יעקב אורלנד
יעקב אורלנד עם חברים בבית קפה בחוף תל אביב בראשית שנות הארבעים
יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי [ 1] 1914 – 5 במרץ 2002 ) היה משורר , מתרגם , מחזאי , עיתונאי ועורך ישראלי , חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994 ) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996 ). כונה "מאחרוני דור הנפילים של התרבות העברית".[ 2] בין פזמוניו: "היו לילות ", "עץ הרימון ", "שני שושנים ", "אנחנו שרים לך, מולדת ואמא ".
תולדות חייו
יעקב אורלנד נולד בעיירה טטייב שבאוקראינה . כשהיה בן שש ניצל מפוגרום בעיירתו , שבו נרצחו לנגד עיניו שמונה מבני משפחתו על ידי פורעים. בגיל שבע עלה לארץ ישראל עם הוריו , והמשפחה התיישבה בפלוגת מגדל של גדוד העבודה . מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים , לשכונת הבוכרים , ויעקב למד ב"תחכמוני " ובגימנסיה העברית רחביה . הצטרף לפלוגות הנוטרים , הגן על העיר במלחמת העצמאות , ושירת במהלכה כקצין החינוך של גדוד "מצדה" של הגדנ"ע .[ 3] סיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים , ונסע ללמוד תיאטרון בבריטניה .
כשחזר התיישב בתל אביב . על המעבר מירושלים לתל אביב סיפר: "אחרי מלחמת השחרור לא יכולתי לגור יותר בירושלים. אחרי 28 שנות מגורים בירושלים העיקה עלי העובדה, שלא יכולתי לעבור את החומה, לעלות להר הצופים ולרדת לים המלח ."[ 4]
בתל אביב הכיר את אשתו בת-אל (עליה כתב את השיר "שיר אלייך "). התיידד עם משוררים מ"חבורת כסית " כמו נתן אלתרמן , אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן . ב-1954 עבר לחיפה במסגרת פרויקט "מגורי אומנים ".
קריירה
אורלנד, שכתב את שירו הראשון בגיל 16, עסק בכתיבת שירה , ובנוסף עסק בתרגום ובכתיבת מחזות.
בחודשים ספטמבר-דצמבר 1943 פרסם טור מחורז סאטירי, בשם העט "אורי", בעיתון "הארץ ".[ 5]
בימי היישוב ובשנות ה-50 וה-60 פרסם גם פזמונים שהפכו לפופולריים עד ימינו, ובהם "עץ הרימון ", "שני שושנים ", "היו לילות ", "הטנדר נוסע", "זכריה בן עזרא", "אני נושא עמי ", "שלכת " ("עמוק העצב בעיניים"), "שיר שמח" ("אם גם ראשנו שח") ועוד. פזמונים רבים פרי עטו הולחנו על ידי חברו הטוב, מרדכי זעירא [ 6] . את הפזמונים כתב ללהקת הבריגדה "מעין זה ", לתיאטרון "המטאטא " ולאירועים שונים. הזמרת שושנה דמארי ביצעה רבים משיריו.
בנוסף לחיבור שירים ופזמונים, נתן אורלנד ידו גם בתרגום : הוא תרגם יצירות ספרותיות רבות, ובהן של ויליאם שייקספיר ושל ג'ורג' ברנרד שו , וגם תרגם עשרות מחזות, שהוצגו ב"אהל" ובתיאטרון חיפה .
אורלנד עסק גם בכתיבת מחזות . מחזהו "העיר הזאת" הועלה בשנת 1953 בתיאטרון "אהל ".[ 7] בשנת 1967 , לקראת העלאה נוספת של המחזה, הורה בית המשפט להסיר מהמחזה קטעים אחדים, שעסקו בתוכנית של בחורי ישיבה להיכנע ללגיון הערבי במלחמת העצמאות .[ 8]
מעורבות אידאולוגית
לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה ".
חיים אישיים
יעקב אורלנד נפטר לאחר מחלה ב-5 במרץ 2002 באחוזה שבחיפה , בגיל 87, ונקבר בבית הקברות שדה יהושע בחיפה.[ 9] הותיר את שני ילדיו – שמרית אור , פזמונאית , ורעואל, וטרינר – וארבעה נכדים.
