טוסן לוברטיר

טוסן לוברטיר
Toussaint Louverture
לידה 20 במאי 1743
קאפ-האיסיין, סן-דומנג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1803 (בגיל 59)
פור דה ז'ו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת, סן-דומנג, ממלכת צרפת (1791–1792), הרפובליקה הצרפתית הראשונה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המועדון היעקוביני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Suzanne Simone Baptiste Louverture עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טוסן לוברטיר על גבי שטר כסף של האיטי

פרנסואה-דומיניק טוסן לוברטירצרפתית: François-Dominique Toussaint Louverture; לעיתים נכתב גם: Toussaint L'Ouverture, נולד בשם טוסן ברדה (Bréda) ב-20 במאי 1743 (כמשוער), הלך לעולמו ב-7 באפריל 1803) היה מנהיגו של מרד העבדים בהאיטי, כנגד השלטונות הצרפתיים, אשר ארצם הייתה נתונה באותה העת במהפכה. בעקבות אותו מרד, החלה שרשרת אירועים אשר בעקבותיה זכתה המושבה בעצמאות, ובכך הייתה למדינה העצמאית השנייה באמריקה לאחר ארצות הברית. לאחר ביסוס מעמדו במושבה, לוברטיר חרג מתחומי סן-דומנג (שמה דאז של האיטי), והצליח להשתלט על האי היספניולה כולו. משלחת צבאית אשר שגר נפוליון בונפרטה לאי, עצרה את לוברטיר, אשר מת בגלות בצרפת, זמן קצר לפני קבלת אותה העצמאות.

אירועי מרד העבדים ודמותו של טוסן לוברטיר, שימשו השראה לספרו של ויקטור הוגו "בוג ז'רגל" שגם נקרא על שם גיבורו. חלק משמות המקומות והאנשים המופיעים בספר, כמו ביאסו שהיא אחד ממפקדי המרד, מופיעים בספר בשמם המקורי.

רקע

למן סוף המאה ה-15 השתייכה האיטי למושבה הספרדית סנטו דומינגו. ב-1664, חברת הודו המערבית הצרפתית השתלטה על המושבה, וקראה לה בשם סן-דומנג (Saint-Domingue), ובכך צרפת הכריזה על דרישתה לבעלות על החלק המערבי של האי היספניולה. ב-1670 צרפת הקימה את יישוב הקבע הראשון על האי, קאפ-פראנסה (Cap Français, כיום קאפ-האיטיין (Haïtien)). על פי הסכם רייסווייק, אשר נחתם ב-1697 בין צרפת לקואליציית מדינות שהורכבה מאנגליה, ספרד, הקיסרות הרומית הקדושה ועוד, ספרד העבירה באופן רשמי את השליש המערבי של היספניולה לצרפת. בסיוע עבדים אפריקאים שהביאו עמם, הצרפתים הכשירו שטחים לגידול קנה סוכר.

ביוגרפיה

שנותיו המוקדמות

הפרטים על שנותיו המוקדמות של טוסן אינם ידועים לבטח, ואף לא מועד ומקום הולדתו המדויקים. רוב ההיסטוריונים מציינים כי טוסן היה בנו הבכור, מאשתו השנייה, של גאו גינו (Gaou Guinou), בנו הצעיר של מלך אלאדה (Allada, נכתב גם Ardres, Hardre, Ardrah, Arda, Arada ,Arrada), כיום בבנין, אשר לאחר מות המלך נלכד ונמכר לעבדות בעולם החדש. טוסן נולד, ככל הנראה, באו דה קאפ (Haut de Cap) שבסן-דומנג, באחוזת מטעים בשם ברדה. גם הרקע ההשכלתי שלו לא ברור, ועל פי מקורות שונים הוא נע בין השכלה נרחבת, כולל שליטה בצרפתית ובקריאולית גם יחד, היכרות עם כתבי פילוסופים כמו ניקולו מקיאבלי ואחרים, לימודים בבית ספר של מסדר הישועים, וידע-מה ברפואה, מצד אחד, ועד כמעט אנאלפביתיות, מצד שני. טוסן, אשר נולד במעמד של עבד, יצא לחופשי בגיל 33, לאחר שהועסק כרכב. נראה שהוא המשיך לעבוד באחוזת ברדה כשכיר, כאחראי על משק החי ובתפקידים נוספים, עד פרוץ המהפכה בתחילת שנות ה-90. כאדם חופשי טוסן צבר רכוש ונכסים, כולל עבדים. בשנת 1782 הוא נישא לסוזן סימון בטיסט, שהייתה ככל הנראה בת דודו, או בתו של סנדקו. גם לגבי ילדיו המידע אינו מלא, אך ידועים לבטח שלושה ילדים 'חוקיים', ייתכן שאחד מהם הוא ילדה של סוזן מלפני נישואיה לטוסן.

