ערך זה עוסק במועצה מקומית ערבית בת זמננו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
יפיע (פירושונים).
יָפִיעַ (בערבית: يافة الناصرة, יאפת א-נאצרה - קרי, "יפו של נצרת", או בקיצור: يفّيَع - יפיע) היא מועצה מקומית במחוז הצפון שבישראל. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1960. כיום יפיע היא חלק מהאזור העירוני של נצרת[דרושה הבהרה]. נכון לסוף שנת 2022, רובו המכריע עם כ-82.7% מקרב תושבי יפיע הם ערבים-מוסלמים, לצד מיעוט של כ-17.3% ערבים-נוצרים.[5]
היסטוריה
- ערכים מורחבים – יפיע (יישוב עתיק), יפיע מלך לכיש, ארכאולוגיה מקראית, ארכאולוגיה של ארץ ישראל'
על-פי ממצא החרסים שנמצאו בתל הקדום של הכפר נראה כי היה מיושב בתקופת הברונזה התיכונה, בתקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית ואילך. יישוב עתיק בשם דומה מוזכר במכתבי אל-עמארנה. יפיע מוזכרת גם בספר יהושע. על-פי יוסף בן מתתיהו הייתה יאפא הגדולה בכפרי הגליל. המקום אמנם חרב בהלך מרד הגדול ותושביו נהרגו, אם כי מאוחר יותר הוקם עליו מחדש היישוב היהודי ביפיע. שרידים יהודיים ואף בית כנסת עתיק מהתקופה הרומית - נתגלו במהלך חפירה ארכאולוגית שנערכה בכפר. לפי אמונה נוצרית מימי הביניים, יפיע מזוהה כמקום לידתם של השליחים של ישו, יעקב בן זבדי ויוחנן בן זבדי, ולכן הוקמו לכבודם בעיר ארבע כנסיות, במהלך השנים.
אוכלוסייה
מאז התקופה הביזנטית דחקה העיר נצרת השכנה את רגלי יפיע, והיא הייתה כפר קטן. על-פי מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931) נמנו בכפר 833 תושבים, כולל בני החמולה הבדואית אלע'זאלין, שהתגוררו בסביבתו.
במלחמת העצמאות, במסגרת במבצע דקל ביולי 1948, נכבש הכפר על-ידי כוחות הצבא הישראלי.[6] לאחר המלחמה התיישבו ביפיע תושבים רבים מהכפרים הערביים הסמוכים של מעלול ושל אל-מוג'ידל – שנחרבו במהלך המלחמה. על פי מפקד האוכלוסין של מדינת ישראל שנת 1972 היו בכפר 4,932 תושבים, אם כי עם רוב ערבי נוצרי;[7] אך נכון ל-2022, כ-17.3% בלבד מתוך תושבי יפיע הנוכחים הם ערבים-נוצרים.[8]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים ביפיע 18,839 תושבים (מקום 120 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 82.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,718 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור
סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור
סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור
סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ לפי גרף הלמ"ס של הערך - לשנת 2022 - טבלת "לאום ודת"
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, עמ' 268
- ^ זאב וילנאי, יאפה, אנציקלופדיה אריאל, עמוד 2668
- ^ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015(הקישור אינו פעיל, 21 בספטמבר 2017)
- ^ פרופיל יפיע באתר הלמ"ס