פרסים והוקרה
1963 (תשכ"ג) – פרס למדן לספרות ילדים ונוער , מטעם עיריית רמת גן, על הספר "בית הצעצועים" (1963).[ 10]
1977 (תשל"ו–תשל"ז) – פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר , על הבלדה "יום תל-פאחר" (1976).[ 11] [ 12]
פרס אקו"ם .
1983 – פרס ורטהיים לשירה עברית, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על ספר שיריו "עיר האובות" (1978).[ 13]
1983 – פרס פינסקי לתיאטרון, מטעם עיריית חיפה , על המחזה "הלשכה השחורה" (נכתב בשנות ה-50 ולא הופיע בהוצאה מסודרת).[ 14]
1984 – פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת .
1984 - יקיר העיר חיפה .[ 15]
1987 – פרס אלתרמן , מטעם ההסתדרות , על הספר "סמטת החבשים" (1986).[ 16]
1993 – פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש .
1994 – פרס ישראל לזמר עברי.
1996 (תשנ"ו) – פרס ביאליק לספרות יפה, מטעם עיריית תל אביב , על מפעל חייו בשירה העברית.
1998 (תשנ"ח) – פרס ניומן , מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על מפעל חייו בשירה ובזמר העבריים.
2000 – פרס יצחק עקביהו , מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על מפעל חייו בשירה העברית.
הנצחה
כתביו
אילן ברוח : שירים, תל אביב: גזית, תרצ"ט 1939.
שירים על עיט ועל יונה , ירושלים: אחיאסף, 1946.
העיר הזאת : מחזה בשלש מערכות ופרולוג, תל אביב: תיאטרון אהל, 1952.[ 20]
מחזה התקומה , חיפה, 1958. (מחזה המוני, לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל )[ 21]
שירים מארץ עוץ , תל אביב: מחברות לספרות , תשכ"ג 1963.
בית הצעצועים ; ציורים ועטיפה: צבי מאירוביץ , חיפה: מגילות, תשכ"ג.[ 22] (הספר זיכה אותו בפרס למדן לספרות ילדים ונוער )
הרשלי מאוסטרופולי (מחזה), תיאטרון חיפה, 1966.[ 23]
נגן עוגב : קובץ שירים נבחרים; בעריכת שלמה קפלן , תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – מרכז לתרבות ולחינוך (ספריה מוסיקלית על שם נִסימוב), 1968. (תווים)
יום תל-פאחר : בלדה עם ואריאציות על נושאים קיומיים; עטיפה ואיורים: יורם רוזוב , תל אביב: מערכות , תשל"ו. (בעקבות קרב תל-פאחר ) (הבלדה זיכתה אותו בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר )
עיר האובות : שירים, תַּרשוּמים, תל אביב: עקד ; בסיוע קרן תל אביב לספרות ולאמנות ; מפעל סופרי חיפה, בשיתוף עיריית חיפה ומועצת פועלי חיפה, תשל"ח 1978. (הספר זיכה אותו בפרס ורטהיים לשירה עברית)
היו לילות : שירי הזמר של יעקב אורלנד; עיצוב: טרטקובר , תל אביב: תמוז, 1985. (תווים)
נתן היה אומר : כז שירים, ציורים: יוסל ברגנר , תל אביב: הקיבוץ המאוחד , תשמ"ה 1985.
סמטת החבשים : מקאמה ירושלמית; ציורים: נחום גוטמן , ירושלים: כתר , 1986. (הספר זיכה אותו בפרס אלתרמן )
קִיֶּב : פואמה; ושתי טיוטות-שיר לזיכרון טטיב; איורים: גני דורין , ירושלים: כרמל , תשנ"ב 1991 (תרגום לרוסית על ידי ברוך אבני. ירושלים: כרמל , 1992).
