בכל שש אוניות הנידונים, לא היה ערבוב בין הנחתים לבין הנידונים. רוב משפחות הנחתים נסעו על סיפונה של "פרינס אוף ויילס".[23] לפחות 11 איש כתבו יומנים, מכתבים וכתבי עת על חוויותיהם במסע לאוסטרליה.[24]
המספר המדויק של האנשים הקשורים ישירות לצי הראשון מעולם לא פורסם, מאחר שדיווחים על האירוע השתנו מעט. בסך הכל זוהו 1,420 איש שעלו לסיפון בספיטהד במאי1787, ועל פי ההערכות, רק 1,373 איש ירדו מהסיפון בסידני בינואר1788. הנתונים הסטטיסטיים הבאים מובאים מהמילון הביוגרפי שכתבה ההיסטוריונית האוסטרלית, מולי גילן:[15]
על אף ששמותיהם של כל אנשי הצוות של "אה"מ סופליי" ו"אה"מ סיריוס" ידועים, ייתכן ומספר אנשי הצוות בשאר אוניות הצי היה גדול ב-110 אנשים ממה שדווח. אם כך, לפי מידע זה, 1,530 איש יצאו לאוסטרליה, כאשר רק 1,483 איש הגיעו לסידני.
על פי מפקד האוכלוסין הראשון במושבה שהתקיים ב-1788, כפי שדיווח המושל פיליפ ללורד סידני, היו במושבה 1,030 איש, 7 סוסים, 29 כבשים, 74 חזירים, 6 ארנבים ו-7 בקר.[25] הנתונים הסטטיסטיים הבאים מובאים ממפקד אוכלוסין זה:[26]
על סיפונה של ה"אלכסנדר", בהיקף של 453 טונות, היו 192 נידונים; 2 סגנים, 2 סמלים, 2 רבי טוראי, מתופף אחד ו-29 טוראים, וכן עוזר מנתח של המושבה.
על סיפונה של ה"סקרבורו", בהיקף של 418 טונות, היו 205 נידונים; קברניט אחד, 2 סגנים, 2 סמלים, 2 רבי טוראי, מתופף אחד, ו-26 טוראים, וכן עוזר מנתח של המושבה.
על סיפונה של ה"שארלוט", בהיקף של 346 טונות, היו 89 נידונים ו-20 נידונות; קברניט אחד, 2 סגנים, 2 סמלים, 3 רבי טוראי, מתופף אחד, ו-35 טוראים, וכן המנתח הראשי של המושבה.
על סיפונה של ה"ליידי פנרהין", בהיקף של 338 טונות, היו 101 נידונות; קברניט אחד, 2 סגנים ו-3 טוראים, וכן בן/בת זוג של מנתח/ת.
על סיפונה של ה"פרינס אוף ויילס", בהיקף של 334 טונות, היו 2 נידונים ו-50 נידונות; 2 סגנים, 3 סמלים, 2 רבי טוראי, מתופף אחד ו-24 טוראים, וכן המודד הכללי של המושבה.
על סיפונה של ה"פרנדשיפ", בהיקף של 228 טונות, היו 76 נידונים ו-21 נידונות; קברניט אחד, 2 סגנים, 2 סמלים, 3 רבי טוראים, מתופף אחד, ו-36 טוראים, וכן עוזר מנתח של המושבה.
לצד אלו היו גם 28 נשים, 8 ילדים ו-6 ילדות, השייכים לחיילי הפלוגה, וכן 6 ילדים ו-7 ילדות ששייכים לנידונים.
ה"פישברן" הייתה בהיקף של 378 טונות; ה"בורודייל" הייתה בהיקף של 272 טונות; וה"גולדן גרוב" הייתה בהיקף של 331 טונות. על סיפונה של של האחרונה היה הכומר של המושבה, וכן אשתו ומשרתו [של הכומר].
כלל אוניות הצי היו עמוסים במצרכים, כלי חקלאות, ציוד מחנאות, ביגוד לנידונים, מזוודות וכו'.
על סיפונו של ה"סיריוס" היו המפקד העיקרי בחיל הנחתים*, השליש והאפסנאי, השופט-סנגור של היישוב והקומיסר; וכן סמל אחד, 3 מתופפים, 7 טוראים, 4 נשים ומספר אנשי ארטילריה.
[* קצין זה היה גם סגן-מושל המושבה]
המקור באנגלית
The Alexander, of 453 tons, had on board 192 male convicts; 2 lieutenants, 2 sergeants, 2 corporals, 1 drummer, and 29 privates, with 1 assistant surgeon to the colony.
The Scarborough, of 418 tons, had on board 205 male convicts; 1 captain, 2 lieutenants, 2 sergeants, 2 corporals, 1 drummer, and 26 privates, with 1 assistant surgeon to the colony.
