מיכאל אליצור (26 באפריל 1921 – 27 בדצמבר 2003) היה דיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל באוסטרליה ואוסטריה.
ביוגרפיה
אליצור נולד בלייפציג שבגרמניה ב-1921. כאשר עלתה המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933, עלה אליצור לארץ ישראל המנדטורית, והחל ללמוד בגימנסיה הרצליה.
לאחר סיום לימודיו ב-1939 יצא להכשרה בקיבוץ אלונים, וב-1942 הצטרף לקיבוץ חמדיה. שירת במשטרת היישובים העבריים.
ב-1946 הצטרף אליצור לבית ספר לדיפלומטיים שהקימה המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ולאחר סיום לימודיו יצא ללונדון כשליח "פאטווא", אגודה ציונית להעלאת בעלי מקצוע, עד 1949.
ב-1949 מונה למזכיר שני בצירות ישראל בלונדון, תפקיד בו החזיק עד ל-1952.
שירת במספר משרות במשרד החוץ מ-1952 ועד 1958, כיועץ בנציגות ישראל באו"ם (1958–1961) ובשגרירות ישראל ביאנגון (1961–1963).
ב-1963 ו-1964 למד במחזור הראשון של המכללה לביטחון לאומי.
ב-1974 מונה לשגריר ישראל באוסטרליה ושגריר לא-תושב בפיג'י[1], טונגה ופפואה גינאה החדשה, תפקיד בו החזיק עד ל-1979.
ב-1983 מונה לשגריר ישראל באוסטריה ולסבא"א. בעקבות מינוי קורט ולדהיים לנשיא אוסטריה ב-1986 החזירה ישראל אותו מווינה ולא מינתה שגריר אחר עד ל-1990.
חלה ומת במהלך ביקור באוסטרליה בדצמבר 2003.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
