יחד עם זאת, בית המשפט העליון של אוסטרליה קבע בפסק דינו כי אזרחי ממלכות חבר העמים האחרות אינם "מהגרים בלתי חוקיים" אם היגרו לאוסטרליה, שכן הם נתינים של אותו מונרך, אף אם מעולם לא היו אזרחי אוסטרליה[3].
ב-9 ביולי1900 נתנה המלכה ויקטוריה את הסכמתה לחוקת אוסטרליה אשר הביאה להקמת הפדרציה האוסטרלית בשנת 1901. פדרציה זו הורכבה ממספר מדינות המאוגדות כפדרציה. יחד עם זאת החוקים שקדמו להקמת הפדרציה לא בוטלו עם הקמתה, ומושלי המדינות המשיכו גם לאחר הקמת הפדרציה להתמנות על ידי המונרך של הממלכה המאוחדת, בעצת הממשלה הבריטית. בשנת 1907 הפכה אוסטרליה לדומיניון.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה החלו קריאות מצד הדומיניונים השונים להגדיר מחדש את יחסיהם עם הממלכה המאוחדת. נערכו מספר ועדות אימפריאליות בלונדון החל משנת 1917. ועדות אלה הסתיימו בהצהרת בלפור משנת 1926, אשר קבעה כי הדומיניונים השונים יהיו אוטונומיים מהממלכה המאוחדת, ואינם כפופים אחד לשני, מלבד לכתר הבריטי. הוועדה של שנת 1930 קבעה כי ממשלת אוסטרליה היא זו שתייעץ למונרך בבחירת המושל הכללי של אוסטרליה (ולא ממשלת בריטניה) וזאת כדי להבטיח את עצמאות בעל התפקיד.
על אף החקיקה שהביאה לעצמאות יחסית זו, המשיכה ממשלת בריטניה להשפיע על אוסטרליה, ואף לחצה עליה לקבל את הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר כמושל הכללי של אוסטרליה בשנת 1945.
התואר "מונרך אוסטרליה" כתואר ייחודי נקבע בחוק התארים המלכותיים משנת 1953 של הפרלמנט האוסטרלי. חוק זה נחקק בעקבות הכתרת המלכה אליזבת השנייה אשר על פי החוק קיבלה את התואר: "מלכת הממלכה המאוחדת, אוסטרליה ויתר הממלכות והטריטוריות" (Queen of the United Kingdom, Australia and Her other Realms and Territories). מצב זה השאיר למעשה את המצב הקיים קודם לחקיקתו, ולמעשה המלכה הייתה הן מלכת הממלכה המאוחדת והן מלכת אוסטרליה, ויכלה למנות מושלים או לחוקק חוקים תוך שמירה על האינטרסים של הממלכה המאוחדת.
חקיקת חוק אוסטרליה, 1986 שינה את המצב והפך את המלכה למלכת אוסטרליה בלבד (מבחינת סמכויותיה באוסטרליה, ומבלי לפגוע בכיסאה בממלכות אחרות). בתקופה זו החלו תנועות שונות לקרוא להפיכת אוסטרליה לרפובליקה. בשנת 1999 נערך משאל עם בנושא ובמסגרתו התנגדו 54.4% לביטול המלוכה.
בעת בחירתו לתפקיד ראש ממשלת אוסטרליה הצהיר קווין ראד כי הפיכת אוסטרליה לרפובליקה וביטול המלוכה היא חלק ממצע מפלגתו. גם אנתוני אלבניזי הצהיר על כוונה דומה כשנבחר לראשות הממשלה.
תואר
תוארה של המונרך הנוכחי הוא:
צ'ארלס השלישי, בחסד האל, מלך אוסטרליה ויתר ממלכותיה ומושבותיה, ראש חבר העמים הבריטי.
Charles the third, by the Grace of God King of Australia and His other Realms and Territories, Head of the Commonwealth
לרוב מכונה המלך בקיצור "מלך אוסטרליה" (King of Australia).
המונרך הוא בן בית המלוכה היחיד הנושא תואר מלכותי. יתר בני משפחת המלוכה נושאים בתארים אשר ניתנים להם בכתב הרשאה מלכותי ייחודי להם.
