בנק השקעות (באנגלית: Investment Bank) הוא תאגיד המספק שירותי ייעוץ וניהול בנושא עסקאות פיננסיות עבור יחידים, תאגידים, וממשלות. בנקאי השקעות מעניקים שירותים הן ל"צד מוכר" והן עבור "צד קונה", עוסקים בגיוס כספים על ידי חיתום, ומייצגים את לקוחותיהם בהנפקת ניירות ערך. בנק השקעות גם מסייע לחברות המעורבות בתהליך מיזוג ורכישה (M&A), ומספק שירותים נלווים כמו עשיית שוק, מסחר בנגזרים ומניות, ושירותי הכנסה קבועה (Fixed Income instruments).

סוגים של גופים הפועלים בצד הקונה, להם מייעצים בנקי ההשקעות, הם קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי), קרנות נאמנות, חברות ביטוח וקרנות גידור.

בניגוד לבנקאות מסחרית או בנקאות קמעונאית, בנקאות השקעות לא מתעסקת בשמירת פיקדונות. חוק גלאס-סטיגל ב-1933 הפריד את בנקאות ההשקעות מהבנקאות הפרטית בארצות הברית, עד שבוטל בשנת 1999. מדינות מתועשות אחרות לא נהגו לבצע הפרדה שכזו. בישראל, לדוגמה, פועלות חטיבות בנקאות השקעות בתוך הבנקים המסורתיים וישנן חברות נוספות אשר מציעות חלק משירותי בנקאות ההשקעות.

בשנים שקדמו למשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-2008, עבר תחום בנקאות ההשקעות שינוי ניכר, מעסק שכלל בעיקר ייעוץ ותיווך ללקוחות, לעבר פוזיציה שכללה תפקיד הרבה יותר אקטיבי, ולקיחת סיכונים הרבה יותר משמעותית. רמות הסיכון הגבוהות אשר אפיינו את פעילות הבנקים, יחד עם המינוף הגבוה, הביאו לשינוי בתעשיית בנקאות ההשקעות.

בשנת 2008, כחלק מהמשבר, מספר בנקי השקעות גדולים צברו הפסדים משמעותיים, בעיקר בשל נכסים הקשורים למשכנתאות, והלוואות לא טובות, ונאלצו להיכנס להליכים של ארגון מחדש. עד לסוף שנת 2008, חמישה בנקים בארצות הברית שתפקדו בעיקר כבנקי השקעות עברו שינוי משמעותי: גולדמן זקס ומורגן סטנלי נהפכו לחברות החזקות בנקאיות; הבנק הפדרלי דחף את בר סטרנס לזרועותיה של ג'יי פי מורגן צ'ייס, כדי להימנע מפשיטת רגל; ליהמן ברדרס הגיש בקשה לפשיטת רגל לאחר שהבנק הפדרלי ומחלקת האוצר של ארצות הברית התעלמו מבקשותיו לתמיכה ממשלתית; ומריל לינץ', כדי להימנע מפשיטת רגל, הסכים להימכר לבנק אוף אמריקה.

מאז, נעשה מאמץ כולל בתעשיית בנקאות ההשקעות לצמצם את רמות הסיכון והמינוף הפיננסי.

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא מועתק מוויקיפדיה האנגלית בתרגום מכונה, דורש שכתוב.

פעילות בנקאות השקעות מחולקת לfront office, middle office וback office. בעוד שבנקי השקעות גדולים מציעים את כל הפעילויות, הן "צד מוכר" והן "צד קונה", חברות השקעה קטנות יותר, שלעיתים מכנות עצמן "בנקי בוטיק", מתמקדים רק בחלק מהפעילויות.

בנקי השקעות מציעים שירותים הן לתאגידים המנפיקים ניירות ערך והן למשקיעים שקונים ניירות ערך. עבור התאגידים, בנקי השקעות מציעים מידע על תזמון וסוג ניירות הערך שכדאי להם להציע, וזו מהווה פעילות חשובה מאוד למוניטין של בנק ההשקעות. לכן, בנקי השקעות תופסים תפקיד חשוב בהנפקת ני"ע חדשות.

בתוך בנקי ההשקעות, חטיבות הייעוץ מקבלות עמלה תמורת עבודה שהן מבצעות. חטיבות המסחר מרוויחות או מפסידות בהתאם לביצועיהן בשוק.

