רבי שמעון ברוך אוחיון (1906–1990) היה ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של יפו. מחבר הספר "הליכות-שב"א".
ביוגרפיה
ראשית חייו
אוחיון נולד, בכ"ב בסיוןה'תרס"ו (יוני1906), לרבי אברהם וסולטנה, בעיר אסואירה שבמרוקו. עד גיל 11 למד בבית הספר אליאנס בעיר, אז ביקר בביתם יעקב איפרגן ששכנע את הוריו לשלוח אותו לישיבה. היות שבאסואירה לא היו ישיבות נשלח ללמוד בישיבות מרקש. במרקש קיבל את פניו מי שיהיה רבו, רבי יוסף נחמיאש. ביום הגעתו סידר לו הרב נחמיאש לינה ואכילה בבית הגביר דוד מור יוסף, אצלו התגורר כשנתיים.
כר"מ באספי
באותה התקופה נוסדה ישיבה בשם "עץ-חיים" באסואירה עיר מולדתו, ואביו העביר אותו אליה. בישיבה זו למד אצל רבי דוד עטר כשלוש שנים (ה'תרפ"א - ה'תרפ"ד). במהלך תקופה זו עזבו הוריו את אסואירה לקזבלנקה ואוחיון התגורר בבית שותפו של אביו לעסקים, רבי אברהם הלוי בן שושן.
בשנת ה'תרפ"ד נוסדה בעיר אספי ישיבה חדשה, שאף היא נקראה בשם "עץ-חיים". מנהליה פנו להנהלת "עץ-חיים" באסואירה שימליצו להם על ר"מ. המנהלים באסואירה המליצו על אוחיון וכך הוא התקבל ללמד בישיבה באספי. הוא שימש כר"מ כשנה וחצי וכל אותה התקופה הוא התגורר בביתו של מי שכיהן כרב העיר, רבי ברוך אסבאג.
כתלמידו של רבי אברהם אביטבול
בשנת ה'תרפ"ה ביקר בישיבה באספי רבי אברהם אביטבול. הרושם שהותיר עליו רבי אברהם גרם לרבי שמעון לעזוב את משרתו באספי ולנסוע עם רבי אברהם על מנת ללמוד בישיבתו במרקש. יחד עם רבי אברהם, שבו הוא ראה את רבו המובהק, למד במשך שעות תלמוד, רמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך. באותה התקופה התגורר בבית רבי יעקב הכהן.
בברית הנישואין
בשנת ה'תרפ"ז (בהיותו כבן 21) נשא את סולטנה בת רבי יהודה צרפתי. באותה התקופה המשיך את לימודיו כשהוא נתמך כלכלית על ידי גיסו הגביר שמעון צרפתי.
כראש ישיבת כתר תורה וראש השוחטים בקזבלנקה
תעודת ההיתר לשחיטה ובדיקה שניתנה לאוחיון
בשנת ה'תרצ"א מונה לר"מ בישיבת "כתר-תורה" בקזבלנקה, אותה ייסד והנהיג רבי משה מאיר חי אליקים. בשנת ה'תרצ"ז מונה ידידו רבי שמעון אביקציץ שכיהן אז כראש הישיבה לדיין, ואוחיון מילא את מקומו בראשות הישיבה. בשנת ה'תש"ח מונה על ידי הקהילה והרבנות הראשית למרוקו לשוחט ובודק. לשם השתלמות והכנה לתפקיד נשלח למקנס שם שהה כארבעה חודשים, כשהוא מתגורר שם בבית דוד בן שימול. לאחר שנסמך לשוחט ובודק בשנת ה'תש"י, שב לקזבלנקה שם שימש בתפקיד. לאחר תקופה נחשב לראש השוחטים בעיר, כשבמקביל עמד בראשות ישיבת "כתר-תורה".
בשנת ה'תש"ז הופיע בקזבלנקה רבי רפאל עבו מטעם רשת מוסדות החינוך אוצר התורה. פעולותיו עשו רושם טוב על הרב אליקים והוא נאות לצרף את ישיבת כתר תורה תחת חסות הרשת. הרושם לטובה התקבל גם אצל אוחיון, והוא הפקיד את משרת ראש ישיבה בידי הרשת לטובת עבודתו כראש השוחטים והבודקים בעיר. תקופה קצרה לאחר שעזב את "כתר-תורה" נקרא ללמד בישיבת "אם-הבנים" בקזבלנקה.