לוברטיר בתחריט מן המאה ה-19

פעילותו הצבאית והפוליטית

שיתוף פעולה עם הספרדים

הידיעות אודות המהפכה הצרפתית הניעו חוגים בקרב ה"צבעוניים" (צאצאים של 'שחורים' ואירופים) החופשיים - כלומר, אינם עבדים - בסן-דומנג, להרחיב את זכויותיהם גם במושבה זו של צרפת. לעומתם, לא נראתה באותו שלב נטייה דומה בקרב אוכלוסיית העבדים, אשר היוותה כ-90% מן האוכלוסייה הכללית. רק באוגוסט 1791 החל מרד עבדים גדול במושבה, אך בשלביו הראשונים טוסן לא נטל חלק. שלב זה של המרד זכה לתמיכה ספרדית. כמה שבועות לאחר פרוץ המרד שלח טוסן את משפחתו למקום מבטחים בסנטו דומינגו, וכן סייע למפקחים באחוזת ברדה לעזוב את האי. לאחר מכן הצטרף כאיש רפואה לכוחותיו של המורד ז'ורז' ביאסו (Biassou). טוסן, שכושר הארגון וכושר ההנהגה שלו בלטו עד מהרה, נטל חלק בהנהגה של כוח המורדים. בדצמבר 1791 היה לטוסן חלק בשיחות עם המושל הצרפתי, בהן נדונו שחרור השבויים ה'לבנים' שבידי המורדים, וכן חזרה לעבודה תמורת ביטול השימוש בשוט, תוספת יום מנוחה בשבוע והענקת חירות למספר מצומצם של מנהיגים. השיחות עלו על שרטון, וביאסו התכוון להוציא להורג את השבויים ה'לבנים'. לטוסן היה חלק חשוב בסיכול כוונתו, ואלה שוחררו לבסוף לאחר שיחות נוספות.

חתימתו של לוברטיר

במהלך שנת 1792 טוסן החזיק במבצר לה טנרי (La Tannerie) ושמר, בתיאום עם הספרדים, על 'רצועת המערב' (Cordon de l'Ouest), שרשרת מבצרים בין השטח שבשליטת המורדים, לזה של השליטים. בנוסף, עסקו הכוחות שבפיקודו באימונים, הן בלוחמה זעירה, הן בלוחמה סדירה. בינואר 1793, לאחר קרב קשה, כוחותיו איבדו את המבצר, אשר נכבש על ידי הצרפתים. אלה האחרונים, מצידם, החלו להכיר בלוברטיר כמנהיג משמעותי של המרד. באותם שלבים של המרד הוא אימץ לעצמו את שם המשפחה לוברטיר. שינוי אחר חל בהתנהגותו הפוליטית. בעוד שבתחילת המהפכה הצרפתית החזיק בעמדות מלוכניות, טוסן החל בהדרגה לבטא עמדות הדומות לאלה של המהפכנים, כמו חרות ושוויון. כן הכריז על עצמו כדבק בביטולה המוחלט של העבדות. ב-29 באוגוסט 1793 הצהיר לז'ה פליסיטה סונטונה (Léger-Félicité Sonthonax), הנציב הצרפתי בסן-דומנג, שמצבו הצבאי היה קשה באותה העת, על אמנסיפציה לשחורים במושבה, בניסיון להעבירם לצידו, אלא שניסיון זה נכשל, ומצבו אף החמיר, שכן מספר שבועות אחר כך, ב-19 בספטמבר 1793, נחתו הבריטים בסן-דומנג. אלה האחרונים, אשר השתלטו על הנמלים וניתקו אותו מצרפת, נתמכו גם על ידי חלק חשוב מבעלי המטעות הלבנים, אשר רעיונות האמנסיפציה לא היו לרוחם, ונראו כפוגעים במעמדם. ב-4 בפברואר 1794 הכריזה גם הממשלה המהפכנית בצרפת על ביטול העבדות. מגמות אלה, ככל הנראה יחד עם היחלשות הספרדים בשל התפתחויות באירופה, הביאו את לוברטיר לפתוח במגעים עם הצרפתים ודבר זה הביאו למחלוקות חמורות עם מנהיגי מורדים אחרים. גם הספרדים החלו להביט בחשדנות בלוברטיר, וההתקרבות לצרפתים תרמה לכך, מטבע הדברים. בתחילת מאי 1794, כשנודע באי על החלטת הממשלה המהפכנית, טוסן העביר את תמיכתו לצרפתים, ונטש את שיתוף הפעולה עם הספרדים, אלא שלא כל המורדים תמכו בכך. כחודש אחר כך, ב-4 ביוני, הבריטים כבשו את פורט-או-פרנס.

