רודולף קירכשלגר
Rudolf Kirchschläger |
לידה |
20 במרץ 1915 אוסטריה עילית |
---|
פטירה |
30 במרץ 2000 (בגיל 85) וינה, אוסטריה |
---|
מדינה |
אוסטריה, גרמניה הנאצית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
---|
מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
---|
השכלה |
אוניברסיטת וינה |
---|
מפלגה |
עצמאי |
---|
בת זוג |
הרמה קירכשלגר |
---|
|
פרסים והוקרה |
---|
- קולר מסדר איזבלה הקתולית (1978)
- צווארון של מסדר קרלוס השלישי (1979)
- אזרחות כבוד של וינה (1986)
- הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (4 במרץ 1977)
- אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
- מסדר טומאש מסריק, דרגה 1
- צווארון מסדר פיוס התשיעי
- צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
- צווארון מסדר הנסיך אנריקה
|
חתימה |
|
---|
|
רודולף קירכשלֶגר (בגרמנית: Rudolf Kirchschläger; 20 במרץ 1915 – 30 במרץ 2000) היה דיפלומט, פוליטיקאי ושופט אוסטרי. בין השנים 1974–1986 כיהן כנשיא הפדרלי השמיני של אוסטריה.
ביוגרפיה
קירכשלגר נולד למשפחה ענייה בכפר קטן באוסטריה. הוא התייתם מאביו בגיל 11 ובמקביל ללימודיו בבית הספר עבד במספרה וכמנקה חלונות[1]. למד משפטים באוניברסיטת וינה. לאחר האנשלוס בוטלה מלגת הלימודים שלו, עקב סירובו להצטרף אל המפלגה הנאצית והוא עזב את הלימודים. בשנת 1939 גויס לוורמאכט והשתתף במערכה על צרפת. ב-1940 ניצל את החופשה בת החודשיים שקיבל מהצבא להכנה למבחן ההסמכה לעריכת דין, אותו עבר בהצלחה. בשנים 1941–1942 לחם בחזית המזרחית[1], נפצע קשה בקרבות ובגלל הפציעה הוחזר לאוסטריה. לאחר שהחלים לא חזר עוד לחזית, ושירת כמדריך בהאקדמיה הצבאית הטרזיאנית עד סוף המלחמה.
לאחר מלחמת העולם השנייה עבד קירכשלגר כשופט שלום[1] בהורן (אוסטריה) (אנ'), בלנגנלוס (אנ') ומאוחר יותר בווינה. בשנת 1954 התקבל למשרד החוץ האוסטרי, על אף שלא דיבר שפות זרות כלל, ולמד בעצמו את השפה האנגלית תוך מספר חודשים. קירכשלגר היה שותף פעיל בגיבוש אמנת המדינה האוסטרית והצהרת הנייטרליות האוסטרית (אנ'). משנת 1956 היה ראש המחלקה למשפט בינלאומי של משרד החוץ האוסטרי ומשנת 1962 היה סגן מנכ"ל משרד החוץ.
בין השנים 1967–1970 שימש כשגריר בפראג.
התנהלותו במהלך האביב של פראג בשנת 1968 זכתה לשבחים, לאחר שהנפיק ויזות לאזרחים צ'כים שביקשו להימלט מארצם הנתונה במשטר קומוניסטי, למרות ההוראה המפורשת שניתנה שלא לעשות כן.
בשנת 1970 מונה לשר החוץ בממשלה שהקים ברונו קרייסקי, כמינוי מקצועי א-פוליטי[2]. בעקבות מותו של נשאיא אוסטריה פרנץ יונאס באפריל 1974, הציבה הממשלה הסוציאליסטית את קירכשלגר הא-פוליטי כמועמדה לנשיאות במטרה לגבור על מועמד הימין[3], וב-23 ביוני 1974 הוא נבחר לכהן כנשיא אוסטריה[4].
בשנת 1979 הוא חנך את המרכז האסלאמי של וינה, שכולל את המסגד הגדול במדינה. בשנת 1980 נבחר לתקופת כהונה שנייה עם 80% מהקולות, מספר הקולות הגבוה ביותר שקיבל מועמד לנשיאות. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 1986.
רודולף קירכשלגר מת בשנת 2000 ליד וינה.
הקשר לישראל
בשנת 1964 ביקר קירכשלגר בישראל לצורך חתימה על הסכם בין המדינות[1]. בסוף אפריל 1972 הגיע קירכשלגר לביקור בישראל כשר חוץ, ביקור ראשון של שר חוץ אוסטרי[5]. הוא ביקר במערב ירושלים כאורחו של ראש העיר טדי קולק ובמזרח ירושלים ביקר באופן עצמאי בליווי כמרים אוסטריים בהתאם למדיניות הנייטרליות של אוסטריה[6]. כן ביקר בקיבוץ כפר מסריק[7]. לקראת ובמהלך ביקורו הביע נכונות לנסות לתווך בין ישראל לארצות ערב[1] והצדיק את הימנעות ארצו בהצבעות באו"ם על הצעות אנטי-ישראליות במעמד הנייטרלי המיוחד של מדינתו[8].
בעקבות כניעת ממשלת אוסטריה למחבלים בפרשת שנאו, הצדיק קירכשלגר את התנהלות ממשלת אוסטריה בכך שהוא כבר זמן רב מתריע שיש צורך בהתארגנות בינלאומית נגד הטרור, אך דבריו לא זכו למענה. על כן, צריכה כל מדינה להתנהל לבדה מול הטרור ואוסטריה אינה צריכה להקריב בני ערובה למען המאבק בטרור[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 עמנואל אונגר, שר החוץ האוסטרי מתכונן יפה לקראת מסעו לתל אביב ולקהיר, מעריב, 23 באפריל 1972
- ^ ה. קן, פרק חדש בחיי אוסטריה, דבר, 15 במאי 1970
- ^ המאבק על נשיאות אוסטריה, דבר, 2 במאי 1974
- ^ קירכשלגר נבחר לנשיא אוסטריה, על המשמר, 24 ביוני 1974
- ^ בא ד"ר קירכשלגר שר־החוץ האוסטרי, דבר, 26 באפריל 1972
- ^ מ. מייזלס, שר־החוץ האוסטרי מסיים ביקורו, מעריב, 28 באפריל 1972
- ^ שר-החוץ האוסטרי אורח כפר-מסריק, על המשמר, 30 באפריל 1972
- ^ קירכשלגר הבטיח, על המשמר, 30 באפריל 1972
- ^ תכנית אוסטריה, דבר, 5 באוקטובר 1973