רמי באר (נולד ב-3 באוקטובר 1957) הוא כוריאוגרף ורקדן ישראלי, מנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית. זוכה פרס מפעל חיים ופרס רוזנבלום לשנת 2022.
ביוגרפיה
באר נולד בשנת 1957 למשפחה של ניצולי שואה. הוריו עלו לישראל בשלהי שנות ה-40 והיו חלק מהגרעין המייסד של קיבוץ געתון. אביו הוא האדריכל מנחם באר, אשר היה גם כנר חובב. האב הנחיל את לימודי המוזיקה לבאר ושלוש אחיותיו עוד מגיל צעיר ואף הקים הרכב קאמרי יחד עם ילדיו, כאשר באר הצעיר ניגן בצ'לו. למשפחת הורי אמו הייתה הוצאת ספרים גדולה בהונגריה שלפני מלחמת העולם השנייה – הוצאת Dante.
באר נשוי ואב לשניים. אחייניתו היא השחקנית והקומיקאית גיה באר גורביץ'[1].
תחילת דרכו המקצועית
לצד הוריו של באר, הייתה חברה בגרעין המייסד של קיבוץ געתון יהודית ארנון. ארנון, ניצולת שואה בעצמה, נדרה בהיותה במחנה כי אם תשרוד את השואה ואת התופת תקדיש את חייה לריקוד. מיד עם הגעתה לגעתון החלה ארנון להרקיד את הקיבוץ כולו. לימים ייסדה את להקת המחול הקיבוצית. ארנון זיהתה את הכישרון של באר כבר בשנותיו הצעירות בגן ועודדה את התפתחותו המקצועית כרקדן וככוריאוגרף.
באר התחנך בחינוך המשותף בקיבוץ געתון. בשנות נעוריו למד מחול במסגרת האולפן למחול בגעתון, ניגן על צ'לו והדריך נוער בתנועת השומר הצעיר. בשנת 1996 מונה למנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית במקומה של ארנון.
שירות צבאי
בשנת 1977, לקראת גיוסו לצבא, התקבל באר ללהקה צבאית כרקדן אך בחר תחת זאת להתנדב לסיירת מטכ"ל ולשרת כלוחם. בתום שירותו הצבאי המשיך ושירת כלוחם בשירות מילואים ביחידה במשך שנים רבות והשתתף במבצעי היחידה כולל במלחמת לבנון הראשונה.
יצירותיו
בחופשות מהצבא ובכל רגע פנוי, שמר באר על קשר עם פעילות המחול בגעתון והיה מגיע לרקוד ככל שהדבר התאפשר. עם שחרורו מהצבא בשנת 1980 הצטרף באר ללהקת המחול הקיבוצית כרקדן ומיד גם ככוריאוגרף. יצירתו הראשונה עבור הלהקה הייתה "סונטינה" (למוזיקה של המלחין הישראלי פאול בן-חיים). במקביל לעבודתו בלהקה זכה באר בשנת 1981 במלגת לימודים מקרן "אמריקה ישראל" לג'ייקובס פילו (Jacob's Pillow), בארצות הברית ונסע להשתלמות היוקרתית. עם שובו פנתה אליו ארנון וביקשה ממנו ליצור מופע מחול לילדים. במענה לבקשתה יצר באר את "פטר והזאב" יצירה לילדים ונוער (למוזיקה של סרגיי פרוקופייב). בהמשך יצר באר את "קרנבל החיות" (למוזיקה של קאמי סן-סנס), יצירה בה שיתף פעולה עם אהוד מנור אשר כתב את הטקסט במיוחד עבור היצירה. בהמשך יצר באר שתי עבודות נוספות לילדים ולנוער – "המדריך לתזמורת לבני הנעורים" (למוזיקה של בנג'מין בריטן) ו"שוליית הקוסם" (למוזיקה של פול דיקא). בכל היצירות האלו שיתף באר פעולה עם יהודית גרינשפן, אשר עיצבה תלבושות ומסכות.
בשנת 1984 זכה באר בפרס ראשון בתחרות הכוריאוגרפיה ע"ש גרטרוד קראוס על היצירה "המוות בא אל סוס העץ מיכאל". ביצירה זו שיתף באר פעולה עם המלחין יוסי מר חיים אשר מלחין ליצירה מוזיקה מקורית ועם המשורר נתן זך שבהשראת שירו זה נוצר הריקוד. בהמשך יצר באר את "מחולות לשירים" בשיתוף פעולה עם המלחין שלמה גרוניך לטקסטים של משוררים ישראלים. באר הוזמן ליצור עבור להקת מחול בת שבע את "מבט" (למוזיקה מאת מרדית מונק). ב"מחולות קונצרטנטיים" הוזמן באר לשתף פעולה עם תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (למוזיקה של איגור סטרוינסקי).
