המשמעות והחשיבות של יום אוסטרליה התפתחו והיו שנויות במחלוקת במשך השנים, ולא כל המדינות והטריטוריות של אוסטרליה חגגו את היום בעל המשמעות ההיסטורית עבורן באותו תאריך.[2] באופן בלתי רשמי ומבחינה היסטורית, נקרא יום זה בשמות שונים כמו "יום השנה" (Anniversary Day), "יום ההקמה" (Foundation Day) ו"יום אגודת ילידי אוסטרליה" (Australian Natives' Association Day, או ANA Day).[3] הוא גם ידוע כ"יום הפלישה" (Invasion Day) ו"יום האבל הלאומי" (National Day of Mourning). התאריך 26 בינואר 1788 מציין את ההכרזה על הריבונות הבריטית על החוף המזרחי של אוסטרליה (שנודע אז בשם "הולנד החדשה").[4] אף על פי שהשם "יום אוסטרליה" לא היה בשימוש אלא רק כמאה שנה לאחר מכן, התיעוד המוקדם ביותר לחגיגות בתאריך זה קיים משנת 1808, והחגיגות הרשמיות הראשונות לציון ייסודה של ניו סאות' ויילס התקיימו ב-1818. ב-1 בינואר1901התאחדו מושבות אוסטרליה, וזהו יום לידתה של אוסטרליה המודרנית. בשלב זה החלו מחשבות על קביעת יום חג לאומי של אחדות וחגיגות. רק ב-1935 אימצו כל המדינות והטריטוריות של אוסטרליה את השימוש במונח "יום אוסטרליה" כדי לציין את התאריך, ורק ב-1994 הפך היום לחג ציבורי בתיאום של כל המדינות והטריטוריות.[5]
כיום מצוין החג בהענקת פרס "אוסטרלי השנה" בערב החג ובהכרזה על תוארי הכבוד שמוענקים באותה שנה על ידי המושל הכללי וראש הממשלה. זהו יום חג רשמי בכל המדינות והטריטוריות. היום רצוף בחגיגות קהילתיות, קונצרטים וטקסי קבלת אזרחות, והוא נחגג בקהילות גדולות וקטנות ובערים בכל רחבי הארץ. יום אוסטרליה הפך לאירוע האזרחי הגדול ביותר באוסטרליה.
כמה מהאירועים הקשורים לאבוריג'ינים נכללים גם הם באירועי היום. עם זאת, מאז 1938 לכל הפחות, מצוין יום אוסטרליה גם על ידי האבוריג'ינים ועל ידי אלו שתומכים במטרתם, כיום אבל על מה שנתפש מבחינתם כפלישה לארץ על ידי הבריטים ותחילת הקולוניאליזם, והם מקיימים אירועי מחאה על כך שיום זה נחגג כחג לאומי. קבוצות אלו מכנות לעיתים את 26 בינואר כ"יום הפלישה", "יום ההישרדות" (Survival Day), או "יום האבל" (Day of Mourning) כדי לקדם את גישתן שיש לשנות את תאריך החג או לבטלו לחלוטין.[6][7][8][9]
פיליפ ואנשיו שבו למפרץ בוטאני ב-23 בינואר והוא פקד על הספינות להפליג למפרצון סידני למחרת בבוקר. באותו יום התחוללה סערה עזה ועזיבת מפרץ בוטאני הייתה בלתי אפשרית, כך שהוחלט להמתין ליום המחרת, 25 בינואר. עם זאת, ב-24 בינואר הם הבחינו בספינות "אסטרולב"(Astrolabe) ו"בוסול" (Boussole), שהניפו את דגל צרפת, בכניסה למפרץ בוטאני. שתי ספינות אלו התקשו להיכנס למימי המפרץ באותה מידה בה התקשו הספינות הבריטיות לצאת ממנו.
