ויליאם הנרי אפהם (באנגלית: William Henry Upham; 3 במאי 1841 – 2 ביולי 1924) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כראש עיריית מרשפילד בשנים 1886–1888 ובשנים 1891–1892, וכמושל ויסקונסין ה-18 בשנים 1895–1897.
ראשית חייו
ויליאם אפהם נולד בווסטמיניסטר שבמסצ'וסטס כבן הצעיר של אלווין ושרה (לבית דרבי) אפהם. סבו, ג'ונתן אפהם, שירת כחייל בצבא הקונטיננטלי במלחמת העצמאות של ארצות הברית, ונכח במעמד כניעת יורקטאון. משפחת אפהם הייתה צאצאית ישירה של ג'ון אפהם, מתיישב אנגלי שהגיע למושבת מפרץ מסצ'וסטס ב-1635, והיה אחד המתיישבים הראשונים בוויימות', מסצ'וסטס.[1]
לוויליאם אפהם היו כמה אחים ואחיות, שהיגרו גם הם לוויסקונסין, כולל קלווין ה. אפהם שכיהן באספת המדינה.[1]
ב-1852 עברה המשפחה לעיר ניילס שבמישיגן ובשנה שלאחר מכן לקנושה שבוויסקונסין. את לימודיו בבית הספר התיכון הוא סיים בעיר רסין, בית הספר הציבורי הראשון בוויסקונסין.[2]
מלחמת האזרחים
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית הצטרף אפהם ל"רובאי בל סיטי", פלוגת מיליציה מרסין, במסגרת שירות בצבא האיחוד. הפלוגה גויסה כפלוגה F של רגימנט הרגלים השני של ויסקונסין.[3]
חודשים ספורים לאחר תחילת שירותו, נפצע אפהם במהלך קרב בול ראן הראשון מקליע שעבר דרך רצועת הכתף ששימשה לנשיאת אשפת הכדורים שלו וחדרה לעצם השכם שלו. לאחר שעבר לבית חולים שדה, הוא נפל בשבי כוחות צבא הקונפדרציה ונשלח לכלא ליבי, שהוסב ממבנה של אסם טבק, יחד עם אנשים נוספים בפלוגתו. בכלא ליבי הוא טופל על ידי ד"ר לואיס, הרופא של הרגימנט השני. משפחתו בוויסקונסין קיבלה הודעה שהוא נפל בקרב וקיימה עבורו טקס אשכבה ברסין. ידיעה זו הגיעה לאחר שהקפטן של פלוגתו, ויליאם אי. סטרונג, ראה את הפגיעה שלו בקרב וסבר שהוא נהרג.
ב-1862 שוחרר אפהם בעסקת חילופי שבויים והגיע לוושינגטון די. סי., שם הוא נפגש עם הנשיא אברהם לינקולן בראיון בבית הלבן שאורגן על ידי הסנאטור מוויסקונסין ג'יימס רוד דוליטל. זמן קצר לאחר מכן המליץ לינקולן על קבלתו של אפהם אל האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, שאת הכשרתו בה הוא סיים ב-1866. לאחר סיום הכשרתו הוא הוצב לוטננט משנה בארטילריה ושירת בצבא ארצות הברית עד נובמבר 1869. במרץ אותה שנה הוא קודם לדרגת לוטננט ראשון.
בעת שהוצב בפורט מונרו, שימש אפהם כקצין משמר, שבאופן זמני שמר על המגורים הזמניים שבהם נכלא נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס. בזיכרונותיו התייחס אפהם לדייוויס וציין ש"בדרך כלל... הוא נשאר ער עד לאחר חצות" בשיחותיו, והוסיף, "מר דייוויס היה מאוד נעים וחברותי... מלא בזיכרונות... הכיר את רוב חלקיה של ויסקונסין, והיה מסוגל לספר לי על המשמעות של כל השמות האינדיאנים של [המדינה]". בשלב מאוחר יותר של חייו היה אפהם קצין בדרגת מייג'ור בצבא הגדול של הרפובליקה (אנ').
לאחר המלחמה
לאחר שובו מהמלחמה, התגורר אפהם בקיואני שבוויסקונסין. ב-1878 הוא עבר יחד עם אחיו צ'ארלס למרשפילד, שם הוא בנה את המנסרה הראשונה של העיר. המשפחה הצליחה מאוד בעסקי תעשיית העץ, והחברה של אפהם הפכה לאחת מהבודדות באזור מרשפילד, כולל מפעל לרעפים, טחנה לטחינת גרעינים ומפעל לרהיטים. ב-1880 בנה אפהם את בית המשפחה, שכיום ידוע כבית המושל ויליאם ה. אפהם ורשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.
ראש עיריית מרשפילד
אפהם היה לאחד התושבים הבולטים ביותר במרשפילד ובסביבה, ונבחר למשרת ראש העיר במשך שלוש פעמים ב-1886, 1887 וב-1891, בכל פעם לתקופת כהונה של שנה אחת. ב-27 ביוני 1887 פרצה שריפה גדולה במפעל העץ של אפהם, שהתפשטה ברחבי העיר והחריבה 250 מבנים, רוב רובה של העיר.[4] אפהם הוביל את מאמצי השיקום ודאג לשובה של העיר לשגשוג.[5]
מושל ויסקונסין
ב-1894 נבחר אפהם כמועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל ויסקונסין והתמודד בבחירות הכלליות מול המושל הדמוקרטי המכהן, ג'ורג' וילבור פק. הוא ניצח בבחירות ובינואר 1895 הושבע כמושל ויסקונסין ה-18. הוא כיהן תקופת כהונה אחת, ובמערכת הבחירות של 1896 בחר שלא להתמודד על תקופת כהונה שנייה.[6] תחת זאת שב לעסקיו במרשפילד, כנשיא החברה שלו ושל חברת המים והחשמל המקומית.[5]
חיים אישיים
אפהם היה נשוי פעמיים. כשנתיים לאחר מות אשתו הראשונה, מרי קלי, ב-1912, יצא אפהם, שהיה אז בן 73, למסע ימי לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי, והספינה שבה הפליג נאלצה עקב סערה להגיע לנמל בבופורט שבקרוליינה הצפונית. שם הוא הכיר והתחתן עם אשתו השנייה, גרייס מייסון, ולשניים נולדו שני בנים.
ב-1919 פרש אפהם מניהול עסקיו, ואת רוב שנותיו האחרונות הוא בילה בפלורידה.[5] ויליאם אפהם נפטר במרשפילד ב-24 ביולי 1924 כתוצאה מדלקת ריאות. הוא נטמן בבית הקברות הילסייד שבעיר. על שמו קרויה העיירה אפהם שבוויסקונסין.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 Heywood, William S. (1893). History of Westminster Massachusetts. S. W. Huse & Co. p. 892–893.
- ^ "Racine High School".
- ^ "Second Regiment Infantry". Roster of Wisconsin Volunteers, War of the Rebellion, 1861–1865. Office of the Adjutant General of Wisconsin. 1886. p. 364.
- ^ Kris Leonhardt, The Great Marshfield Fire: Where there is a spark, there is a flame, Hub City Times, July 4, 2017.
- ^ 1 2 3 "Upham, William Henry 1841 - 1924". Wisconsin Historical Society. August 8, 2017.
- ^ "Upham, William Henry 1841 - 1924". www.wisconsinhistory.org. Archived from the original on June 11, 2011.