הברית עם הצרפתים

לוברטיר בתחריט צרפתי מ-1802

עם הצטרפותו לצרפתים ערך לוברטיר טיהור ב'רצועת המערב', בהרחיקו משם את תומכי הספרדים. וכללית, החלפת הצדדים של לוברטיר עוררה לחימה בין השחורים לבין עצמם, שכן כאמור, לא כולם היו שותפים לצעד זה, וחלק ממנהיגי המורדים, כולל ביאסו, פנו כעת כנגד לוברטיר. עם זאת, כפיצוי לריבוי האויבים, הוא יכול היה להיעזר כעת בכוחות צרפתיים. לוברטיר הצליח להתגבר על האיום הספרדי, ובכל מקרה, ביולי 1795 חתמו צרפת וספרד על 'שלום בזל' שסיים את מצב המלחמה ביניהן. עד נובמבר עזבו את האי גם מנהיגי המורדים שתמכו בספרדים. באשר לבריטים, אשר התבססו על נמל סנט-מארק (Saint-Marc), כיוון שלוברטיר לא הצליח לעקרם מסן-דומנג, הוא לחם בהם בטקטיקה של לוחמה זעירה. באותה תקופה לוברטיר החל לפעול כמנהיג לאומי גם בנושאים שאינם צבאיים: הוא השליט סדר ועודד את החקלאות באזורים שבשליטתו. כך, הוא פעל להחזרת העבדים לשעבר למקומות עבודתם, זו הפעם כעובדים שכירים, תהליך אשר נתקל בחששות כי המדובר ב'אותה הגברת בשינוי אדרת', ואף מפני החזרת העבדות לאחר חזרתם לעבודה. לפיכך, התהליך נתקל בקשיים ובהתנגדויות לא מעטים. באותה תקופה, אם כי קמו על כך עוררין מדי פעם, כאשר הרציני שבהם היה אנדרה ריגו (Rigaud), לוברטיר ביצר את מעמדו בתור הבכיר מבין המנהיגים המקומיים. הרציני מבין הנאבקים עם לוברטיר על ההנהגה היה ז'אן לואי וילט (Villatte), אשר הצליח ללכוד את המושל הצרפתי לאבו (Lavaux) בקאפ-פראנסה, ומינה עצמו למושל במקומו. ב-20 במרץ 1796 לוברטיר חילץ את לאבו, ובכך חיזק מאוד את מעמדו-שלו, כמושל-למעשה של חלק גדול מסן-דומנג, בכפוף לצרפתים. אלא שלאחר עזיבתו של לאבו, כוחו הגובר של לוברטיר עורר בצרפתים שאיפה להחלישו.

הסכמים עם הבריטים ועם האמריקנים

תומאס מייטלנד ולוברטיר נפגשים לקראת חתימת ההסכם

הכוח הבריטי, אשר נחת בזמנו בחופי היספניולה, אף כי שלט על מרבית הנמלים, סבל קשות מקדחת צהובה ומהזנחה, ונראה היה כי הוא ישוש להזדמנות לעזוב את האי. עזיבה כזו יכולה הייתה להועיל ללוברטיר, בהסירה אויב חשוב מחישוביו. כך, ב-30 באפריל 1798 לוברטיר חתם הסכם עם תומאס מייטלנד (Maitland), מפקד הכוח הבריטי בסן-דומנג, ולפיו הבריטים יעזבו תמורת חנינה למתנגדי המהפכה במושבה. ב-31 באוגוסט הסכימו הבריטים בחשאי לבטל את ההסגר הימי על סן-דומנג, בתנאי שיובטח להם שהמהפכה לא 'תיוצא' לג'מייקה. במשתמע, עולה מן ההסכם כי לוברטיר ראה עצמו חופשי לקבוע מדיניות, על אף שהצרפתים היו פורמלית השליטים, וכן כי הבריטים אף הם ראו באור זה את המצב. הוא הדין גם באשר לאמריקנים, שכן הסכם נוסף, זו הפעם לקיום מסחר לתועלת שני הצדדים נחתם גם עם ארצות הברית, תחת ממשלו של ג'ון אדמס. לעומת זאת, היחסים בין המושל הצרפתי גבריאל אדוויל (Hédouville) לבין לוברטיר היו מתוחים, והגיעו עד כדי משבר. לבסוף, התלקחה מרידה כנגד הצרפתים בסן-דומנג, בראשות אחיינו המאומץ של לוברטיר. טוסן לוברטיר לא סייע למושל, וזה נאלץ לעזוב את האי באוקטובר. על אף כל אלה, לוברטיר המשיך להביע כלפי חוץ נאמנות לצרפתים, ונראה היה שכל עוד הצרפתים מחויבים לביטול העבדות, הדבר מספק.

