משטר הרוחות בעיר מושפע מהפרשי הטמפרטורה בין היבשה והים – הים מתחמם ומתקרר באיטיות, ואילו היבשה במהירות[2]. על כן, במהלך היום נושבת בריזה ימית, ובערב ובלילה בריזה יבשתית[2]. באשר לכיווני הרוח, לפי רוחמה ממן, יש ארבעה הנחשבים לקבועים; מהבוקר ועד הצהריים, הרוח נעה מדרום-מערב לצפון-מזרח, באחר הצהריים מצפון-מערב לדרום-מזרח, בערב רוח צפונית ומהלילה ועד הבוקר היא דרום-מזרחית[2].
אזור התעשייה הכבדה בעיר נקבע בצפונה תוך התחשבות במשטר הרוחות, במטרה למנוע את תנועת זיהום המפעלים לעבר אזורי המגורים[3].
הקמת הנמל העתידי ברצועת החוף של אשקלון נפסלה עקב הקרבה לרצועת עזה, משיקולי ביטחון[5]. על כן, הרצועה שנותרה לאיתור היא זו שבין תל אביב–יפו לאשקלון. מבדיקתו של ראו עלה, כי הן משטר הרוחות הן הנתונים הגאולוגיים וההידרוגרפיים ברצועה דומים, ולא נמצא בה מקום שניתן לראות בו נמל טבעי[5]. תחילה בחר ראו בשפך נחל רובין לים התיכון, כ-20 ק"מ מדרום לתל אביב–יפו, אך איתור זה נזנח לטובת שפך נחל לכיש, סמוך למיקום הנמל של אשדוד העתיקה הפלשתית[6], כיום בחוף מי-עמי. באותה עת (עוד ב-1949), החוף היה שומם ומנותק תחבורתית. עתודות השטח החולי הגדולות תרמו להכרעת הכף לטובת הבחירה בשפך נחל לכיש[5].
האיתור של ראו לא התקבל בתמימות דעים באגף התכנון תחילה. ראו שכנע את אריה שרון וציון השמשוני[ג] שעמדו בראש האגף[5]. סוכריר (שמו בערבית של הנחל[ד], ששימש את המתכננים לנמל והעיר העתידית בשלבים הראשונים) הפכה להיות חלק מהותי מיעדי אגף התכנון באותה עת, אך הרעיון זכה להסתייגויות מכמה סיבות:[7]
הגזמה ביכולת להגשמת התוכנית, שהרי השטח היה בתולי לחלוטין
התחרות עם אשקלון
סוכריר לא השתלבה ב"מערכת המכרזים האזוריים"
הוועדה הבין-משרדית, 1950–1951
לאחר שתוכנית "סוכריר" התקבלה באגף התכנון לבסוף, המחלוקות המשיכו בין רשויות המדינה[7]. צה"ל ראה לחיוב את התוכנית – הרחקת הנמל מריכוז האוכלוסייה, שהוא הרי עלול לשמש מטרה צבאית בתקיפה אווירית. ב-1950, הקים משרד התחבורה[ה] ועדה בין-משרדית שמטרתה להחליט על האיתור האופטימלי לנמל עמוק-מים[7]. היא פעלה כשנה, וערכה סקרים אודות הרכבי הייצוא והייבוא, היעד והמוצא של המטענים (באשר לפעילות הנמלים הקיימים), ענייני תחבורה וכן אמדן השטח שמדרום לנמל (בו לימים הוקמה העיר)[7]. היא כללה נציגים מאגף התכנון, צה"ל, "מחלקת עבודות ציבוריות", עיריית תל אביב–יפו ולשכת המסחר שלה, וממשרדים ממשלתיים – התעשייה, החקלאות והתחבורה[7].
הפשרה
אגף התכנון[ו] וצה"ל תמכו באיתור ב"סוכריר", בעוד עיריית תל אביב–יפו ולשכת המסחר שלה, לצד חלק מן משרדי הממשלה תמכו באיתור בתל אביב–יפו[7]. "מחלקת עבודות ציבוריות" ושר התחבורה הציעו פשרה להקמת הנמל בשפך נחל רובין, והיא התקבלה בסוף 1951[7]. למרות הפשרה שהתקבלה, אגף התכנון המשיך לתכנן את "סוכריר", וערך באמצעות המחלקה למחקר, בדיקה שהוכיחה את ההיתכנות הכלכלית להקמת הנמל, לנגד האפשרות של קיום נמל עמוק מים יחיד בחיפה[7].
חידוש המחלוקת, 1952–1953
נוסף על פשרת מחלקת עבודות ציבוריות–משרד התחבורה ב-1951, דחקו גורמים נוספים את התוכנית להקמת הנמל באשדוד בסדר העדיפויות הלאומי[8].
