הגשרים לאורך נהר הארלם^[א] בעיר ניו יורק מחברים בין רובע הברונקס שפרוס כחלק מן היבשת, לבין רובע מנהטן שהוא אי שגבולותיו הימיים הם: במערב נהר הדסון; בדרום מפרץ ניו יורק העליון; במזרח האיסט ריבר; ועוד במזרח ובצפון, ההארלם ריבר^[ב] (ראו המפה והמקרא משמאל).

ערך מורחב – הארלם ריבר

הארלם ריבר הוא מֵצַר באורך של 13 קילומטרים, המחבר את נהר האדסון במערב לאיסט ריבר במזרח, ומפריד בין הרבעים מנהטן והברונקס בעיר ניו יורק.

השם "נהר" למעשה אינו מדויק, כיוון שזהו מצר. הוא מוזן מנהר הדסון ומושפע מאוד מגאות ושפל באוקיינוס האטלנטי^[ג]. כיום חוצים את המצר חמישה עשר גשרים, שחלקם הם גשרים הנפתחים למעבר אוניות. הגשר הראשון, גשר המלך, נבנה ב-1693^[ד] . מיד עם פתיחתו הפך לגשר אגרה, למורת רוחם של התושבים^[1][2]. הגשר איננו קיים כיום, לאחר שמסלול הנהר שונה מעט לכיוון דרום במהלך המאה ה-19 בעקבות פיתוח עירוני^[ה]. הערוץ החדש קיצר למעשה את תוואי המים בין נהר ההדסון למצר לונג איילנד (סאונד)(אנ') ב-22.5 קילומטרים^[3]. מצר לונג איילנד (סאונד) הוא למעשה מפרץ, המהווה מוצא לאוקיינוס האטלנטי, שספינות השטות לאורך ההדסון, יכולות באמצעות שייט להארלם ריבר ומשם לאיסט ריבר, להגיע למפרץ ומשם לאוקיינוס ולהפך^[ו].

רוב הגשרים מעל הנהר הם גשרים נפתחים מסתובבים^[ז]. מעבר ספינה מחייב תיאום מראש על פי כללים שמפורסמים. או אז בכל גשר נפתח לאורך ההארלם ריבר, מוצבים בעלי תפקיד שבאחריותם להפעיל את פעמון האזהרה ולהוריד את המחסומים שקיימים בכל גשר משני צידיו בעת מעבר הספינות. הגשרים (15 במספרם) יוצגו להלן לפי סדר הופעתם מצפון לדרום - מנהר הדסון ועד לאיסט ריבר:

ערך מורחב – גשר ספייטי דייבל

גשר ספייטי דייבל^[ח] הוא גשר נפתח מסתובב הנושא מסילת ברזל. הגשר בנוי על ספייטי דייבל קריק בין מנהטן לברונקס, בעיר ניו יורק. הגשר ממוקם בקצה הצפוני של מנהטן, היכן שספייטי דייבל קריק פוגש את נהר ההדסון, כ-300 מ' ממערב לגשר הנרי הדסון. הגשר משמש את רכבות אמטרק הנוסעות לאורך נהר ההדסון, מבירת המדינה אולבני, אל תחנת פנסילבניה בעיר ניו יורק ולהפך. הגשר משמש כ-30 רכבות ביום, ונפתח למעלה מ-1,000 פעמים בשנה, בעיקר בחודשי הקיץ עבור הפלגות תיור סיבוביות מרציף 83 במנהטן(אנ') וכלי שֵיִט פנאי אחרים^[4].

ערך מורחב – גשר הנרי הדסון

גשר הנרי הדסון הוא גשר אגרה מקושת בעל 2 מפלסים, עשוי פלדה בעיר ניו יורק. הגשר מקשר בין נחל^[ט] סְפָּיְיטִי דָיְיבֶל קריק^[י] שברובע הברונקס, לבין הקצה הצפוני של האי מנהטן, וקרוי על שמו של מגלה ארצות האנגלי הנרי הדסון. לגשר שני מפלסים, הכוללים שבעה נתיבי תנועת כלי רכב. המפלס התחתון נפתח לתנועה בשנת 1936 והעליון בשנת 1938. בעת שנבנה היה הגשר – גשר הקשת הקבועה הארוך בעולם. הגשר עובר מעל מוצא נהר הארלם מנהר ההדסון^[5]. להבדיל מרוב הגשרים על הנהר, לגשר זה אין כל בסיס שמעוגן בקרקעיתו, ושני בסיסיו ביבשה, משני צידי הגשר (ראו התמונה משמאל).