מימון בית המלוכה
תושבי אוסטרליה אינם מממנים את בית המלוכה ביום יום, ואינם מממנים את עלויות החזקת ארמונות המלוכה (הנמצאים מחוץ לאוסטרליה). רק כאשר המלך נמצא באוסטרליה עצמה, או כאשר המלך פועל כמלך אוסטרליה, הוא מקבל סיוע מממשלת אוסטרליה במימון פעולותיו.
ממשלת אוסטרליה מממנת את הוצאותיו של המושל הכללי של אוסטרליה, ושל מושלי המדינות כאשר אלה פועלים בשם המונרך (והממשלה משלמת את הוצאות הנסיעה והלינה שלהם, וכן את הוצאות אבטחתם).
סדר ההורשה היה בעבר סדר של העדפת הבן הבכור (בהתאם לחוק ההסדר 1701 הבריטי, וחוק הזכויות 1689 האנגלי), אך ב-2011 בוטלה העדפת הבן הזכר דווקא, וסדר הירושה הוא סדר הלידה ללא קשר למינו של היורש (למי שנולדו החל מ-2011). אף שחוקים אלה נחקקו על ידי בית הנבחרים הבריטי, החוקים מהווים כיום חלק מהמשפט החוקתי האוסטרלי. בהתאם לחוק וסטמינסטר, חוקי ההורשה האוסטרלים זהים לאלה של הממלכה המאוחדת.
על פי חוקים אלה, צאצאיה הטבעיים של סופיה מהנובר (היינו צאצאים שאינם מאומצים), השייכים לכנסייה האנגליקנית, שאינם נוצרים קתוליים (ועד 2011 רק מי שאינם נשואים לנוצרים קתוליים), יכולים לרשת את הכתר האוסטרלי.
אף שבפועל, עם מותו של מונרך מכהן, יורש העצר מתחיל לכהן מיד (ולמעשה אין מצב בו אין מונרך מכהן), מקובל שההורשה נקבעת ומוכרזת על ידי המושל הכללי בשם המועצה המבצעת הפדרלית. המועצה מתכנסת בבית הממשלה שבקנברה ומכריזה על המלך, ולאחר תום תקופת האבל מוכתר המלך במנזר וסטמינסטר שבלונדון על ידי הארכיבישוף מקנטרברי.
אין חובה להכתיר את המונרך, ואדוארד השמיני כיהן כמלך אוסטרליה אף שמעולם לא הוכתר. כמו כן אין כללים מיוחדים לגבי ויתור על כס המלוכה, אולם אדוארד השמיני קיבל את הסכמת ממשלת אוסטרליה בטרם ויתר על כס המלוכה.
סמכויות
המונרך מהווה למעשה את הישות המשפטית (הריבון) של המדינה האוסטרלית, ומייצג אותה. תביעות המוגשות נגד המדינה האוסטרלית או בשמה מוגשות נגד או בשם "הוד מלכותה בזכותה של אוסטרליה" (Her Majesty the Queen in Right of Australia). בהתאם, כאשר מוגשת תביעה נגד אחת ממדינות אוסטרליה או בשמה של אותה מדינה, התביעה מוגשת נגד או בשם המונרך הפועל בזכות אותה מדינה, לדוגמה תביעה נגד קווינסלנד תוגש נגד "הוד מלכותה בזכות קווינסלנד" (Her Majesty the Queen in Right of Queensland).
אדמות המדינה באוסטרליה הן "אדמות הכתר" (Crown land), נכסי המדינה מכונים "נכסי הכתר" (Crown held property) וזכויות היוצרים של המדינה הם "זכויות יוצרים של הכתר" (Crown copyright).
עובדי המדינה באוסטרליה נדרשים להישבע שבועת אמונים (Oath of Allegiance) לכתר הבריטי כדי לשמש בתפקידם: כך כל חברי הפרלמנט האוסטרלי, כל חברי הפרלמנטים של המדינות והטריטוריות של אוסטרליה, וכן כל השופטים באוסטרליה (הן במישור המדינתי והן במישור הפדרלי).
