PROFILPELAJAR.COM

בתי המשפט לערעורים של ארצות הברית (באנגלית: United States Court of Appeals) הם ערכאת הביניים במערכת המשפט הפדרלית של ארצות הברית. בתי המשפט פועלים ב-13 אזורים גאוגרפיים שונים המכסים את כל שטחה של ארצות הברית, וכל אחד מהם דן בערעורים על החלטות בתי המשפט המחוזיים בתוך גבולות אותו אזור, ובמקרים מסוימים מבתי משפט פדרליים אחרים ורשויות מנהליות. ערכאת הערעור על החלטות בתי המשפט הפדרליים לערעורים היא בית המשפט העליון של ארצות הברית. סמכותם של בתי המשפט הפדרליים המחוזיים, בתי המשפט הפדרליים לערעורים ובית המשפט העליון של ארצות הברית קבועה בסעיף 3 של חוקת ארצות הברית.

מעמד

בתי המשפט הפדרליים לערעורים בארצות הברית נחשבים בין בתי המשפט החזקים והמשפיעים ביותר בארצות הברית אחרי בית המשפט העליון. כוחם נובע מיכולתם ליצור תקדים משפטי באזורים בהם חיים מיליוני אזרחים אמריקאים. בתי המשפט לערעורים בארצות הברית נודעים בהשפעתם הרבה על החקיקה בארצות הברית. יתרה מכך, כיוון שבית המשפט העליון בוחר לדון בפחות מ-2% מתוך 7,000 עד 8,000 בקשות ערעור המוגשות אליו מדי שנה,^[1] בתי המשפט לערעורים בארצות הברית משמשים הלכה למעשה הערכאה העליונה ברוב התיקים הפדרליים. מבין בתי המשפט הפדרליים לערעורים בארצות הברית, בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה בולט בהשפעתו כיוון שסמכות השיפוט המקומית שלו היא וושינגטון די. סי., בה שוכנת הרשות המחוקקת האמריקנית וסוכנויות ממשלתיות רבות בארצות הברית המרכיבות את הרשות המבצעת. בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית, אשר סמכות השיפוט המקומית שלו היא כל החוף המערבי של ארצות הברית, שם נמצאים 20% מהאוכלוסייה האמריקאית, אף הוא בולט בהשפעתו.

השופטים

בבתי המשפט הפדרליים לערעורים ישנן 179 משרות שיפוט אשר אושרו בחקיקת הקונגרס מכוח סעיף 3 בחוקה האמריקאית. בדומה לשופטים פדרליים אחרים, מועמדותם מוגשת על ידי נשיא ארצות הברית לסנאט של ארצות הברית ובאישורו הם מתמנים למשרתם לכל חייהם. שכרם השנתי של השופטים הפדרליים (נכון לשנת 2021) הוא 231,800 דולר.^[2] מספר השופטים הפדרליים המשרתים בפועל משתנה, הן בגלל משרות פנויות והן מכיוון ששופטים בגיל זקנה יכולים לקבל מעמד של "שופט בכיר" המאפשר פרישה-למחצה, תקופה בה הם ממשיכים לדון במספר קטן יותר של תיקים ואינם נמנים עם מספר משרות השיפוט.