ב-25 בינואר עדיין נמשכה הסערה. הצי ניסה להפליג ממפרץ בוטאני, אך רק אה"מ "ספליי" (HMS Supply) הצליחה לעשות זאת, כשעל סיפונה ארתור פיליפ, פיליפ גידלי קינג, כמה נחתים וכ-40 נידונים. באחר הצהריים של אותו יום הם עגנו במפרצון סידני. בינתיים במפרץ בוטאני יצר קפטן ג'ון הנטר, מפקד אה"מ "סיריוס" (HMS Sirius), קשר עם הספינות הצרפתיות, והחליף ברכות עם מפקדן, קפטן דה קלונר. ה"סיריוס" הצליחה לצאת ממפרץ בוטאני, אך שאר הספינות נתקלו בקשיים. הספינה "שארלוט" (Charlotte) נסחפה באופן מסוכן אל הסלעים. הספינות "פרינדשיפ" (Friendship) ו"פרינס אוף ויילס" (Prince of Wales) הסתבכו במימי המפרץ ואיבדו את המנורים והמפרשים שלהן. למעשה ה"שארלוט" וה"פרינדשיפ" התנגשו, והספינה "ליידי פנרהין" (Lady Penrhyn) כמעט ועלתה על שרטון. על אף כל הקשיים הללו, עלה בידן של כל שאר הספינות לצאת ממפרץ בוטאני ולהפליג למפרצון סידני ב-26 בינואר. הספינה האחרונה עגנה שם בשעה שלוש אחר הצהריים.
כך, ב-26 בינואר נחתו הספינות במפרצון סידני ועבודת סיקול השטח להקמת היישוב החלה באופן מידי. בדיווחו כתב פיליפ:
בערבו של 26 בחודש הונף הדגל על החוף, והמושל, יחד עם הקצינים הראשיים ואחרים, התאספו סביב לתורן הדגל, שתו לשלומו של המלך, ולהצלחת היישוב.[11]
באלמנכים של ניו סאות' ויילס עד שנת 1808 לא היה אזכור מיוחד לתאריך 26 בינואר.[13] באותה שנה צוין התאריך על ידי המהגרים, בעיקר נידונים שקיבלו חנינה, ש"חגגו את אהבתם לארץ בה הם חיו בשתייה ובשמחה".[14] החגיגות החל מאותה שנה נשאו את אותם מאפיינים והן נפתחו בשעת שקיעת השמש ב-25 בינואר ונמשכו אל תוך הלילה, כשמי שהתכבד בהרמת הכוס הראשית היה מייג'ור ג'ורג' ג'ונסון. ג'ונסון היה הקצין הראשון שירד לחוף בנחיתה של הצי הראשון.
בשנים הבאות החלו האלמנכים להזכיר את "יום הנחיתה הראשון" (First Landing Day), או את "יום ההקמה" (Foundation Day) ומהגרים שעשו חיל החלו לקיים ארוחות לציון האירוע.[2] ב-1817 דיווח העיתון "סידני גאזט" על אחת מההתכנסויות הבלתי רשמיות הללו בביתו של אייזיק ניקולאס (אנ'):
ביום שני, 27 בחודש שעבר, נערכה ארוחת ערב בביתו של מר אייזיק ניקולאס, לצורך חגיגת יום השנה להקמתה של מושבה זו בהנהגתו של המושל פיליפ, שהתרחשה ב-26 בינואר 1788, אך בשל העובדה שתאריך זה חל השנה ביום ראשון, נדחו החגיגות ליום המחרת. המשתתפים באירוע נבחרו, כ-40 במספר. בשעה חמש אחר הצהריים הארוחה הוגשה לשולחן, ולא יכול היה להיות בילוי נעים יותר. לאחר הארוחה הורמו כמה כוסיות והושרו כמה שירי חג. בערך בשעה עשר התפזרו המשתתפים כשהם חשו סיפוק מהנאות המסיבה.[15]
ב-1818 נחגג יום השנה ה-30 לייסוד המושבה, והמושל לכלן מקווארי בחר לציין את היום בחגיגה הרשמית הראשונה.[14] המושל הכריז שבאותו יום יינתן לכל עובדי הממשלה יום חופש, ולכל אחד מהם תינתן "מנת בשר טרי של פאונד אחד (450 גרם)", והורה על ירי של 30 מטחי כבוד בדאווס פוינט, אחד לכל שנה משנות קיומה של המושבה.[16] מנהג זה נמשך כמסורת בתקופות כהונותיהם של המושלים הבאים.[14]
