הרב חיים בירדוגו (ט"ו בתשרי ה'תרכ"ג, 1862 - כ"ז בשבט ה'תש"ד, 1844) היה ראש ישיבת 'בית אל ועץ חיים' במקנס בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים.
קורותיו
נולד במקנס לאימו מרת מזל-טוב ולאביו ר' אברהם שהיה מעשירי העיר ומלומד. בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבתו של רבי חיים משאש. התחתן בגיל 17.[1] בהיותו כבן 25 שימש כראש ישיבה גדולה בעיר. מתלמידיו נמנים המנהיגים הרוחניים של יהדות מרוקו, כדוגמת רבי ברוך אברהם טולידאנו, רבי רפאל ברוך טולידאנו רבי יוסף משאש, רבי אהרן בן חסין, רבי משה אזוגי, ועוד. בקיץ ה'תרע"ב (1912), יזם רבי זאב הלפרין ישיבות מסודרות במקנס, או אז התמנה רבי חיים בירדוגו לראש ישיבת 'בית אל ועץ חיים' שהייתה ישיבה לחכמי העיר.[2] בישיבה הנהיג תוכנית לימוד מגוונת שכללה לימוד התלמוד עם הראשונים, וכן לימוד טור ובית יוסף ושולחן ערוך ונושאי כלים. וכן בערבים למדו משנה תורה לרמב"ם. בישיבה זו למדו את כל הש"ס.[3] מבין רבני הישיבה נמנו רבי אהרן אסודרי, רבי יצחק סבאג, רבי מרדכי עמאר ועוד, שהיו בעצמם תלמידיו.[4] במקביל כיהן כסופר בית הדין של העיר.[5]
נפטר ונקבר במקנס בכ"ז שבט ה'תש"ד בהיותו כבן 81 שנים.
כתביו
כתב חידושים על הש"ס והמקרא,[6] אך רובם אבדו. נותרו מספר חידושים לחומש בראשית, שנדפסו כנספח לספר 'מקוה המים' לרבי יהודה בירדוגו.
לקריאה נוספת
- ראו: ר' שמואל בן עמרם, ילקוט שבע, מועדים וחכמים חלק ב עמ' קכט-קלא.
הערות שוליים
- ^ ראו: מים עמוקים (לר' יהודה בירדוגו), תוספת למים עמוקים דף סב והלאה.
- ^ ראו: אוצר המכתבים חלק א סימן ריב.
- ^ ראו: אוצר המכתבים ח"ג סימן א'תתכו.
- ^ ראו: ילקוט שבע, מועדים וחכמים חלק ב' עמ' קכט-קלא.
- ^ ראו אוצר המכתבים חלק א סימן רצד.
- ^ ראו 'אמרי אברהם' (עמאר) פרקי תולדות עמ' רסב.