מבחר כתבים ; עריכה ואחרית דבר: דן מירון , 3 כרכים, ירושלים: מוסד ביאליק , תשנ"ז 1997. (כרך א: אילן ברוח, שירים על עיט ועל יונה, שירים מארץ עוץ, שירי זמר (שנות ה-40/30); כרך ב: עיר האובות, יום תל-פאחר; כרך ב: נתן היה אומר, סמטת החבשים, קיב, שירים בודדים, שירי זמר (שנות ה-50 ואילך))
תרגומיו
אוסקר ויילד , ספר האגדות ; תרגמוֹ מאנגלית: יעקב אורלנד; ציירה אותו: בינה גוירץ , ירושלים: עבר, תש"ז. (הדפסה נוספת: ירושלים: ש' זק, תשי"ח)
אלמר רייס , בפַרוָרי ניו-יורק : מחזה בשלוש מערכות; עברית: יעקב אורלנד, תל אביב: תיאטרון אהל, 1947.
אוסקר ויילד, הבלדה מכלא רדינג ; מאנגלית: יעקב אורלנד, תל אביב 1977.
פרסי ביש שלי , אדוניס : אלגיה על מותו של ג’ון קיטס ; מאנגלית: יעקב אורלנד, תל אביב, 1976.
רבקה קויאטקובסקי-פנחסיק , אחרונים שהיו, ראשונים להיות : שירים ופואמות; מיידיש : יעקב אורלנד, תל אביב, 1984.
א.א. מילן , אנחנו שנינו ; עברית: יעקב אורלנד; צייר: א"ה שפארד , תל אביב, 1957.
יהודה אלברג , בלב ים : רומן; מיידיש: יעקב אורלנד, תל אביב: עקד, תשל"ט 1979.
שפרה ורבר , דמעתו של איציק ; מיידיש: י' אורלנד, תל אביב, 1963.
ג'ורג' ברנרד שו , יוהנה הקדושה - ז'אן ד'ארק ; מאנגלית: יעקב אורלנד, תל אביב: נ. טברסקי , 1953.
שמעון הלקין , בר כוכבא ; תרגם ועיבד: יעקב אורלנד, תיאטרון לנוער ליד תיאטרון חיפה, 1964.[ 24]
איציק מאנגר , משירי טַוָּס הזהב ; בתרגומו של יעקב אורלנד; איורים: אודרי ברגנר , ירושלים: כרמל, תשנ"ו 1995.
סטיוארט קלוטי , אופנים עלי דרך : רומן; עברית: יעקב אורלנד; ספר ראשון, תל אביב: טברסקי, תש"ח 1948.
עומר כיאם , רֻבַּעְיָאת ; עברית: יעקב אורלנד; תל אביב: עקד, 1976.
הרז'ה , שרביטו של אוטוקר , מאנגלית: יעקב אורלנד, 1964
לקריאה נוספת
תמר וולף-מונזון, בהיר וגבוה כזֶמֶר – יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות , קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב , תשע"ו 2016.
תמר וולף-מונזון, "הטקסט שמאחרי הטקסט: 'כז שירים נתן היה אומר' ליעקב אורלנד — בין נוסח הספר לנוסח כתב היד", דפים למחקר בספרות , 17/16, תשס"ח-תשס"ט. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
יעקב אגמון , שאלות אישיות - מבחר ראיונות - ריאיון עם יעקב אורלנד בתאריך 10 באוקטובר 1981, משרד הביטחון – ההוצאה לאור , 1994, עמ' 28–38
אבידב ליפסקר , 'והקול קול יעקב: היבטים חדשים וישנים בשירת יעקב אורלנד', צפון 3 אגודת הסופרים בחיפה, עמ' 133–150.
אבידב ליפסקר , 'ארץ ישראל בשירת יעקב אורלנד' בתוך: מולדת הרימון, מוזיאון תפן תערוכת שמואל בונה ויעקב אורלנד, תשנ"ט
דן מירון , אחרית דבר למבחר לכתבי יעקב אורלנד בשלושה כרכים, מוסד ביאליק 1997
דב סדן , 'אילן ורוחותיו - על יעקב אורלנד ', חדשים גם ישנים: כרך א: בספרות העברית ואגפיה, תל אביב: עם עובד, 1987, עמ' 61–67.