יום ההקמה, כפי שהוא נקרא אז, המשיך להחגג באופן רשמי בניו סאות' ויילס, ובכך החל להתקשר לאירועי ספורט.[14] אחד מאירועים אלו נמשך כמסורת עד היום: ב-1837 התקיימה תחרות השיט הראשונה של יום אוסטרליה במפרץ ג'קסון.[17] חמישה מקצים נערכו לחמישה סוגים שונים של סירות, והקהל יכול היה לצפות בחגיגות, הן מהחוף והן מסיפוני הספינות בנמל.[18] הצלחת האירוע הובילה את המארגנים להפוך אותו למסורת שנתית.[17] עם זאת, בכמה מהאירועים הייתה אווירה של אליטיזם, שארוחת הערב של "האוסטרלים המאוחדים" הייתה מוגבלת להשתתפותם של אלו שנולדו באוסטרליה.[14] בתיאור הארוחה, הצדיק העיתון Sydney Herald את ההחלטה, באומרו:
שני צדדים שקשרו את עצמם לכינוי "אוסטרלים מאוחדים" (United Australians) הוקעו על אימוץ עקרון של יחודיות. אין זה הוגן להוקיע אותם. אם הם היו מזמינים מהגרים להצטרף אליהם, הם היו פוגעים במעמד של אנשים אחרים, בעוד שאם הם היו מזמינים את כולם הם היו נמצאים עם אנשים שאיתם הם לא היו מעוניינים ככל הנראה להתחבר. זו הייתה סיבה טובה. ל"אוסטרלים" יש את הזכות המלאה לסעוד עם מי שהם מעוניינים, ולאף אחד אין כל סיבה להתלונן".[18]
ב-1838 צוין יובל החמישים לייסוד המושבה, וכחלק מהחגיגות הוכרז יום חג רשמי בפעם הראשונה. שיט הסירות נערך בפעם השנייה והקהל התאסף על החופים כדי לצפות באירוע, או להצטרף לחמש אוניות קיטור כדי לצפות בהתקדמות הסירות במים. בצהרי היום נורו חמישים מטחי כבוד מדאווס פוינט והנס המלכותי הונף. בערב התקיימה תצוגת זיקוקי די-נור.[19] ארוחת הערב המרכזית הייתה מצומצמת יותר ובהשוואה ל-160 המשתתפים בשנה הקודמת, השתתפו בה 40 איש בלבד.[17][18] יום זה תואר בכללותו כ"יום של כולם".
ב-1888 חגגו כל בירות מדינות אוסטרליה, למעט אדלייד, בירת אוסטרליה הדרומית, את "יום השנה" (Anniversary Day). ב-1910 אימצה אוסטרליה הדרומית את 26 בינואר כ"יום ההקמה" (Foundation Day),[14] במקומו של חג אחר שנקרא "יום ההכתרה", שנחגג ב-22 בינואר לציון עלייתו לכס המלוכה של אדוארד השביעי שנפטר במאי אותה שנה.[21]
בפעם הראשונה בה נחגג היום לראשונה בשם "יום אוסטרליה", היה זה בתגובה למעורבותה של אוסטרליה במלחמת העולם הראשונה. ב-1915 חשבה אמם של ארבעה חיילים ששירתו אז בחזית על הרעיון של יום חג לאומי, שמטרתו הספציפית תהיה גיוס כספים למען החיילים הפצועים, והמונח נטבע כדי לעורר רגשות פטריוטיים.[21][22] באותה שנה הוקמה ועדה לחגיגות יום אוסטרליה והתאריך שנבחר היה 30 ביולי,[23] שבו גויסו כספים רבים לסיוע למאמץ המלחמתי. בתאריך זה נחגג יום אוסטרליה עד לתום המלחמה.[24][25][26]ויקטוריה אימצה את 26 בינואר כיום אוסטרליה ב-1931. ב-1935 כל מדינות אוסטרליה חגגו את 26 בינואר כיום אוסטרליה, אף על פי שהוא היה עדיין ידוע בשם "יום השנה" בניו סאות' ויילס.[14] השם "יום ההקמה" מקובל בשימוש מקומי.[27]
יובל ה-150
יובל ה-150 שנה להתיישבות הבריטית באוסטרליה צוין ב-1938 בחגיגות רבתי. ההכנות החלו כבר ב-1936 עם הקמתה של מועצת החגיגות. באותה השנה הייתה ניו סאות' ויילס המדינה היחידה שנטשה את מסורת סוף השבוע הארוך, ויום אוסטרליה נחגג בתאריך האמיתי שלו, יום רביעי, 26 בינואר.[14]ממשלת אוסטרליה וממשלות המדינות הסכימו לאחד את החגיגות כ"יום אוסטרליה" ב-1946,[28] אם כי אירועי החג עצמם התקיימו ביום שני הקרוב ביותר לתאריך המקורי.