Front Office מתואר בדרך כלל כמקור המניב הכנסה. ישנם שני תחומים עיקריים בFront Office: בנקאות השקעות ושווקים:

• בנקאות השקעות כוללת ייעוץ לארגונים על מיזוגים ורכישות, וכן מגוון רחב של אסטרטגיות גיוס הון.
• השווקים מתחלקים ל"מכירות ומסחר" (כולל בניית ני"ע) ול"מחקר".

מימון חברות הוא ההיבט המסורתי של בנקי השקעות, הכולל סיוע ללקוחות לגייס כספים בשוק ההון ומתן ייעוץ במיזוגים ורכישות (M&A); זה עשוי לכלול גיוס משקיעים להנפקת ניירות ערך, תיאום עם המציעים, ומשא ומתן עם הרוכש הפוטנציאלי. הבנקאים יוצרים מצגת (Pitch Book) של החברה אותם הם מייצגים, כולל נתוניה הפיננסיים, שולחים אותה לרוכשים הפוטנציאליים, ואם נוצר עניין להתקדם בתהליך הרכישה, הבנק מוביל את העסקה עבור הלקוח. בבנקים הגדולים, חטיבת בנקאות ההשקעות מחולקת לרוב לפי תעשייה, כגון בריאות, מימון ציבורי (ממשלות), תעשייה, TMT (טכנולוגיה, מדיה ותקשורת), אנרגיה, צרכנות וקמעונאות, מזון, משכנתאות וכו', וכן לפי המוצר הפיננסי- כגון מיזוגים ורכישות, מימון ממונף, מימון ציבורי, מימון נכסים וליסינג, מימון מובנה, ארגון מחדש (re-structuring), הון עצמי וחוב (Debt).

בשם הבנק ובלקוחותיו, תפקידו העיקרי של בנק השקעות גדול הוא קנייה ומכירה של ניירות ערך. בעת עשיית שוק, הבנק סוחר מול סוחרים שקונים ומוכרים ניירות ערך במטרה להרוויח כסף במהלך המסחר. המכירות הן המונח של כוח המכירות של בנק ההשקעות, שתפקידו העיקרי הוא לקרוא למשקיעים מוסדיים ומשקיעים עתירי הון להציע רעיונות למסחר (על בסיס מע"מ) ולקחת הזמנות. טבלאות המכירה מעבירות את צווי הלקוחות שלהן לחדרי המסחר המתאימים, אשר יכולים לבצע מחיר ולבצע עסקאות, או לבנות מוצרים חדשים המתאימים לצורך ספציפי. ההתייעלות הייתה פעילות יחסית לאחרונה כאשר נגזרים נכנסו לפעולה, עם עובדים טכניים ומספריים שעובדים על יצירת מוצרים מובנים מורכבים, אשר בדרך כלל מציעים מרווחי תשואה גבוהים בהרבה מאשר ניירות ערך. בשנת 2010, בנקים להשקעות היו נתונים ללחץ כתוצאה ממכירת חוזי נגזרים מורכבים לרשויות המקומיות באירופה ובארה ב ". אסטרטגים מייעצים ללקוחות חיצוניים כמו גם פנימיים על האסטרטגיות שניתן לאמץ בשווקים שונים. החל ממוצרים נגזרים ועד תעשיות ספציפיות, האסטרטגים מציבים חברות ותעשיות במסגרת כמותית תוך התחשבות מלאה בזירה המקרו-כלכלית. אסטרטגיה זו משפיעה לעיתים קרובות על האופן שבו תפעל החברה בשוק, הכיוון בו היא רוצה לנקוט במונחים של עמדות קנייניות וזרימות, הצעות סלספונסרים ללקוחות, כמו גם את הדרך שבה יצרנים יוצרים מוצרים חדשים. כמו כן, הבנקים מבצעים סיכון באמצעות מסחר קנייני, המבוצע על ידי קבוצה מיוחדת של סוחרים שאינם מתממשים עם לקוחות ו"סיכון עיקרי "- סיכון שבוצע על ידי סוחר לאחר שקונה או מוכר מוצר ללקוח ואינו מגדר את החשיפה הכוללת שלו . הבנקים מבקשים למקסם את הרווחיות עבור סכום מסוים של סיכון במאזן שלהם. הצורך ביכולות המספריות במכירות ובמסחר יצר מקומות עבודה לפיזיקה, מדעי המחשב, מתמטיקה ומדעי ההנדסה, המשמשים אנליסטים כמותיים.