The Charlotte, of 346 tons, had on board 89 male and 20 female convicts; 1 captain, 2 lieutenants, 2 sergeants, 3 corporals, 1 drummer, and 35 privates, with the principal surgeon of the colony.
The Lady Penrhyn, of 338 tons, had on board 101 female convicts; 1 captain, 2 lieutenants, and 3 privates, with a person acting as a surgeon's mate.
The Prince of Wales, of 334 tons, had on board 2 male and 50 female convicts; 2 lieutenants, 3 sergeants, 2 corporals, 1 drummer, and 24 privates, with the surveyor-general of the colony.
The Friendship, (snow,) of 228 tons, had on board 76 male and 21 female convicts; 1 captain, 2 lieutenants, 2 sergeants, 3 corporals, 1 drummer, and 36 privates, with 1 assistant surgeon to the colony.
There were on board, beside these, 28 women, 8 male and 6 female children, belonging to the soldiers of the detachment, together with 6 male and 7 female children belonging to the convicts.
The Fishbourn store-ship was of 378 tons; the Borrowdale of 272 tons; and the Golden Grove of 331 tons. On board this last ship was embarked the chaplain of the colony, with his wife and a servant.
Not only these as store-ships, but the men of war and transports, were stored in every part with provisions, implements of agriculture, camp equipage, clothing for the convicts, baggage, etc.
On board of the Sirius were taken, as supernumeraries, the major commandant of the corps of marines embarked in the transports*, the adjutant and quarter-master, the judge-advocate of the settlement, and the commissary; with 1 sergeant, 3 drummers, 7 privates, 4 women, and a few artificers.
[* This officer was also lieutenant-governor of the colony.]
המנתח הראשי של הצי הראשון, ג'ון וייט, דיווח על בסך הכל 48 מקרי מוות (ימאי אחד, אשת ימאי אחת, בת ימאי אחד, 36 נידונים, 4 נידונות ו-5 ילדי הנידונים) ו-28 לידות במהלך ההפלגה לאוסטרליה.[28]
ככל שהצי הפליג דרך האזור הטרופי, מזג האוויר נהיה חם ולח יותר. המצב באוניות המסע היה נורא, בעיקר בשל מציאתם של שרצים וטפילים (בעיקר חולדות, פשפשים, כינים, תיקנים ופרעושים), ולכלוך בעל ריח חזק במי השיפוליים.[33] בעוד שפיליפ נתן הוראות לפיה יש לשאוב את מי השיפוליים מדי יום ולנקות אותם, ההוראה מעולם לא יושמה באוניית הנידונים "אלכסנדר". בשל כך, מספר נידונים שהיו על האונייה חלו ונפטרו.[33] סופות גשם טרופיות גרמו לכך שהנידונים לא יכלו להתאמן על הסיפון בשל אי יכולת להתלבש מחדש ולייבש את בגדיהם הרטובים.[33] כתוצאה מכך, הם הוחזקו בתחתית האוניות, בעיקר במקומות צרים ודחוסים. באוניות שכללו נידונות, הייתה מופקרות רבה בין הנידונים, הצוות והנחתים שהשתולל והתפרע, אף על פי שחלק מהגברים המעורבים נענשו.[33] באזור ההתכנסות הבין-טרופי, נאלץ פיליפ להגביל את כמות המים לאונייה ל-3 ליטרים ביום.[33] הצי הראשון הגיע לריו דה ז'ניירו ב-5 באוגוסט.