יובל ה-200
ב-1988 נחגג יובל 200 השנים להגעת הצי הראשון בקנה מידה רחב, עם אירועים משמעותיים רבים שהתקיימו בכל הערים הראשיות. כ-2 מיליון איש נכחו באירועים בסידני.[14] האירועים כללו מסיבות רחוב, קונצרטים, כולל הופעות על המדרגות ועל רחבת הכניסה של בית האופרה של סידני ובמקומות ציבוריים רבים אחרים, תחרויות אומנות וספרות, שחזורי אירועים היסטוריים, ופתיחתו של מוזיאון תחנת הכוח (Powerhouse Museum) במשכנו החדש. שחזור הגעתו של הצי הראשון התקיים בנמל סידני, ובו השתתפו ספינות שהפליגו שנה קודם לכן מנמל פורטסמות'.[14]
החגיגות כיום
מאז 1988 עלה שיעור השתתפות התושבים באירועי יום אוסטרליה, והחל מ-1994 החלו כל המדינות והטריטוריות של אוסטרליה לחגוג את היום כיום חג רשמי באופן אחיד בתאריך האמיתי שלו.[29] קודם לכן, חלק מהמדינות חגגו את היום בימי שני או שישי כדי להבטיח את קיומו של סוף שבוע ארוך.[14] במחקר שנערך ב-2007 דווח ש-28% מהאוסטרלים שנשאלו נכחו באירוע מאורגן של יום החג ו-26% חגגו את היום יחד עם בני משפחותיהם וידידיהם. נתונים אלו משתקפים גם במחקר מוקדם יותר שהעלה ש-66% מהמשיבים בסקר שנערך בו ציינו שהם השתתפו באופן פעיל בחגיגות יום אוסטרליה של 2005.
קונצרטים תחת כיפת השמיים, ארוחות ברביקיו קהילתיות, תחרויות ספורט, חגיגות ותצוגות זיקוקי די-נור, הם חלק מהאירועים הרבים שנערכים בקהילות בכל רחבי אוסטרליה. לאירועים הרשמיים הללו דואגת "מועצת יום אוסטרליה הלאומית" (National Australia Day Council), מועצה רשמית שפועלת בכל אחת מהמדינות והטריטוריות וברשויות המקומיות.[30]
בסידני, הנמל הוא מוקד האירועים ובו נערכים מרוצי סירות. באדלייד, מוקד החגיגות הוא "יום אוסטרליה בעיר" (Australia Day in the City), הכולל מצעד, קונצרט, ותצוגת זיקוקי די-נור בפארק אלדר, כולל אירועים שהחלו בשנת 2019 כדי להודות, לזכור ולהכיר באבוריג'ינים שתרמו לקהילה.[31] האירועים במלבורן מתמקדים באירועים רב-תרבותיים, שאחד מהם הוא "מצעד העם".[32] האירוע המרכזי בחגיגות יום אוסטרליה בפרת' הוא מופע הזיקוקים המרכזי הנערך בה (City of Perth Skyworks).[33]
יום אוסטרליה משמש גם כהזדמנות לעריכתם של טקסי קבלת אזרחות אוסטרלית. טקסים אלו נערכים גם בימים אחרים בשנה אך יום החג מהווה את אחת ההזדמנויות השכיחות ביותר לקיומם הטקסים.[34] בחלק ניכר מהטקסים נערכים גם טקסי אישור אזרחות (Australian citizenship affirmation), בהם אנשים שכבר מחזיקים באזרחות אוסטרלית מאשרים מחדש בטקסים אלו את מחויבותם לאומה האוסטרלית. בניגוד לטקסי קבלת האזרחות, ההשתתפות בטקסי אישור האזרחות היא לא חובה ונעשית מרצונם החופשי של המשתתפים בהם.[35]