במקביל, כאשר מוכתר המונרך האוסטרלי הוא נשבע בעצמו ומתחייב למשול בכל תושבי אוסטרליה "בהתאם לחוקיהם ומנהגיהם[8]"
בעבר נדרשו חברי הממשלה להישבע שבועת נאמנות לכתר הבריטי. שבועה זו אינה מחויבת על פי חוק, ובדצמבר 2007, כאשר נבחר קווין ראד הוא בחר שלא להישבע שבועת אמונים לכתר, והיה ראש הממשלה האוסטרלי הראשון שלא עשה כן[9]. יצוין כי הוא היה מחויב על פי חוק, ואף נשבע אמונים למלכה בעת שנשבע שבועת אמונים של חבר פרלמנט נבחר.
תפקיד חוקתי
חוקת אוסטרליה אינה חוקה כתובה אחידה המפורטת במסמך אחד. החוקה האוסטרלית (בדומה למשפט החוקתי הבריטי ולמשפט החוקתי של מדינת ישראל) היא חוקה המורכבת מדברי חקיקה שונים מחד וממנהגים וממוסכמות חוקתיות מאידך.
בראש המדינה האוסטרלית ובמרכז החוקה האוסטרלית ניצב המונרך. בהיעדרו, מייצג את המונרך המושל הכללי, הממונה על ידי המונרך בעצת ראש ממשלת אוסטרליה. במדינות אוסטרליה ממונים מושלי המדינות על ידי המונרך בעצת ממשלות המדינות.
החוקה האוסטרלית שונה מיתר ממלכות חבר העמים בכך שהחוקה קובעת שהסמכות המבצעת נתונה בידי המושל הכללי (הממונה כאמור). בקנדה ובממלכה המאוחדת, לדוגמה, הסמכות המבצעת נתונה בידי המונרך. בשל הבדל זה לא פועלת באוסטרליה מועצת המונרך (Privy council).
תפקיד ביצועי
על פי המשפט החוקתי האוסטרלי, ממנה המושל הכללי את ראש ממשלת אוסטרליה העומד בראש ממשלת אוסטרליה ומייעץ למושל הכללי בביצוע סמכויותיו הביצועיות הן בתחום מדיניות הפנים של המדינה והן בתחום מדיניות החוץ. בפועל תפקידו של המונרך (ושל המושל הכללי מטעמו) הוא תפקיד סמלי ותרבותי, והוא מהווה סמל לסמכות המדינה. "סמכויות הכתר" נתונות בפועל לממשלה, והיא זו המחליטה לפעול מכוחן (לדוגמה: לפתוח במלחמה ולשלוח כוחות צבא).
למושל הכללי סמכות חוקתית לזמן את חברי הפרלמנט למושב, ולהכריז על בחירות כלליות לפרלמנט. סמכויות אלה אינן מופעלות בפועל שלא על דעת ראש הממשלה. יחד עם זאת הסמכויות נתונות בפועל בידי המושל הכללי, ובשנת 1975 בזמן המשבר החוקתי שאירע באוסטרליה, המושל הכללי סר ג'ון קר פיטר את ראש ממשלת אוסטרליה גוף ויטלם.
ישנן סמכויות מסוימות המבוצעות על ידי המונרך עצמו, והמושל הכללי אינו ממלא את מקומו של המונרך - רק המונרך יכול לחתום על מינוי המושל הכללי, ולאשר את חלוקת תוארי הכבוד של מסדרי אוסטרליה[10]. כמו כן, שינוי תוארו של המונרך באוסטרליה דורש את הסכמתו של המונרך עצמו.
על פי הנוהג החוקתי, ממנה המושל הכללי לתפקיד ראש הממשלה את המועמד שבו תומכים מרבית חברי בית הנבחרים של אוסטרליה - לרוב ראש המפלגה שזכתה במרב הקולות, אולם לעיתים מדובר במפלגה המראה שיש ביכולתה להקים קואליציה (אף אם אין מדובר במפלגה הגדולה ביותר) - במצב זה תוקם ממשלת מיעוט. בעצת ראש הממשלה הנבחר ממנה המושל הכללי את שרי הכתר החברים בממשלה. השרים חבים חובת דיווח לבית הנבחרים.
המלכה נוהגת להיפגש עם ראש הממשלה וחברי הממשלה ולקבל מהם עדכונים אודות מצב המדינה.
