PROFILPELAJAR.COM

ג'יימס בונד
James Bond
יוצר	איאן פלמינג
סרטים וטלוויזיה
סרטים	ד"ר נו, מרוסיה באהבה, גולדפינגר, כדור הרעם, אתה חי רק פעמיים, בשרות הוד מלכותה, יהלומים לנצח, חיה ותן למות, האיש בעל אקדח הזהב, המרגלת שאהבה אותי, מונרייקר, לעינייך בלבד, אוקטופוסי, רצח בעיניים, 007 באזור המסוכן, רישיון להרוג, גולדן איי, מחר לנצח, העולם אינו מספיק, למות ביום אחר, קזינו רויאל, קוונטום של נחמה, סקייפול, ספקטר, לא זמן למות
סדרות טלוויזיה	קזינו רויאל (1954) (אנ')
סדרות אנימציה	ג'יימס בונד ג'וניור
משחקים
משחקי וידאו	James Bond 007, A View to a Kill, James Bond 007: A View to a Kill, The Living Daylights, Live and Let Die, 007: Licence to Kill, The Spy Who Loved Me, James Bond 007: The Stealth Affair, James Bond Jr., James Bond 007: The Duel, GoldenEye, GoldenEye 007, James Bond 007, Tomorrow Never Dies, The World Is Not Enough, 007 Racing, James Bond 007: Agent Under Fire, James Bond 007: Nightfire, James Bond 007: Everything or Nothing, GoldenEye: Rogue Agent, James Bond 007: From Russia with Love, 007: Quantum of Solace, GoldenEye 007, James Bond 007: Blood Stone, 007 Legends
שונות
	www.007.com

ערך זה עוסק בזיכיון הספרים, הסרטים, הקומיקס ומשחקי הוידאו המצליח. אם התכוונתם לדמות הספרותית עצמה, ראו ג'יימס בונד (דמות ספרותית).

ג'יימס בונד (באנגלית: James Bond) הוא זיכיון מדיה בריטי פופולרי המתמקד בהרפתקאותיו של הסוכן החשאי הבריטי ג'יימס בונד אשר עובד עבור שירות הריגול הבריטי MI-6. הזיכיון נוצר במקור על ידי הסופר הבריטי איאן פלמינג. זהו אחד מהזיכיונות הוותיקים והמצליחים ביותר והוא כולל רומנים, סרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי וידאו, וסדרות קומיקס. הדמות הראשית, ג'יימס בונד, אשר נודע בשנינותו ובתושייתו, הפכה עם השנים לאייקון תרבות.

פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשירותו זה דלה רעיונות לכתיבת שנים עשר ספרים ושני קובצי סיפורים קצרים^[1]. בעקבות הספרים הופקה סדרת סרטים פופולרית ביותר שגיבורה הוא המרגל הבריטי, סוכן הוד מלכותה, ג'יימס בונד. הדמות, מככבת גם במשחקי וידאו, חוברות קומיקס ותסכיתי רדיו. הספרים והסרטים אודות ג'יימס בונד נעים בין ריאליזם לבין מדע בדיוני. זיכיון הסרטים מדורג במקום השישי ברשימת הזיכיונות שוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים, לפי Box Office Mojo.

יצירת הזיכיון

בעת פרסום "קזינו רויאל" (Casino Royal) בשנת 1953, היה פלמינג כבן 45, ומאז ועד 1964 נהג לפרוש ל"גולדן איי" (Golden Eye), בית הקיץ שלו בג'מייקה, לכתיבת ספר בונד חדש. פלמינג היה חובב צפרות והיה ברשותו עותק של מגדיר לעופות קאריביים שנכתב על ידי האורניתולוג האמריקאי ג'יימס בונד, שהתמחה בעופות באיים הקאריביים. פלמינג קרא לגיבור ספריו ג'יימס בונד על פי שמו. פלמינג עצמו הסביר לאשתו של בונד (האמיתי) את המניע לבחירת שם זה: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי ועם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי".

