יוז זכה להכרה נרחבת על ספרו וסדרת הטלוויזיה שלו על אמנות מודרנית, The Shock of the New (אנ'), ועל תפקידו רב השנים כמבקר אמנות במגזין טיים. הוא ידוע בעיקר רב המכר שלו, The Fatal Shore, ספר על היסטוריית הנידונים באוסטרליה. יוז, הידוע בביקורותיו השנויות במחלוקת על אמנות, היה בדרך כלל שמרני בטעמו, על אף שלא השתייך למחנה פילוסופי מסוים. כתיבתו נודעה בעוצמתה ובאלגנטיות שלה.[2][3][4]
יוז, אמן ומשורר שאפתן, נטש את לימודי האוניברסיטה בכדי להפוך תחילה לקריקטוריסט, ולאחר מכן למבקר אמנות של כתב העת של סידני The Observer, בעריכתו של דונלד הורן (אנ').[9] יוז כתב מספר מאמרים עבור המגזין האוסטרלי, Oz (אנ'), המגזין האמריקאי, The Nation והמגזין הבריטי, The Sunday Mirror.
יוז עזב את אוסטרליה לאירופה ב-1964. הוא התגורר זמן מה באיטליה, ועבר לגור בלונדון ב-1965.[1] כשהיה בלונדון, הוא כתב מספר מאמרים למספר מגזינים. בין המגזינים שהוא כתב היו המגזינים הספקטייטור, דיילי טלגרף, הטיימס, ו-The Observer, ותרם לגרסה הלונדונית של Oz. ב-1970, לאחר שמונה למבקר אמנות במגזין האמריקאי, טיים, הוא עבר לגור בניו יורק.[8][11][12]
ב-1966, פרסם יוז את הספר The Art of Australia. הספר מדבר על ההיסטוריה של האמנות באוסטרליה.[1]
ב-1997, הוא הוציא את סדרת הטלוויזיה American Visions, שסיקרה את ההיסטוריה של האמנות האמריקאית מאז המהפכה האמריקאית.[1] ב-2002, הוא הוציא את סרט התיעודי על פרנסיסקו דה גויה, Goya: Crazy Like a Genius.[7] ב-2004, הוא הוציא את סדרת הטלוויזיה The NEW Shock of the New, שמהווה עדכון לסדרת הטלוויזיה מ-1980, The Shock of the New.[16] הוא פרסם את הכרך הראשון של ספר זיכרונותיו, Things I Didn’t Know, ב-2006.[17]
כעיתונאי והיסטוריון
ב-6 ביוני1978, יוז, יחד עם הרולד הייז (אנ'), הגיש בתוכנית האקטואליה 20/20. בשל ביקורת חריפה שנשמעה על התוכנית, פוטרו שני המגישים, והוחלפו עם העיתונאי האמרקיאי, יו דאונס (אנ').[2]
יוז נישא בשנית לוויקטוריה ויסלר ב-1981. הם התגרשו ב-1996.[8]
ב-1999, יוז היה מעורב בתאונת דרכים כמעט קטלנית דרומית לברום, אוסטרליה המערבית, שאליה הובהל במצב קשה לבית החולים בפרת'.[19] לאחר תאונת הדרכים, יוז היה בתרדמת למשך חמישה שבועות.[22] ב-2003, הודה יוז באשמה בנהיגה מסוכנת ונקנס ב-2,500 דולר אוסטרלי.[23][5] יוז מגולל את סיפור תאונת הדרכים והחלמתו בפרק הראשון של ספר הזיכרונות שלו מ-2006, Things I Didn't Know.[24][25]
^Woodward, Richard B. (8 באוגוסט 2012). "The Most Feared Art Critic of His Time?". The Wall Street Journal. ארכיון מ-2021-08-14. נבדק ב-28 בפברואר 2017. Robert Hughes, who died on Monday at the age of 74, leaves behind many admirers but few followers. The most feared art critic of his time, as learned as he was readable, he cultivated no acolytes who aped his opinions and verbal mannerisms, as did Clement Greenberg and Pauline Kael, critics of equal stature. Despite his professorial air, Hughes spurned academia and it has responded in kind.{{cite web}}: (עזרה)