[29] בזמן הזה, האוניות נוקו ותוקנו, ופיליפ הזמין כמויות גדולות של מזון.[30] בגדי הנידונות נשרפו בשל הימצאותם של כינים בהם. הן קיבלו בגדים חדשים העשויים משקי אורז[30]. בזמן שהנידונים נשארו על הסיפון, צוותי האוניות חקרו את העיר.[34] נידון ונחת נענשו על כך שהעבירו לתושבים המקומיים רבעי דולרים מזויפים שנעשו מאבזמים ישנים וכפיות פיוטר. ב-4 בספטמבר עזבו את ריו דה ז'ניירו, לכיוון אפריקה הדרומית, וב־13 באוקטובר הגיעו למפרץ טייבל.[35] תחנה זו הייתה האחרונה לפני הגעתם לאוסטרליה, ולכן המשימה העיקרית הייתה להצטייד בצמחים, זרעים ובעלי חיים.[36] בעלי החיים שהועלו מקייפטאון ויועדו למושבה החדשה כללו 2 שוורים, 7 פרות, סוס אחד, 3 סוסות, 44 כבשים, 32 חזירים, 4 עזים ו”כמות גדולה מאוד של עופות מכל סוג”.[37] בשל העלאתם של בעלי החיים שנרכשו במקום, הנידונות שהיו על אוניית הנידונים "פרנדשיפ" הועברו לאוניות נידונים אחרות. בזמן הזה, לנידונים סיפקו בשר בקר ובשר טרי, לחם וירקות, כדי להגדיל את כוחם למסע ולשמור על בריאותם.[36] המושבה ההולנדית קייפטאון הייתה המושבה האירופית האחרונה שחברי הצי ראו במשך שנים, אולי עד לסוף חייהם.[38]
הצי שט בתנאים מאתגרים בשל הסופות שיצרו "הארבעים הגועשים". אוניית הנידונים "פרנדשיפ" שטה ביום אחד כ-166 מיילים (כ-267 ק"מ). באחד הלילות נפל ימאי מ"פרינס אוף ויילס" וטבע למוות.[39] בהמשך, כשהאספקה כמעט אזלה, והיצע הסחורות האחרות (כולל יין) אזל לחלוטין על כמה כלי שיט, הונהגה הקצבת מים בכל אונייה.[39] ב-4 בינואר1788, אוניית הנידונים "פרנדשיפ" עברה על פני ארץ ואן דימן.[39] כשהם התחילו להצפין ולעבור את האי, פרצה סערה שגרמה נזק למפרשים ולתרנים של כמה מהספינות.
ב-25 בנובמבר, פיליפ עבר ל"אה"מ סופליי". עם "אלכסנדר", "פרנדשיפ" ו"סקרבורו", האוניות המהירות ביותר בצי, שהגלו את מרבית הנידונים הגברים, "אה"מ סופליי" נאלצה להתקדם על פני שאר האוניות כדי למצוא מיקום מתאים לרדת מהאוניות, עם מים טובים וכן להכין את הקרקע. לפני התכנית, עליה דנו משרד הפנים והאדמירלים לפני עזיבת הצי,[40] "אה"מ סופליי" תגיע ראשונה, אנשיה יפנו את הקרקע ויקימו בקתות ומבנים אחרים, לפני הגעת שאר האוניות. עם זאת, היא הגיעה למפרץ בוטאני ב-18 בינואר1788, מספר שעות לפני שהגיע שאר הצי (3 מתוך 6 אוניות הנידונים הגיעו ב-19 בינואר; שאר האוניות הגיעו ב-20 בינואר), כך שלא בוצעה שום הכנה.[41][42]
הצי הראשון לאוסטרליה היה אחד ממסעות הימיים הגדולים בעולם – 11 אוניות שהובילו כ-1,487 אנשים עם אספקה ומזון[37], הפליגו על פני 4 יבשות, למשך כ-252 ימים במשך יותר מ-15,000 מיילים (כ-24,000 ק"מ), מבלי שאיבדו ספינה אחת. 42 אנשים מתו במסע, ולכן שיעור התמותה של המסע היה קצת יותר מ־3%.
ההגעה הסופית לאוסטרליה
הצי הראשון מגיע למפרץ ג'קסון, ב-27 בינואר1788, על ידי ויליאם ברדלי (אנ'), קצין מ-"אה"מ סיריוס".תחריט של הצי הראשון במפרץ בוטאני בסוף המסע ב-1788, מהספר "The Voyage of Governor Phillip to Botany Bay" מאתר ארתור פיליפ.[43] בחזית "אה"מ סיריוס", אוניות נידונים, כמו "פרינס אוף ויילס", נמצאות משמאלה.