מלחמת אזרחים ופלישה

בשנת 1799 הורעו מאוד היחסים בין לוברטיר לבין ריגו, אשר שלט על כברת ארץ בדרום המושבה, ואלה הגיעו עד לכדי לחימה של ממש. ביולי תקף לוברטיר את הטריטוריה שבשליטת ריגו, ולאחר כשנה של לחימה, האחרון עזב את האי. בנובמבר 1799, בעוד מלחמת האזרחים ניטשת, עלה לשלטון בצרפת נפוליאון בונפרטה. אמנם הוא קבע כי החוקים לגבי המושבות יהיו שונים מאשר בצרפת, אך אישר את מעמדו של לוברטיר ואת ביטול העבדות. בינואר 1801 פלש צבאו של לוברטיר לחלק הספרדי של האי (הרפובליקה הדומיניקנית של ימינו), והשתלט עליו בלא קושי מיוחד. גם בחלק זה הוא הכריז על ביטול העבדות, כחלק מהחלת החוק הצרפתי של סן-דומנג על האי כולו.

חוקה

במרץ 1801 לוברטיר כינס אספה מכוננת, שרוב חבריה היו בעלי מטעים 'לבנים', וב-7 ביולי הוכרזה החוקה החדשה. על פי אותה החוקה בוטלה העבדות באי, והובטח שוויון בפני החוק לכל האנשים בני כל הגזעים. בכל זאת הותרו בחוקה עבודות כפייה וכן יבוא של כוח עבודה באותם צינורות של סחר העבדים. לוברטיר הוכרז כשליטו העליון של האי היספניולה, עם סמכויות כמעט בלתי מוגבלות, כולל הסמכות לקבוע את יורשו, אך כל זאת עדיין כמושבה צרפתית במוצהר. כן הודגשה בחוקה עליונותה של הדת הקתולית, וזאת על אף התפוצה הנרחבת של דת הוודו בסן-דומנג.

המשלחת הצבאית הצרפתית וימיו האחרונים

למרות המחוות לצרפת אשר נכללו בחוקה, כמו העליונות המוצהרת של צרפת ושל הדת הקתולית, נפוליאון בונפרטה החליט לשגר חיל משלוח בן כ-20,000 חיילים, כדי לאשש את השליטה הצרפתית בסן-דומנג, ובראשו העמיד את גיסו, שרל אמנואל לקלר (Leclerc). באוקטובר, טרם נחיתת חיל המשלוח לאי, פרץ מרד, בראשות יסנת מואיז (Moïse), אחיינו של לוברטיר, אשר לוברטיר הצליח לדכאו. עם זאת, כתוצאה מן המרד, בעת שהצרפתים הגיעו, הנאמנות ללוברטיר במושבה לא הייתה כללית. כיוון שלוברטיר במוצהר הכריז על נאמנות לצרפת, ניסה חיל המשלוח, אשר עגן מול קאפ-פראנסה, לקבל אישור להנחית את כוחותיו ללא שימוש בכוח, ובינואר 1802 נערכו מגעים בנושא בין הצדדים. בסוף החודש, בעוד המגעים מתנהלים, ערך הרוזן רושנבו (Rochambeau),, המפקד הצרפתי השני במעלה במשלחת, התקפת פתע על פור-ליברטה (Fort-Liberté, בחוף הצפוני של האיטי, סמוך לגבול עם הרפובליקה הדומיניקנית), ובכך שם קץ לאותם מגעים, אשר פינו את מקומם לכוח החרב. לוברטיר התכונן לאפשרות של קרבות כנגד הצרפתים. הטקטיקה אשר התכוון להפעיל במקרה כזה הייתה 'אדמה חרוכה'. תוכניתו הייתה להעלות באש את ערי החוף, להשמיד ככל הניתן באזורי החוף, ולסגת אל אזורי ההר קשי הגישה שבפנים האי. או אז ציפה כי הקדחת תחליש את הכוח הפולש, דבר שאכן קרה. אלא שלא כל הכפופים לו מילאו את ההוראות שהוציא בהתאם. לאחר מספר חודשי לחימה, נעשו ניסיונות בלתי מוצלחים לחזור לאפיק הדיפלומטי. לבסוף, ב-6 במאי, לאחר שהשיג הסכמה צרפתית לחנינה למפקדים הכפופים לו, פרש לוברטיר לביתו. ב-22 לחודש לוברטיר נעצר ונשלח בספינת מלחמה לצרפת, אליה הגיע ב-2 ביולי. ב-25 באוגוסט לוברטיר נשלח למאסר בפור דה ז'ו (Fort de Joux) שבהרי היורה, סמוך לגבול צרפת-שווייץ של ימינו. לוברטיר מת בכלא לאחר מספר חודשי מאסר, ככל הנראה מדלקת ריאות. בהיעדרו, נמשך המרד נגד הצרפתים עד להכרזת העצמאות ב-1803.

