אני לא יכול לנשום או אני לא יכולה לנשום (באנגלית: I can't breathe) היא סיסמה המזוהה עם תנועת "חיי שחורים חשובים" (מאנגלית: Black Lives Matter) בארצות הברית.
מקור הביטוי הוא מילותיו האחרונות של אריק גרנר, אדם שחור ולא חמוש שנהרג בשנת 2014 לאחר שהיה במעצר על ידי משטרת ניו יורק. מספר אפרו-אמריקאים אחרים. בהם חוויאר אמבלר, מנואל אליס, אליה מק'ליין וג'ורג' פלויד אמרו ביטוי זה, לפני שמתו בנסיבות דומות עם גורמי אכיפת החוק.
על פי דיווח של העיתון "הניו יורק טיימס" משנת 2020, הביטוי נאמר על ידי יותר מ-70 אנשים שמתו במעצרם המשטרתי.[1]
הביטוי משמש כיום במחאות נגד אלימות משטרתית בארצות הברית ונגד היעדר אחריות המשטרה עקב חסינותה.
האיגוד הרפואי האמריקאי (AMA) יצא בהצהרה לפיה הוא מכיר בכך שאלימות פיזית או מילולית בין אנשי אכיפת החוק והציבור, בדגש על מקרים בקרב קהילות שחורות וחומות שבהן התקריות הללו נפוצות יותר, היא סוגיה בריאותית[3] ותומך במחקר על ההשלכות על בריאות הציבור. בהמשך תמכה ההאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (APA) בהצהרה והדגישה כי נושא זה הוא קריטי לבריאותם ולרווחתם של כלל הילדים, המתבגרים ומשפחותיהם,[4] אך משפיע על הקהילה השחורה בצורה החמורה ביותר.
מחאות בעקבות אלימות שוטרים נגד שחורים
לאחר מותו של ג'ורג' פלויד ב-25 במאי 2020, החלו מחאות והפגנות ברחבי ארצות הברית וכן מחאות הזדהות ברחבי העולם. תחילה המחאות התחילו בצורה מתונה ומאופקת, אך במהרה חלקן הפכו אלימות. במהלך ההפגנות נהרג אחד המשתתפים, נפצעו עשרות שוטרים ומפגינים, חנויות נבזזו וניידות ותחנות משטרה הוצתו.[5] הביטוי "אני לא יכול לנשום" התנוסס על שלטי המפגינים ושומש כ"האשטאג" ברשתות החברתיות כסמל למאבק באלימות שוטרים כנגד שחורים וגזענות כנגדם.
חוק למניעת לינץ' על שם אמט טיל
במהלך ההפגנות כנגד הריגתו של ג'ורג פלויד בידי שוטר לבן, הועברה בשנית הצעת החוק למניעת לינץ' על שם אמט טיל, צעיר אפרו-אמריקאי שנרצח במיסיסיפי בהיותו בן 14 לאחר שנתפס משוחח עם אישה לבנה נשואה. הצעת החוק Emmett Till Antilynching Act (אנ') שמטרתה להפוך אירועי לינץ' שכאלה לפשע שנאה פדרלי, הוצגה לראשונה ב-2019 ונחתמה כחוק בידי נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן ב-29 במרץ 2022.[6]
ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, מאבק השחורים בארצות הברית לשוויון, הספרייה הווירטואלית של מט"ח (במקור: מסע אל העבר: המאה העשרים, בזכות החירות, 1999, הוצאת מטח: המרכז לטכנולוגיה חינוכית)