חטיבת המחקר בניירות ערך בוחנת חברות וכותבת דוחות על לקוחות פוטנציאליים, ומדרגת אותם לפי דירוג של "לקנות", "להחזיק" או "למכור". המחקר והדירוג נעשה על ידי אנליסטים הסוקרים תעשיות שונות. בעוד שחטיבת המחקר עשויה או לא עשויה לייצר הכנסות (על בסיס מדיניות בבנקים שונים), המשאבים שלה משמשים לסיוע לסוחרים, על ידי הצעת רעיונות ללקוחות. המחקר משרת גם לקוחות חיצוניים עם ייעוץ השקעות (כגון משקיעים מוסדיים) בתקווה כי לקוחות אלה יבצעו את ההשקעות המוצעות דרך חטיבת המכירות והמסחר של הבנק, ובכך יניבו הכנסות לחברה. המחקר מכסה גם מחקר אשראי, מחקר הכנסה קבועה (Fixed Income), מחקר מאקרו כלכלי, ניתוח כמותי, ועוד. קיים ניגוד אינטרסים פוטנציאלי בין בנק ההשקעות ללקוחותיו, שכן הניתוח שפורסם יכול להשפיע על ביצועי נייר ערך (בשווקים המשניים או בהנפקה ראשונה לציבור) או להשפיע על היחסים בין הבנקאי ללקוחותיו העסקיים, ובכך המשפיעים על רווחיות הבנק.

ניהול סיכונים הוא בעצם ניתוח השוק וסיכון האשראי של לקוחותיו של הבנק על המאזן שלהם במהלך ביצוע עסקאות. סיכון האשראי מתמקד בפעילויות בשוק ההון, כגון הלוואות מאוגדות, הנפקות אג"ח, ארגון מחדש ומימון ממונף. הפעילות כוללת סקירת פעילות מכירה ומסחר תוך ניצול מודל ה-VaR ומתן פתרונות למנהלי תיקי קרנות גידור. קבוצות סיכון אחרות כוללות סיכון מדינה, סיכון תפעולי וסיכונים של צד נגדי אשר עשויים או שאינם קיימים על בסיס בנק לבנק. פתרונות סיכוני אשראי הם חלק מרכזי בעסקאות בשוק ההון, הכוללות את מבנה החוב, מימון יציאה, תיקוני הלוואה, מימון פרויקטים, רכישות ממונפות ולעיתים אף גידור תיקי השקעות. פעילות סיכוני השוק בחזית המשרד מספקת שירות למשקיעים באמצעות פתרונות נגזרים, ניהול תיקי השקעות, ייעוץ בתיק וייעוץ סיכונים. קבוצות סיכון מוכרות ב-JPMorgan Chase, Morgan Stanley, Goldman Sachs ו-Barclays עוסקות בפעילויות המניבות הכנסות הקשורות בבניית חובות, ארגון מחדש, הלוואות מאוגדות ואיגוח עבור לקוחות כגון תאגידים, ממשלות וקרנות גידור. .JP. Morgan IB Risk פועלת עם בנקאות להשקעות לביצוע עסקאות וייעוץ למשקיעים, אם כי קבוצות הסיכון של פיננסים ותפעול מתמקדות בפונקציות של משרד הביניים הכוללות בקרות סיכון תפעוליות פנימיות, שאינן מניבות הכנסה. שינוי ברירת המחדל של אשראי, למשל, הוא פתרון גידור סיכון אשראי מפורסם ללקוחות שהומצאו על ידי ג'יי.פי מורגן בליית 'מאסטרס במהלך שנות התשעים. קבוצת הלוואות לסיכונים, במסגרת חטיבת בנקאות ההשקעות של ברקליס וקבוצת ניהול סיכונים ומימון הנמצאת באגף ניירות ערך של גולדמן סאק, הן זיכיונות לקוחות. יחד עם זאת, קבוצות ניהול סיכונים כגון סיכון תפעולי, בקרה פנימית על סיכונים וסיכונים משפטיים נבלמים בפונקציות עסקיות פנימיות, לרבות ניתוח סיכונים מאזני מוצק והקצאת שווי מסחר שאינו תלוי בצרכי הלקוח, אף על פי שקבוצות אלו עשויות להיות אחראיות לעסקה אישור המשפיע באופן ישיר על פעילות שוק ההון. ניהול סיכונים הוא תחום רחב, וכמו המחקר, תפקידה יכול להיות מול הלקוח או פנימי.

