הדיוויזיה ה-227 (בגרמנית: 227. Infanterie-Division), הייתה דיוויזיה של הוורמכאט במהלך מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
דיוויזיית הרגלים 227 הוקמה בקרפלד ב-26 באוגוסט 1939 כחלק מגל הגיוס השלישי. זמן קצר לאחר מכן היא שירתה כחלק מהארמייה החמישית בהגנת גבולות באזור אייפל. בדצמבר 1939 היא הוכפפה לארמייה השישית והפכה לחלק מקבוצת ארמיות B לקראת 'מבצע מקרה צהוב'. בתחילת 1940 צורפו יחידה רכובה על אופנועים של דיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה בפיקודו של קורט מאייר לדיוויזיית הרגלים ה-227 במהלך ההכנות לפלישה להולנד. הדיוויזיה השתתפה בפלישה להולנד ולצרפת במאי–יוני 1940. כחלק מהקורפוס ה-10 של הארמייה ה-18, היא השתתפה בהתקדמות דרך אנסחדה ודוונטר, ועזרה לכבוש את המבצר בפנרדן ולאחר מכן השתתפה בפריצה דרך קו גרבה. לאחר חציית האייסל התקדמה הדיוויזיה דרך זוולה ואמרספורט. זמן קצר לאחר מכן התרחשה הכניעה של הולנד. בעקבות הניצחון בצרפת הדיוויזיה ביצעה תפקידי כיבוש, ביטחון והגנה על החוף לאורך חוף נורמנדי ליד לה האבר מיולי 1940 עד דצמבר 1941.
בסוף 1941 הועברה הדיוויזיה לקבוצת קבוצת ארמיות צפון בחזית המזרחית. שם הייתה הדיוויזיה מעורבת בקרבות קשים בלנינגרד וסביבתה. בינואר 1942 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-28 של הרברט לוך בארמייה ה-18. הדיוויזיה התגוננה מפני המתקפה העיקרית של הצבא האדום ברמת סיניאווינו, בצ'רנאיה ובחוף הדרומי של אגם לאדוגה. הדיוויזיה ספגה אבדות כבדות במה שכונה הקרב הראשון על אגם לאדוגה מאוגוסט עד ספטמבר 1942.
בינואר 1943 פתחו הסובייטים במבצע איסקרה (הקרב השני על אגם לאדוגה) והדיוויזיה כותרה בשליסלבורג, יחד עם שני גדודים של דיוויזיית הרגלים ה-96. לאחר לחימה עזה הצליחה הדיווק להתאסף ולפרוץ מהכיס. היא הגיעה לקווים הגרמנים דרומה משם, אך שלושה מגדודי הגרנדירים שלה נפגעו בצורה כה קשה עד שפורקו, והניצולים הועברו לגדודים אחרים בדיוויזיה.
בינואר 1944 הלחץ מהצבא הסובייטי היה מאוד כבד, ובעקבות כך דיוויזיית הרגלים ה-227 ושאר הקורפוס ה-43 נסוגו לעמדות מאחורי נרווה. במהלך נסיגה זו ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות. בפברואר 1944 חוזקה הדיוויזיה על ידי גורמים מדיוויזיית השדה ה-9 של הלופטוואפה, שבעצמה סבלה מאוד ופורקה. קרבות עזים התרחשו בקורלנד, כאשר הדיוויזיה נאספה על ידי הקריגסמרינה במהלך הפינוי, היא חברה לארמייה השנייה שהייתה חלק מקבוצת ארמיות ויסלה והועברה למערב פרוסיה. היא נלחמה בוויסלה, דנציג וגוטהפן, שם הושמדה בסוף מרץ 1945.
מפקדים
- פרידריך ציקוולף (1 בספטמבר 1939 – 6 במאי 1940)
- פרידריך-קרל פון ואכטר (6 במאי 1940 – 1 ביולי 1940)
- פרידריך ציקוולף (1 ביולי 1940 – 12 באפריל 1941)
- פרידריך פון סקוטי (12 באפריל 1941 – 7 ביוני 1943)
- וילהלם ברלין (7 ביוני 1943 – 11 במאי 1944)
- מקסימיליאן ונגלר (11 במאי 1944 – 27 במרץ 1945)
קישורים חיצוניים