ב-2014 עברה להתגורר בארצות הברית ולמדה לתואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת פנסילבניה. במהלך לימודיה השתתפה במספר תוכניות עמיתים מטעם האוניברסיטה. היא קיבלה מלגה ותקן של חוקרת זכויות אדם שאפשרו לה ללוות תוכניות של סיוע משפטי פרו בונו לחסרי מעמד, לרבות למבקשי מקלט ולילדים מקסיקניים שחצו את הגבול לארצות הברית. על עבודה זו זכתה במספר פרסים.[2] עבודת הדוקטורט שלה עסקה בזכותן של נשים לחופש דת ואמונה, והסדרה של זכויות אלו תחת מטריית המשפט הבינלאומי. פרסמה מאמרים בכתבי עת משפטיים.[3][1][4]
ב-2019 שבה עם משפחתה לישראל והחלה ללמד באוניברסיטת רייכמן קורס שעוסק בתיאוריות פמיניסטיות בדין הבינלאומי. ב-2020 ייסדה את מכון דבורה, מכון מחקרי יישומי שפועל להגנה על זכויות נשים בישראל ולצמצום פערים מגדריים בראייה אסטרטגית.[5][1] בשנה זו החלה ללמד קורס חוץ אוניברסיטאי "התנועה הפמיניסטית: עבר, הווה ועתיד".[6]
בשנים 2020–2021 הייתה עמיתת פוסט דוקטורט ומרצה אורחת במרכז רקמן לקידום שוויון לנשים, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הייתה עמיתת מחקר גם במרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטת תל אביב. בשנים אלו שימשה גם כיועצת מומחית מטעם ישראל בפרויקט מאגר הנתונים לשוויון מגדרי לנשים של האו"ם.[7] בשנים 2019–2021 שימשה גם כחוקרת בכירה מטעם מיזם המחקר של האיחוד האירופאי Horizon2020 Gender-Net-Plus במחקר על "אלימות כנגד נשים מהגרות ופליטות: גורמים ומדיניות תגובה אפקטיבית".[7]
ב-2022 הצטרפה לפורום סופי דייוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם באוניברסיטה העברית, כעמיתת פוסט דוקטורט.[8][1] במסגרת זו ביצעה מחקר העוסק בצדק טרנספורמטיבי בחוק הבינלאומי.[4]
אלקיים-לוי עמדה בראש צוות מטעם המטה לביטחון לאומי, שבחן את ההשלכות של משברים ואירועי קיצון לאומיים על נשים. מסקנות הדו"ח שהגיש הצוות הניחו את היסודות לגיבוש מדיניות לאומית שתצמצם פגיעה אפשרית בנשים בשגרה ובחירום ותבטיח ייצוג של נשים בגופים שבהם מגובשת מדיניות הביטחון של ישראל, לרבות ייצוג של 33% בקבינט המדיני-ביטחוני. הדוח אומץ בהחלטת ממשלה ב-2022.[9][10] עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 גיבשה אלקיים רשימה של כ-50 נשים מתחומים שונים, הנכונות לקבל על עצמן תפקיד בגופי החירום והשיקום, והגישה אותה במכתב לראש המל"ל.[1]
ב-2023, כשבוע לאחר טבח שבעה באוקטובר, ייסדה אלקיים-לוי את הנציבות האזרחית לעניין האלימות מינית שביצע החמאס בנשים ובילדים. הנציבות היא ארגון עצמאי, לא ממשלתי שמטרתו לקדם חקירה של פשעי המלחמה שבוצעו על ידי חמאס כנגד נשים וילדים במהלך הטבח שבוצע ב-7 באוקטובר 2023 ופשעי המלחמה הנמשכים כנגד נשים וילדים שנחטפו במהלכו. צוות הנציבות כולל משפטניות, קרימינולוגיות, חוקרות ופעילות מתחומים שונים. הצוות פועל מול גורמי אכיפה וחקירה, ובכלל זה המשטרה, השב"כ והפרקליטות ומול גופים בינלאומיים, לאיסוף עדויות וחומרי תיעוד מיום הטבח לטובת הרכבת מאגר של עדויות לפשעים נגד נשים וילדים. בטווח הקרוב החומרים עשויים לשמש את הקורבנות או בני משפחתם ובעתיד הרחוק הכוונה היא להקים ארכיון במוסד אקדמי, שהגישה אליו תתאפשר בכפוף לקריטריונים אתיים מחמירים.[1][16][17][18]
על הוועד המנהל של מכון דבורה והנציבות האזרחית נמנות עינת רייך המשמשת כיושבת ראש, והרבהתמר אלעד-אפלבום. הוועדה המייעצת של הנציבות כוללת את שריל סנדברג ואת פרופ' ארווין קוטלר.
לאחר שבחלוף שבועות מאירועי מתקפת הפתע האו"ם לא התייחס לפגיעות המיניות שבוצעו כחלק ממתקפת חמאס, ניסחה אלקיים-לוי מכתב מחאה לארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, בשיתוף עם ארגונים נוספים,[18] במקביל לפעילות מחאה ישראלית ובינלאומית נוספת שהתקיימה בנושא זה.[19] בסופו של דבר, ב-2 בדצמבר 2023 פרסם הארגון הודעת גינוי והכרה בהיקף וחומרת הפגיעות המיניות.[20]