עד מהרה התברר כי מפרץ בוטאני לא היה זוהר כמו בתיאוריו של החוקר הבריטיג'יימס קוק.[44] המפרץ היה פתוח ולא מוגן, המים היו רדודים מדי מכדי לאפשר לאוניות לעגון קרוב לחוף, מים מתוקים היו נדירים והקרקע הייתה דלה מאוד.[45] בזמן זה, נוצר קשר ראשוני עם האבוריג'ינים, שנראו סקרנים, אך חשדנים, כלפי המתיישבים החדשים. באזור היו עצים חזקים להפליא. כאשר הניצולים ניסו לכרות אותם, כליהם נשברו והיה צורך לפוצץ את גזעי העץ מהאדמה באבק שרפה. הצריפים הפרימיטיביים שנבנו עבור הקצינים והפקידים התמוטטו במהירות בסופות גשם. לנחתים היה הרגל להשתכר ולא לשמור על הנידונים כראוי, בעוד שמפקדם, רב-סרן רוברט רוס (אנ'), הביא את פיליפ לייאוש ביהירותו ועצלנותו. פיליפ חשש כי המושבה הצעירה שלו תחשף להתקפה מצד אבוריג'ינים או כוחות זרים. אף על פי שההוראות הראשוניות שלו היו להקים את המושבה במפרץ בוטאני, הייתה לו, במידת הצורך, את הסמכות להקים את המושבה במקום אחר.[46]
ב-21 בינואר, פיליפ, ג'ון הנטר, ומספר אנשים נוספים, יצאו ממפרץ בוטאני ב-3 סירות קטנות כדי לחקור מפרצים אחרים מצפון.[47] פיליפ גילה שמפרץ ג'קסון, כ-12 ק"מ צפונית למפרץ בוטאני, מתאים יותר. ניתן לעגן בו אוניות, המים בו מתוקים והאדמה פורייה.[47] במכתב ששלח פיליפ לאנגליה כתב: ”הנמל המשובח בעולם, בו אלף מפליגים יכולים לשוט באבטחה המושלמת ביותר”. הם חזרו למפרץ בוטאני ב-23 בינואר.[47] בבוקר ה-24 בינואר, נראתה מחוץ למפרץ בוטאני המשלחת המדעית-צרפתית בהובלת מגלה הארצותז'אן-פרנסואה לה פרוז. הצרפתים ציפו למצוא מושבה משגשגת בה יוכלו לתקן את אוניותיהם ולחדש את האספקה, ולא צי נידונים שזה עתה הגיע.[48] למרות הקשר בין הקצינים הצרפתים והבריטים, פיליפ ולה פרוז מעולם לא נפגשו. הספינות הצרפתיות עזבו ב-10 במרץ והמשיכו במסען, בהמשך התגלה כי אוניותיהם נטרפו על חופי ואניקורו.[49]
ב-26 בינואר1788, הצי הפליג למפרץ ג'קסון.[29] באתר שנבחר למעגן היו מים עמוקים בקרבת החוף, הוא היה מוגן מאוד, והגיע אליו זרם מים קטן[47]. פיליפ קרא לו "מפרצון סידני" על שם לורד סידני, מזכיר הפנים הבריטי. לימים נקבע במועד זה "יום אוסטרליה", חג לאומי המציין את תחילת ההתיישבות הבריטית באוסטרליה.[50]הדגל הבריטי הונף ונלקחה אחזקה רשמית. תחילה, האתר יושב על ידי פיליפ, מספר נידונים ומספר קצינים ונחתים מ"אה"מ סופליי". שאר האוניות של הצי הגיעו למפרצון סידני מאוחר יותר באותו יום.[51] הסופר ומבקר האמנות האוסטרלי, רוברט יוז, העלה בספרו "The Fatal Shore" מ-1986 כי אורגיה התקיימה עם ירידתם של הנידונים מהאוניות. אולם היסטוריונים מודרניים מפקפקים בכך, מאחר שההתייחסות הראשונה לטענה זו הוצגה לראשונה רק ב-1963.[52][53]
הקשר הראשוני עם המקומיים
כשהצי הראשון עגן לראשונה במפרץ בוטאני, המתיישבים החדשים נתקלו באבוריג'ינים.[54] הם נתקלו פעם נוספת באבוריג'ינים, כשעברו למפרצון סידני בחיפוש אחר תנאים טובים יותר להקמת המושבה.[55] אף על פי שהמדיניות הרשמית של ממשלת בריטניה ושל פיליפ הייתה ליצור קשרים ידידותיים עם האבוריג'ינים,[46] פרצו סכסוכים ומתקפות הדדיות בין המתיישבים לאבוריג'ינים, עד ל-1934.[56][57]
אחרי ינואר 1788
אוניות הצי הראשון לרוב לא נשארו במושבה. חלקן חזרו לאנגליה וחלקן עזבו לנמלים אחרים. חלקן נשארו לשרת את מושל המושבה למשך מספר חודשים, כאשר חלקן נשלחו לאי נורפוק להקמת מושבת עונשין שנייה.
