תעלומת תכשיטי הזמרת (בצרפתית: Les Bijoux de la Castafiore) הוא הספר ה-21 בסדרת הקומיקס הרפתקאותיו של טינטין מאת הרז'ה. רצועות הקומיקס של הספר הוצגו לראשונה בשנת 1963 בצבע.
הספר תורגם לעברית בשנת 2010 על ידי אורי פינק והוצאת הספרים מ. מזרחי.
עלילת הספר
הספר נפתח בסצנה בה טינטין, האדוק ושלגי המטיילים מחוץ לאחוזה פוגשים קבוצת צוענים שחונה במזבלה. האדוק מציע להם לחנות באחוזתו, מרלינספייק, והם מקבלים את ההזמנה.
באחוזה נשברת אחת המדרגות. זמרת האופרה ביאנקה קסטאפיורה מזמינה את עצמה להתארח באחוזת מרלינספייק. הקפטן, שלא מעוניין בחברתה, מתכנן לטוס לאיטליה וכך להתחמק מהביקור, אך הוא נופל במדרגות ונוקע את רגלו. קסטאפיורה מגיעה עם העוזרת האישית שלה, אירמה, ועם המלווה שלה, איגור ואגנר. היא נותנת לקפטן במתנה תוכי בשם יאגו.
כתוצאה מאי-הבנה, מתפרסמת בעיתונות ידיעה שהאדוק וקסטאפיורה עומדים להתחתן. למחרת מגיעים לאחוזה אנשי הטלוויזיה כדי לראיין את קסטאפיורה. לפתע כבו האורות, וטינטין רואה את אחד הצלמים נמלט מהבניין לכיוון מכונית שחנתה בסמוך. כשחזרו האורות, נסטור מספר שהנתיכים הותכו ולכן הפסיק זרם החשמל. אבל מתברר שהתכשיטים של קסטאפיורה, נעלמו מבלי להשאיר עקבות. האדוק מטלפן למשטרה, המודיעה לו כי זוג הבלשים תומסון ותומפסון יצאו לכיוון מרלינספייק. כשהבלשים מגיעים הם חוקרים את קסטאפיורה, וזו נזכרת לפתע שירדה לריאיון עם התכשיטים, מחפשת ומוצאת את התכשיטים שלה. למחרת בבוקר מתברר שהצלם שברח היה צלם פפראצי, שביקש לצלם את קסטאפיורה בניגוד לרצונה.
עוברים הימים, ובאחד הבקרים שומעים האדוק וטינטין את קסטאפיורה צועקת שהאזמרגד, התכשיט היקר ביותר שלה, נגנב. הבלשים תומסון ותומפסון מגיעים וחוקרים את כל מי ששהה בבית, ושומעים שיש מחנה צוענים בסביבה. הם חושדים אוטומטית בצוענים כגנבים, וטינטין מוכיח אותם על כך שהם חושדים בצוענים רק משום היותם צוענים ולא על פי ראיות נסיבתיות.
לאחר זמן קסטאפיורה עוזבת את מרלינספייק, ובאותו היום מוריד הרופא את הגבס מעל רגלו של האדוק. בעיתון מתפרסמת כתבה על הופעתה של קסטאפיורה באופרה בשם "La gazza ladra" (לה גאצה לאדרה, העורבני הגנב). טינטין מבין שעורבני גנב את האיזמרגד. הוא מחפש ביער קן של עורבני ומוצא בתוכו את האיזמרגד.
העלילה מסתיימת בכך שהתומפסונים הולכים למסור לקסטאפיורה את האזמרגד, וטינטין אומר שמה שהכי חשוב לו זה שטיהרו את שמם של הצוענים.
השראה ופיתוח
כשהתחלתי את הספר הזה, המטרה שלי היתה לספר סיפור שלא קרה בו כלום. בלי שום דבר אקזוטי. רציתי פשוט לראות אם אצליח להשאיר את הקורא במתח עד הסוף...
— הרז'ה בראיון לנומה סאדול
לאחר שסיים לצייר את טינטין בטיבט, ספר שעסק במסע ארוך והרפתקני, החליט הרז'ה ליצור קומיקס שעלילתו תתרחש במלואה באחוזת מרלינספייק. זהו הספר היחיד מלבד תעלומת ה"חד-קרן" שעלילתו התרחשה רק בבלגיה.
השפעות
בעמוד 43 מוצג טינטין קורא את הספר אי המטמון מאת רוברט לואיס סטיבנסון, שהיה אחד הספרים האהובים על הרז'ה. הרז'ה הציג את הצוענים שבספר עוסקים בגילוי עתידות ובקליעת סלים לאחר שקרא על כך במילון האנגלי של אוקספורד. כמחווה לאוגוסט פיקאר, ששימש כמודל לדמותו של פרופסור קלקולוס, הזכיר הרז'ה שקלקולוס התפרסם בכך שטס בכדור פורח.
בספר מוזכר "המהראג'ה של גופאל" - דמות שלא מופיעה בספרי טינטין, אלא בסדרה אחרת של הרז'ה, The Adventures of Jo, Zette, and Jocko. הזכרת שמו של המהראג'ה בספר מהווה קרוסאובר בין הסדרות. רעיון הנישואים המדומים בין קפטן האדוק לסניורה קסטאפיורה התבסס על הצעה של קורא, שהציע שהשניים יתחתנו.
קישורים חיצוניים