ערך מורחב – גשר ברודווי (מנהטן)

גשר ברודוויי הוא גשר מעלית^[י"א] על פני ההארלם ריבר ברובע מנהטן בעיר ניו יורק. הוא מחבר בין השכונות אינווד(אנ') באי מנהטן ומרבל היל(אנ') ביבשת. הגשר מורכב משני מפלסים: המפלס התחתון נושא את רחוב ברודוויי, אשר מוגדר במיקום זה ככביש מס' 9 של ארצות הברית(אנ'); המפלס העליון נושא את קו השדרה השביעית של הרכבת התחתית של ניו יורק - קו מס' 1 (האדום)(אנ')^[6].

ערך מורחב – גשר יוניברסיטי הייטס

גשר יוניברסיטי הייטס הוא גשר נפתח מסתובב מפלדה על פני נהר הארלם בעיר ניו יורק. הוא מחבר את רחוב 207 מערב בשכונת אינווד במנהטן עם (דרך) ווסט פורדהאם רוֹאְד(אנ') (אנ') בשכונת יוניברסיטי הייטס (אנ') בברונקס^[7][8]. הגשר נושא שני צירי תנועה לכל כיוון, לצד מדרכה בצידו הדרומי. לגשר יש שלושה מבני לְבֵנִים המעוגנים בקרקעית הנהר(אנ'), התומכים ברכיבי הפלדה של הגשר^[י"ב]. המדרכה כוללת ארבע "פרגולות"^[י"ג] עם תומכים מברזל יצוק, בעוד שבסיפון הגשר יש מעקות ברזל דקורטיביים ושני ביתני אבן^[9][10].

ערך מורחב – גשר וושינגטון

גשר וושינגטון^[י"ד] הוא גשר קשתות פלדה באורך 724 מטר^[11] מעל נהר הארלם בעיר ניו יורק בין הרבעים של מנהטן והברונקס. המעבר, שנפתח בשנת 1888, מחבר בין רחוב 181 ושדרת אמסטרדם בוושינגטון הייטס, מנהטן, עם שדרת האוניברסיטה במוריס הייטס (אנ'), ברונקס^[12]. הוא נושא שישה נתיבי תנועה, כמו גם מדרכות משני הצדדים. רמפות משני קצות הגשר מתחברות לכביש הבין מדינתי 95 (אנ')^[ט"ו] ולכביש המהיר "חוצה ברונקס" (אנ'). הגשר כולל קשתות פלדה עם שתי קשתות ראשיות של 160 מטר כל אחת, שאליהן מגיעות רמפות ויאדוקט^[13][14]. בעבר הגשר נשא את כביש מס' 1 של ארצות הברית, שמאז 1963 עובר מעל גשר אלכסנדר המילטון. גשר וושינגטון מוגדר כציון דרך של העיר על ידי הוועדה לשימור נקודות ציון של העיר ניו יורק (אנ'), והוא רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

ערך מורחב – גשר אלכסנדר המילטון

גשר אלכסנדר המילטון הוא גשר קשתות פלדה בעל שמונה נתיבים המוביל תנועה מעל נהר הארלם בין הרבעים של מנהטן והברונקס בניו יורק. הגשר מחבר את הכביש המהיר הבין מדינתי 95(אנ') בקטע של שכונת וושינגטון הייטס במנהטן עם הכביש המהיר "חוצה ברונקס"(אנ') כחלק מהכביש המהיר 95 ו-U.S. 1(אנ'). תכנון הגשר כלל קבוצה של רמפות מתפתלות הידועה רשמית כ"מחלף הייברידג'"^[ט"ז] לחיבור אל הכביש המהיר מייג'ור דיגן(אנ') (הושלם ב-1964) וממנו, ורמפת ויאדוקט המתחברת לכביש הארלם דרייב(אנ'), שניהם מעל 30 מ' מתחת למפלס הגשר, וגישה לשדרת אמסטרדם^[15].