לקריאה נוספת

  • מאיר פעיל, מעבדות שחורה לחרות טרגית: מרד העבדים השחורים בהאיטי בהנהגת טוסיין לוברטיר, 1789–1804 (עריכה: ליאורה שגב), תל אביב: פפירוס, תשמ"ב 1981.
  • להקת הפוסט רוק "סוואנס" כתבו עליו שיר באלבומם מ-2014 "To Be Kind", השיר,Bring the Sun/Toussaint L’Ouverture מחולק לשניים, לBring the Sun ול Toussaint L'Ouverture, שנכתב בהרשאתו של לוברטיר. הסולן, מיכאל גירה, אמר בראיון: "אני מוצא את האיטי מרתקת וטרגית. טוסיין לוברטיר היה עבד לשעבר ועזר להעיף את הצרפתים המזוינים[מהאיטי]. אבל הוא מת בכלא הצרפתי."
  • Beard, J. R., The Life of Toussaint L'Ouverture: The Negro Patriot of Hayti (1853). ISBN 1-58742-010-4
  • Beard, J. R., Toussaint L'Ouverture: A Biography and Autobiography (1863). מקוון: published online. כולל קטעים שנכתבו בידי לוברטיר עצמו.
  • Bell, Madison Smartt. "Toussaint L'Ouverture: A Biography", New York: Pantheon, 2007 (Vintage Books, 2008). ISBN 1-4000-7935-7
  • de Cauna, Jacques. "Toussaint L'Ouverture et l'indépendance d'Haïti. Témoignages pour une commémoration", Paris, Ed. Karthala, 2004
  • Cesaire, Aimé, Toussaint L'Ouverture (Présence africaine, Paris, 1981). ISBN 2-7087-0397-8
  • Davis, David Brion. "He changed the New World." Review of M.S. Bell's "Toussaint L'Ouverture: A Biography", The New York Review of Books, 31 May 2007, pp. 54–58.
  • Dubois, Laurent and John D. Garrigus. Slave Revolution in the Caribbean, 1789–1804: A Brief History with Documents (St. Martin's Press,2006). ISBN 0-312-41501-X
  • DuPuy, Alex. Haiti in the World Economy: Class, Race, and Underdevelopment since 1700 (West View Press, 1989). ISBN 0-8133-7348-4
  • Foix, Alain. "Toussaint L'Ouverture", Paris, Ed. Gallimard, 2007
  • Foix, Alain . "Noir de Toussaint L'Ouverture à Barack Obama", Paris, Ed. Galaade, 2008
  • Girard, Philippe. "Black Talleyrand: Toussaint L'Ouverture’s Secret Diplomacy with England and the United States," William and Mary Quarterly 66:1 (Jan. 2009), 87–124.
  • Girard, Philippe. "Napoléon Bonaparte and the Emancipation Issue in Saint-Domingue, 1799–1803," French Historical Studies 32:4 (Fall 2009), 587–618.
  • Girard, Philippe R. (2011), The Slaves who Defeated Napoléon: Toussaint L'Ouvertureand the Haitian War of Independence, 1801–1804, The University of Alabama Press. ISBN 0817317325.
  • Girard, Philippe. "Jean-Jacques Dessalines and the Atlantic System: A Reappraisal," William and Mary Quarterly (July 2012).
  • Graham, Harry. "The Napoleon of San Domingo," The Dublin Review, Vol. CLIII, July/October 1913.
  • Heinl, Robert and Nancy Heinl – Written in Blood: The story of the Haitian people, 1492–1971 (Houghton Mifflin, 1978). ISBN 0-395-26305-0
