זמר רקע (לרוב מדובר בצורת רבים: זמרי רקע; ולעיתים קרובות בצורת נקבה: זמרות רקע) הוא זמר המשמש כעזר ווקאלי לסולן ויוצר הרמוניות קוליות. התחום פופולרי בכמעט כל ז'אנר של מוזיקה פופולרית, משנות השלושים ועד היום. אמנים שנודעו עם להקות של זמרות רקע היו בין היתר ג'ו קוקר, ריי צ'ארלס, פרנק זאפה, אריתה פרנקלין ועוד. גם במוזיקת פופ עכשיות יש נוכחות של זמרות וזמרי רקע, אם כי השכיחות שלהם קטנה מבמוזיקת הג'אז והבלוז. אמנים ידועים מסוגת הפופ שנעזרים בזמרי וזמרות רקע הם מריה קארי, שר, גוון סטפאני, ויטני יוסטון ועוד.

בעוד שחלק מהלהקות או האמנים מעדיפים לשיר לבדם על הבמה, ישנם כאלה שמביאים זמרי רקע שייתנו אפקט של קול שני וייצרו הרמוניות קוליות ווקאליות. דוגמה טובה היא המוזיקאי ריי צ'ארלס, שידוע בכמעט כל שיריו בזמרות הרקע שחזרו אחרי מילותיו ומילאו "חללים" ריקים בין השורות. אחד השירים הבולטים שבו לזמרות הרקע תפקיד מרכזי הוא השיר "?What'd I Say", שבו לא רק שהזמרות שרות כמעט אותו הזמן כמו צ'ארלס עצמו, אלא שישנם קטעים של זמרות רקע בלבד ואף קטע מבוים בו הזמרות מתווכחות איתו.^[1] גם השיר "Uncle Remus" מאת פרנק זאפה הוא דוגמה טובה, בו לזמרות הרקע תפקיד מרכזי.

בשנת 2013 יצא הסרט התיעודי "Twenty Feet from Stardom" המתעד את סיפורן של זמרות רקע שעל אף תפקידן החשוב הן רחוקות ממרכז הבמה. בתקציר הסרט נכתב "זמרות רקע נמצאות בעולם ממש מחוץ לאור הזרקורים. קולן מביא הרמוניה ללהקות הגדולות במוזיקה הפופולרית, אך לא היה לנו מושג מי הן או מה סיפורן. כעת אנחנו יודעים." הסרט קיבל ציון של 7.4 כוכבים מתוך 10 באתר IMDb תוך שקלול של 12,190 ביקורות.^[2]

ב-8 ביוני 2015 פורסם הספר "Backtrack: The Voice Behind Music's Greatest Stars" שמתעד את סיפורם וסיפורן של זמרי וזמרות הרקע שעבדו עם הלהקות הגדולות והמפורסמות בעולם, אך לא זכו כמעט בכלל לקרדיט. הספר נכתב על ידי טסה ניילס (אנ').

בסוגות רוק כבד והבי מטאל הסולן לרוב שר בקול מחוספס, צורמני ונמוך. אף על פי כן, זמרי הליווי לרוב ישירו בקול נקי וגבוה, ויצרו הרמוניות וניגודיות לעומת הסולן. להקות הידועות בזמרי רקע בעלי קול מנוגד לקול הסולן הן (בין היתר) 'As I Lay Dying', 'Alexisonfire' ו- 'Silverstein'.

זמרים בולטים שסיפקו קולות רקע בהקלטות של אמנים אחרים, לרוב אינם מוזכרים בקרדיטים כדי למנוע התנגשויות עם חוזי ההקלטות שלהם, ומסיבות אחרות. דוגמאות לכך הן:

• ג'ון לנון ופול מקרטני בשירה של הרולינג סטונז, "We Love You".^[3]
• פטי לבל בשירו של קניה וסט, "Roses", הלקוח מ-Late Registration. היא אמרה שהערות האלבום כבר הודפסו כששלחה את קטע השירה שלה.^[4]
• "Roll with Me, Henry" של אטה ג'יימס, הכולל שירה של ריצ'רד ברי, כותב השיר "Louie Louie".^[5]
• ג'יימי פוקס בשירה של אריאנה גרנדה, "Focus".^[6]
• אינה רולדסן בשירם של קלווין האריס ו-Disciples,‏ "How Deep Is Your Love".^[7]
• איסלין סולהיים בשני השירים של אלן ווקר, "Faded" ו-"Sing Me to Sleep".^[8]
• ביונסה בשירה של קולדפליי, "Hymn for the Weekend" הלקוח מ-A Head Full of Dreams.^[9]

• Backtrack: The Voice Behind Music's Greatest Stars" :ISBN 978-1909-6238-42" מאת טסה ניילס, 8 ביוני 2015.

מדיה וקבצים בנושא זמר רקע בוויקישיתוף

• "סרט על זמרות רקע", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• כתבה על זמרות רקע בעקבות הסרט, אתר אינדפנדנט (באנגלית)