6 בינואר – ביצוע מפקד האוכלוסין הסובייטי של 1937. תוצאות המפקד הושמדו ומעולם לא פורסמו ומארגניו נשלחו לגולאג בשל כך שנתוני האוכלוסייה של המפקד היו נמוכים בהרבה מהצפוי.
8 בינואר – בהתאם להחלטת משרד המשפטים, על בתי הדין הצבאיים לדון בכל המקרים של ריגול או חשד לגילוי סודות המדינה בדלתיים סגורות ללא ייצוג משפטי של הנאשם.
9 בינואר – בהתאם להחלטה שהתקבלה ב-17 בדצמבר1936 בוצע גירוש של 2500 איראנים ו-700 משפחות נוספות מאזרבייג'ן.
23 בינואר – תחילת משפט מוסקבה השני. על ספסל הנאשמים 17 חברי מפלגה בולטים כולל קארל ראדק וגאורגי פיאטקוב. כל הנאשמים מודים בחבלה בפיתוח המשק ובריגול לטובת גרמניה ויפן כמו כן מאשימים את ניקולאי בוכארין בשיתוף פעולה איתם. עם סיום המשפט, 13 נאשמים מוצאים להורג, 4 נשפטים ל-10 שנות מאסר ומוצאים להורג מספר שנים מאוחר יותר. בהמשך, בתקופת הפרסטרויקה כל הנאשמים זוכו מכל האשמות.
27 בפברואר – ניקולאי יז'וב הציג לפוליטביורו רשימה של 475 נאשמים שמומלץ להוציא להורג. הרשימה מאושרת. בהמשך השנה, לפי רשימות דומות הוצאו להורג 40 אלף איש.
8 ביוני – הנ.ק.ו.ד. דיווח על גילוי קבוצה שפעלה נגד השלטון בקרב המוסלמים ונדרש ביצוע מעצרים המוניים.
11 ביוני – פרסום דבר הוצאה להורג של מפקדי צבא כולל מרשלמיכאיל טוכאצ'בסקי שהואשמו במשפט חשאי. בשנת 1957 כל הנאשמים זוכו מכל אשמה. תוך מספר חודשים נעצרים ונשפטים 3 מ-5 המרשלים, כל 8 האדמירלים, 14 מ-16 מפקדי הארמיות, 9 מ-10 מפקדי האוגדות ובסך הכל 35 אלף קצינים (מסך של 80 אלף קצינים בצבא).
28 ביוני – בעקבות מכתב של רוברט אייכה על פעילות נגד השלטון בקרב מגורשים למערב סיביר הוחלט להקים גופים מיוחדים בהרכב של 3 אנשים ("טרויקה") לקבלת החלטה על ענישה.
5 ביולי – הפוליטביורו קיבל החלטה לגבי בנות זוג של מרגלים: אלה צריכים להשלח לעבודות כפייה לתקופות של 5–8 שנים ואת הילדים להציב בבתי יתומים.
14 ביולי – פתיחת תעלת מוסקבה שנבנתה על ידי האסירים. לפני הפתיחה 218 אסירים הוצאו להורג בטענה שרצו להרוג את יוסיף סטלין במהלך הפתיחה החגיגית.
20 ביולי – החלטת הפוליטביורו על מעצר כל עובדי התעשיות הביטחוניות ממוצא גרמני.
24 ביולי – פרסום הנחיית נ.ק.ו.ד. על מעצר כל עובדי מערכת אספקת המים והמעבדות הכימיות שיש להם קשר עם פעילים נגד המשטר.
25 ביולי – פרסום פקודת נ.ק.ו.ד. על מעצרים של גרמנים חשודים בפעילות נגד השלטון. בהתאם לפקודה זו 55 אלף גרמנים נעצרו וכ-42 אלף מהם הוצאו להורג.
27 ביולי – פקודת נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון במערך המודיעין הצבאי.
29 ביולי – פקודת נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון במערך מסילות הברזל.
31 ביולי – פקודת נ.ק.וו.ד 00447 על פעילות נגד אויבי העם. בהתאם לפקודה זו, עד לסתיו 1938 נעצרו כ-818 אלף אנשים וכ-436 אלף הוצאו להורג.
5 באוגוסט – ברית המועצות מתחילה אחד הקמפיינים הגדולים ביותר של הטיהורים הגדולים, אשר נועד "לחסל גורמים אנטי סובייטים". במהלך השנה הבאה, לפחות 724,000 בני אדם נרצחו.
7 באוגוסט – אנדריי וישינסקי הבהיר שההוצאות להורג הן בהתאם למבצע שהחל מ-5 באוגוסט ולא נדרשים אישורים מיוחדים.
11 באוגוסט – פקודת נ.ק.ו.ד. בקשר לגילוי פעילות נגד השלטון בקרב הפולנים. בהתאם לפקודה זו נעצרו מעל 100 אלף איש ורבים הוצאו להורג.
16 באוגוסט – החלטה על הקמת 6 מחנות עבודה חדשים של גולאג במטרה לכלול בהם מאות אלפי אסירים.
17 באוגוסט – פקודת נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון בקרב הרומנים. כ-8,000 נעצרו, מהם כ-5,000 הוצאו להורג.
28 באוקטובר – קבלת החלטה של נ.ק.ו.ד. על פעילות נגד השלטון בשגרירויות זרות. בהתאם לפקודה זו נעצרו רוב אזרחי ברית המועצות שעבדו בשגרירויות זרות, במיוחד של גרמניה, יפן, איטליה ופולין.