קישורים חיצוניים
כתבי יעקב אורלנד בפרויקט בן-יהודה
רשימת מאמרים על יעקב אורלנד באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של יעקב אורלנד , בקטלוג הספרייה הלאומית
יעקב אורלנד , בתוך: שמעון לב-ארי , "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יעקב אורלנד , באתר זמרשת
יעקב אורלנד , באתר שירונט
יעקב אורלנד , באתר MusicBrainz (באנגלית)
יעקב אורלנד , באתר Discogs (באנגלית)
יעקב אורלנד , דף שער בספרייה הלאומית
יעקב אורלנד , בלקסיקון הספרות העברית החדשה
יעקב אורלנד , בארכיון הבימה
יעקב אורלנד , ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה "
יעקב אורלנד , ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית "
דוד תדהר (עורך), "יעקב אורלנד (אורי) ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך ה (1952), עמ' 2270
יעקב אורלנד , בתוך: שמעון לב-ארי , "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יעקב אורלנד , באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
הספרים של יעקב אורלנד , באתר "סימניה "
יעקב אורלנד , דבר , 5 במרץ 1948
ש. ש. , המשורר והמאמין , דבר , 24 באוגוסט 1965
יעקב אורלנד, אמת המידה היא הכאב , דבר , 14 בינואר 1966 (רשימה אוטוביוגרפית)
אריאלה ראובני, משורר ומטיף בשער , דבר , 4 בנובמבר 1983
שלמה שבא , טרובאדור ישראלי , דבר , 2 בדצמבר 1983 (רשימה ביוגרפית, במלאת לו 70 שנה ולרגל יובל 50 לשירו המושר הראשון, "הורה טוב" ("סובביני להט אש בוערת"), שהלחין מרדכי זעירא )
דליה רביקוביץ ', רדיו וטלוויזיה | מה זה להיות בוהמי , מעריב , 20 בספטמבר 1985
שירי לב ארי , מת המשורר יעקב אורלנד בגיל 87 , באתר הארץ , 4 במרץ 2002
מירב יודילוביץ' , נפטר המשורר יעקב אורלנד , באתר ynet , 6 במרץ 2002
רוחמה אלבג , בני אדם נולדו לשתוק ולחייך , באתר הארץ , 6 באפריל 2004
יעקב בר-און, מפוגרום באוקראינה לפרס ישראל: קווים לדמותו של המשורר יעקב אורלנד , באתר מעריב אונליין , 29 בדצמבר 2014
יעקב בר-און, טראומת ילדות באוקראינה, רומן בלונדון: חייו של יעקב אורלנד , באתר מעריב אונליין , 1 באוגוסט 2016
עופרה עופר אורן , משורר או פיזמונאי , בבלוג "סופרת ספרים", 16 באוגוסט 2016
מיצירתו
האזנה לשירי יעקב אורלנד , באתר "אוצר הזמר העברי" של רשות השידור
שירי הזמר של אורלנד באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
לא ראיתי רובה בביתי , דבר , 5 במרץ 1948
סבי, רבי וועלוועלע , על המשמר , 27 באוגוסט 1948 (פרק מסיפור)
פפיטה , מעריב , 27 במאי 1983
בשם הידידות שנתנסתה בצער , באתר הארץ , 25 בספטמבר 2009
על יצירתו
תמר וולף-מונזון , 'שיר השירים לעמל': זיקתו של יעקב אורלנד לתנועת הנוער העובד , עיונים בתקומת ישראל 15, 2005, עמ' 373–392
תמר וולף-מונזון, "ושיר לפי חרב זמרי", שירה, מאבק ומרי ב'להקה הצבאית העברית' , קתדרה 127 (2008), עמ' 89–112, באתר זמרשת
אורי קיסרי , הצעצועים של אורלאנד , מעריב , 4 במרץ 1963 (על "בית הצעצועים")
אדיר כהן , שירים מארץ עוץ , דבר , 3 במאי 1963
מיכאל אוהד , שירים מארץ עוץ , דבר , 3 במאי 1963
מ. בר-יעקב , מארץ עוץ – ומקרוב... , מעריב , 23 באוגוסט 1963
ישראל זמורה , משורר בבגרותו , מעריב , 24 בנובמבר 1978 (על "עיר האובות")
צבי לוז , "עיר שאין לה תכלית" , מעריב , 2 בינואר 1987 (על "סמטת החבשים")
רחל לקט, יעקב אורלנד מתרגם שירי ילדים , עולם קטן 2, 2004, עמ' 141–168
תמר וולף-מונזון, עשרים שנה לפטירתו של יעקב אורלנד , בבלוג "הספרנים " של הספרייה הלאומית , מרץ 2022
משה דור , עץ הרימון עוד נותן ריח , מעריב , 19 ביולי 1985 (עם הופעת קובץ שיריו המושרים "היו לילות")
על שיריו
הערות שוליים
^ 100 שנה להולדת יעקב אורלנד
^ מירב יודילוביץ' , נפטר המשורר יעקב אורלנד , באתר ynet , 6 במרץ 2002
^ אהוד אמיר, גדנ"ע ירושלים בתש"ח , תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור , 2003, עמ' 77.