בונד הוא יציר דמיונו של פלמינג, אך ייתכן כי היה מבוסס על מספר דמויות שאכן היו קיימות במציאות, כשהבולטות בהן הן דושקו פופוב, סוכן כפול לשעבר שריגל לטובת הבריטים במלחמה הקרה, סידני ריילי, רב מרגלים אנגלי אשר ביצע פעולות ריגול ברוסיה ומת במוסקבה ב-1925 במבצע חשאי, וכן סר פיצרוי מקלין (אנ'), איש הקומנדו הבריטי והשירות האווירי המיוחד בעת מלחמת העולם השנייה, אשר הפך לשליחו האישי של וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, במבצעים חשאיים ובהם הקשר עם טיטו והפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך המלחמה^[2]. ביוגרפים רבים של פלמינג מסכימים כי הדמות מבוססת באופן חלקי על פלמינג עצמו, שהיה לו רקע בעולם הביון והיה ידוע בסגנון החיים הראוותני שלו. לאחר מותו של פלמינג, המשיכו כחצי תריסר סופרים לכתוב ספרים ותסריטים בהם מככב בונד.

ביוגרפיה

ערך מורחב – ג'יימס בונד (דמות ספרותית)

בונד נולד לאב סקוטי ולאם שווייצרית באחוזת סקייפול (Skyfall) שבסקוטלנד^[3]. כיוון שפלמינג שינה מספר אירועים במהלך הכתיבה, לא ברור תאריך לידתו המדויק, אך חוקרים הסיקו כי נולד בשנת 1917, 1920, 1921 או 1924. גילו אינו ברור, אם כי מוערך כי הוא בן 37, לפי דבריו בספר "מונרייקר". בונד הוא נצר למשפחת אצולה, אך לא ברור כיצד. המוטו המשפחתי הוא "Orbis non sufficit ", "העולם אינו מספיק", בלטינית. אביו היה סוחר נשק לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות זאת מרבית ילדותו שהה במדינות רבות ורכש שפות. הוריו נהרגו במפולת שלגים במהלך טיפוס כשהיה בן 11. בונד למד בפנימיית איטון המפורסמת ולאחר לימודיו הצטרף ל-MI6 ב-1938 (לפי הספר "גולדפינגר"). את שרותו הצבאי עשה כקצין מודיעין בצי הבריטי והגיע לדרגת קומנדר. בספר "Win, lose or die" הוא הועלה זמנית לדרגת קפיטן וחזר לשירות מילואים בצי מודרני (שנת 1989). במהלך מלחמת העולם השנייה, כך נרמז מספר פעמים בספרי הסדרה, שירת בונד ביחידת "הקומנדו ה-30"^[4] או בשמה האחר כוח תקיפה 30 (אנ'), אשר הקים פלמינג^[5]. פלמינג כינה את לוחמי היחידה "אינדיאנים אדומים" ו"אינדיאנים"^[6]. יחידת "הקומנדו ה-30" מנתה מתנדבים מן הצי, מהנחתים ומהצבא הבריטי. רבים ממבצעי היחידה מסווגים כסודיים ביותר עד לימים אלו.

מספרו של בונד, אותו קיבל ב-1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה^[7]. ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג. לפי הספר (ובהמשך הסרט) "קזינו רויאל", בונד קיבל את הקידומת עקב חיסול שני סוכני אויב בדם קר^[8]: מפענח צפנים יפני במרכז רוקפלר בניו יורק וסוכן כפול נורווגי שעבד בעבור הביון הגרמני^[9]. במספר סרטים חובר בונד לסוכני "00" אחרים, כגון: 002, 003, 006, 009. בונד משרת בשירות האזרחי של הוד מלכותה במשרד ההגנה ולו שתי מזכירות, אך באופן מסורתי הן אינן מופיעות בסרטים, ושורותיהן מועברות למזכירתה של M, גברת מאניפני. לבונד הוענקה חברות במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא משרת בחיל המילואים של הצי המלכותי.

בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר אך ממעט באופן עקרוני בעבודה עם שותפים. הוא התחתן פעם אחת, בסרט "בשרות הוד מלכותה", והתאלמן בסופו, ובנוסף נישא פיקטיבית בסרט "אתה חי רק פעמיים". כמו כן הציע נישואין לאחר משימתו הראשונה כסוכן, בספר "קזינו רויאל", אך מתברר לבסוף כי האישה, ווספר לינד, הייתה סוכנת כפולה.

כיוון שלמד בחו"ל טרם מות הוריו, הוא שולט בגרמנית וצרפתית. בסרט "העולם אינו מספיק" הוא דובר גם רוסית, בסרט "אתה חי רק פעמיים" הוא שולט גם ביפנית. בונד היה מצטיין בלימודי שפות המזרח באוניברסיטת קיימברידג' ואוקספורד ובסרט "קוונטום של נחמה" הוא שולט אף בספרדית. מקטע הפתיחה של הסרט "למות ביום אחר" נראה שהוא יודע מעט קוריאנית.

