יורם חזוני (נולד ב-6 ביוני1964) הוא פילוסוף, חוקר מקרא ותאורטיקן פוליטי. משמש כנשיא מכון הרצל בירושלים ויו"ר קרן אדמונד ברק. פרסם מספר רבי מכר שזכו לפרסים בינלאומיים בתחום הפילוסופיה, הלאומיות, והציונות, לצד מאמרים רבים בכתבי עת אקדמיים ומאמרי דעה ב-New York Times, Wall Street Journal, Time Magazine ועוד.[1]
חזוני ייסד את מרכז שלם וכיהן כנשיאו הראשון (1994–2002) וכרקטור (2005–2012). לאחר מכן שימש כחבר בוועדה ללימודים הומניסטים של המועצה להשכלה גבוהה. בין 2010–2018 ניהל את הפרויקט של קרן ג'ון טמפלטון, לתאולוגיה פילוסופית יהודית. חזוני תואר כמי שהניח את היסודות לשיח בנושא השמרנות במדינת ישראל.[2]
ב-1994 חזוני ייסד, ביחד עם אופיר העברי, דניאל פוליסר ויהושע ויינשטיין את מכון המחקר מרכז שלם בירושלים וכיהן עד 2002 כנשיאו הראשון. במסגרת פעילותו במרכז חזוני ייסד את כתב העת "תכלת" (באנגלית "Azure") שיצא מטעם המרכז, ואת כתב העת Hebraic Political Studies שנוסד בשנת 2005 יחד עם פרופסור גורדון שוחט (אוניברסיטת ראטגרס) וארתור אייפינגר.[1] כמו כן, חזוני סייע לבנימין נתניהו באיסוף החומר והעריכה של ספריו של האחרון, "מקום תחת השמש"[3] (1995) ו-"מלחמה בטרור" (1996).[4]
בשנת 2000 חזוני פרסם את ספרו The Jewish State: The Struggle for Israel’s Soul[5] בו הוא חושף את השורשים האינטלקטואליים של הפוסט-ציונות אשר, לדבריו, חותרת תחת היסודות המוסריים והמשפטיים של מדינת ישראל כמדינה של העם היהודי. לטענת חזוני, מגמה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בשכתוב הסיפור ההיסטורי של קום המדינה ובהכנסת שינויים מרחיקי לכת בתכנים של לימודי אזרחות במערכת החינוך. במאמר העוסק בסוגיה, חזוני כתב:
"יותר משלושים שנות עיסוק כפייתי ביהודה ושומרון, באש"ף וב"מיהו יהודי" - בשילוב עם חוסר העניין הכמעט מושלם ביחס לבעיית פיתוח התפישה והמסורת של ריבונות לאומית יהודית - גרמו, אם כן, לכך שרעיון המדינה היהודית הגיע היום אל סף ניוון מוחלט. מצב זה בא לידי ביטוי בפרויקט ה"פוסט-ציוני", המבקש את פירוקן של האמונות ההיסטוריות, הפוליטיות והדתיות שמהן נבנתה המדינה היהודית - פרויקט פירוק שליישומו נתנו ידם מאות אנשי אקדמיה, סופרים, אמנים ופוליטיקאים ישראלים, ושמתחיל היום לגייס כוחות גם בקרב אינטלקטואלים יהודים בתפוצות."[6]
הוגים בולטים המליצו על הספר, כולל אלי ויזל ונתן שרנסקי.[7] מנגד, הוגים מהשמאל ביקרו את הספר. גדי טאוב כתב אז כי: "חזוני עצמו מייצג, וגם מקדם במרץ (באמצעות מכון המחקר עתיר התקציבים, שהוא עומד בראשו, 'מרכז שלם') את שני הכוחות הגדולים, שיצרו את הבעיה שהוא מתלונן עליה. את מפעלו המדיני של הימין ואת האמריקניזציה של ישראל. הסלידה של רבים כל-כך מקרב הישראלים מהלאומיות של עצמם, רק עתידה להתגבר, ככל שמפעלו של חזוני יצליח יותר."[8]
מכון הרצל
ב-2013 חזוני ייסד את מכון הרצל, השוכן בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים.[9] המכון הוא מוסד למחקר, הוראה והכשרה אשר עוסק בתחומים רבים של האתגרים הרעיוניים של העת העכשווי באמצעות התבוננות מקיפה וקפדנית במקורות ובהגות היהודית. תחומי העיסוק שם המכון כוללים: מחשבה מדינית של עם ישראל, תולדות הרעיונות היהודיים בעולם הנוצרי והאסלאמי, פילוסופיה של המדע, השכלה גבוהה ופיתוח תוכניות אקדמיות ועוד. על מטרות המכון חזוני כתב:
"אף שמדינת ישראל הגיעה בשנים האחרונות לשגשוג חומרי ולעצמה ביטחונית חסרי תקדים בתולדותיה, רבים בארץ וברחבי העולם היהודי מודאגים, ובצדק, בנוגע למצבה בתחומי הרוח... שלל אתגרים רעיוניים ותרבותיים אשר ניצבים כיום בפני עם ישראל, מתמצים בשאלת יסוד אחת: האם ביכולתה של מורשת ישראל להיות מקור ראוי ומוצלח להתמודדות עם אתגרים אלה... בדור האחרון גוברות הקולות בארץ ומחוצה לה, אפילו בקרב שאינם יהודים, המבקשים לשמוע את שיש למורשת הרעיונית הישראלית הזו לומר, אך עד היום זכו אך במעט ממבוקשם... מכון הרצל שם לו מטרה לפתח ולטפח רעיונות יהודיים בתחומי הפילוסופיה והתאולוגיה, המחשבה המדינית, השפעת הרעיונות היהודיים על ההגות המערבית, התולדות והרעיונות של הציונות."[10]