3 ביוני - "ליידי ג'וליאנה", הראשונה מבין 6 כלי שיט של הצי השני, מגיעה למפרצון סידני. שאר כלי השיט הנותרים של הצי השני מגיעים בשבועות שלאחר מכן.[76]
19 בספטמבר - "אה"מ סופליי" חזרה לסידני לאחר ששכרה את הספינה ההולנדית "Vigilance" כדי שתלווה אותה כשהיא נושאת אספקה ומזון.[75]
השורדים האחרונים
ב-26 בינואר1842 העיתון סידני גאזט דיווח כי: ”הממשלה הורתה לשלם פנסיה של שילינג אחד לכל יום לניצולי האנשים שהגיעו עם הצי הראשון למושבה. מספרם של אלו הוא באמת 'ידיים ישנות' אשר מצטמצמות כעת לשלוש, מתוכן שניים מהם נמצאים כעת ב-Benevolent Asylum, והשלישי הוא בחור זקן בסדר, שיכול לעשות יום עבודה עם יותר רווח ממרבית האנשים הצעירים שהגיעו לאחרונה למושבה.”[77] שמותיהם של שלושת המקבלים לא נמסרו לעולם, ועל פי האקדמיים ההודעה התבררה כשקרית, כי לא קיבלה את אישור המושל. בזמן הזה, לפי תיעודים רשמיים, התגוררו לפחות 25 אנשים שהגיעו עם הצי הראשון, כולל מספר ילדים שנולדו בהפלגה. במכתב שקיבל ג'ון מקארטי מהמזכיר הראשי של ניו סאות' ויילס (אנ'), אדוארד דיז תומסון (אנ') ב-14 במרץ1842 נכתב כי: ”אני מכוון על ידי הוד מעלתו והמושל להודיע לך, שהקצבה לאנשי הצי הראשון שהוזכרה בפסקה שהופיעה בסידני גאזט לא אושרה על ידי הוד מעלתו ולא ידוע לו על קצבה כזו”.[78][79] השורדת האחרונה של הצי, אליזבת ת'אקרי, נפטרה ב-7 באוגוסט1856.[80]
מורשת
אבעבועות שחורות
לאחר ההתיישבות של אנשי הצי הראשון, הופיעו האבעבועות השחורות בקרב האבוריג'ינים. קיימת מחלוקת, בקרב היסטוריונים רבים, לגבי דרך וסיבת הפצת המחלה בקרב האבוריג'ינים.
ב-1914, ג'ון קמפסטון העלה את ההשערה שלפיה האבעבועות השחורות הגיעו עם המתיישבים החדשים.[81] מספר חוקרים טענו כי ייתכן שהם ניסו במכוון להפיץ את המחלה בקרב האוכלוסייה המקומית.[82][83] למשל כנקמה על התקפותיהם של האבוריג'ינים,[84] או חלק מהתקפה של חיל הנחתים של ניו סאות' ויילס (אנ'), שנועדה לפנות את הדרך להתרחבות קולוניאלית.[85][86] סגן מנהל האוניברסיטה לביטחון לאומי בארצות הברית, סת' קארוס, כתב ב-2015 כי ”[היה] מקרה נסיבתי משמעותי התומך בתיאוריה שמישהו הדביק במכוון את האוכלוסייה האבוריג'ינית באבעבועות שחורות”.[87]
כריס וורן, "האם התפרצות האבעבועות השחורה בסידני של 1789 הייתה אקט של מלחמה ביולוגית נגד שבטי אבוריג'ינים?", הרדיו הלאומי (אנ'), בפודקאסט "Ockham's Razor" משנת 2014 (13 דקות).
היסטוריונים אחרים הציעו שהאבעבועות השחורות הגיע יחד עם מבקרים באוסטרליה שלא הגיעו דרך הצי הראשון.[88][89][90][91][92] רעיון נוסף שהציעו ההיסטוריונים הוא שייתכן והווירוס של האבעבועות השחורות הגיע בטעות אל האבוריג'ינים, לאחר שבאו במגע עם מרכיב של החיסון נגד המחלה.[93][94][95]
ב-2002, הציעה ההיסטוריונית ג'ודי קמפבל, לאחר שהתייעצה עם הווירולוגפרנק פנר (אנ') כי האבעבועות השחורות הגיעו לאוסטרליה באמצעות קשר עם דייגים ממקאסאר שבאינדונזיה. באותה תקופה האבעבועות השחורות היו אנדמיות באינדונזיה.[90] ב-2011, ההיסטוריון קמפבל מקנייט הביע תמיכה בתאוריה. לדבריו, סבירות גבוהה שהאבעבועות השחורות, כמו מגפות אחרות, הגיעה לסידני על ידי אינדונזים והתפשטה ברחבי היבשת באופן עצמאי.[96]
תיאוריה נוספת, גם היא במחלוקת, אומרת שהמגפה הזו לא הייתה אבעבועות שחורות אלא אבעבועות רוח, שהובאה במקרה על ידי המתיישבים החדשים, וגם מפניה האבוריג'ינים לא היו מוגנים.[97][98][99][100]
הנצחה
גן הזיכרון לזכר הצי הראשון
ריי קולינס, בונה באבן, ביקש אישור מ־9 מועצות להקים גן הנצחה לזכר הצי הראשון, ללא עלות. מועצת הפלך של מישור ליברפול (אנ') הייתה היחידה שהסכימה. האתר שנבחר היה פארק קרוואנים לא פעיל על גדות הנחלקווירינדי (שו'), ליד העיירה וולבאדה (אנ'), בניו סאות' ויילס. בספטמבר2002 החל קולינס בעבודתו, ובהמשך מועצת הפלך תרמה 28,000 דולר אוסטרלי למיזם. לאורך שבילי הגן, חרט קולינס על לוחות אבן את שמותיהם של כל המתיישבים שהגיעו לאוסטרליה ב-11 האוניות של הצי הראשון. סיפוריהם, חייהם והמפגשים הראשונים עם היבשת מוצגים ברחבי הגן.[101] ב-26 בינואר2005, נפתח הגן כאנדרטה לזכר מתיישבי הצי הראשון.