לקראת סוף שנות השמונים זכה באר במלגת לימודים לקורס לכוריאוגרפים ומלחינים באוניברסיטת גילפורד באנגליה ובפרס "יאיר שפירא" עבור תרומתו לעולם המחול הישראלי. בשנת 1987 התמנה לכוריאוגרף הבית ולאסיסטנט לניהול האמנותי של להקת המחול הקיבוצית. בעקבות האינתיפאדה הראשונה ושירותו הצבאי בעזה, יצר באר בשנת 1989 את "יומן מילואים". היצירה מטפלת בקונפליקט האישי של האדם-החייל, במציאות המורכבת של השירות בשטחים. ביצירה זו שיתף באר פעולה עם המשורר צביקה שטרנפלד, שהטקסט אותו כתב השתלב ביצירת המחול.
בשנות התשעים הוזמן באר ליצור עבור להקות מובילות ברחבי העולם. הבלט ההונגרי הזמין את באר ליצור את " תזזית". עבור להקת הבלט של בית האופרה בגרץ שאוסטריה מוזמן באר ליצור את "עיר עירומה", התיאטרון הדני החדש מזמין באר ליצור שתי עבודות: "Loops" ואת "Homeless". שתי העבודות האחרונות זיכו את באר בפרס בקופנהגן. במקביל לעבודתו בעולם, יוצר באר עבור להקת המחול הקיבוצית את היצירות "בזמן אמיתי" העוסקת בילדותו ובחינוך הקיבוצי, את "מקומשהו" העוסקת בהרס ובניה. שנה לאחר מופע הבכורה זוכה היצירה בפרס "סיכת הזהב" בפראג על הווידאודאנס "מקומשהו". לרגל 500 שנה לגירוש ספרד יצר באר את היצירה "מלאכים שחורים" שבה הוא שיתף פעולה עם המלחין הישראלי עודד זהבי אשר הלחין מוזיקה מקורית ליצירה שבוצעה על ידי הזמרת אסתי קינן. על סף סוף המילניום יצר באר את היצירה "על פי תהום". בעקבות יצירה זו זכה באר בפרס היצירה של שר המדע התרבות והספורט.
ב-1994 יזם באר את הקמת להקת המחול הקיבוצית הצעירה במטרה ליצור גוף המופיע בפני ילדים, נוער וכל המשפחה, ושרקדניו יהוו עתודת רקדנים ללהקה הבוגרת. בשנה זו יצר באר את "זיכרון דברים" העוסקת בזיכרון השואה. בשנת 1996 התמנה באר למנהלה האמנותי של הלהקה כמחליפה של ארנון.
בשנת 2002 הוזמן באר על ידי המשכן לאמנויות ליצור את היצירה "שומר מסך". ביצירה זו שילב באר הקרנות וידאו ושיתף באר פעולה עם אירית בצרי, אמנית וידאו ישראלית. את היצירה פותח וסוגר שירו של יהודה עמיחי "המקום בו אנו צודקים". "שומר מסך" זכתה בפרס ראשון במסגרת 50 שנות פסטיבל הקיץ בספליט אשר בקרואטיה, ובפרס ריקוד השנה באיסלנד. באותה שנה הוזמן באר על ידי להקת המחול ריקוויק איסלנד ובית האופרה של ברלין להעלות גם שם את "שומר מסך". בהמשך שנה זו זכתה הלהקה בראשותו של באר בפרס הביצוע של שרת החינוך ובאר עצמו זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה על שם לנדאו.
בשנים הבאות הוזמן באר ליצור עבור להקות רבות ברחבי העולם. לבלט קרואטיה, לתיאטרון הלאומי בספליט, יצר באר את "פרפרים". כמה שנים לאחר מכן ייצור באר עבורם שוב, הפעם את " Touch" אשר זכתה בפרס המחול של השנה. עבור Northwest בגרמניה, יצר באר את With your Eyes”"; עבור בלט בזל בשווייץ יצר באר את One two…move""; עבור בלט פוזנן בפולין ובלט ברנו בצ'כיה יצר באר את היצירה "מוטולה" אשר זכתה בפרס למחול הטוב של השנה. עבור פסטיבל וולפסבורג בגרמניה מוזמן באר ליצור קופרודוקציות שונות: בשנת 2010 "בגן השחור", בשנת 2012 יצר את "אמבכלל"; בשנת 2014 יוצר את “Lullaby for Bach” (למוזיקה של באך) בה הוא משלב את שירו של יהודה עמיחי "שיר ערש" בתרגום לגרמנית (הגרסה הישראלית למופע זה נקראת "בלקאאוט").
