תקופת המעבר הנשיאותית (באנגלית: Presidential transition) היא פרק הזמן שבין בחירתו של נשיא ארצות הברית חדש לבין כניסתו לתפקיד. זוהי תקופה קריטית בה מתבצעת העברת השלטון בין הממשל היוצא לממשל הנכנס, תוך הכנה מקיפה של הנשיא הנבחר וצוותו לקראת קבלת סמכויות הניהול של הרשות המבצעת. תהליך המעבר הנשיאותי מורכב משלושה שלבים עיקריים, המתפרשים על פני כשנה, מאפריל-מאי של שנת הבחירות ועד ההשבעה ו-200 הימים הראשונים של הממשל החדש.
תקופת המעבר הנשיאותי מוסדרת בחוק המעבר הנשיאותי משנת 1963, שתוקן מספר פעמים מאז חקיקתו. החוק נועד להבטיח העברת שלטון מסודרת ויעילה, תוך שמירה על המשכיות תפקוד הממשל הפדרלי.
בשלב הראשון מתמודדי המפלגות המובילים לנשיאות מקימים צוות מעבר כדי להתחיל בתכנון תוכניות ראשוניות לבניית ממשל וקבלת הנשיאות אם ייבחרו. הנהגת צוות המעבר נדרשת להניח את היסודות הארגוניים לתהליך כולו. במסגרת זו מוקמות יחידות המטה המרכזיות, מגויסים אנשי המקצוע הנדרשים, ומתגבשות תוכניות מקיפות בתחומי המדיניות וכוח האדם. שלב זה מהווה את התשתית להמשך התהליך ומצריך תכנון קפדני ומדויק. כך למשל באפריל 2012, לפני שמיט רומני הפך למועמד המפלגה הרפובליקנית, הקמפיין לנשיאות רומני החל לתכנן מעבר אפשרי. צוות המעבר של רומני הכין תוכניות נרחבות להעברת השלטון, שנקרא "פרויקט המוכנות של רומני", שכללה גם אג'נדה חקיקתית ל-200 הימים הראשונים של ממשל רומני.
במהלך הבחירות לנשיאות 2016, דונלד טראמפ החל להרכיב את צוות המעבר שלו במאי, לאחר שהפך למועמד הרפובליקני לכאורה. יריבתו, הילרי קלינטון, פיגרה בהקשר זה, ולא הקימה צוות עד אוגוסט, לאחר שהפכה למועמדת הדמוקרטית.
שלב המעבר בפועל מתחיל מיד לאחר הבחירות לנשיאות כאשר נשיא המכהן לא נבחר מחדש או מסיים כהונה שנייה. לאחר הבחירות מתמזג צוות מטה הבחירות לתוך מערך המעבר, והיקף הפעילות מתרחב משמעותית. בתקופה זו מתנהלת פעילות נמרצת של בדיקת מועמדים למשרות בכירות, גיבוש מדיניות מפורטת וסקירה מעמיקה של סוכנויות הממשל. מערך כוח האדם גדל באופן דרמטי - מקבוצה מצומצמת של עשרות אנשים לצוות רחב של למעלה מאלף עובדים ומתנדבים ערב ההשבעה. במהלך כ-75 הימים שבין הבחירות להשבעה, נדרש הממשל הנכנס ללמוד ולהשלים את כל ההכנות הנחוצות לקבלת אחריות השלטון, וזאת בפרק זמן קצר במיוחד.
תדרוכים מודיעיניים
אחד השלבים החשובים ביותר של העברת השלטון לנשיא הנבחר הוא התקציר היומי של הנשיא (מוכר גם כ-President’s Daily Brief. PDB) אותו מקבל כל בוקר גם הנשיא המכהן בכל יום בכהונתו. התקציר הוא סיכום סודי ביותר של המודיעין האמריקאי ואירועי העולם; התקציר כולל תדריכים על יכולות המודיעין של ארצות הברית, מבצעים חשאיים, כמו גם תדרוך על הסמכויות שיש לנשיא כמפקד העליון של הכוחות המזוינים על התוכניות של הצבא.[1] את התדריך מכין משרד ראש המודיעין הלאומי.