תחום זה של הבנק כולל ניהול אוצר, בקרות פנימיות ואסטרטגיה תאגידית פנימית. משרד האוצר אחראי על מימון של בנק השקעות, ניהול מבנה ההון וניטור סיכוני נזילות.

הבקרה הפנימית מנתחת את תנועות ההון של הפירמה, חטיבת הכספים היא היועצת הראשית של ההנהלה הבכירה בתחומים חיוניים כגון שליטה על החשיפה לסיכונים הגלובליים של החברה ורווחיות ומבנה העסקים השונים של המשרד באמצעות צוותים ייעודיים לבקרת מוצרים בתחום המסחר . בארצות הברית ובבריטניה, מבקר (או בקר פיננסי) הוא משרה בכירה, לעיתים קרובות דיווח למנהל הכספים הראשי.

האסטרטגיה הארגונית הפנימית להתמודד עם ניהול המשרד ואת אסטרטגיית הרווח, שלא כמו קבוצות האסטרטגיה הארגונית המייעצים ללקוחות, היא אי - הכנסות התחדשות עדיין תפקיד תפקודי מפתח בתוך הבנקים להשקעה.

רשימה זו אינה סיכום מקיף של כל הפונקציות באמצע המשרד בתוך בנק השקעות, שכן שולחנות ספציפיים במשרדים הקדמיים והאחרונים יכולים להשתתף בפונקציות פנימיות.

שירותי הBack Office כוללים בדיקת עסקאות שנערכו, וידוא שהם אינם טועים, ומעבירים את ההעברות הנדרשות. בנקים רבים מבצעים מיקור חוץ לפעילות זו, על אף שזהו חלק קריטי בפעילות הבנק.

לכל בנק השקעות גדול יש כמויות ניכרות של תוכנות פנימיות, שנוצרו על ידי צוות הטכנולוגיה, שגם הן אחראיות לתמיכה טכנית. הטכנולוגיה השתנתה במידה ניכרת בשנים האחרונות כמו יותר מכירות ושולחנות המסחר באמצעות מסחר אלקטרוני. עסקאות מסוימות מיושמות על ידי אלגוריתמים מורכבים למטרות הגנה.

החברות אחראיות לציית לתקנות ממשלתיות מקומיות ולזרים ולתקנות פנימיות.

• הבנקאות העסקית הגלובלית היא החלוקה המספקת שירותי ניהול מזומנים, שירותי משמורת, הלוואות ושירותי ברוקראז' לניירות ערך למוסדות. Prime brokerage עם קרנות גידור היה עסק רווחי במיוחד, כמו גם מסוכן, כפי שניתן לראות בבנק לרוץ עם בר סטרנס בשנת 2008.
• ניהול השקעות הוא ניהול מקצועי של ניירות ערך שונים (מניות, אג"ח וכו') ונכסים אחרים (כגון נדל"ן), כדי לעמוד ביעדי ההשקעה שנקבעו לטובת המשקיעים. המשקיעים עשויים להיות מוסדיים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה, תאגידים וכו') או משקיעים פרטיים (הן ישירות באמצעות חוזי השקעה והן בדרך כלל באמצעות קרנות השקעה כגון קרנות נאמנות). מחלקת ניהול ההשקעות של בנק השקעות מחולקת בדרך כלל לקבוצות נפרדות, הידועות לעיתים קרובות כניהול פרטי של הפרט ושל שירותי לקוחות פרטיים.
• בנקאות מסחרית יכולה להיקרא "בנקאות אישית מאוד"; הבנקים הסוחרים מציעים הון תמורת בעלות המניות ולא הלוואות, ומציעים ייעוץ על ניהול ואסטרטגיה. בנקאות מסחרית היא גם שם המשמש לתיאור צד ההון הפרטי של פירמה. הדוגמאות הנוכחיות כוללות את Defoe Fournier & Cie ו-JPMorgan Chase. ג'יי.פי. מורגן ושות', רוטשילדס, ברינגס וורבורג היו כל הבנקים הסוחרים. במקור, "בנק סוחר" היה המונח הבריטי עבור בנק ההשקעות.

עשרת בנקי ההשקעות הגדולים בעולם נכון ל-31 בדצמבר 2010, הם כדלקמן (לפי עמלות):

• קרן גידור
• קרן הון סיכון
• קרן השקעות פרטיות
• ייעוץ ארגוני
• בית השקעות

• בנק השקעות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)