שגרירות מדינת ישראל בבייג'ינג היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל בסין. בנוסף, אמונה השגרירות גם על היחסים עם מונגוליה. היא שוכנת ברחוב טיאן-זה-לו 17 בצ'אוינג, הרובע הדיפלומטי של בייג'ינג, בירת סין. השגרירות הוקמה ב-1992 בעקבות כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. מאז ינואר 2021, מכהנת אירית בן-אבא כשגרירת ישראל בבייג'ינג.
היסטוריה
הנציגות הישראלית הראשונה בסין פעלה בשאנגחאי, למספר חודשים בין 1948 ו-1949, ונוהלה על ידי משה יובל ועסקה בעיקר בהעלאת יהודים פליטי המלחמה מאירופה וקהילת יהודי סין, מרביתם מהעיר חרבין. מדצמבר 48' ועד האביב של 49', כ-4,500 יהודים עלו לישראל, ביניהם מנהיגי התנועות הציוניות בשאנגחאי. בין המשפחות המפורסמות מעליה זו הייתה משפחת אולמרט[דרוש מקור].
"משרד הקישור של האקדמיה הישראלית למדעים כלל שלושה אנשים: אותי כראש הנציגות, את רעייתי שילה, סגן ראש הנציגות, ואת יואל גילת, איש משרד החוץ. פעלנו לקירוב לבבות בין סין וישראל, קידמנו קשרים רשמיים, לימוד מערך המדע של סין ויצירת קשרים בין סינים וישראלים."[1]
בהמשך אותה שנה סיכם מנכ"ל משרד החוץ ראובן מרחב עם שגריר סין לאו"ם כי המשלחת המדעית הישראלית תתוגבר ב"יועץ מדיני".[2] לתפקיד מונה זאב סופות, שיצא לבייג'ינג בפברואר 1991 והפך לאיש הקשר של ממשלת ישראל לממשל הסיני. ב-24 בינואר1992 כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לסין וזאב סופות מונה לשגריר הישראלי הראשון בסין.
השגרירות בבייג'ינג הפכה לאחת הנציגויות הדיפלומטיות הגדולות של ישראל בעולם ותקן העובדים בה הוגדל משמעותית. זאת, בין היתר, בעקבות החלטות הממשלה לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין.[3]
לצד השגרירות מפעילה ישראל חמישה נספחים מסחריים בסין: שני נספחים בבייג'ינג, נספח בשאנגחאי, נספחת בגואנגג׳ואו ונספח בהונג קונג.[4]
בשנים הראשונות לאחר כינון היחסים פעלה השגרירות במבנים שכורים עם מספר מצומצם יחסית של אנשי צוות. ואולם עד מהרה החל נפח היחסים לגדול ומספרם של אנשי הצוות שנדרשו לפעילות השגרירות עלה בקצב מהיר. בעקבות העלות הגבוהה של השכירות ששולמה על המבנים, החליט משרד החוץ על בניית מתחם עצמאי, שיכלול שגרירות ומגדל מגורים עם 13 דירות לסגל. לשגרירות הוקצה מגרש באזור הדיפלומטי ברובע צ'אוינג, בסמוך לנציגות של אינדונזיה.
שוטרים של המשטרה הצבאית הסינית מאבטחים את מתחם שגרירות ישראל בבייג'ינג
בניין השגרירות, שהוקם ב-2004 בעלות של כ-12.5 מיליון דולר,[5] מתוכנן כפרסה דו-קומתית המקיפה חצר פנימית, ומעוצב ב"סגנון ישראלי", שבא לידי ביטוי במרפסות המשמשות לאירוח ובצבעו הלבן בוהק של הבניין - אלמנטים שאינם נהוגים בבנייה הסינית[6]. המבנה הוא למעשה קומפלקס רחב ממדים, אשר מאכלס לא רק את משרדי השגרירות, אלא אף את מגורי השגריר, הקונסולים והנספחים השונים על משפחותיהם החיים במעין קומונה סגורה[7].
סגן ראש הנציגות (DCM) משמש כמנהל הנציגות בפועל ואחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחויות בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של משרד החוץ.
המחלקה המדינית - אחראית על ניהול הקשר בין הממשלות, קשר בין פרלמנטים, ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על הסכמים מדיניים בין המדינות.
ציר יועץ לנושאי חדשנות - תפקיד ייחודי לשגרירות בבייג'ינג, שנוסד בעקבות זיהוי החשיבות שבפיתוח הקשרים בין ישראל לסין בתחום זה. אחראי על הקשר עם הסוכנויות העיקריות בממשל הסיני שעוסקות בחדשנות ופיתוח טכנולוגי ועל יישום הסכמים ומזכרי הבנה שנחתמו במסגרת ועידת החדשנות ישראל-סין.[8]
נספחות כלכלית - בנציגות בבייג'ינג פועלים שני נספחים של משרד הכלכלה - אחד ייעודי לתחום הרגולציה והאחר לתחום קידום הייצוא. תפקידה לקדם חתימה על הסכמים כלכליים בין המדינות, לעודד יחסי סחר והשקעות, לארגן סמינרים עסקיים, ביקורי משלחות כלכליות והשתתפות בתערוכות ולספק מידע ליצואנים ולאנשי עסקים.
מחלקת אקדמיה - אחראית על חתימת הסכמים בין המדינות בתחום האקדמיה, יצירת קשר בין מוסדות אקדמיים בישראל ובסין, חילופי סטודנטים ומתן מלגות לסטודנטים וחוקרים סינים המעוניינים ללמוד בישראל.
^נשלח לבייג'ינג בשנת 1990 במינוי של יועץ למרכז לקשרי מדע ותרבות, בפועל כיהן כנציג הדיפלומטי הבכיר של ישראל במדינה. בעקבות כינון היחסים הרשמיים מונה בינואר 1992 לשגריר הראשון של ישראל בסין
.jpg)
.jpg)