בדרך כלל סיפור הכיסוי שלו הוא שבונד סוכן של חברת יוניברסל, ייצוא, אם כי לפעמים הוא מתחזה לסוכן ביטוח.

עיטורים ותארים

בסרט "אתה חי רק פעמיים" מופיעים על מדי חיל הים של בונד אותות מערכה ממלחמת העולם השנייה ואות "מסדר מייקל וג'ורג'". בסוף הספר "האיש בעל אקדח הזהב" הוא מקבל תואר אבירות במסדר זה. בסרט "רצח בעיניים" הוא מקבל את מדליית "מסדר לנין" אבל לא מורשה לענוד אותה. בסרט "המרגל שאהב אותי" הוא עונד את צלב השירות המצוין ואת אות מלחמת רודזיה. בסרט "מחר לנצח" מופיעים על מדיו אותות מערכה ממלחמת יוגוסלביה ואות מסדר האימפריה הבריטית. בספר Death is forever הוא הופך לאביר גם במסדר זה וזוכה בעיטור "Croix de Guerre" הצרפתי על הצלת חיי מנהיגי העולם. בספר "high time to kill" הוא מומלץ לקבלת צל"ש של משרד ההגנה על הצלת פרויקט סודי של חיל האוויר המלכותי אולם מסרב לקבלו. בנוסף על כך בספר "For special service" בונד עוטה מדי גנרל אמריקאי עם אות מלחמת וייטנאם. בהערות לספר "Win, lose or die" מצוין שכנראה עשה שירות חשאי במלחמת פוקלנד.

סדרת הספרים

הסדרה התפרסמה בעקבות ריאיון עם נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי, שכאשר נשאל מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי, השיב כי הוא אוהב לקרוא את איאן פלמינג. הצהרה זו החלה גל של התעניינות בסדרת הספרים שנחשבה למצליחה מאוד. בשנות ה-60 של המאה ה-20 ראו אור בעברית מספר ספרי "ג'יימס בונד" בהוצאת מ. מזרחי ובהם "ד"ר נו", "המרגלת שאהבה אותי" ו"יהלומי הפשע" - שמו העברי של "יהלומים לנצח". בשנת 1985 הוציאה הוצאת מודן את "לעיניך בלבד", אסופה של חמישה סיפורים קצרים. בשנת 1988 הוציאה הוצאת מודן את "גולדפינגר" ואת "סהרון" - שמו העברי של "מונרייקר".

בשנת 1988 קיבל סופר ספרי המתח והריגול ג'ון גארדנר את ההיתר להקים לתחייה את דמותו של ג'יימס בונד, ובעקבות כך יצא הספר "סקורפיון" (בעברית נקרא הספר "סקורפיוס").

בשנת 2005 החל הסופר צ'ארלי היגסון בכתיבת ספרים על ג'יימס הנער, כתלמיד בפנימיית איטון בשנות ה-30. עד עתה יצאו חמישה ספרים, מתוכם תורגמו לעברית שני ספרים: "סנפיר הכסף", ו"קדחת דם".

בשנת 2007 הוציאה ידיעות ספרים שלושה ספרים בהוצאה מחודשת: "מרוסיה באהבה", "ד"ר נו", ו"קזינו רויאל".

בשנת 2011 הוציא הסופר האמריקאי ג'פרי דיבר ספר חדש הממקם את בונד במאה ה-21 בשם "קארט בלאנש", הספר תורגם לעברית באותה שנה על ידי צפריר גרוסמן בהוצאת אופוס.

סדרת הסרטים

מרבית סרטי "ג'יימס בונד" הופקו על ידי חברת EON Productions והמפיקים אלברט ברוקולי והארי זלצמן. סרטים אלו נחשבים רשמיים כיוון ש-EON היא בעלת הזכויות על הזיכיון של "ג'יימס בונד". סדרת הסרטים הפכה פס ייצור ל"שוברי קופות" ומוקד משיכה לכוכבניות המתחרות על תפקיד "נערת בונד" המתחלפת מדי סרט.

מרבית סרטי ג'יימס בונד היו בהפקה בריטית בלבד בתקופה של קונרי, לייזנבי ומור. אולם אלה החדשים יותר עם דלטון, ברוסנן וקרייג הם בעיקר הפקות בריטיות-אמריקאיות.