  • Hunt, Alfred N., Haiti's Influence on Antebellum America: Slumbering Volcano in the Caribbean (Louisiana State University Press, 1988). ISBN 0-8071-3197-0
  • James, C.L.R. Toussaint L'Ouverture: The story of the only successful slave revolt in history: A Play in Three Acts, 1934. (Duke University Press, 2013).
  • James, C.L.R. The Black Jacobins: Toussaint L'Ouverture and the San Domingo Revolution, Vintage Books, 1963. (Penguin Books, 2001) ISBN 0-14-029981-5
  • Johnson, Ronald Angelo, Diplomacy in Black and White: John Adams, Toussaint Louverture, and Their Atlantic World Alliance. Athens, GA: University of Georgia Press, 2014.
  • Joseph, Celucien L., Race, Religion, and The Haitian Revolution: Essays on Faith, Freedom, and Decolonization (CreateSpace Independent Publishing Platform, 2012)
  • Joseph, Celucien L., From Toussaint to Price-Mars: Rhetoric, Race, and Religion in Haitian Thought (CreateSpace Independent Publishing Platform, 2013)
  • Korngold, Ralph, Citizen Toussaint (1944, Greenwood Press, reissued 1979). ISBN 0-313-20794-1
  • de Lacroix, F. J. Pamphile, La révolution d'Haïti (1819, reprinted 1995).
  • Norton, Graham Gendall – Toussaint L'Ouverture, in History Today, April 2003.
  • Ott, Thomas, The Haitian Revolution: 1789–1804 (University of Tennessee Press, 1973). ISBN 0-87049-545-3
  • Rodriguez, Junius P., ed. Encyclopedia of Slave Resistance and Rebellion. (Westport, Connecticut: Greenwood, 2006). ISBN 0-313-33271-1
  • Ros, Martin, The Night of Fire: The Black Napoleon and the Battle for Haiti (in Dutch, 1991). 1994, Published by Sarpedon, New York, ISBN 0-9627613-7-0
  • Schlesinger, Arthur M. Jr., World leaders, past & present – Toussaint L'ouverture .
  • Schoelcher, Victor, Vie de Toussaint-L'Ouverture (1889).
  • Stinchcombe, Arthur L. Sugar Island Slavery in the Age of Enlightenment: The Political Economy of the Caribbean World (Princeton University Press, 1995). ISBN 1-4008-0777-8
  • The Collective Works of Yves. Book I explains Haiti's past to be recognized. Book 2 culminates Haiti's scared present day epic history. ISBN 1-4010-8308-0
  • Thomson, Ian. 'Bonjour Blanc: A Journey Through Haiti' (London, 1992). ISBN 0-09-945215-4
  • Toussaint L'Ouverture – The Haitian Revolution (New York: Verso, 2008). נאומיו וכתביו של לוברטיר. הקדמה מאת ז'אן ברנר אריסטיד (Aristide)
  • Tyson, George F., ed. – Great Lives Considered: Toussaint L'Ouverture (Prentice Hall, 1973). A compilation, indeed includes some of Toussaint's writings. ISBN 0-13-925529-X

