אדגר פליקס פייר ז'אקובס (בצרפתית: Edgard Félix Pierre Jacobs; 30 במרץ1904 – 20 בפברואר1987), הנודע בשם העט אדגר פ. ז'אקובס (Edgar P. Jacobs), היה קומיקסאי וצייר בלגי, שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של הקומיקס הבלגי, בעיקר בזכות סדרת הקומיקס שלו בלייק ומורטימר ושיתוף הפעולה הפורה שלו עם הרז'ה.
ביוגרפיה
ז'אקובס נולד בבריסל, בלגיה ב-30 במרץ 1904. בצעירותו התעניין באמנות ובמוזיקה ועבד בעבודות מזדמנות באופרה.
בשנת 1919 סיים את לימודיו, ופנה לקריירה מוזיקלית כזמר בריטון באופרה. בשנת 1929 זכה במדליה השנתית של ממשלת בלגיה על שירה קלאסית. הוא המשיך לעסוק בשירה באופרות בבריסל ובליל בשילוב עבודות איור קטנות, עד שבשנת 1940 נטש לחלוטין את תחום המוזיקה ופנה לעסוק בציור. הוא החל בציור איורים מסחריים, ואף אייר במגזין הקומיקס לילדים Bravo.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הקומיקס פלאש גורדון נאסר לפרסום בבלגיה על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים, התבקש ז'אקובס לצייר לקומיקס סוף חלופי.[1]
הרז'ה סיפר ש”השפעתו [של ז'אקובס] הייתה חשובה בהתקדמותי בתחום... תמיד נדהמתי מסף הדרישות הגבוה שקבע כלפי עצמו. אני הייתי פחות קפדן ממנו והתפלאתי מהסבלנות, מההקפדה שלו בעבודה.”
בשנת 1946 החל ז'אקובס לפרסם את סדרת הקומיקס שלו, בלייק ומורטימר, במגזין טינטין. הסיפור הראשון שהתפרסם היה "סודו של דג החרב".
בשנת 1947 ביקש ז'אקובס מהרז'ה לקבל קרדיט על חלקו ביצירת טינטין, אך הרז'ה סירב. מאז היחסים ביניהם התקררו, אך הסדרה של ז'אקובס המשיכה להתפרסם במגזין. בשנים הבאות המשיך לפרסם את פרקי הסדרה, שזכתה להצלחה רבה.
בשנת 1973 זכה ז'אקובס בפרס פרי סן־מישל (אנ') ליצירת המדע הבדיוני הטובה ביותר, עבור החלק הראשון של ספרו "שלושת הנוסחאות של פרופסור סאטו".
ב-20 בפברואר 1987 מת ז'אקובס, בגיל 83. לפני מותו כתב תרחיש לחלק השני של "שלושת הנוסחאות של פרופסור סאטו", אך לא הספיק לסיים אותו. בוב דה מור השלים את האלבום, שהתפרסם שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1990.[1]
.svg){kind=logo}