"תוכנית שגרירי יום אוסטרליה" (Australia Day Ambassador Program) מסייעת לחגיגות בקהילות בכל רחבי הארץ באמצעות השתתפותם של אוסטרלים בעלי השגים משמעותיים בחגיגות הקהילתיות המקומיות.[36] טקסי הענקת אות מסדר אוסטרליה הוא גם אחד המאפיינים של היום. "מדליית ההישגים של יום אוסטרליה" (The Australia Day Achievement Medallion) מוענקת לאזרחים על ידי הממשלות המקומיות בהתבסס על הצטיינות הן בארגונים ממשלתיים וחוץ-ממשלתיים. המושל הכללי וראש הממשלה נושאים שניהם נאומים אל האומה. בערב יום אוסטרליה מכריז ראש הממשלה על זהות הזוכה בפרס "אוסטרלי השנה" (Australian of the Year), המוענק לאזרח אוסטרלי שתרם "תרומה משמעותית לקהילה האוסטרלית ולאומה" ושמשמש "דוגמה מעוררת השראה לקהילה האוסטרלית".[37] קטגוריות משנה לפרס זה הם פרס "האוסטרלי הצעיר של השנה" (Young Australian of the Year Awards), פרס "האזרח הוותיק האוסטרלי של השנה" (The Senior Australian of the Year Award), ו"פרס הגיבור המקומי" (Local Hero Award), שמוענק לאוסטרלים שתרמו תרומה מיוחדת לקהילה ונבחרו על ידי המדינה או הטריטוריה שלהם ומתוך כל שמונה מועמדים אלו נבחר אחד מהם לקבל את הפרס.
משמעות יום אוסטרליה עבור האוסטרלים
בעוד שמבחינתה של ממשלת אוסטרליה, יום אוסטרליה נועד להעלות את זכר הנחיתה במפרצון סידני ב-1788, מעבירה מועצת יום אוסטרליה הלאומית את המסר ש"אנו חוגגים את הדברים הגדולים הנוגעים לאוסטרליה ובלהיות אוסטרלים". הבדל זה משקף את המשמעויות השונות הקשורות לעמדות בנוגע ליום אוסטרליה והאם זהו יום המשקף גרסה מסוימת בסיפור ההיסטורי או יום בו חוגגים האוסטרלים את השתייכותם לאומה ואת מחויבותם לבניית עתיד משותף.
מחקר שנערך ב-2002 הראה שאוסטרלים רבים רואים ביום אוסטרליה כקצת יותר מסוף שבוע אבוד או יום חג חסר משמעות. המחקר הראה שמעט יותר מ-10% מהתושבים מחשיבים את החג כבעל משמעות היסטורית. 22% מהנשאלים במחקר ציינו שהם מחשיבים את חג המולד כיום בעל המשמעות ההיסטורית הגבוהה ביותר בעיניהם ו-18% ציינו שיום אנזא"ק הוא היום השני בחשיבותו ההיסטורית מבחינתם.
נראה שבעיניהם של האוסטרלים 26 בינואר חסר כבר קודם לכן את המשמעות ההיסטורית. ב-1878 צוין במאמר עיתונאי שהאוסטרלים פשוט נהנו מאירועי היום מבלי לשים לב למשמעותו ההיסטורית, שכן זהו לא יום בו בוצעה "הקרבה אולטימטיבית" כלשהי, לא הוכרז על עצמאותה של אוסטרליה ולא נחתם הסכם כלשהו.