רשימת הסרטים הרשמיים

מספר	שם הסרט	שנה	בתפקיד ג'יימס בונד	הכנסות
מספר	שם הסרט	שנה	בתפקיד ג'יימס בונד	הכנסות בארצות הברית	הכנסות כוללות	הכנסות מכרטיסים ($)^{[דרושה הבהרה]}
1	ד"ר נו	1962	שון קונרי	$16,100,000	$59,600,000	72.1 מיליון
2	מרוסיה באהבה	1963		$24,800,000	$78,900,000	95.3 מיליון
3	גולדפינגר	1964		$51,100,000	$124,900,000	130.1 מיליון
4	כדור הרעם	1965		$63,600,000	$141,200,000	166 מיליון
5	אתה חי רק פעמיים	1967		$43,100,000	$111,600,000
6	בשרות הוד מלכותה	1969	ג'ורג' לייזנבי	$22,800,000	$87,400,000	62.4 מיליון
7	יהלומים לנצח	1971	שון קונרי	$43,800,000	$116,000,000	70.3 מיליון
8	חיה ותן למות	1973	רוג'ר מור	$35,400,000	$161,800,000	91.6 מיליון
9	האיש בעל אקדח הזהב	1974		$21,000,000	$97,600,000	51.6 מיליון
10	המרגלת שאהבה אותי	1977		$46,800,000	$185,400,000	83.1 מיליון
11	מונרייקר	1979		$70,300,000	$210,300,000	85.1 מיליון
12	לעינייך בלבד	1981		$54,800,000	$195,300,000	70.3 מיליון
13	אוקטופוסי	1983		$67,900,000	$187,500,000	59.5 מיליון
14	רצח בעיניים	1985		$50,300,000	$152,400,000	42.9 מיליון
15	007 באזור המסוכן	1987	טימותי דלטון	$51,200,000	$191,200,000	48.9 מיליון
16	רישיון להרוג	1989	טימותי דלטון	$34,700,000	$156,200,000	39.1 מיליון
17	גולדן איי	1995	פירס ברוסנן	$106,400,000	$353,400,000	81.2 מיליון
18	מחר לנצח	1997		$125,300,000	$346,600,000	75.5 מיליון
19	העולם אינו מספיק	1999		$126,900,000	$390,000,000	77.1 מיליון
20	למות ביום אחר	2002		$160,900,000	$456,000,000	78.6 מיליון
21	קזינו רויאל	2006	דניאל קרייג	$230,600,000	$594,200,000	86.8 מיליון
22	קוונטום של נחמה	2008		$200,000,000	$586,090,727
23	סקייפול	2012		$200,000,000	$1,108,600,000
24	ספקטר	2015		$196,000,000	$880,700,000
25	לא זמן למות	2021		$160,891,007	$774,153,007

רשימת הסרטים הלא-רשמיים

שם	שנה	בתפקיד ג'יימס בונד	הכנסות בארצות הברית	הכנסות כוללות	הכנסות מכרטיסים ($)
קזינו רויאל — פרק טלוויזיה	1954	בארי נלסון	לא מצוין	לא מצוין	לא מצוין
קזינו רויאל — פרודיה	1967	דייוויד ניבן	$25,000,000	$44,000,000	36.1 מיליון
לעולם אל תאמר לעולם לא	1983	שון קונרי	$55,400,000	$160,000,000	50.8 מיליון

שחקנים

בסרטי "ג'יימס בונד" הרשמיים שישה שחקנים שונים גילמו את בונד: שון קונרי, ג'ורג' לייזנבי, רוג'ר מור, טימותי דלטון, פירס ברוסנן, ודניאל קרייג. בהפקות לא רשמיות גולם בונד על ידי שחקנים נוספים, בהם פיטר סלרס ודייוויד ניבן שגילמו את תפקידו בסרטי פרודיה על הדמות.

מוטיבים

סדרת הסרטים משופעת במוטיבים החוזרים במרבית סרטי הסדרה. המשפט החוזר בכמעט^[10] כל הסרטים הוא "השם הוא בונד, ג'יימס בונד", והפך לאחד מהמשפטים הידועים בקולנוע. אמרה ידועה נוספת היא הדרך בה הוא מזמין את הוודקה-מרטיני שלו: "מנוער, לא מעורבב" (Shaken, not stirred)^[11].

מוטיבים נוספים בסרטי בונד כוללים פלירטוט עם המזכירה הקבועה של M מנהל/ת סוכנות הביון, היא גברת מאניפני, ותצוגת העזרים המיוחדים שבהם מצייד את בונד האחראי על מחלקת הפיתוח בסוכנות הביון, מר Q. הצגה זו משמשת בסרטי בונד רבים כאתנחתא קומית ובסרטים "העולם אינו מספיק" ו"למות ביום אחר", אף צורף הקומיקאי הנודע ג'ון קליז בתור עוזרו של מר Q.