ערך מורחב – הגשר הגבוה (ניו יורק)

הגשר הגבוה (באנגלית: High Bridge) שנקרא במקור גשר האקוודוקט, הוא הגשר העתיק ביותר בעיר ניו יורק^[3], לאחר שנפתח במקור כחלק מאמת המים העתיקה של הקרוטון ב--1848, ונפתח מחדש כשביל להולכי רגל ב-2015, לאחר שהיה סגור במשך למעלה מ-45 שנים. מדובר בגשר קשת פלדה בגובה של 43 מטר מעל נהר הארלם, והוא מחבר את הרבעים מנהטן והברונקס. קצהו המזרחי ממוקם בשכונת הייברידג'(אנ') של הברונקס ליד הקצה המערבי של רחוב 170 מערב, והקצה המערבי ממוקם בפארק הייברידג'(אנ') במנהטן, בערך במקביל לקצה רחוב 174 מערב^[16].

ערך מורחב – גשר סכר מאקומבס

גשר סכר מאקומבס הוא גשר נפתח מסתובב על פני הארלם ריבר בעיר ניו יורק, המחבר את רובע מנהטן והברונקס. הגשר מחבר את הצמתים שלאורך רחוב 155 לרוחבה של מנהטן, מריברסייד דרייב (אנ') שבמערב, עם הצומת של שדרת ג'רום (אנ') ורחוב 161 (אנ') (הממוקם ליד הינקי סטדיום בברונקס), במזרח.^[י"ז] אורכו של הגשר 770 מ' בסך הכל, עם ארבעה נתיבים לכלי רכב ושתי מדרכות. מוטת הפלדה הנוכחית, נבנתה בין השנים 1892 ל-1895, בעוד שדרך רחוב 155 העילי על הוויאדוקט, נבנתה בין השנים 1890 ל-1893. שניהם עוצבו על ידי אלפרד פנקוסט בּולר^[17]. הגשר מונח על 3 מזחים, כשהרכיב המרכזי הנייד (המסתובב ונפתח) מונח על מזח הציר, שבנוי כאי קטן במרכז הנהר, וממסבך הנתמך על-ידי קורת תוף כפול. המזח נקרא Pivot Pier (אנ'). המזחים האחרים, המערבי והמזרחי, הם מבני אבן שבנויים בשולי הנהר ועל היבשה.

ערך מורחב – גשר רחוב 145

גשר רחוב 145 הוא גשר נפתח מסתובב בעל ארבעה נתיבים מעל להארלם ריבר בעיר ניו יורק, המחבר את רחוב 145 מערב ושדרת לנוקס במנהטן עם רחוב 149 מזרח ושדרת ריבר בברונקס^[18]. הבנייה של גשר רחוב 145 המקורי החלה ב-19 באפריל 1901, והגשר בעלות של 2.75 מיליון דולר נפתח לתנועה ב-24 באוגוסט 1905. המעצב היה אלפרד פנקוסט בּולר (אנ') שתכנן ועיצב את הגשרים הנפתחים בסיבוב של שדרת מדיסון, גשר סכר מאקומבס וגשר יוניברסיטי הייטס^[19]. שלושת המזחים עליהם מונח הגשר מעוגנים בקרקעית הנהר (ראו בתמונת הגשר).

ערך מורחב – גשר שדרת מדיסון

גשר שדרת מדיסון הוא גשר נפתח מסתובב בעל ארבעה נתיבים שחוצה את נהר הארלם בעיר ניו יורק, והנושא את רחוב 138 מזרח בין רובע מנהטן והברונקס. הגשר מונח על 3 מזחים, כשהרכיב המרכזי הנייד (המסתובב ונפתח) מונח על מזח (מרכזי) הציר, שנתמך על-ידי תוף שמהווה את ציר סיבוב הגשר. מזח זה נקרא Pivot Pier(אנ')^[י"ח]. בנוסף, מונח הגשר על 2 מבני לבנים שמעוגנים בקרקעית הנהר. אורך הרכיב המסתובב של הגשר הוא 91 מ', שמתאים לתנועה ימית משמעותית של ספינות^[3].

הגשר ממוקם כ-650 מ' דרומית לגשר רחוב 145 וכ-750 מ' מצפון לגשר השדרה השלישית (ניו יורק). לגשר שני כבישים ברוחב 8.23 מ' כל אחד וכן שתי מדרכות משני צידיו של הגשר, באורך 2.74 מ'כל אחת. אורך הגשר 577 מ'^[20].