בניגוד למחקר משנת 2002 שקובע שחוסר ההקשר ההיסטורי של יום אוסטרליה הופכת אותו לחסר משמעות, מחקר שערכה מועצת יום אוסטרליה הלאומית ב-2004 הראה שהאוסטרלים מתפלגים ברובם בין הצורך למקד את אירועי יום אוסטרליה בהקשר ההיסטורי שלהם לבין הצורך למקד את אירועי היום בראיה לעתיד. באותו מחקר השיבו 78% מהנשאלים בסקר שנערך מטעמו שהם לא מסכימים עם האמירה שיום אוסטרליה הוא חסר משמעות ו-92% מהנשאלים אמרו שחשוב שתושבי אוסטרליה יחגגו את יום זה. 80% מהנשאלים הסכימו עם האמירה שחגיגות יום אוסטרליה גורמות להם לחוש גאים בלאומיותם האוסטרלית".[38]
מחלוקות
חלק מהאוסטרלים רואים ביום אוסטרליה כסמל להשפעות השליליות של ההתיישבות הבריטית על האבוריג'ינים.[39] ב-1888, לפני שהתקיימו חגיגות המאה לציון נחיתת הצי הראשון, נשאל ראש ממשלת ניו סאות' ויילס, הנרי פארקס, על שיתופם של האבוריג'ינים בחגיגות. פארקס השיב: "והאם עלינו להזכיר להם ששדדנו אותם?".[40]
לצד החגיגות שנערכו ביום אוסטרליה של 1938 התקיים "יום אבל" (Day of Mourning) של האבוריג'ינים. כינוס גדול של האבוריג'ינים ב-1988 בסידני הוביל לציון "יום הפלישה" (Invasion Day) המסמל את אובדן תרבותם הילידית.[41] אישים אבוריג'ינים ואחרים ממשיכים לתייג את יום אוסטרליה כ"יום הפלישה", ומדי שנה נשמעות מחאות, לעיתים בעת קיום אירועי יום אוסטרליה.[42] אלפים משתתפים בצעדות מחאה בערי הבירה של מדינות אוסטרליה הנערכות ביום אוסטרליה/יום הפלישה. ההערכות שבמחאות שהתקיימו במלבורן ב-2018 השתתפו עשרות אלפי אנשים.[43]
יום אוסטרליה מכונה גם בשם "יום ההישרדות" (Survival Day) והוא מצוין באירועים כמו קונצרט יום ההישרדות שנערך לראשונה ב-1992 בסידני, לציון העובדה שהילידים ותרבותם שרדו על אף הקולוניאליזציה והאפליה.[44] ב-2016 בחרה רשת הטלוויזיה של הילידים (National Indigenous Television) להעדיף את המונח "יום ההישרדות" על בסיס אופיו המעורב של היום, באומרם שהמונח "מכיר בפלישה", אך לא מאפשר להציג את הסיפור המלא של העם האבוריג'יני.[45]
בתגובה לכך, נעשו ניסיונות לכלול את האבוריג'ינים בחגיגות הרשמיות, תוך קיום טקסים כמו טקס שנערך בסידני שהקו הכללי בו היה לכבד את העבר ולחגוג את ההווה.[46]
באוגוסט 2017 העבירה מועצת העיר יארה, פרבר של מלבורן, החלטה פה אחד להפסיק להתייחס ל-26 בינואר כיום אוסטרליה ולא לקיים טקסי קבלת אזרחות באותו יום. תחת זאת הוחלט לקיים אירוע המכיר בתרבות ובהיסטוריה של האבוריג'ינים.[47] בהמשך הלכה בעקבותיה מועצת העיר דיירבין, פרבר אחר של מלבורן. בתגובה שללה הממשלה הפדרלית מהמועצות את סמכותן לקיים טקסי קבלת אזרחות.[48][49] מחוז ביירון שבניו סאות' וילס היה המחוז השלישי שאיבד את סמכותו לקיים טקסי קבלת אזרחות בנסיבות דומות.[50]
על פי הערכות, השתתפו כ-80,000 איש במחאות "יום הפלישה" שהתקיימו במלבורן ב-2019, זאת בנוסף למצעדים דומים שנערכו ברחבי אוסטרליה.[52]
ב-19 בנובמבר2019, בעקבות סקר שנערך באינטרנט, הייתה מועצת אינר וסט שבסידני לרשות המקומית הראשונה באוסטרליה שביטלה את אירועי יום אוסטרליה, ותחת זאת עודדה את תושביה להשתתף בפסטיבל יאבון האבוריג'יני שנערך באותו יום. עם זאת, עדיין לא נשללה מהמועצה הזכות לניהול טקסי קבלת אזרחות.[53]
הצעות לשינוי התאריך
עוד לפני מיסודו של יום אוסטרליה כיום חג לאומי, ובשנים שחלפו מאז, הוצעו מספר תאריכים חלופיים לחגיגות, ובזמנים שונים האפשרות לשינוי יום החג הועלתה לדיון ציבורי. אחת הסיבות שהועלו לכך היא שהתאריך הקיים חוגג למעשה את ייסודה של מושבת ניו סאות' ויילס והוא חסר משמעות לאומית. סיבה נוספת היא שיום אוסטרליה בתאריכו הנוכחי חל בתקופת חופשת הקיץ של בתי הספר (באוסטרליה, כמו בכל חצי הכדור הדרומי ינואר חל בקיץ), ובכך נמנעת מעורבות ילדי בתי הספר באירועים. סיבה שלישית היא שיום אוסטרליה לא כולל את האוכלוסייה הילידית וקבוצות אוכלוסייה אחרות שרואות ביום אוסטרליה כיום לזכר הפלישה לאדמותיהם.
