בשנת 2017 התגוררו בעיירה 17,196 תושבים,[1] כולם מוסלמים. רוב שטחה של העיירה (15 קילומטרים רבועים) משמש לחקלאות, כמו: זיתים, חיטה, וכוסמת.
מקור השם
על פי המסורת הערבית, הכפר היה קיים בימי הרומאים, והייתה בו מטבעת מטבעות, בשפה העתיקה: סריפא (בערבית: سريفا) והשם הנוכחי הוא שיבוש של מלה זו.[2][3]
היסטוריה
לפי שיטות מסוימות במחקר, בתקופת בית שני שכן ליד צוריף של היום היישוב היהודי בית צור, שבו התקיים הקרב בין יהודה המכבי לליסיאס. (על אף שהשיטה המקובלת מזהה את בית צור עם ח'רבת טוביקה, כ-10 קילומטרים דרום מזרחית, לכיוון חלחול).
ב-1838 צוין שצוריף הוא כפר מוסלמי, הכפוף למחוז חברון.[4]
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בצוריף בשנת 1863, וכתב שחיים בו כ-700 תושבים. הוא ציין כי כל הבנייה בכפר חדשה פחות או יותר, למעט מספר בורות מים, בריכה אחת חצובה בסלע, ונציב עמוד.[5]
בשנות ה-40 של המאה ה-20 הקים איברהים אבו דאיה, מראשי הכנופיות הערביות באזור חברון מחנה אימונים בשם "אל-ג'יהאד אל-מוקדס" לאימון כפריי האזור, ב-1948 הצטרפו רבים מלוחמיו לכוחותיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ליד צוריף התגלתה חוליית החוד של מחלקת הל"ה על ידי שתי נשים, שהשכימו עם בוקר ללקט זרדים להסקה. מששמע אבו דאיה את הדיווח, הפעיל חוליה שהזעיקה את יתר הכוחות הערבים. אירוע זה הוליד את השמועה אודות זקן ערבי שאנשי המחלקה חסו על חייו, ובכך גרמו למותם שלהם.[דרוש מקור]
על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי שטח האדמה של העיירה היה 38,876 דונם.[10]
ועד העיירה דיווח ל ARIJ ב-2009 ששטח הכפר הוא רק 31,600 דונם. שמתוכם: השטחים הבנויים – 8,000 דונם, חקלאות – 13,500 דונם, אדמות בור – 9,700 דונם ועל 400 דונם נטועים יערות.[11]
ועד העיירה טוען שמאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ישראל הפקיעה כ-1,213 דונם, מאדמות העיירה.[11]
ח'ירבת א-דיר: ממוקמת כ 3-ק"מ מערבית לצוריף, חורבה מיושבת המחוברת לעיירה בדרך סלולה. מוצאם של רוב התושבים הוא מצוריף. שוכנת כ-1 ק"מ מהקו הירוק. על פי שם המקום החורבה היא מתקופת הצלבנים.[15]
ח'ירבת דיר מוסא: חורבה מאוכלסת השוכנת צפונית מערבית לכפר. בעבר הייתה נפרדת ובהמשך הפכה לחלק מהכפר. על פי שם המקום החורבה היא מתקופת הצלבנים.[15]
ח'ירבת ג'מרין וח'ירבת שייח' ג'ראח: שתי חורבות צמודות כ-2 ק"מ מדרום מערב לכפר. שרידי מבנים עתיקים, גתות, וביניהם שני קברי שייח'ים. על פי מסורת התושבים, קבר השייח' שבתוך המערה הוא קברו של אבו עוביידה עאמר בן אל-ג'ראח שהיה אחד מבני הלוויה של הנביא מוחמד.[2]
בניין משטרה ירדנית: בחלקו המערבי של הכפר. הבניין הוקם בשנת 1950. לאחר כניסת הרשות הפלסטינית ב-1994, הוסב המבנה לבית ספר יסודי שנקרא על שם "חללי צוריף" (شهداء صوريف).[2]
מכתש צוריף (בערבית: جورة الساقعة – ג'וֹרָת א-סָאקעה). ממערב לכפר ליד בניין המשטרה. מכתשקרסטי גדול. בפי "זקני הכפר" הבור נוצר כתוצא מנפילת מטאוריט.[2]
מבט על המסגד החדש בצוריף
דת
יש בכפר שבעה מסגדים וביניהם אחד מודרני, במרכז העיר העתיקה ששייך לזרם הסופי, מסדר הח'לוותיה ובראשו שייח' עפיף אל-קוואסמי.[16]
