אורן גדל בבית יהודי ציוני, בעיירה ווסט אורנג', ניו ג'רזי.[4] משפחתו חיה בשכונה קתולית, והייתה שם המשפחה היהודית היחידה. ולימים הוא סיפר רבות על האנטישמיות בה נתקלו הוא ומשפחתו באותה תקופה[5][6]. בראיון סיפר כי בגיל 15, בעת פגישה עם השגריר הישראלי דאז (יצחק רבין) במהלך נסיעה לוושינגטון, החליט כי בעתיד יהיה הוא בעצמו שגריר ישראל בארצות הברית.[6][7]
התבגרותו והעלייה לישראל
אורן הגיע לראשונה לישראל כשהיה בן 15, כאשר הגיע להתנדב בקיבוץ גן שמואל, במסגרת תנועת הבונים-דרור והשומר הצעיר בין השנים 1970–1971. מאז, בשנים שלאחר מכן המשיך להגיע לישראל בכל קיץ, והתנדב בקיבוץ גונן.[8] ב-1977 אף התחרה כחותר במכבייה העשירית, וזכה בשתי מדליות זהב ובמדליית כסף.[9][10]
עוד בעת שירותו בצה"ל, היה אורן יועץ למשלחת הישראלית באו”ם. לאחר מכן, עם שחרורו משירות סדיר, היה שליח ”נתיב” בברית המועצות.[18] בהמשך עבד אורן במחלקה לענייני היחסים בין הדתות במשרד הדתות בזמן ממשלת רבין[19] ושירת כקצין קשר של ישראל עם הצי השישי של ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ.[20] בשנים 1999–2000 היה יועץ עבור אבא אבן.[21]
אורן הוא אזרח ישראלי מאז 1979, אך שמר כל השנים גם על אזרחותו האמריקאית, עליה ויתר רק ב-2009, עם מינויו לשגריר ישראל בארצות הברית. במהלך תקופתו כשגריר, פרסם אורן מאמר בדבר הצורך של מדינת ישראל בהצטיידות במערכת כיפת ברזל. בעקבות כך, התקיים דיון בקונגרס האמריקאי על מנת לתקצב את הגדלת הסיוע לישראל.[22] בדצמבר 2013 סיים את כהונתו כשגריר.
בינואר 2014 התמנה אורן לפרשן לענייני המזרח התיכון בתחנת הטלוויזיה CNN.[23] בוושינגטון התמנה כעמית דיפלומטי בכיר במכון Atlantic Council.[24] עוד באותה שנה, הקים אורן את המכון ליחסים בינלאומיים בבינתחומי.
בדצמבר 2014, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף אורן למפלגת כולנו בראשות משה כחלון והוצב במקום הרביעי ברשימה. הוא נבחר לכנסת לאחר שהסיעה קיבלה 10 מנדטים.[25]
אורן הקים ומנהל ארגון בשם Israel Advocacy Group (IAG), אשר מטרתו לחזק את הקשר של ישראל עם יהודי ארצות הברית.[27] כמו כן, אורן מכהן כיו״ר מרכז הדס, עמותה הנקראת על שם הדס מלכא. העמותה מעניקה סיוע ותמיכה ללוחמי מג״ב, חללי מג״ב ומשפחותיהם.[28]
חיים אישיים
אורן היה נשוי לסאלי מדריכה למחול ועובדת המרכז לאמנות יהודית ויש להם 3 ילדים משותפים, ו-6 נכדים. התגרש ב-2016. כיום מתגורר ביפו יחד עם רעייתו תמרה.
ספרו "עוצמה אמונה ודמיון: ארצות הברית והמזרח התיכון מ־1776 ועד ימינו" עוסק בהיסטוריה של המעורבות האמריקאית במזרח התיכון. הספר פורסם בידי ו"ו נורתון ונעשה אף הוא לרב מכר של "ניו יורק טיימס", וכן זכה לביקורות אוהדות מ"ניוזוויק", מ"וושינגטון פוסט", ממדור הספרים של "הניו יורק טיימס", מ"סן פרנסיסקו כרוניקל" ומ"דה וילמט וויק". הספר יצא בתרגום עברי ב-2019.
ב-2015 אורן פרסם ספר זכרונות באנגלית שנקרא Ally: My Journey Across the America-Israel Divide שהפך לרב מכר של הניו-יורק טיימס. הספר, שתורגם לעברית בשם ״בן ברית״, עורר מחלוקת בשל תיאורו של יחסי ישראל-ארה״ב בימי נתניהו ואובמה.[30]
אורן כתב אף ספרות בדויה: למשל, ספרו מפגש מחודש ("Reunion") עוסק בחיילי יחידת חיל רגלים שלחמו בארדנים הבלגיים במלחמת העולם השנייה והשורדים שבהם הוזמנו חמישים שנה אחרי כן לפגישת מחזור באתרי הקרבות. הדבר פותח אצלם תיבת פנדורה של עימותים מן העבר, על רקע הנוגות של חיי הזיקנה. כמו כן, אורן פרסם עוד ארבעה ספרי מדע בדיוני, רומן, ושלושה קובצי סיפורים קצרים.
ב-2023 פרסם אורן את הספר ״2048: המדינה הייחודית״, בו פירט את חזונו למדינת ישראל ב-2048 (שנת המאה לקיום מדינת ישראל).[31]
רשימת ספרים
Origins of the second Arab-Israel war: Egypt, Israel, and the great powers, 1952-56, לונדון, אנגליה: פרנק קאס (אנ'), 1992
(עם יורם חזוני ודניאל פוליסר): המהפכה השקטה בהוראת תולדות הציונות: מחקר השוואתי על ספר הלימוד של משרד החינוך בנושא המאה העשרים (כיתה ט'), ירושלים: מרכז שלם, ה'תש"ס – 2000
Sand devil: a Negev trilogy, קונטיקט, ארצות הברית: טובי, 2001
(עריכה עם דוד ויורם חזוני:) מאמרים חדשים על הציונות, ירושלים, מרכז שלם, תשס"ז 2006
עוצמה, אמונה ודמיון: אמריקה במזרח התיכון מ־1776 ועד ימינו, ירושלים: מרכז שלם, ה'תשע"ט – 2019 (מהדורה מקורית באנגלית – ניו יורק: ו"ו נורטון ושות' (אנ'), 2007)
בן ברית: חיי כגשר בין ישראל לארצות הברית, תל אביב: ידיעות ספרים, 2016 (מהדורה מקבילה באנגלית – ניו יורק: רנדום האוס)
The night archer and other stories, ניו יורק: הבן הרשע, 2020
To all who call in truth: a novel, ניו יורק: הבן הרשע, 2021
2048 המדינה הייחודית (עברית אנגלית וערבית), הוצאת מגיד, 2023.
.jpg)