מהלך שכזה יצריך שיתוף פעולה של הממשלה הפדרלית ושל ממשלות המדינות והוא חסר תמיכה פוליטית וציבורית. ב-2001 אמר ראש הממשלה ג'ון הווארד שהוא מכיר ברגשות של האבוריג'ינים כלפי התאריך, אך עם זאת זהו יום בעל משמעות בהיסטוריה של אוסטרליה, ולפיכך הוא בעד המשך ציון יום אוסטרליה בתאריך הנוכחי. הווארד גם ציין ש-1 בינואר, יום איחוד אוסטרליה, לא מתאים עקב התנגשותו עם ראש השנה האזרחית.
ב-2009 הביע ראש הממשלה קווין ראד את התנגדותו התקיפה לשינוי התאריך. ראד דיבר על כך בתגובה להצעתו של עורך הדין האבוריג'יני, מיק דודסון, שקיבל את אות "אוסטרלי השנה" באותה השנה, לפתוח את הדיון בנושא. מנהיג האופוזיציה, מלקולם טרנבול, תמך גם הוא בהשארת 26 בינואר, אך גם תמך בזכותם של האוסטרלים לדון בנושא. ברמה המדינתית, ציין ראש ממשלת ניו סאות' ויילס, נייתן ריז, שהוא טרם שמע את "הטיעון המשכנע" לביצוע השינוי. ראשת ממשלת קווינסלנד, אנה בליי, הביעה גם היא את התנגדותה לשינוי.[54]
ביוני 2017 הצביעה האספה הכללית הלאומית השנתית של איגוד השלטון המקומי האוסטרלי, ברוב של 64 מול 62, בעד החלטה שקראה למועצות המקומיות לשקול דרכים לשכנוע הממשלה הפדרלית לשנות את מועדו של יום אוסטרליה.[55]
סקרי דעת קהל
ב-2004 השיבו 79% מהנשאלים בסקר דעת קהל של מכון Newspoll כי הם מעדיפים שלא יתבצע שינוי במועדו של יום אוסטרליה ו15% מהנשאלים השיבו שהם בעד שינוי.[56]
בינואר 2017 השיבו 68% מהנשאלים בסקר שנוהל על ידי מכון McNair yellowSquare עבור הגרדיאן כי הם חשים תחושות חיוביות בנוגע ליום אוסטרליה. 19% מהנשאלים היו אדישים לשאלה, ל-7% היו תחושות מעורבות ול-6% מהנשאלים היו תחושות שליליות בנוגע ליום אוסטרליה. בקרב האוכלוסייה האבוריג'ינית רק 23% השיבו שהם חשים תחושות חיוביות בנוגע ליום אוסטרליה, 31% חשו תחושות שליליות ול-30% היו תחושות מעורבות. 54% מהמשיבים מהאוכלוסייה האבוריג'ינית הביעו את דעתם החיובית בנוגע לשינוי תאריך החג.[7] בסקר שנערך בספטמבר אותה שנה על ידי מכון Essential Polling עבור הגרדיאן התנגדו 54% מהנשאלים לשינוי תאריך החג, 26% היו בעדו ול-19% לא הייתה דעה בנושא.[57][58]
בסקר דעת קהל שנוהל ב-2018 על ידי צוות החשיבה למדיניות ציבורית פרוגרסיבית של מכון אוסטרליה השיבו 56% מהנשאלים שלא אכפת להם באיזה יום יצוין יום אוסטרליה.[59] באותה סקר התברר ש-49% מהאוסטרלים מאמינים שהחג לא צריך להיות בתאריך שהוא פוגעני כלפי האבוריג'ינים, אך רק 37% השיבו שהם מאמינים שהתאריך הנוכחי הוא פוגעני.[60]