הרשע ארנסט סטאברו בלופלד מופיע ברבים מסרטי "ג'יימס בונד".

שלושת הסרטים, "קזינו רויאל", "קוונטום של נחמה" ו"סקייפול" מסבירים כיצד הפך בונד לסוכן, וכיצד צבר את המוניטין שלו, סגנונו והרגליו.

מוזיקה

נעימת הנושא לסרטי "ג'יימס בונד" ("The James Bond Theme") נכתבה על ידי מונטי נורמן והופיעה לראשונה ב"ד"ר נו" ב-1962 בביצוע התזמורת של ג'ון בארי. הנעימה "007" שהופיעה לחלופין בחלק מהסרטים, ו-"On Her Majesty's Secret Service" נכתבו על ידי ג'ון בארי. נעימת הנושא ו-"On Her Majesty's Secret Service" זכו למספר ביצועים מאוחרים יותר בידי מבצעים פופולריים כמובי, פול אוקנפלד וארט אוף נויז.

שירי הנושא לסרטי "ג'יימס בונד" המושמעים בפתיחי הסרטים, לרוב נכתבים במיוחד ומבוצעים על ידי מבצעים בולטים בעולם המוזיקה, והופכים ללהיטים דרך קבע. עם המבצעים שליוו את הסרטים נמנים שירלי בייסי (היחידה שביצעה יותר משיר אחד - היא ביצעה שלושה משירי הנושא: "Goldfinger",‏ "Diamonds Are Forever" ו-"Moonraker"), טום ג'ונס ("Thunderball"), ננסי סינטרה ("You Only Live Twice"), פול מקרטני ("Live and Let Die"), קרלי סימון ("Nobody Does It Better"), דוראן דוראן ("A view to a kill"), א-הא ("The Living Daylights"), טינה טרנר ("Golden Eye"), שריל קרואו ("Tomorrow Never Dies"), גארבג' ("The World Is Not Enough"), מדונה ("Die Another Day"), כריס קורנל ("You Know My Name"), אלישה קיז & ג'ק וייט ("Another Way To Die"), אדל ("Skyfall") סם סמית' ("Writing's On The Wall"), בילי אייליש (No Time To Die) ועוד אמנים רבים.

אביזרים

בסרטי "ג'יימס בונד" נעשה שימוש נרחב באביזרים. אביזרים אלה, שלרוב מוצגים בתחילת הסרט, באים לידי שימוש מאוחר יותר, בעיקר ברגעים קריטיים בעלילה. מפעם לפעם נעשה שימוש באביזרים עתידניים כתרמיל ריחוף וכדומה.

אקדח

בתחילת דרכו השתמש בונד בברטה 418. לאחר תקלה מבצעית בספר "מרוסיה באהבה", בה נתקע אקדחו בג'קט שלו, פקד עליו M להחליף את אקדחו. בונד החליף את אקדחו לוולתר PPK, אקדח גרמני. החל מסוף הסרט "מחר לנצח" הוא עושה שימוש בוולתר P99. בסרט "קוונטום של נחמה", החליט הבמאי לחזור לנשקו הקודם, ה-PPK.

שעון

שעונו של בונד הכיל בתוכו מספר רב של אופציות, החל מלייזר רב עוצמה, בחצים המחוברים לכבל שישא את משקלו, וכלה בשעון בעל שדה מגנטי להסטת קליעים. פעמים רבות השעון משמש כפרסומת סמויה. השחקנים אשר שיחקו בתפקידי ג'יימס בונד משמשים פעמים רבות כדוגמנים לחברות שעונים מפורסמות. ארבעת שחקני בונד הראשונים השתמשו בשעוני רולקס. רוג'ר מור עשה גם שימוש בשעוני סייקו ופולסר. שני האחרונים עושים שימוש בשעוני אומגה.

כלי רכב

אף על פי שבספריו של פלמינג מתואר בונד כבעל מכונית בנטלי אפורה, בסרטים נעשה שימוש רב במכוניות ספורט מהירות כדוגמת אסטון מרטין מסוג אסטון מרטין DB5 ו-BMW.

בשנת 1964 דגם של אסטון מרטין DB5^[12] כיכב בסרט גולדפינגר, נהוגה על ידי השחקן שון קונרי. צבעה היה אפור בהיר.

בשנת 1987 דגם של אסטון מרטין V8 כיכב בסרט 007 באזור המסוכן.