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוסן לוברטיר בוויקישיתוף

(כולם באנגלית).

ביוגרפיה (כולל קטעים אוטוביוגרפיים) של אוברטיר:

קטע מקורס מקוון, העוסק במהפכה בסן-דומנג ובלוברטיר:

"פרויקט לוברטיר", לגישה חופשית באינטרנט:

Read other articles:

Artikel ini bukan mengenai Surat Yakobus. Kitab Mormon Plakat-plakat Kecil Nefi Kitab Nefi Pertama Kitab Nefi Kedua Kitab Yakub Kitab Enos Kitab Yarom Kitab Omni Kontribusi Mormon Kata-Kata Mormon Perpendekan Mormon dari Plakat-plakat Besar Nefi Kitab Mosia Kitab Alma Kitab Helaman Kitab Nefi Ketiga Kitab Nefi Keempat Kitab Mormon Tambahan dari Moroni Sebagian Kitab Mormon Kitab Eter Kitab Moroni lbs Kitab Yakub: Saudara Nefi, biasanya disebut Kitab Yakub, adalah kitab ketiga dari lima belas ...

 

 

العلاقات البالاوية اللاوسية بالاو لاوس   بالاو   لاوس تعديل مصدري - تعديل   العلاقات البالاوية اللاوسية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين بالاو ولاوس.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقارنة بالاو لاوس �...

 

 

St. Clare's Priory, StockholmSt. Clare's Priory, Stockholm, depicted on Blodbadsplanschen (1524)Location within StockholmMonastery informationOrderPoor ClaresEstablished1289Disestablished1527PeopleFounder(s)Magnus III of SwedenSiteLocationStockholm, Stockholm County, SwedenCoordinates59°19′51.95″N 18°3′41.12″E / 59.3310972°N 18.0614222°E / 59.3310972; 18.0614222 St. Clare's Priory, Stockholm, was a Roman Catholic nunnery of the Poor Clares in Stockholm, Swe...

1939–1940 Soviet puppet state in occupied Karelia Finnish Democratic RepublicSuomen kansanvaltainen tasavalta Demokratiska Republiken Finland1939–1940 Seal[1] Anticipated territorial changes of the Finnish Democratic Republic, with areas to be ceded to the Soviet Union (red) and to the Finnish Democratic Republic (green).StatusPuppet state of the Soviet UnionCapitalHelsinki (de jure)Terijoki (de facto)GovernmentOne-party socialist republic under a Stalinist totalitarian dictatorsh...

 

 

Pour les articles homonymes, voir Loge. Les 28 loges lunaires de l'astronomie et astrologie chinoise Les loges lunaires de l'astronomie chinoise (chinois : 二十八宿 ; pinyin : èr shí bā xiù ; litt. « 28 loges nocturnes », 二十八星宿, èr shí bā xīngxiù, « 28 loges nocturnes stellaires »), également traduits en demeure lunaire[1],[2] ou maison lunaire[3] sont un système de subdivision du ciel utilisé en astronomie...

 

 

Species of bacterium Mycobacterium bovis Attenuated strain of M. bovis used in the Bacillus Calmette-Guérin vaccine Scientific classification Domain: Bacteria Phylum: Actinomycetota Class: Actinomycetia Order: Mycobacteriales Family: Mycobacteriaceae Genus: Mycobacterium Species: M. bovis Binomial name Mycobacterium bovisKarlson & Lessel 1970,[1] ATCC 19210 [2]Mycobacterium bovis is a slow-growing (16- to 20-hour generation time) aerobic bacterium and the causative a...

Chemical compound of DNA For the B vitamin whose name sounds and looks similar, see Thiamine. Not to be confused with thymidine. Thymine Names Preferred IUPAC name 5-Methylpyrimidine-2,4(1H,3H)-dione Other names 5-Methyluracil Identifiers CAS Number 65-71-4 Y 3D model (JSmol) Interactive image ChEBI CHEBI:17821 Y ChEMBL ChEMBL993 Y ChemSpider 1103 Y ECHA InfoCard 100.000.560 IUPHAR/BPS 4581 MeSH Thymine PubChem CID 1135 UNII QR26YLT7LT Y CompTox Dashboard (EPA) DTXSID...

 

 

Capital city of North Carolina, United States Raleigh redirects here. For the bicycle company, see Raleigh Bicycle Company. For other uses, see Raleigh (disambiguation). State capital city in North Carolina, United StatesRaleighState capital cityDowntown Raleigh skylineNorth Carolina State CapitolNCSU BelltowerPNC ArenaFayetteville StreetThe Warehouse DistrictRaleigh Convention Center FlagSealLogoNickname(s): City of Oaks, Raleigh Wood, Oak City[1][2]Interactive map of Ra...

 

 

Questa voce o sezione sull'argomento sovrani non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Fu’ād I d'EgittoRe Fu’ād I d'Egitto nel 1925 circaRe d'EgittoStemma In carica15 marzo 1922 –28 aprile 1936 PredecessoreSe stesso come Sultano d'Egitto SuccessoreFārūq I Sultano d'EgittoIn carica9 ottobre...

Overview of postal codes in Russia You can help expand this article with text translated from the corresponding article in Russian. (March 2022) Click [show] for important translation instructions. View a machine-translated version of the Russian article. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply copy-pasting machine-tran...

 

 

فريدريك تشارلز نيوكومب   معلومات شخصية الميلاد سنة 1858   فلينت  تاريخ الوفاة سنة 1927 (68–69 سنة)  مواطنة الولايات المتحدة  الحياة العملية اختصار اسم علماء النبات Newc.  المدرسة الأم جامعة ميشيغانجامعة لايبتزغ  المهنة عالم نبات  موظف في جامعة ميشيغان  الج�...