במסגרת המכון, חזוני מנהל את הפרויקט של קרן ג'ון טמפלטון לתאולוגיה פילוסופית יהודית, ומארח חוקרים מובילים מישראל ומהעולם לתוכניות מחקר וסמינרים.[11]
לקראת פתיחת המכון חזוני פרסם את ספרו The Philosophy of Hebrew Scripture ב-2012 בהוצאת קיימברידג'.[12] הספר זכה לפרס בתחרות בתחום התאולוגיה ודת של The Association of American Publishers. בספר, חזוני נותן מסגרת חדשה לקריאת התנ"ך אשר מניחה שניתן לקרוא אותו לא רק כפרי התגלות אלוהית אלא גם כספר אשר פונה לתבונת האדם, העוסק בחיים של העולם הזה ומקדם טיעונים אוניברסליים באשר למוסר, לפוליטיקה, לאמת ולידע. חזוני טוען כי הסיפורים הרבים בתנ"ך שבהם ברור כי מוטלת על יחידים ועל עמים אחריות מוסרית גם כאשר אלוהים לא ציווה עליהם דבר, מובילים למסקנה "שהמקרא רואה את מצוות ה' כהשלמה לחוק מוסרי בסיסי, או כביטוי שלו, אשר נובע מטבעם של הדברים; ושבעיני הנביאים, בני האדם מסוגלים לעמוד על החוק הזה בעצמם, לפחות בקוויו הכלליים, גם ללא הוראות מפורשות מאלוהים. לפי תפיסה זו, המוסר המקראי מבוסס, באופן ראשוני, על סוג של 'חוק טבעי'."[13]
הספר זכה לשבחים מחוקרים בולטים ומגוונים כולל פרופ' סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד וכן הרב פרופסור לורד יונתן זקס שכתב כך:
"Yoram Hazony has written a paradigm-shifting work of immense significance, arguing that the Hebrew Bible should be seen as a work of philosophy and interpreted as such - alongside, although very different from, the Greek classics - and thus as a book of universal significance in relation to the great questions about the human condition."[14]
הספר עורר הדים בקרב חוקרים אקדמיים של המקרא וכתב העת Journal of Analytic Theology מטעם אוניברסיטת נוטרדאם פרסם סימפוזיום מיוחד לדיון בספר.[15]
קרן אדמונד ברק
ב-2019, חזוני נמנה עם מייסדי קרן אדמונד ברק (אנ') ומשמש כיום כיושב ראש.[16] הקרן נועדה לחזק את העקרונות של השמרנות הלאומית בקרב דמוקרטיות במערב ומחוצה לו.[17] כנס הדגל התקיים בעיר וושינגטון ביולי 2019 ובו נאמו דמויות בולטות מהממשל, האקדמיה והתקשורת האמריקנית, כולל היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון.[18][19] הכנס משך כיסוי תקשורתי רב ופורסמו עליו מעל 100 מאמרים בתקשורת האמריקנית.[20] לאחר מכן הקרן הפיקה עוד שני כנסים בנושא באיטליה[21] ובאנגליה.[22]
בתשתית הרעיונית של הקרן עומד ספרו של חזוני בשם The Virtue of Nationalism שראה אור ב-2018 ונהיה לרב מכר בתחומו וזכה לפרס ספר שמרני של השנה מטעם ה-Intercollegiate Studies Institute,[23] ועד כה תורגם לאיטלקית, פורטוגזית, הונגרית ועברית. הרעיון המרכזי של הספר הוא שהלאומיות ביסודה היא קריאה לסדר עולמי של מדינות-לאום ריבוניות והיא עומדת כנגד האימפיריאליזם מסוגים שונים. לטענת חזוני:
"רעיון מדינת הלאום, המעוגן היטב ברוחו שוחרת-החירות של המקרא, הוא הסכר המגן על אומות העולם מפני שלטון עולמי עריץ. לאורך 400 שנה הוא כונן את הסדר העולמי, אך לאחרונה נסוג מפני האימפריאליזם הליברלי שצמח מהגותו של ג'ון לוק. על סף התהום מזהים הבריטים והאמריקנים את הסכנה"[24]