ערך מורחב – גשר שדרת פארק

גשר שדרת פארק שקרוי באנגלית: Harlem River Lift Bridge (גשר הארלם ריבר המורם)^[21] הוא גשר מעלית,^[י"ט] הנושא את שלושת הקווים של חברת Metro-North Railroad (אנ'): קו ההדסון (אנ'), קו הארלם (אנ') וקו ניו הייבן (אנ') מעל פני ההארלם ריבר ומחבר בין הרבעים של מנהטן והברונקס בעיר ניו יורק. בין השנים 1954 ו-1956, בנתה חברת הרכבות המרכזית של ניו יורק (אנ')^[כ] באתר זה גשר רכבת (שקדמו לו 3 אחרים), שהוא גשר עילוי אנכי, כדי להחליף את הגשר משנת 1897. הגשר מורכב משני מבנים אנכיים של מסבכי פלדה ומעלית, אחד בכל גדה של הנהר, שאליהם מחובר הרכיב שעולה ויורד אנכית. הגשר החדש נפתח ב-1956^[3]. הגשר בעל ארבעת המסלולים נותר בשימוש עד היום ומורכב משני מסלולי מסילה מקבילים, באורך 100 מ'. יש לו מרווח אנכי של 7.6 מ' כשהוא סגור ו-41 מ' כשהוא פתוח^[22].

ערך מורחב – גשר השדרה השלישית (ניו יורק)

גשר השדרה השלישית הוא גשר נפתח מסתובב המוביל תנועת כבישים דרום מערבה (לכיוון מנהטן בלבד) לשדרה השלישית מעל ה-הארלם ריבר, ומחבר את הרבעים של מנהטן והברונקס בניו יורק. בעבר הוא נשא דרומה את כביש 1A של מדינת ניו יורק(אנ'). בצד מנהטן, הגשר מעביר את התנועה לשלושה צירי תנועה: לרחוב 128 מזרח; למפגש רחוב 129 מזרח(אנ') עם שדרת לקסינגטון; ול-הארלם ריבר דרייב(אנ') שממשיך הלאה דרומה כ-FDR דרייב(אנ') במנהטן^[23].

הגשר היה בעבר דו-כיווני, אך הוסב לפעולה חד-כיוונית דרום מערבה ב-5 באוגוסט 1941, באותו יום שבו גשר שדרת וויליס הוסב באופן דומה לכיוון צפון מזרח^[24]. ב-1955הוסר ונמכר הגשר הרב-מסבכי המקורי שנבנה ב-1898^[25]. הגשר שנבנה מחדש נפתח מחדש בדצמבר 1956^[26]. הגשר ממוקם כ-750 מטרים דרומית לגשר שדרת מדיסון ו-600 מטרים מצפון-מערב לגשר שדרת וויליס^[23]. הוא מורכב על שלושה מזחים המעוגנים בקרקעית הנהר. שני המזחים הקיצוניים נייחים, בעוד שהמזח המרכזי, נושא את הרכיב הנייד והנפתח של הגשר, שמורכב משלושה רכיבי משנה. מעל המזח הזה מוצב גם חדר הבקרה והשליטה על המנועים המופעלים בעת פתיחת וסיבוב הגשר למעבר ספינות.

ערך מורחב – גשר שדרת וויליס

גשר שדרת וויליס הוא גשר נפתח מסתובב המוביל תנועת כלי רכב לכיוון צפון מזרח (לכיוון הברונקס בלבד ואופניים והולכי רגל לשני הכיוונים), מעל ההארלם ריבר בין הרבעים מנהטן והברונקס של העיר ניו יורק, ארצות הברית. הוא מחבר את השדרה הראשונה במנהטן עם שדרת וויליס בברונקס.

הגשר הוא חלק ממסלול מרתון העיר ניו יורק השנתי. הרצים, לאחר שחצו ממנהטן לברונקס דרך הגשר (שזכה לכינוי "החומה" מכיוון שהוא מסמן את נקודת 20 המיילים בריצה) ואז הולכים במסלול קצר דרך הרובע, וחוזרים למנהטן לשלב האחרון של המרוץ דרך גשר שדרת מדיסון^[27].