Bladen, F. M., ed. (1968). Historical Records of New South Wales. Vol. 2. Grose and Paterson, 1793–1795. Mona Vale: Lansdown Slattery. ISBN978-0868330037.
Frost, Alan (2012). The First Fleet: the real story. Collingwood: Black Inc. ISBN9781863955614.
Gillen, Mollie (1989). The Founders of Australia: a Biographical Dictionary of the First Fleet. Sydney: Library of Australian History. ISBN978-0908120697.
Hill, David (2008). 1788: the brutal truth of the First Fleet: the biggest single migration the world had ever seen. North Sydney: Heinemann. ISBN9781741667974.
Lewis, Wendy; Balderstone, Simon; Bowan, John (2011). Events That Shaped Australia (2 ed.). Frenchs Forest: New Holland. ISBN9781742572246.
Mundle, Rob (2014). The First Fleet. Sydney: Harper Collins. ISBN9780733332364.
Parker, Derek (2009). Arthur Phillip: Australia's First Governor. Warriewood: Woodslane P. ISBN9781921203992.
Gillen, Mollie (1985). The Search for John Small, First Fleeter. Sydney: Library of Australian History. ISBN978-0908120581.
Phillip, Arthur; Currey, John, 1940–; Banks Society (2010), The voyage of Governor Phillip to Botany Bay : compiled from authentic papers, Banks Society, ISBN978-0-949586-19-3{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
D. Manning Richards, Destiny in Sydney: An epic novel of convicts, Aborigines, and Chinese embroiled in the birth of Sydney, Australia, ISBN 978-0-9845410-0-3
Marcus Clarke, For the Term of his Natural Life. Melbourne, 1874
"St. John's First Fleeters" in Michaela Ann Cameron (ed.), The St. John's Cemetery Project, (2018): an edited collection of biographies and profiles on the 50+ First Fleeters buried in Australia's oldest surviving European cemetery: St John's Cemetery, Parramatta
^ 12Gillen, Mollie (1989). The Founders of Australia: a Biographical Dictionary of the First Fleet. Sydney: Library of Australian History. ISBN978-0908120697.
^"1788". Objects through Time. NSW Migration Heritage Centre. ארכיון מ-2020-03-21. נבדק ב-22 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^Jupp, James (ed.). The Australian People: an Encyclopedia of the Nation, its People and their Origins. North Ryde: Angus & Robertson. pp. 367–79. ISBN978-0207154270.
^Clark, M. (1956). "The Origins of the Convicts Transported to Eastern Australia, 1787–1852". Historical Studies: Australia and New Zealand. 7 (26): 121. doi:10.1080/10314615608595051.
^MacQuarie, Lachlan (1988). "Convictism and Colonization, 1788 to 1828: Lachlan Macquarie". Journal of the Australian Population Association. 5 (Supplement 1): 31–43. JSTOR41110531.
^Derrincourt, Robin. "Camp Cove". Dictionary of Sydney. ארכיון מ-2020-08-06. נבדק ב-24 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^Banner, Stuart (Spring 2005). "Why Terra Nullius? Anthropology and Property Law in Early Australia". Law and History Review. 23 (1): 95–131. doi:10.1017/s0738248000000067. JSTOR30042845.
^Davis, Jack (1980). Berndt, Ronald M.; Berndt, Catherine H. (eds.). Aborigines of the West: their Past and Their Present. University of Western Australia Press. p. 58.
^Bennett, MJ, "Smallpox and Cowpox under the Southern Cross: The Smallpox Epidemic of 1789 ...", Bulletin of the History of Medicine, 83(1), Spring 2009, pg 48.
^Chris Warren (radio transcript) Ockham's Razor (presenter: Robin Williams) (13 באפריל 2014). "Smallpox outbreak of Sydney's past". Radio National (Australian Broadcasting Corporation). ארכיון מ-2018-10-03. נבדק ב-28 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^Biskup, Peter (1982). "Aboriginal History". In Osborne, G.; Mandle, W.F. (eds.). New History: Studying Australia Today. Allen & Unwin. p. 30.