^ יעקב אורלנד, אמת המידה היא הכאב , דבר , 14 בינואר 1966.
^ דוגמאות:
^ תמר וולף-מונזון, "זעירא נגע בשיר מגע גימור והפיח בו חיים של משמעות" , בבלוג "הספרנים " של הספרייה הלאומית , 1 באוגוסט 2022
^ י. מ. ניימן, "העיר הזאת" ב"אהל" , דבר , 3 באפריל 1953.
^ הותרה הצגת "העיר הזאת" לאחר הוצאת קטעים , מעריב , 9 במאי 1967; י. אורלנד מתנגד להוצאת קטעים ממחזהו "העיר הזאת" , מעריב , 10 במאי 1967.
^ יעקב אורלנד באתר חברה קדישא חיפה
^ פרס למדן – לשלשה , מעריב , 12 בספטמבר 1963; חיפאים ברמת-גן , מעריב , טור 1, 13 בספטמבר 1963.
^ פרס ז'בוטינסקי יוענק לי. אורלנד ולעוזי נרקיס , מעריב , 8 באוקטובר 1976.
^ ראו: יום תל פאחר של אורלנד , בבלוג נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת הימים, 25 בינואר 2022.
^ יעקב אורלנד – חתן פרס ורטהיים , דבר , 27 במאי 1983.
^ אריאלה ראובני, משורר ומטיף בשער , דבר , 4 בנובמבר 1983.
^ אמציה פלד, רחוב יעקב אורלנד , בתוך "מדריך רחובות חיפה ", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
^ פרס אלתרמן ליעקב אורלנד ולסביון ליברכט , מעריב , 23 בינואר 1987; געגועים הביתה , מעריב , 6 בפברואר 1987.
^ ארכיון המשורר יעקב אורלנד , המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן.
^ 'בהיר וגבוה כזמר' – כנס לציון 100 שנה להולדת המשורר יעקב אורלנד, אוניברסיטת בר-אילן, ח' בטבת תשע"ה (30 בדצמבר 2014) | המחלקה לספרות עם ישראל , באתר hebrew-literature.biu.ac.il
^ כנס לציון 100 שנים להולדת המשורר יעקב אורלנד - YouTube , באתר www.youtube.com
^ אש"א, גבורת העורף הירושלמי – במחזה , מעריב , 22 ביולי 1949.
^ ר. בן-צבי, תולדות היישוב – במחזה ענק , מעריב , 23 באפריל 1958; דן בן אמוץ , מה נשמע | חזיון ראווה , מעריב , טור 1, 25 באפריל 1958.
^ ש. שחורי , "מגילות" , דבר , 8 בנובמבר 1962.
^ הרשלי מאוסטרופולי , ארכיון התיאטרון העירוני חיפה , אתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה ; טלילה בן-זכאי , מסך ומסכה | "הרשלי מאוסטרופולי" – מחזמר מקורי , מעריב , 7 בדצמבר 1965; טלילה בן-זכאי , מסך ומסכה | הרשלי – "לץ" בעל שליחות , מעריב , 9 בינואר 1966; רפאל בשן , הרשלי מאוסטרופולי [... ], מעריב , 14 בינואר 1966 (ראיון).
^ נחמן בן-עמי , ביצוע בוגר – בהצגה לצעירים , מעריב , 2 ביוני 1964.