חלוקת התדריך היומי נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הנשיא היוצא.[2]
חוק המעבר הנשיאותי
חוק המעבר הנשיאותי (Presidential Transition Act) הוא חוק פדרלי בארצות הברית המסדיר את תהליך העברת השלטון בין ממשלי הנשיאים. החוק נחקק במקור ב-1963 ועבר מספר תיקונים משמעותיים במהלך השנים, כולל חוק המעבר הנשיאותי טרום-בחירות משנת 2010 (Pre-Election Presidential Transition Act), חוק שיפור המעבר הנשיאותי משנת 2019 (Presidential Transition Enhancement Act), וחוק שיפור המעבר הנשיאותי משנת 2022 (Presidential Transition Improvement Act). החקיקה מסדירה את העברת הסמכויות בין הנשיא היוצא לנכנס, מגדירה את אופן הקצאת המשאבים והתמיכה הלוגיסטית לתהליך המעבר, קובעת את נוהלי העברת המידע החיוני בין הממשלים, ומבטיחה את הרציפות התפקודית של הממשל הפדרלי במהלך תקופת המעבר. התיקונים המאוחרים לחוק הרחיבו את היקף התמיכה למועמדים עוד בשלב טרום הבחירות, האריכו את תקופת התמיכה לאחר ההשבעה, ועדכנו את הליכי קביעת המועמד המנצח.[3]
המעבר הנשיאותי בארצות הברית מוסדר באמצעות מערכת חקיקה שהתפתחה לאורך השנים, החל מחוק המעבר הנשיאותי המקורי משנת 1963 ועד לעדכוניו האחרונים בשנת 2022. החקיקה מגדירה מסגרת מקיפה להעברת השלטון, הכוללת הוראות לגבי העברת סמכויות, הקצאת משאבים, העברת מידע חיוני בין הממשלים והבטחת רציפות תפקודית של הממשל הפדרלי. במסגרת זו, מינהל השירותים הכלליים (GSA) מהווה גורם מפתח בתהליך, כשהוא אחראי על מגוון היבטים הכרחיים להעברת השלטון, החל מהכרה במועמד המנצח וכלה בתיאום בין הסוכנויות השונות.
תפקידיו של מינהל השירותים הכלליים התרחבו משמעותית עם השנים בעקבות תיקוני חקיקה שונים, ובמיוחד לאחר חוק המעבר הנשיאותי משנת 2001. המינהל אחראי על אספקת משאבים ותמיכה לוגיסטית לנשיא הנבחר וצוותו, תיאום העברת מידע בין סוכנויות הממשל השונות, וארגון טקסי ההשבעה. תהליך העברת הסמכויות כולל מספר שלבים מוגדרים, החל מהכרה רשמית במועמד המנצח, דרך הקצאת משאבים ומשרדים לצוות המעבר, ועד לסיוע בהקמת הממשל החדש, כולל גיוס עובדים ותכנון מדיניות ראשונית.
מעמד הנשיא המכהן והממשל היוצא
תקופת המעבר השלטוני בארצות הברית מוגדרת כפרק הזמן שבין יום הבחירות להשבעת הנשיא הנבחר. במהלך תקופה זו, הנשיא המכהן ממשיך בתפקידו תוך שהוא מסייע לתהליך המעבר לממשל החדש. על פי החוקה האמריקאית, הנשיא המכהן שומר על מלוא סמכויותיו עד להשבעת הנשיא החדש. במסגרת זו הוא ממשיך בניהול המדינה, קבלת החלטות בענייני פנים וחוץ, וייצוג ארצות הברית בזירה הבינלאומית. תפקודו השוטף של הנשיא המכהן נמשך במקביל לתהליך העברת השלטון המתהווה.[4]
חוק המעבר הנשיאותי משנת 1963 ותיקוניו מגדירים את מחויבויות הנשיא המכהן בתקופת המעבר. החוק מחייב את הנשיא להורות לדרגי הממשל לשתף פעולה עם צוות המעבר של הנשיא הנבחר. שיתוף הפעולה כולל מתן גישה למידע ומסמכים הנדרשים להכנת הממשל החדש. כמו כן, החוק מסדיר את אופן העברת המידע הביטחוני הרגיש והתדרוכים בנושאי ביטחון לאומי.
בשבועות האחרונים לכהונתו מתמקדת פעילות הנשיא היוצא בהעברת תיקים מסודרת לממשל הנכנס. במקביל מתבצע פינוי המגורים הפרטיים בבית הלבן והכנת הארכיון הנשיאותי. תקופה זו כוללת גם את טקסי העברת השלטון הרשמיים המעוגנים במסורת האמריקאית.
מקרה של המעבר בין אובמה לטראמפ, ביום שלאחר הבחירות, 9 בנובמבר 2016, הנשיא היוצא ברק אובמה מסר הצהרה מגן הוורדים של הבית הלבן, בה הודיע כי שוחח בערב הקודם עם דונלד טראמפ והזמין אותו רשמית לבית הלבן לדיונים כדי להבטיח "שיש מעבר מוצלח בין הנשיאויות שלנו".[5]
בדרך כלל, נוהגים מזכירי מחלקות הקבינט ומינויים פוליטיים בדרג גבוה של הנשיא היוצא להגיש את התפטרותם ביום ההשבעה (20 בינואר) של נשיא חדש. גם סגני המזכירים צפויים להגיש את התפטרותם, אך לרוב מתבקשים להישאר בתפקיד ממלא מקום עד לאישור הסנאט על המזכיר החדש.
גלריה
סמל צוות המעבר של ברק אובמה (2008)
סמל צוות המעבר של דונלד טראמפ בקדנציה הראשונה (2016)
סמל צוות המעבר של ג'ו ביידן (2020)
סמל צוות המעבר של דונלד טראמפ בקדנציה השנייה (2024)