"בעולמם של נביאי ישראל שלטו, בזו אחר זו, שורה של מעצמות אימפריאליות: מצרים, בבל, אשור ופרס. למרות ההבדלים ביניהן, כל אחת מהן שאפה להטיל על האנושות כולה סדר מדיני אוניברסלי בראשותה, מתוך אמונה שהאלים שלחו אותה לשחרר את העולם ממחלוקות מיותרות בין עמים וליצור מרחב בינלאומי שבני האדם יחיו בו ביחד בשלווה ושפע... למרות יתרונותיו הברורים של שלום מצרי או בבלי שיאחד את האנושות, המקרא נולד מתוך התנגדות עיקשת לשלום שכזה. בעיני נביאי ישראל, מצרים הייתה "בֵּית עֲבָדִים", והם לא חסכו מילים בהוקיעם את שפך הדם והאכזריות הכרוכים בכיבוש האימפריאלי ובשיטות הממשל האימפריאליות, הנשענות על שעבוד, רצח והחרמת הנשים והרכוש. כל זה, טענו הנביאים, מקורו באלילות: בהתמסרות לאלים המצדיקים כל קורבן כל עוד הוא תורם להרחבת תחום השלום האימפריאלי ולהחזקת מערך גידול התבואה בהיקפים מרביים."[24]
לפי התאוריה שבספר, מבחינה מוסרית לכל אומה הזכות לנהל את ענייניה הפנימיים בהתאם להשקפת עולמה ללא התערבות חיצונית ולכן התערבות הקהילה הבינלאומית בסרביה, בעיראק ובלוב הייתה בלתי מוצדקת. במקביל, מפורטת בהרחבה התפיסה לפיה ארצות הברית לא הושפעה באופן ניכר מהתאוריות של ג'ון לוק ותלמידיו (ז'אן-ז'אק רוסו וקאנט) וזו סיבה מרכזית לגדולתה.
הרב מאיר סולוביצ'יק בביקורת על הספר התנגד לתפיסה מוחלטת זו וכתב: "האמת היא שהכרזת העצמאות האמריקנית לא רק "מאזכרת" את תאוריית הזכויות האוניברסליות של לוק, אלא אף מציגה אותה כגלעין הרעיון האמריקני. כפי שחזוני מודה במובלע, הרעיון שכל בני האדם נבראו שווים ושיש להם זכויות שאינן ניתנות להכחשה לקוח ישירות מפתיחת 'המסכת השנייה' של לוק. איש לא פקפק בכך בזמנו, וגם לא בזמן שחלף מאז." סולוביצ'יק הסכים עימה חלקית בכך: "צודק חזוני בציינו את חוסריה של תורת לוק; אולם האבות המייסדים השלימו את החסר בהוסיפם להכרזה מושגים מקראיים...".[25]
The Virtue of Nationalism (New York: Basic Books, 2018)
God and Politics in Esther (Cambridge: Cambridge University Press, 2016)
The Philosophy of Hebrew Scripture (New York: Cambridge University Press, 2012)
The Jewish State: The Struggle for Israel's Soul (New York: Basic Books and The New Republic, 2000)
Conservatism: A Rediscovery (Washington: Regnery, 2022)
ספרים בעריכתו ומאמרים נבחרים באנגלית
Introduction to Aaron Wildavsky, Moses as Political Leader (Jerusalem: Shalem Press, 2005).
David Hazony, Yoram Hazony, and Michael Oren, eds., New Essays on Zionism, (Jerusalem: Shalem Press, 2006).
Yoram Hazony and Dru Johnson, eds., The Question of God’s Perfection: Jewish and Christian Essays on the God of the Bible and Talmud (Leiden: Brill, 2019)
“Locke’s Rationalism and the Future of Political Theory,” Political Science Reviewer (Fall 2019), pp. 256-262
“Conservative Democracy,” First Things (January 2019), pp. 19-26
“The Current Crisis in Israel’s Constitution,” in Simon Rabinovitch, ed., Defining Israel: The Jewish State, Democracy and the Law (Cincinnati: Hebrew Union College Press, 2018), pp. 145-157
“The Bible and Leo Strauss,” Perspectives on Political Science 45 (Summer 2016), pp. 190-207
“Newton and Hume,” with Eric Schliesser, in Paul Russell ed., Oxford Handbook on Hume (Oxford: Oxford University Press, 2016)
“Three Replies: On Revelation, Natural Law, and Autonomy in Jewish Theology,” Journal of Analytic Theology 3 (2015), pp. 172-205
“The Political Thought of the Biblical Narrative, Genesis-Kings,” Jonathan Jacobs, ed., Judaic Sources and Western Thought, (Oxford: Oxford University Press, 2011)
“Does the Bible Have a Political Teaching?” Hebraic Political Studies, (Winter 2006)
“Judaism and the Modern State,” Azure 21 (Summer 2005)