למושל הכללי סמכויות בתחום יחסי החוץ: רשמית, המושל הכללי הוא המנהל משא ומתן ומאשר אמנות, בריתות והסכמים בינלאומיים עליהם חתומה אוסטרליה. לא נדרשת הסכמת הפרלמנט לחתימה זו. בפועל, ממשלת אוסטרליה מנהלת את המשא ומתן על ההסכמים. המושל הכללי מאמין שגרירים זרים (מקבל כתבי האמנה של שגרירים זרים), וממנה את הנציב הכללי והשגרירים של אוסטרליה למדינות אחרות.
במסגרת סמכות הכתר, המושל הכללי, בשם המונרך, נותן את אישורי המעבר הבינלאומיים של אזרחי אוסטרליה (הדרכון), ולמעשה, הוא החתום על כל הדרכונים האוסטרליים.
תפקיד חקיקתי
הפרלמנט האוסטרלי מורכב משלושה גופים: המונרך (הריבון), הסנאט האוסטרלי ובית הנבחרים האוסטרלי. סמכות הריבון בבתי המחוקקים מתבטאת באלה המוצגת בשני בתי הנבחרים. המונרך והמושל הכללי אינם משתתפים בדיוני החקיקה, ותפקידם מסתכם בחתימה המאשרת את החוקים ונותנת להם תוקף. היבט נוסף של סמכות זו היא סמכות המושל הכללי לזמן את בית הנבחרים, לפזרו ולהכריז על בחירות כלליות[11].
לאחר זימון הפרלמנט נערך טקס פתיחת הפרלמנט במהלכו המונרך, או המושל הכללי מטעמו, קורא את הנאום מן הכס. על פי הנוהג, המונרך (והמושל הכללי) אינם רשאים להיכנס לבית הנבחרים, ולכן הנאום מן הכס נערך מאולם הסנאט. בדומה לטקס הנערך בפרלמנטהממלכה המאוחדת, שליח מטעם המונרך, המכונה המוט השחור נשלח לבית הנבחרים, ובבואו אל הנבחרים נטרקות דלתות האולם בפניו (כדי לסמל את העובדה שלמונרך אסור להיכנס לאולם). לאחר שהוא דופק על הדלת, הוא מזמין את חברי בית הנבחרים לאולם הסנאט לשמוע את הנאום.
כל החוקים באוסטרליה (הן חוקים פדרליים והן חוקי מדינות), למעט חוקים של המועצה המחוקקת של טריטוריית הבירה האוסטרלית נחתמים על ידי המושל הכללי או המונרך. המושל הכללי שומר לעיתים חוקים לחתימה על ידי המלכה עצמה ("for the Queen's pleasure"). המונרך או המושל הכללי חותמים על החוקים בחתימת ידם, ולאחר מכן נחתמים החוקים על ידי החותם הגדול של אוסטרליה או חותם המדינה שבה נחקק החוק.
המונרך רשאי לסרב לבטל חתימה על חוק בתוך שנה מיום שהחוק נחתם על ידי המושל הכללי. בעבר סמכות זו נעשתה בהתייעצות עם הממשלה הבריטית, אולם בעקבות חקיקת חוק אוסטרליה, הסמכות נתונה בידי המונרך בלבד, והוא אינו רשאי להתייעץ בממשלת הממלכה המאוחדת[12].
בסמכות זו מעולם לא נעשה שימוש.
תפקיד שיפוטי
בדומה לממלכה המאוחדת, המונרך נחשב כ"מקור הצדק" (fount of justice). המונרך עצמו משמש סמל: תיקים פליליים נתבעים בשם הכתר, ובתיקים אזרחיים "המלכה" מהווה צד לתיק, ומסמלת את המדינה. על פי הכלל הקובע כי "המונרך אינו יכול לעוול" - לא ניתן להגיש תביעה פלילית נגד המונרך. מאידך, תביעות אזרחיות נגד הממשלה אפשריות.
למונרך סמכות לחון (לתת חנינה) בכל שלבי ההליך הפלילי.
כדי לסמל סמכות זו, נפתחים דיוני בית המשפט העליון של אוסטרליה, אשר שופטיו ממונים ישירות על ידי המונרך (באמצעות המושל הכללי, ובעצת ממשלת אוסטרליה), במילים "נפתח מושב בית המשפט העליון של אוסטרליה; האל נצור את המונרך"[13].