לפני יום אוסטרליה 2019 פרסם צוות החשיבה למדיניות ציבורית שמרנית של המכון ליחסי ציבור סקר שבו עלה ש-75% מהאוסטרלים מעדיפים שיום אוסטרליה יישאר בתאריך הנוכחי שלו. בסקר של קבוצת הימין החדש "התקדמי אוסטרליה" תמכו 71% מהנשאלים בהשארת תאריך החג, אם כי בשני הסקרים הללו קדמו לשאלה זו שאלות בנוגע לגאוותם של הנשאלים על לאומיותם האוסטרלית.[58]
התאריכים המוצעים
1 בינואר - יום איחוד אוסטרליה - כבר ב-1954 הוצע 1 בינואר כתאריך חלופי אפשרי ליום אוסטרליה, זאת כדי להזכיר את איחוד אוסטרליה.[61] ב-1902, שנה לאחר איחוד אוסטרליה, כונה 1 בינואר "יום הדומיניון" (Commonwealth Day). עם זאת, ראש השנה האזרחית כבר היה חג רשמי ויום הדומיניון לא זכה לתמיכה רבה.[62]
8 במאי - ב-2017 עלתה הצעה להעביר את יום אוסטרליה ל-8 במאי. זאת בעיקר בשל העובדה שבאנגלית התאריך May 8 נשמע כמו המילה mate, באנגלית "חבר", שהיא מילה בעלת הקשר תרבותי וחברתי נרחב באוסטרליה.[64]
9 במאי - יום פתיחת הפרלמנט של אוסטרליה - 9 במאי הוצע גם הוא כחלופה ליום אוסטרליה, כתאריך בו נפתח הפרלמנט של אוסטרליה ב-9 במאי 1901 במלבורן, כתאריך בו נפתח בית הפרלמנט הזמני בקנברה ב-1927, וכתאריך בו נפתח בית הפרלמנט החדש ב-1988. עם זאת, תאריך זה נראה על ידי רבים כמקושר יתר על המידה לויקטוריה, והיותו קרוב מדי לתחילת החורף באוסטרליה הופכת אותו לבלתי מתאים.
27 במאי - יום משאל העם של 1967 - יום משאל העם של 1967, בו הצביע הציבור האוסטרלי על תיקון חוקת אוסטרליה.[65] במשאל עם זה אושר לפרלמנט של אוסטרליה לחוקק חוקים בנוגע לאבוריג'ינים והכליל את האבוריג'ינים במפקד האוכלוסין הלאומי.
24 באוקטובר - יום נאום טנטרפילד - ביום זה בשנת 1889 נשא סר הנרי פארקס (אנ'), הנחשב ל"אבי איחוד אוסטרליה" את נאומו בטנטרפילד, ניו סאות' ויילס, שהתווה את הדרך לאיחוד אוסטרליה.[68]
3 בדצמבר - יום מרד יוריקה - ליום זה היסטוריה ארוכה כחלופה ליום אוסטרליה, והוא הוצע לראשונה כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19.[69] מרד יוריקה התרחש ב-1854 במהלך הבהלה לזהב בוויקטוריה, והיה מרידה כושלת של הכורים נגד השלטון הקולוניאלי בוויקטוריה. אף על פי שהמרד כשל, הוא הוביל לרפורמות משמעותיות, והוא תואר כערש לידתה של הדמוקרטיה האוסטרלית. בין התומכים בתאריך זה נמנו הסנאטור והשר דון צ'יפ וראש ממשלת ויקטוריה לשעבר, סטיב בראקס. לרעיון זה התנגדו הן איגודי עובדים מהשמאל הקיצוני, והן קבוצות לאומניות מהאגף הימני של המפה הפוליטית, כששתי הקבוצות טוענות לזיקה לאירוע זה. אחרים רואים בו אירוע המקושר בלעדית להיסטוריה של ויקטוריה.[70]