^Macknight, C. C. (1986). Macassans and the Aboriginal past in Archaeologia Oceania. Vol. 21. pp. 69–75.
^ 12Judy Campbell, Invisible Invaders: Smallpox and Other Diseases in Aboriginal Australia 1780–1880, Melbourne University Press, 2002, Foreword & pp 55, 61, 73–74, 181
^Willis, H. A (בספטמבר 2010). "Poxy history [Smallpox and Aboriginal history.]". Quadrant. 54 (9): 70–73. ISSN0033-5002. {{cite journal}}: (עזרה)
^Willis, H.A. (2011). "Bringing Smallpox with the First Fleet". Quadrant. 55 (7–8): 2. ISSN0033-5002.
^Mear, C. "The origin of the smallpox in Sydney in 1789". Journal of the Royal Australian Historical Society. 94 (1): 1–22.
^Macknight, Campbell (2011). "The view from Marege': Australian knowledge of Makassar and the impact of the trepang industry across two centuries". Aboriginal History. 3: 121–143.
Ahlamأحلامأحلام الشامسيLahirAhlam Alshamsi13 Februari 1968 (umur 56) Abu Dhabi, Uni Emirat ArabNama lainAhlamPekerjaanpenyanyi, aktrisSuami/istriMubarak Al-HajiriKarier musikGenrePop, Musik ArabInstrumenvokalTahun aktif1995 – sekarangLabel Rotana Records Funoon Al Emarat Queen International Ahlam Alshamsi atau lebih dikenal sebagai Ahlam (Arab: أحلام الشامسيcode: ar is deprecated ; lahir 13 Februari 1968) adalah seorang penyanyi dan aktris berkebangsa...
العلاقات البوتسوانية السريلانكية بوتسوانا سريلانكا بوتسوانا سريلانكا تعديل مصدري - تعديل العلاقات البوتسوانية السريلانكية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين بوتسوانا وسريلانكا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية �...
Respectful title to address a Buddhist monk or nunYoung Indian Buddhist monk with statues of the Buddha and Babasaheb Ambedkar in Indian vihara or monasteryBhante (Pali; Burmese: ဘန္တေ, pronounced [bàɰ̃tè]; Sanskrit: bhavantaḥ),[1] sometimes also Bhadanta, is a respectful title used to address Buddhist monks, nuns, and superiors, especially in the Theravada tradition. In English, the term is often translated as Venerable.[2] Etymology Bhante is a gender...
This film-related list is incomplete; you can help by adding missing items. (August 2008) Cinema of Greece List of Greek films Pre 1940 1940s 1950s 1960s 1970s 1980s 1990s 2000s 2010s 2020svte A list of notable films produced in Greece in the 1990s. 1990s Title Director Cast Genre Notes 1990 Singapore Sling(Singapore Sling: Ο Άνθρωπος που Αγάπησε ένα Πτώμα) Nikos Nikolaidis Meredyth Herold, Panos Thanassoulis, Michele Valley Drama 3 Awards in Thessaloniki Film Fest...
Pays-Basau Concours Eurovision 1973 Données clés Pays Pays-Bas Chanson De oude muzikant Interprète Ben Cramer Langue Néerlandais Sélection nationale Radiodiffuseur NOS Type de sélection Finale nationaleÉmission télévisée : Nationaal Songfestival 1973Sélection interne (artiste) Date 28 février 1973 Lieu Amsterdam Concours Eurovision de la chanson 1973 Position en finale 14e (69 points) 1972 1974 modifier Les Pays-Bas ont participé au Concours Eurovision de la chanson 1...
Raleigh mayoral election, 1999 ← 1997 November 5, 1999 2001 → Candidate Paul Coble Stephanie Fanjul Party Republican Democratic Popular vote 23,700 23,437 Percentage 50.13% 49.57% Mayor before election Tom Fetzer Republican Elected Mayor Paul Coble Republican The Raleigh mayoral election of 1999 was held on November 5, 1999, to elect a Mayor of Raleigh, North Carolina. The election was non-partisan. It was won by Paul Coble, who replaced Tom Fetzer after bea...
Cet article est une ébauche concernant l’industrie, l’énergie, le nucléaire et le Connecticut. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Centrale nucléaire de Connecticut YankeeAdministrationLocalisation Comté de Middlesex, Connecticut États-UnisCoordonnées 41° 28′ 55″ N, 72° 29′ 57″ OConstruction mai 1964Mise en service 1er janvier 1968Mise à l’a...