המדינות והטריטוריות
בהתאם לחוק אוסטרליה משנת 1986, ממנה המונרך, בעצת ראש ממשלת המדינה, את מושלי המדינה, המייצגים את המונרך בהיעדרו מהמדינה. המושלים ממנים את חברי ממשלת כל מדינה ומדינה, וכן ממנים נציגים לסנאט המדינה במקרה שבו חסרים נציגים.
מושלי המדינה אינם כפופים למושל הכללי של אוסטרליה, והם מייצגים ישירות את המונרך במדינה.
לטריטוריה הצפונית ממונה מנהלן (Administrator) על ידי המושל הכללי בעצת ממשלת אוסטרליה. מנהלן זה משמש למעשה כמושל הטריטוריה, אולם הוא כפוף למושל הכללי. לטריטוריית הבירה לא ממונה מנהלן.
תפקיד תרבותי
נוכחות באירועים ובטקסים
אנשי משפחת המלוכה נכחו באירועים, בטקסים ובמפגנים צבאיים באוסטרליה החל מראשית המאה ה-19, אולם בתקופה זו הייתה אוסטרליה חלק משטחי הכתר הבריטי, ומשפחת המלוכה הייתה משפחת המלוכה הבריטית. המונרך הראשון של אוסטרליה שביקר במדינה הייתה המלכה אליזבת השנייה, המונרך הנוכחי, אשר ביקרה באוסטרליה ב-3 בפברואר1954. אליזבת השנייה ביקרה באוסטרליה 15 פעמים - לרוב באירועים בעלי חשיבות היסטורית או תרבותית. בני משפחה אחרים נכחו במדינה באירועים בעלי חשיבות פחותה יותר.
באוסטרליה מאות אתרים (ערים, רחובות, כיכרות, פארקים ומבנים) הנקראים על שם בני משפחת המלוכה.
תפקיד דתי
בניגוד לממלכה המאוחדת, שבה עומד המלך בראש הכנסייה האנגליקנית - הכנסייה הרשמית של המדינה, באוסטרליה אין למלך תפקיד דתי כלשהו, וזאת מאחר שבאוסטרליה אין כנסייה רשמית.
המשנה למלך מתגורר בבית הממשלה, המכונה גם "יאראלומלה", הממוקם בקנברה. בעת שהמונרך שוהה באוסטרליה הוא מתגורר במבנה זו. כמו כן המבנה משמש לארח ראשי מדינות זרות המבקרים באוסטרליה.
בבית הממשלה נערכים אירועים ממלכתיים, השבעת ממשלות והענקת תוארי כבוד.
מבנה מגורים נוסף המשמש את המשנה למלך הוא בית האדמירליות שבסידני, המשמש בית נופש עבור המושל הכללי.
בכל אחת מהמדינות ויקטוריה, אוסטרליה המערבית, קווינסלנד, טזמניה ואוסטרליה הדרומית, מבני מגורים עבור המונרך. המבנים משמשים את מושלי המדינות, והמונרך ובני משפחתו מתגוררים בהם בעת ביקור במדינות.
המבנים נחשבים לרכושה של האומה האוסטרלית (ולא רכוש פרטי של המונרך) וממומנים על ידי הממשל הפדרלי והמדינות השונות.
כוחות ההגנה של אוסטרליה
סעיף 68 לחוקת אוסטרליה קובע כי בראש כוחות ההגנה של אוסטרליה יעמוד המושל הכללי כנציג המונרך. בפועל, המושל הכללי אינו משתתף בישיבות פיקוד כוחות ההגנה, ואינו פועל למעשה כראש המערכת הצבאית. כוחות ההגנה למעשה מדווחים לשר ההגנה של אוסטרליה. השר מייעץ למושל הכללי, כשם שיתר השרים מייעצים למושל הכללי על פעולותיהם.
אוניות הצי המלכותי האוסטרלי נושאות את הקידומת "HMAS" - "האוניות האוסטרליות של הוד מלכותה" (Her Majesty's Australian Ship). מרבית חיל הרגלים שייך לגדוד האוסטרלי המלכותי.
בשנת 2003, חנכה אליזבת השנייה את אנדרטת הזיכרון האוסטרלית בהייד פארק, ועשתה זאת בתפקידה כמלכת אוסטרליה.