנת 1984 של חברת המחשבים אפל, שביים רידלי סקוט, בה הציגו את מחשב המקינטוש, זמן הפרסום בסופרבול הפך לבמה המרכזית של פרסומות לקונספטים חדשים או מקום שידור לפרסומות גרנדיוזיות ויקרות במיוחד. זמן הפרסום במהלך המשחק נחשב ליוקרתי מאוד בזכות הרייטינג העצום, ומחירו עולה בכל שנה. זמן פרסום בסופרבול LII ב-2018 נמכר בסכום שיא של 7.7 מיליון דולר ל"ספוט" (30 שניות) וזאת לעומת כ-5 מיליון דולר בסופרבול LI.[5] על פי הערכות של NBC ופורבס, שווי החשיפה של אותו זמן פרסום ב-2015 היה כ-10 מיליון דולר.[6]
בשנים המוקדמות, משחקי הגמר או הסופרבולים הציגו במהלך הפסקת המחצית מצעדים של מכללות ובתי ספר מקומיים. עם הזמן, ככל שהמשחק הפך לנצפה יותר כך גם גדל פוטנציאל החשיפה שבו. עובדה זו הובילה למגמה, בה מופיעים אמנים ומוזיקאים מפורסמים במופעי טרום המשחק והמחצית, ואפילו באים רק כדי לשיר את המנון ארצות הברית. שלא כמו במשחקי העונה הסדירה, בסופרבול, מחצית המשחק מקבלת פרק זמן מיוחד של חצי שעה בשביל מופע המחצית.
הופעה מרגשת במיוחד הייתה בסופרבול XXXVI ב-2002, כאשר להקת U2 הופיעה, ובזמן השיר השני שלהם: "Where the Streets Have No Name", הוקרנו על מסך ענק שמות ההרוגים בפיגועי 11 בספטמבר.
המקום שבו מתקיים הסופרבול נבחר על ידי ה-NFL מבעוד מועד, בדרך-כלל 3 עד 5 שנים מראש. ערים אשר מעוניינות לארח את המשחק מגישות הצעות לוועדה, ונבדקות לפי פרמטרים כמו מצב האצטדיון והיכולת להכיל את הקהל הרב. לאחר מכן, בעלי ה-NFL נפגשים כדי להחליט על המיקום. נכון ל-2024, ידוע מיקום המשחקים ב-2025 "סופרבול LIX" שיתקיים בסיזרס סופרדום, ב-2026, "סופרבול LX", באצטדיון ליוויס וב-2027 באצטדיון SoFi. ב-2007 הציע קומישינר הליגה, רוג'ר גודל, שבעתיד ישוחק הסופרבול באצטדיון ומבלי, באנגליה.
קביעת הקבוצה המארחת
הקבוצה המארחת נבחרת לסירוגין: מה-NFC - בשנים אי זוגיות, ומה-AFC - בשנים זוגיות. הקביעה הזו החלה כבר מהמשחק הראשון, בו גרין ביי פאקרס הייתה הקבוצה המארחת. מאז סופרבול XII, שנערך בינואר 1979, לקבוצה המארחת ניתנה האפשרות לבחור את המדים (צבעוניים או לבנים). רוב הקבוצות המארחות בחרו ללבוש את המדים הצבעוניים, אולם היו כמה קבוצות שבחרו במדים הלבנים, כמו דאלאס קאובויס (מאז שנת 1965), וושינגטון רדסקינס (סופרבול XVII ומאז הגעת המאמן ג'ו גיבס ב-1981) ודנבר ברונקוס (בסופרבול 50, ב-2016), שלאחר 4 הפסדים בהופעותיהם במדים הכתומים החליטו על שינוי בתקווה שאיתו גם יבוא הניצחון - דבר שאכן קרה.
זכויות יוצרים
ה-NFL מקפידים על מניעת שימוש מסחרי לא מורשה בסמליה המסחריים: "NFL", "סופרבול" (Super Bowl), "סופר סאנדיי" / "יום ראשון הגדול" (Super Sunday). כתוצאה מכך, אירועים רבים מתייחסים אל האירוע בשם שונה מעט (כגון: "המשחק הגדול"). ב-2006, ה-NFL ניסו לרשום את השם "המשחק הגדול" (The Big Game) כסימן מסחרי, אך ב-2007 הם ויתרו על הניסיון, בגלל התנגדות למהלך מצד אוהדים שנוהגים לכנות כך את משחק הגמר של עונת ה-pac-10 (אחת מהליגות ב-NCAA (התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי בארצות הברית)).
ה-MVP של משחק הסופרבול הוא תואר שמוענק לשחקן המצטיין במשחק, הזוכה בתואר נבחר במהלך המשחק על ידי פאנל של כתבים ושדרנים מתחום הפוטבול המהווה 80% משקלול סך הקולות והצבעת האוהדים המהווה 20%.
שיאן הזכיות הוא טום בריידי שזכה בתואר חמש פעמים. ג'ו מונטנה ופטריק מהומס זכו בתואר שלוש פעמים ושלושה שחקנים זכו בתואר פעמיים: ברט סטאר, טרי בראדשו ואיליי מאנינג.
משתתפות וזוכות בסופרבול לאורך השנים
קבוצות מה-NFL שלפני האיחוד המלא והמשכה ב-NFC משתוות במספר הזכיות בסופרבול על קבוצות מה-AFL והמשכה ב-AFC. מצב הזכיות לאחר סופרבול 58 הוא 29–29.