הגשר מונח על 3 מזחים, כשהרכיב המרכזי הנייד (המסתובב ונפתח) מונח על מזח הציר, המורכב משני מסבכים רציפים הנתמכים על-ידי קורת תוף. המזח נקרא Pivot Pier(אנ')^[כ"א], ויש מעליות בקצוות של הרכיבים הנייחים. בשני קצותיו של הגשר, ועל היבשה, מונח הגשר על מבנה לבנים בעל 2 קשתות, בכל צד של הגשר (ראו בתמונה הראשית ובהגדלה). מערכת רצפה בגובה האלמנטים התחתונים מספקת כביש ברוחב 12.7 מ', המכיל ארבעה צירי תנועה לכיוון צפון. ישנן שתי מדרכות ברוחב 2.7 מ' לאורך החלק החיצוני של כל אחד מצידי הגשר^[28]. הגשר ממוקם בסמוך מאוד לגשר רוברט פ. קנדי, וחלק מהתנועה היוצאת מהאחרון, פונה ימינה (צפונה) לגשר וויליס.

ערך מורחב – גשר רוברט פ. קנדי

גשר רוברט פ. קנדי ובשמו הקודם גשר טרייבורו הוא קומפלקס המורכב משלושה גשרים, המחברים את הרבעים השונים של העיר ניו יורק: הברונקס, מנהטן וקווינס, ונושאים על גבם כבישים מהירים. הווידוקטים שנושאים את הגשרים, חוצים האי וורד והאי רנדל, שבעבר היו 2 איים נפרדים, אך חוברו יחדיו בחומר מילוי (מטמנה).

הקומפלקס הוא, גשר אגרה, הנושא את הכביש המהיר 278 (I-278)(אנ') וכן את הכביש המהיר של מדינת ניו יורק 900G(אנ'). הוא מתחבר עם כביש ה-FDR(אנ') ו-Harlem River Drive(אנ') במנהטן, הכביש המהיר ברוקנר (I-278)(אנ') והכביש המהיר של מייג'ור דיגן (הכביש המהיר 87)(אנ') בברונקס, ו-Grand Central Parkway (I-278)(אנ') ושדרת אסטוריה(אנ') בקווינס. שלושת הגשרים העיקריים של מתחם גשר RFK הם: 1. גשר המעלית האנכי, הגדול בעולם, מעל נהר הארלם, המחבר בין מנהטן לאי רנדלס (הכל בתוך מנהטן, והוא היחיד מבין השלושה שרלוונטי לערך הזה שמתייחס לגשרים שלאורך ההארלם ריבר); 2. גשר המסבך מעל מצר ברונקס(אנ'), המחבר את האי רנדלס לברונקס; 3. הגשר התלוי (גשר טרייבורו) מעל שער הגיהנום(אנ') (מיצר של איסט ריבר שמפריד בין אסטוריה שבקווינס לאיים וורדס ורנדלס(אנ')), המחבר בין האי וורדס לאסטוריה בקווינס^[29][כ"ב].

ערך מורחב – גשר וורדס איילנד

גשר וורדס איילנד, הידוע גם בשם "גשר רחוב 103 להולכי רגל ", הוא גשר שחוצה את נהר הארלם בין האי מנהטן לוורדס איילנד ברובע מנהטן של העיר ניו יורק. הגשר מחולק לשלושה חלקים: החלק האמצעי הוא גשר הרמה אנכי בעל שנים עשר טפחים המורכבים ממגדלי פלדה וקורות, וכשהוא מורם, הוא מאפשר תנועה של כלי שיט. שני החלקים האחרים: המערבי והמזרחי, הם קבועים. הגשר נושא תנועת הולכי רגל ואופניים בלבד^[30].

בצד מנהטן של הנהר, הגשר ממוקם ברחוב 103 מזרח, בין יציאות 14 ו-15 של FDR Drive (אנ'). הגשר נגיש מאיסט ריבר גרינווי (אנ') וממעבר עילי להולכי רגל מעל ל-FDR Drive למתחם הדירות East River Houses במזרח הארלם. הגשר מתחבר לפינה הדרום-מערבית של האי וורדס ומספק גישה למגרשי המשחקים הרבים ולחוף הים הנופי של הפארקים רנדל'ס איילנד והאי וורדס.

גשר האי וורדס פתוח להולכי רגל ורוכבי אופניים 24 שעות ביממה, כל השנה^[31][3]. לפני שיפוץ 2010–2012, הגשר היה זמין לשימוש רק מאפריל עד אוקטובר במהלך היום.