בתי המשפט

בית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט במסצ'וסטס, רוד איילנד, ניו המפשייר ומיין. אחראי גם לפוארטו ריקו. בבית המשפט הראשון יושבים רק שופטים, והוא בית המשפט הפדרלי לערעורים הקטן ביותר.
בית המשפט הפדרלי השני לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בורמונט, ניו יורק, וקונטיקט.
בית המשפט הפדרלי השלישי לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בניו ג'רזי, פנסילבניה ודלאוור. אחראי גם על איי הבתולה של ארצות הברית.
בית המשפט הפדרלי לערעורים הרביעי של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בווירג'יניה, וירג'יניה המערבית, קרוליינה הצפונית, קרוליינה הדרומית ומרילנד.
בית המשפט הפדרלי לערעורים החמישי של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בטקסס, לואיזיאנה ומיסיסיפי.
בית המשפט הפדרלי השישי לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט במישיגן, אוהיו, קנטקי וטנסי.
בית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בוויסקונסין, אילינוי ואינדיאנה.
בית המשפט הפדרלי השמיני לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט במינסוטה, איווה, דקוטה הדרומית, דקוטה הצפונית, מיזורי וארקנסו.
בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בקליפורניה, אורגון, וושינגטון, נבדה, אריזונה, מונטנה, איידהו, אלסקה והוואי, והטריטוריות גואם ואיי מריאנה הצפוניים. בבית משפט זה מכהנים 29 שופטים, והוא הגדול בבתי המשפט לערעורים.
בית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בויומינג, קולורדו, קנזס, יוטה, אוקלהומה וניו מקסיקו. לבית המשפט סמכות שיפוט גם על חלק קטן מאיידהו ומונטנה שבתחום סמכות בית המשפט הפדרלי המחוזי של מחוז ויומינג, כיוון שסמכות השיפוט המקומית של בית משפט זה המשתרעת אל מחוץ למדינה, כדי לכלול את כל שטחו של הפארק הלאומי ילוסטון.
בית המשפט הפדרלי האחד עשר לערעורים של ארצות הברית - בעל סמכות שיפוט בג'ורג'יה, אלבמה ופלורידה.
בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה -
בית המשפט הפדרלי לערעורים לגופים פדרליים של ארצות הברית - דן בערעורים על בתי משפט המתמחים בתחום מסוים, בעיקר בית המשפט של ארצות הברית לסחר בינלאומי ובית המשפט של ארצות הברית לתביעות פדרליות, וכן ערעורים על פסיקות בתי המשפט הפדרליים המחוזיים בתביעות פטנטים ועניינים מיוחדים אחרים. סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט הפדרלי השלושה-עשר לערעורים הוא התחום הפדרלי, משכך, סמכות השיפוט המקומית שלו משתרעת על כל ארצות הברית כל עוד הערעור מוגש בתחום סמכותו העניינית הייחודית.

סמכות השיפוט המקומית של 11 בתי המשפט הפדרליים לערעורים, הממוספרים בסדר עולה ובית המשפט הפדרלי לערעורים של הבירה, מוגדרים גאוגרפית על ידי גבולות סמכות השיפוט המקומי של בתי המשפט הפדרליים המחוזיים של ארצות הברית מעליהם נפרשת סמכותם. כל בתי המשפט הפדרליים לערעורים דנים גם בערעורים על חלק מהחלטות הסוכנויות מנהליות וחקיקת תקנות, כאשר החלק הארי של מקרים אלה בבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון די.סי..

החלטות של בתי המשפט לערעורים בארצות הברית פורסמו מאז היווסדם על ידי החברה הפרטית להוצאה לאור, West Publishing בכרכים הנושאים את הכותרת Federal Reporter. בכרכים נכללות רק החלטות שבתי המשפט מייעדים לפרסום. החלטות אותן בית המשפט בחר שלא לפרסם (מכל בתי המשפט הפדרליים לערעורים זולת החמישי והאחד-עשר ) מתפרסמות בנפרד תחת הכותרת Federal Appendix של אותה הוצאה לאור. ההחלטת גם זמינות במאגרי מידע מקוונים כמו LexisNexis, או Westlaw. לאחרונה, החלטות בית המשפט פורסמו אף באתרים רשמיים של בתי המשפט. עם זאת, ישנן גם כמה החלטות של בית משפט פדרלי בהליכים הנערכים בדלתיים סגורות ופרסומן נאסר מטעמי ביטחון לאומי.

בבית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים יושב המספר הקטן ביותר של שופטי ערעור ואילו המספר הגדול ביותר של שופטי ערעור יושב בבית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים. מספר השופטים בכל אחד מבתי המשפט לערעורים נקבע בחקיקה של הקונגרס האמריקני.