פרודיות

על סדרת "ג'יימס בונד" נעשו מספר פרודיות, בהן הסרטים "האיש שלנו פלינט" בכיכובם של ג'יימס קובורן וגילה גולן משנת 1966 וסרט ההמשך "אני אוהב את פלינט" מ-1967, סדרת סרטי "אוסטין פאוורס" בכיכובו של מייק מאיירס, וסדרת סרטי "ג'וני אינגליש" בכיכובו של רואן אטקינסון. גם בישראל נעשו מספר פרודיות, בהן הסרטים "המוסד הסגור" ו"המוסד" של אלון גור אריה שכוללים מוטיבים רבים מסרטי בונד כולל פתיח מצולם מלוע קנה אקדח של צחי הלוי שלא מוצא את הנשק, פרק של "זהו זה!" הנושא את השם "ד"ר נו" בכיכובם של מוני מושונוב וגידי גוב ופרק שעוסק בבונד עצמו שבו בונד (גידי גוב) שב לשירות לאחר שהוא יוצא לפנסיה ונהיה סנילי על מנת להילחם ברשע בגילומה של אלקסיס מ"שושלת" (בכיכובו של דב גליקמן).

סדרת בת

בשנת 1991 יצאה סדרת בת של ג'יימס בונד בשם "ג'יימס בונד הצעיר" העוסקת באחיינו של בונד. ומבוססת על רומן שיצא בשנת 1967 בשם "הרפתקאותיו של ג'יימס בונד הצעיר 003 וחצי" שכתב ר.ד. מסקוט. בסדרה השתתפו רבים מאויביו של בונד כגון: מלתעות וניק-נק.

ראו גם

Q
M

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימס בונד (באנגלית)

ג'יימס בונד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יימס בונד, ברשת החברתית אינסטגרם
אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג, יצירתו ותרגומיהם השונים לעברית, 24 בנובמבר 2006
אלי אשד, רקוויאם לג'יימס בונד - על ההמשכים לספרי ג'יימס בונד, 16 בספטמבר 2008
אורי קליין, קוונטום של נחמה: מי אתה בונד, ג'יימס בונד, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
אלי שאולי, 007 קמ"ש, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2012
ישראל פישר (עיתונאי), כסף. הרבה כסף, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2012
עפר סקר‏, ג'יימס בונד: שירי הנושא הטובים ביותר בסדרה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2012
נועה הרשקוביץ‏, ג'יימס בונד חוגג 50 ומשיק את "סקייפול", באתר וואלה, 14 באוקטובר 2012
נועה מנהיים, 50 שנה לד"ר נו - הנוסחה המנצחת של ג'יימס בונד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2012
מיכאל יעקובסון, כאן צילמו את "סקייפול": סצינה אחר סצינה, מאיסטנבול עד נגסאקי, באתר Xnet‏, 7 בנובמבר 2012
אור בר שלום, עכבר העיר אונליין, כוכב פופ: איך הפך ג'יימס בונד למותג התרבותי הכי מצוטט?, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2015
אורי קליין, השם הוא בונד. ג'יימס בונד: האם 53 שנה אנחנו צופים באותה דמות חד ממדית?, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2015
לילך ירון, עפר פרלמן, המדריך השלם לארכי-נבלים של ג'יימס בונד, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
אומברטו אקו, על תבניות הסיפר בספרי ג’יימס בונד
דודי פטימר, ‏הדמות שתמשיך לעד: סוד הרלוונטיות של סדרת הסרטים ג'יימס בונד, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2022

הערות שוליים

^ Newsweek Staff On 5/10/08 at 9:34 AM EDT, Spy Lore: Man with The Golden Gun, Newsweek, ‏2008-05-10 (באנגלית)
^ אירי ריקין, "קארט בלאנש" מאת ג'פרי דיבר | בונד? ג'יימס בונד?, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2011
^ מקום הולדתו של בונד לא צוין בספריו של פלמינג, אך בסרט "סקייפול" צוין שהוא נולד באחוזת סקייפול בסקוטלנד
^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 120–121
^ אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד, סקירה מקיפה על פלמינג ויצירתו ותרגומיהם לעברית
^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195, "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים - ומשחק באינדיאנים".
^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 32
^ גל פרל פינקל, לא מנוער ולא מעורבב, באתר זמן ישראל, 18 בדצמבר 2020.
^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 147
^ לא נאמר בסרט "כדור הרעם".
^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195
^ המכונית שימשה כגאדג'ט.