שגרירות ישראל בווינה היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל באוסטריה. היא נמצאת בסמטת אנטון פרנק 20, ברובע ה-18 של וינה.
שגריר ישראל באוסטריה הוא דוד רוט. השגרירות אמונה על ייצוג דיפלומטי של ישראל בסלובניה עם השגריר (שאינו תושב) זאב בוקר, ומשמשת גם כנציגת ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עם רונן שאול כשגריר בסוכנות.
היסטוריה
דניאל קורט לוין מונה כנציג ישראל באוסטריה הכבושה כבר בסוף 1948, והוכר על ידי רשויות הכיבוש בתור הסמכות להנפקת אשרות נסיעה מאוסטריה לישראל. במסגרת תפקידו כקצין עלייה וסוכן קונסולרי, ובהמשך כקונסול, הועלו יהודים רבים ממחנות העקורים וכן במהלך כהונתו הועלו עצמות הרצל מאוסטריה לישראל. הנציגות הפכה לקונסוליה לאחר הכרתה דה פקטו של אוסטריה בישראל במרץ 1949.[1] לוין סיים את תפקידו ב-1950.
לאחר חתימת אמנת המדינה האוסטרית, נסיגת כוחות הכיבוש והקמת הרפובליקה האוסטרית השנייה ב-1955, הועלה דרג היחסים בין המדינות והקונסוליה הפכה לצירות, וב-1959 לשגרירות[2].
לאחר מינוי קורט ולדהיים לנשיא אוסטריה, ישראל מחתה על מינויו בין היתר על ידי אי־מינוי שגריר חדש לאחר תום כהונתו של מיכאל אליצור ב-1986. במקומו גדעון ירדן שימש כממונה על היחסים. בתגובה לכך, צעד דומה נעשה מצד אוסטריה בשגרירותה בישראל.
בשנת 2000, כאות מחאה על כך שראש מפלגת העם שיסל הרכיב קואליציה עם מפלגת החירות האוסטרית, הוחזר השגריר נתן מירון לישראל, וסגנו אילן בן־דב כיהן כשגריר בפועל. עד 5 בפברואר 2004, עת אברהם טולדו מסר את כתב האמנה לנשיא קלסטיל, לא היה שגריר רשמי באוסטריה מטעם ישראל.
מבנה השגרירות שימש בעבר כאחוזה של אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה, אביו של הקייזר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, קרל הראשון.
שגרירים ונציגים
ביאורים
- ^ קונסול כללי
- ^ קונסול כללי; קודם לדרגת ציר במהלך הכהונה
- ^ ממלא מקום הנשיא
- ^ ממונה על היחסים; עקב מינוי קורט ולדהיים לנשיא, ישראל לא מינתה שגריר חדש.
- ^ מירון הוחזר לישראל בעקבות ממשלת שיסל שהורכבה עם מפלגת החירות האוסטרית
- ^ התחיל כסגן ראש המשימה, ואז סגן שגריר; מ-2000 היה ממלא מקום השגריר ושגריר בפועל
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אוסטריה הכירה בישראל, הצופה, 16 במרץ 1949
- ^ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, ירושלים: הוצאת כרמל, תשפ"א 2021, עמ' 106
- ^ שגריר ישראל יגיע מחר לווינה | מעריב | 23 יוני 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אורי דרומי, בכרם הלא רנטבילי הרסתי את גבי, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
- ^ דיוקנו של שגריר כסופר ומשורר | מעריב | 14 יוני 1974 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ממשלת ישראל: לעקור מן השורש מילים פייסניות המכסות על שנאה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
- ^ דקלו, שמואל (2004-10-11). "בג"ץ: שגריר ישראל באוסטריה אברהם טולדו יסיים את כהונתו בסוף השנה". Globes. נבדק ב-2022-09-10.
- ^ קודם לדרגת שגריר רק בדצמבר 2003. מסר את כתב האמנה בפברואר 2004
- ^ בשל דרישת שרים: שגריר ישראל הבא באוסטריה יוותר על אזרחותו הגרמנית, באתר ynet, 28 בנובמבר 2004
