בכתיבת הבלדה התבסס גתה על סיפור שמצא בכתביו של לוקיאנוס מסאמוסאטה. ככל הנראה, מקורותיו של הסיפור קדומים אף יותר ונעוצים באגדה מצרית עתיקה.
תקציר העלילה
הסיפור מתחיל בכך שקוסם זקן עוזב את הסדנה שלו ומשאיר את שולייתו לבד עם מטלות שעליו לבצע. בעת העדרו של הקוסם, השוליה, שמתעייף מלהעביר מים לתוך האמבט של הקוסם, מחליט להשתמש בכישוריו שעדיין אינם מפותחים דיים ומכשף את המטאטא כדי שיעשה את העבודה במקומו.
עד מהרה הרצפה מוצפת במים והשוליה נוכח לדעת שהוא אינו יכול לעצור את המטאטא משום שאינו יודע את מילות הקסם שיגרמו למטאטא לחדול. לאחר ניסיונות כושלים של השוליה לעצור את המטאטא, ביאושו, לוקח השוליה גרזן ושובר את המטאטא לשניים, אך כל אחת מן החתיכות "קמה לתחייה" וממשיכה להביא מים, עכשיו אפילו בקצב יותר מהיר.
כשהכול נראה אבוד, והמים ממשיכים לעלות ולהציף את הסדנה, חוזר הקוסם, מבטל את הכישוף ומציל את המצב.
בגרסאות מסוימות, הקוסם מסלק את השוליה בגלל הבלגן שיצר. בגרסאות אחרות, הקוסם, שמשועשע מן הלקח החשוב ששולייתו קיבל לגבי שליטה בקסם, נוהג בו ביד קלה יותר.