 

 

روجر والكووياك (بالفرنسية: Roger Walkowiak)‏  معلومات شخصية اسم الولادة (بالفرنسية: Roger Thomas Walkowiak)‏  الميلاد 2 مارس 1927(1927-03-02)أليي، الجمهورية الفرنسية الثالثة الوفاة 7 فبراير 2017 (89 سنة)   فيشي[1]  الجنسية  فرنسا الحياة العملية الدور دراج المهنة دراج  نوع السباق سباق ...

Wikipedia bahasa SwediaURLhttp://sv.wikipedia.org/TipeProyek ensiklopedia internetBersifat komersial?BukanPendaftaranOpsionalBahasaBahasa SwediaLisensiCreative Commons Atribusi-BerbagiSerupa 3.0 Tanpa Adaptasi dan Lisensi Dokumentasi Bebas GNU PemilikYayasan WikimediaBerdiri sejak21 Mei 2001 NegaraAmerika Serikat Wikipedia bahasa Swedia adalah wikipedia edisi bahasa Swedia. Proyek ini dimulai pada Mei 2001. Pada tanggal 15 Juni 2013, Wikipedia ini telah memiliki 3.000.000+ artikel. Wikipedia...

 

 

Marius Schneider Marius Schneider (Haguenau, 1º luglio 1903 – Marquartstein, 10 luglio 1982) è stato un musicologo tedesco. Indice 1 Biografia 1.1 Insegnamento 2 Opere tradotte in italiano 3 Note 4 Bibliografia 5 Altri progetti 6 Collegamenti esterni Biografia Studiò filologia, piano e composizione a Strasburgo, dove nel 1924 sostenne i suoi primi esami di piano, poi al Conservatorio di Parigi e alla Sorbonne con André Pirro, infine all'Università di Berlino, dove nel 1930 si diplomò ...

 

 

Voce principale: Bologna Football Club 1909. Bologna FCStagione 1977-1978I felsinei al vittorioso esordio in campionato a San Siro contro l'Inter, con indosso la seconda maglia sbarrata Sport calcio Squadra Bologna Allenatore Cesarino Cervellati, poi Bruno Pesaola All. in seconda Pietro Battara Presidente Luciano Conti Serie A10º Coppa ItaliaPrimo turno Maggiori presenzeCampionato: Mancini (30) Miglior marcatoreCampionato: De Ponti (7) StadioComunale 1976-1977 1978-1979 Si invita a seg...

Unauthorized pedestrian crossing markings Chalked crossing drawn during 2013 Viva Streets Austin A guerrilla crosswalk is a pedestrian crossing that has been modified or created without jurisdictional approval, and with the intent of improving pedestrian and other non-automobile safety. These interventions are a common strategy within tactical urbanism, a type of low-cost, often temporary change to the built environment intended to improve local livability.[1] Guerilla crosswalks have...

 

 

German Catholic theologian Johannes von Kuhn (Portrait by Josef Anton Gegenbauer, 1874) Johannes Evangelist von Kuhn (19 February 1806 – 8 May 1887) was a German Catholic theologian. With Franz Anton Staudenmaier he occupied the foremost rank among the speculative dogmatists of the Catholic Tübingen school. Life Kuhn was born in Wäschenbeuren in the Kingdom of Württemberg. He pursued his classical studies at Schwäbisch Gmünd, Ellwangen, and Rottweil, and courses in philosophy and theol...

 

 

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。 出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。(このテンプレートの使い方)出典検索?: エフエム長崎 – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL (2021年1月) 株式会社エフエム長崎FM NAGASAKI CO., LTD. FM長崎�...

مقاطعة تشينانغو     الإحداثيات 42°30′N 75°37′W / 42.5°N 75.62°W / 42.5; -75.62   [1] تاريخ التأسيس 15 مارس 1798  تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة[2][3]  التقسيم الأعلى نيويورك  العاصمة نورويتش  التقسيمات الإدارية نورويتش  خصائص جغرافية  المسا...

 

 

Burial customs of ancient North Germanic Norsemen Viking burial scene, Dublinia Excavation of the Oseberg Ship burial mound in Norway Norse funerals, or the burial customs of Viking Age North Germanic Norsemen (early medieval Scandinavians), are known both from archaeology and from historical accounts such as the Icelandic sagas and Old Norse poetry. Throughout Scandinavia, there are many remaining tumuli in honour of Viking kings and chieftains, in addition to runestones and other memorials....