הדעות חלוקות בנוגע לתארוך שנת יצירת ההגדה, כאשר העיטורים בהגדה מורכבים מסגנונות שונים של כתבי יד עבריים מהמאה ה-13 עד תחילת המאה ה-14. זה כנראה בגלל שימוש במספר תבניות עיטור, ממקורות שונים.
חוסר האחידות בעיצוב של ההגדה מעידה על כך שההגדה הוכנה בפרקי זמן שונים. הדמויות הגרוטסקיות הרבות שנמצאות בהגדה מצביעות על סגנון ממקור צרפתי, בעוד שהעיטורים המיקרוגרפיים צבועים בצבעים שמשתמשים בהם לצביעת השוליים החיצוניים של כתבי יד מקראיים שמקורם מממלכת אראגון ודרום צרפת או לנגדוק.[2]
המיקרוגרפיה בהגדה מיוחסת לסופר בשם יעקב, שגם אייר אותה. יעקב עבד במאה ה-14 בברצלונה וככל הנראה כתב גם את הגדת ריילנדס ומחזור קטלוניה.[1][2]
במספר דפים איחוד של המיקורגרפיה יוצר מנורה, מוטיב שמשתמשים בו בעיקר בתנ"כים קטלונים מהמאה ה-14. ההשפעה הקטלונית נראית גם בציור של המצה (עמוד 43), שאופייני להגדות קטלוניה מהמאה ה-14.[2]