American politician Myrna MelgarMember of theSan Francisco Board of Supervisorsfrom District 7IncumbentAssumed office January 8, 2021Preceded byNorman Yee Personal detailsBorn (1968-03-17) March 17, 1968 (age 56)El SalvadorNationalityAmericanPolitical partyDemocraticResidence(s)San Francisco, California, U.S.Alma materExcelsior CollegeColumbia UniversityOccupationPoliticianWebsiteBoard of Supervisors District 7 website Myrna Melgar (born March 17, 1968) is an American politician curr...
American dramatist Henry Blake FullerPortrait of Fuller in August–September 1895 edition of The Bookman (New York)BornJanuary 9, 1857Chicago, IllinoisDiedJuly 28, 1929 (aged 72)Chicago, IllinoisOccupationNovelist, short story writerLiterary movementRealismNaturalismGay literatureNotable worksBertram Cope's YearSignature Henry Blake Fuller (January 9, 1857 – July 28, 1929) was an American novelist and short story writer. He was born and worked in Chicago, Illinois. He is perhaps the earlie...
American contemporary Christian music singer-songwriter Steven Curtis ChapmanChapman performing in 2004Background informationBirth nameSteven Curtis ChapmanBorn (1962-11-21) November 21, 1962 (age 61)Paducah, Kentucky, U.S.OriginNashville, Tennessee, U.S.GenresContemporary Christian musicOccupation(s) Musician singer songwriter record producer actor author Instrument(s)Vocals, guitar, pianoYears active1987–presentLabels Sparrow EMI Epic PolyEast Sony BMG Provident Websitestevencurtisch...
Darfo Boario Termecomune Darfo Boario Terme – VedutaVeduta del centro abitato e del lago Moro dall'alto LocalizzazioneStato Italia Regione Lombardia Provincia Brescia AmministrazioneSindacoDario Colossi (lista civica) dal 27-6-2022 TerritorioCoordinate45°53′40″N 10°11′12″E45°53′40″N, 10°11′12″E (Darfo Boario Terme) Altitudine220 m s.l.m. Superficie36,200 km² Abitanti15 787[2] (31-12-2023) Densità436,1 ab./km² Fraz...
Bahrain International CircuitTracciato di Bahrain International CircuitLocalizzazioneStato Bahrein LocalitàSakhir CaratteristicheLunghezza5 412[1] m Curve15 Nel 2010 è stata utilizzata la configurazione di 6 299 metri chiamata Endurance Circuit. Nel 2020, oltre alla configurazione di 5 412 metri chiamata Grand Prix Circuit, è stata utilizzata anche quella di 3 543 metri chiamata Outer Circuit.[2] Inaugurazione2004 CategorieFormula 1 Campionato del mondo ...
Para el abogado y político mexicano (1966–2015), véase Sebastián Lerdo de Tejada Covarrubias. Sebastián Lerdo de Tejada Retrato hecho por Francisco de Paula Mendoza, óleo sobre tela, Museo Nacional de Historia. Presidente de los Estados Unidos Mexicanos 18 de julio de 1872-20 de noviembre de 1876Predecesor Benito JuárezSucesor José María Iglesias Secretario de Relaciones Exteriores 5 de junio de 1857-16 de septiembre de 1857Presidente Ignacio ComonfortPredecesor Juan Antonio de la ...
English invasion of France of 1230Part of the Capetian–Plantagenet rivalryDate30 April – 27 October 1230LocationFranceResult English withdrawalBelligerents France England vteAnglo-French Wars 1109–1113 1116–1120 1173–1174 1189 1193–1196 1197–1199 1199–1200 1202–1204 1213–1214 1215–1217 1224 1230 1242–1243 1294–1303 1324 1337–1453 (1337–1360, 1369–1389, 1415–1453) 1496–1498 1512–1514 1522–1526 1542–1546 1557–1559 1562–1563 1627–1629 1666–1667 ...
لويز ريتر معلومات شخصية الميلاد 18 فبراير 1958 (66 سنة) دالاس مواطنة الولايات المتحدة الطول 178 سنتيمتر الوزن 59 كيلوغرام الحياة العملية المدرسة الأم جامعة تكساس للنساء المهنة منافسة ألعاب القوى الرياضة ألعاب القوى بلد الرياضة الولايات المتحدة الج�...
French playwright and novelist Adolphe d'Ennery. Adolphe d'Ennery (or Dennery; né Adolphe Philippe; 17 June 1811 – 25 January 1899) was a French playwright and novelist. Life Born in Paris, his real surname was Philippe.[citation needed] He obtained his first success in collaboration with Charles Desnoyer in Émile, ou le fils d'un pair de France (1831), a drama which was the first of a series of some two hundred pieces written alone or in collaboration with other dram...
.jpg)