למעשה, זהו הגשר האחרון מעל נהר ההארלם, אותו ייפגשו כלי שיט ששטים מנהר ההדסון לעבר האיסט ריבר, או הגשר הראשון שיפגשו אלה שעושים את דרכם בכיוון ההפוך – מהאיסט ריבר לנהר ההדסון^[כ"ג].

הגשר הראשון, גשר המלך, נבנה ב-1693^[כ"ד] . מיד עם פתיחתו הפך לגשר אגרה, למורת רוחם של התושבים^[1][2]. הגשר איננו קיים כיום, לאחר שמסלול הנהר שונה מעט לכיוון דרום במהלך המאה ה-19 בעקבות פיתוח עירוני^[כ"ה].

גשר זה, נבנה על ידי סוחרים וחקלאים בשנת 1758 שהתנגדו לתשלום האגרה בגשר המלך, והוא נבנה מהריסות (מבנים) יבשות וקורות עץ. הקמת הגשר החופשי האלטרנטיבי נחשבה למעשה מהפכני משמעותי כנגד השלטון הבריטי. הוא נהרס על ידי הבריטים כאשר ג'ורג' וושינגטון התקדם מניו יורק צפונה בשנת 1776^[6].

משנת 1895 עד 1905, מבנה גשר יוניברסיטי הייטס היה ממוקם על תעלת השייט של נהר הארלם צפונה יותר ממיקומו הנוכחי, שבמהלכן הוא נודע כגשר תעלת השייט של הארלם^[כ"ו]. הגשר נשא את רחוב ברודוויי בין שכונות אינווד ומרבל היל (אנ') של מנהטן.^[3][32] לפני בניית תעלת השייט של נהר הארלם, מארבל היל הייתה חלק מהאי מנהטן, וספייטי דייבל קריק עשה עיקול סביב החוף הצפוני של מארבל היל, וחיבר את נהר ההדסון שבחוף המערבי של האי מנהטן עם נהר הארלם שבחוף המזרחי^[33]. שכונת מארבל היל הופרדה מהאי מנהטן, כאשר התעלה נפתחה בשנת 1895^[34].

אורך הגשר מקצה אל קצה היה 168 מ'^[35][36].^[37][37] הוא נבנה עם ארבעה חלקים הנתמכים על ידי שלושה מבני לבנים. שני החלקים המרכזיים כללו את הרכיב הנייד המסתובב של הגשר, שהסתובב סביב מבנה הלבנים שבמרכז התעלה. רוחב הגשר היה 15 מ', עם כביש של 10.2 מ' ושתי מדרכות משני צידיו ברוחב של 2.51 מ' כל אחת^[38].^[37]

ערך מורחב – גשר פוטנאם

גשר פוטנאם היה גשר נפתח מסתובב שהשתרע מעל הארלם ריבר יחד עם המסילה הסמוכה של קווי הרכבת המרכזית של ניו יורק^[כ"ז] (אנ'), בעיר ניו יורק. הגשר חיבר את שכונת הארלם במנהטן לקונקורס(אנ') בברונקס, ליד מיקומו הנוכחי של הינקי סטאדיום. הגשר נשא שתי מסילות של קו הרכבת של ניו יורק-ופוטנאם(אנ')^[כ"ח][39], ומאוחר יותר את הקו העלי של השדרה התשיעית של חברת Interborough Rapid Transit Company (IRT)(אנ'), וכן שני שבילים להולכי רגל מחוץ למבנה הראשי של הגשר^[15]. הגשר איפשר לנוסעי קווי הרכבת המרכזית של ניו יורק, להגיע אל השדרות הששית והתשיעית, ומשם למרכז ודרום מנהטן (ראו להלן)^[39]. הגשר נפתח לתנועת רכבות והולכי רגל ב-1 במאי 1881^[39], ופעל עד שהופסקו כל שירותי הרכבות הרלוונטיות ב-31 באוגוסט 1958. הצרוּת הקיצונית של הגשר שרוחבו היה 7.9 מ' בלבד בין מרכזי המסבכים, בשילוב עם הקרבה לגשר סכר מאקומבס, הפכו את קיום הגשר כעורק תחבורה לבלתי מעשי ומיותר, והוא הוסר בשנת 1960^[15].