תקליט 12 אינץ' או סינגל 12 אינץ' (לעיתים נכתב גם כ-12 אינץ' ו-12″) הוא פורמט הקלטה בעל מרווח חריץ רחב יותר וזמן נגינה קצר יותר מאשר לסינגלים וכן מספר רצועות קול הקשורות אחת לשנייה בכל משטח, לעומת אריכי הנגן שיש להם מספר שירים בכל צד. קוטרו של פורמט ההקלטה הוא 12 אינץ' (300 מילימטרים). פורמט זה בשימוש נפוץ בז'אנרי הדיסקו והדאנס, שם תקליטנים משתמשים בהם כדי לנגן במועדונים.
לתקליטי 12 אינץ' יש בדרך כלל זמן נגינה קצר בהרבה מאשר לאריכי נגן באורך מלא, ולכן דורשים פחות חריצים לאינץ'. החלל הנוסף הזה מאפשר טווח דינמי רחב יותר וכן רמת הקלטה חזקה יותר בשל הטיות של החריצים (כלומר, רוחב גלי החריץ והמרחק שעבר מצד לצד על ידי חרט הפטיפון) יכולים להיות הרבה יותר גדולים במשרעת, במיוחד בתדרי הבס של מוזיקת הדאנס.