בשנת 2005 הוזמן באר על ידי המשכן לאמנויות הבמה ליצור את "וכשהגיעה לשמש" שעלתה בבכורה עולמית על במת המשכן. על ידי פסטיבל ישראל הוזמן באר ליצור את "אקודום" שעלתה בבכורה עולמית בעת הפסטיבל בירושלים. על ידי פסטיבל ראשון לציון הוזמן ליצור את "יפוי כח" בה נוכח שירו של דויד אבידן "יפוי כח" בקריינות של דני בסן. בשנת 2008 הוזמן באר שוב על ידי המשכן לאמנויות הבמה ליצור את 60Hz לכבוד 60 שנה למדינת ישראל. בשנת 2005 זכה באר בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ובשנת 2007 זכה באר בפרס היצירה הטובה של השנה ליצירה "מאגנום" בביצוע הבלט בתיאטרון הלאומי של ספליט בקרואטיה. להקת המחול הקיבוצית זכתה בשנה זו בפרס שרת החינוך על היצירה "אינפראדום" בה שילב באר טקסט ולחן שכתב והלחין בעצמו ומבוצע על ידי ישראל ברייט. בשנת 2013 יצר באר את היצירה "חסר השלם" אשר קיבלה את פרס "עכבר העיר" למופע המחול הטוב ביותר של השנה.
לאורך השנים הרחיב באר את פעילות המחול בגעתון. בשנת 2006 הוכרז באופן רשמי "כפר המחול הבינלאומי בגעתון", שיועד להיות מרכז בינלאומי למחול.
הישגים ופרסים
- 1981 – זוכה במלגה מיוחדת מטעם קרן אמריקה ישראל, עבור "ג'ייקוב פילואו", ארצות הברית.
- 1984 – זוכה מקום ראשון בתחרות הכוריאוגרפיה ע"ש "גרטרוד קראוס" על היצירה – המוות בא אל סוס העץ מיכאל.
- 1986 – זוכה פרס "יאיר שפירא" עבור תרומתו למחול הישראלי.
- 1986 – זוכה במלגת לימודים בקורס כוריאוגרפיה באוניברסיטת "סורי" גילדפורד, אנגליה.
- 1987 – מתמנה לכוריאוגרף הבית ועוזר מנהלת אמנותית של להקת המחול הקיבוצית.
- 1987 – מוזמן ליצור כוריאוגרפיה עבור להקת המחול "בת-שבע", בשם: "מבט".
- 1990 – מוזמן ליצור עבור הבלט ההונגרי. היצירה "תזזית".
- 1993 – מוזמן ליצור עבור האופרה של גראץ, אוסטריה. היצירה "עיר ערומה".
- 1995 – מוזמן ליצור עבור תיאטרון הדני החדש; עבודה שזיכתה אותו בפרס בקופנהגן.
- 1996 – מתמנה למנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית.
- 2003 – מוזמן על ידי האופרה של ברלין, להעלות עבורה את "שומר מסך".
- 2003 – מוזמן על ידי בלט קרואטיה, התיאטרון הלאומי בספליט, לעלות את היצירה "קאסון".
- 2004 – מוזמן על ידי להקת המחול רקיוויק -איסלנד, להעלות את "שומר מסך" וזוכה בפרס עבורה באיסלנד.
- 2004 – זוכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה ע"ש לנדאו, בתחום המחול.
- 2005 – זוכה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה - עיריית ת"א.
- 2008 – מוזמן ליצור את "With Your Eyes" עבור Nordwest בגרמניה. פרויקט משותף של שתי להקות מחול מאולדנבורג וברמן.
- 2009 – מוזמן ליצור עבודה לבלט בזל – שווייץ (בכורה באוקטובר 2009) One two…move
- 2010 – יוצר את היצירה "קיבוצית 360" – מופע זירה לנוער שמופיע מאות פעמים במסגרות חינוכיות בארץ ובעולם.
- 2010 – מוזמן ליצור ללהקת הבלט ספליט, קרואטיה יצירה שגם זוכה בפרס המחול של ספליט.
- 2011 – מוזמן ליצור עבור בלט פוזנן פולין ובלט ברנו צ'כיה את היצירה "מוטולה", שזוכה בפרס מיוחד.
- 2011 – מוזמן להעלות את יצירתו "קאסון" בתיאטרון הלאומי בברנו, צ'כיה.
- 2012 – מוזמן להעלות את יצירתו "אמבכלל" בפסטיבל וולסבורג.
- 2013 – זוכה פרס עכבר העיר למופע המחול הטוב ביותר עבור יצירתו "חסר השלם".
- 2015 – מוזמן להעלות את יצירתו "בלאקאאוט" בפסטיבל "Movimentos" בגרמניה.
- 2016 – מקבל תואר עמית כבוד מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.
- 2017 – יצירתו "חלב אם" נבחרת כיצירת השנה מטעם אתר "דיבור ריקוד".
- 2018 – יצירתו "אסילום" נבחרת כיצירת השנה מטעם אתר "דיבור ריקוד".
- 2022 – זוכה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, מפעל חיים מטעם עיריית תל אביב-יפו.
- 2022 – זוכה פרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות והספורט.
קישורים חיצוניים
- רמי באר, באתר "הבמה"
יאיר אשכנזי, למה שלושה אנשים מנהלים כבר יותר מ-20 שנה את המחול הישראלי?, באתר הארץ, 9 באפריל 2016- זיכרון דברים: להקת המחול הקיבוצית, כוריאוגרפיה – רמי באר, רייך, גלעד. מאמר מאת גלעד רייך. קנר, רות. ברגר, תמר
- רמי באר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