ב-1952, הגיע בהזמנת ממשלת ישראל סולומון טרון (אנ'), מהנדס יהודי רוסי-אמריקאי שתרם משמעותית לחשמול ברית המועצות ומנהל ב"ג'נרל מוטורס"[8]. יחד עם משימות אחרות, הוטלה עליו המשימה לבחינת הכדאיות להקמת הנמל. הוא פסק כי המשאבים הדלים של ישראל באותה עת אינם מצדיקים את ההשקעה לטווח הקצר (5–10 שנים, טווח השילומים מגרמניה המערבית[ז]), וכי למרות ההפסד הכרוך בכך למשק מבחינת זמני הובלה – נמל בחיפה בלבד מספיק לצרכיה של המדינה בעת ההיא[8]. נוסף על כך, באותה שנה אירעה ירידה במגמת העלייה לישראל. זאת, יחד עם חוות הדעת של טרון גרמו לאיבוד העניין מטעמם של משרדי ממשלה, ביניהם התחבורה והעבודה[ח][8].
בתחילת 1953 חלו שינויים באגף התכנון; היקפו וסמכויותיו צומצמו ומרכזו הועבר לירושלים מתל אביב–יפו, תחת שר הפנים החדש, ישראל רוקח (לשעבר ראש עיריית תל אביב–יפו). כמו כן, דמויות מפתח באגף, שתמכו ברעיון עוד טרם הקמת הוועדה הבין-משרדית ונטלו בה חלק – אריה שרון, ציון השמשוני והינץ ראו – התפטרו[8].
בסוף 1953, קם צורך ל"חברת החשמל" להקים תחנת כוח חדשה כדי לתת מענה לגידול בצריכת החשמל, ולהזרים חשמל לדרום ישראל. צורך זה היה ידוע לאגף התכנון, והתוכניות המוקדמות ל"סוכריר" ואזורי התעשייה שלה התחשבו בו[8].
לפי מתכנן הערים והאדריכל אליעזר ברוצקוס[11], שבאותה שנה התמנה לאחראי על התכנון הארצי באגף התכנון, הצורך בהקמת התחנה אילץ בחינה מחודשת של יסודות הרעיון להקמת עיר הנמל[12]. למרות שבראשית דרכו של הרעיון לא צידד בו, לאחר שהתעמק בו ראה כי הקמת עיר הנמל משתלבת עם יעדים אחרים בתכנון הארצי, ונותנת עדיפות לברירת אשדוד[12].
צמצום כושר הגידול של אזור תל אביב, ופיתוח אזור הדרום, שהיה אז לא-מפותח.
כדאיות כלכלית – לפי תחזית המטענים של הנמל, למחצבי הנגב יהיה חלק דומה בייצוא לזה של אזור תל אביב.
הקמת עיר ברצועת החולות של אשדוד לא תביא להפסד של אדמות חקלאיות. זאת בשונה מהתפשטות נוספת של גוש דן.
הנמל יהנה מעתודת שטח גדולה. קביעת האיתור בתל אביב–יפו הצפופה ממילא, תצריך הקמה של עורקים תחבורתיים מתאימים ותגרור קשיים והוצאות כספיות רבות להפקעות קרקע ובינוי מחדש.
במקור, "חברת החשמל" התכוונה להקים את תחנת הכוח דרומית למועצה המקומית בת ים. בפגישה שנערכה בסוף נובמבר 1953 בתחנת הכוח רידינג, נציגי אגף התכנון ומנכ"למשרד הפיתוח נצמדו לאיתור באשדוד. "חברת החשמל" קיבלה את עמדת הממשלה.[13] פחות משנה לאחר קבלת ההחלטה על הקמת תחנת הכוח באשדוד, החלו העבודות להקמתה, סלילת כביש גישה אליה ושכונת בתי מגורים לעובדיה הקבועים של התחנה[ט] (לימים "שיכון עובדי חברת החשמל" ברובע א')[13][15][16]. תחנת הכוח "אשדוד" נחנכה ב-3 ביוני 1958[17], עם הפעלתה של יחידה מס' 1 בתחנה א'[י][18][19].
ההחלטה על הקמת העיר, 1954
חצר של גן ילדים בשכונת חברת החשמל, רובע א', 1964 – השכונה הראשונה בעירדוד בן-גוריון באשדוד-ים, פברואר 1959
בסוף 1954 התחדשה מגמת העלייה לישראל, ואגף השיכון ביקש לבחון הקמת עיר מסביב ל"שכונת חברת החשמל". בחגיגות חצי היובל לעיר נתניה באותה שנה, העביר ראש הממשלהדוד בן-גוריון באמצעות שר האוצר, לוי אשכול, מכתב לעובד בן עמי, ובו ביקש: ”עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון”, בהתייחסו להקמת העיר. בעקבות קריאה זו בן עמי סיפר:
לוי אשכול, חתם על הסכם הקמת העיר מול "חברת אשדוד" כשר האוצר – עם פטירתו של ראש הממשלה המכהן ואזרח הכבוד[20] של העיר, לוי אשכול, הוחלט לקרוא לתחנת הכוח בעיר על שמו במאי 1969[21]
”לקחתי את הג'יפ ונסעתי לאורך החוף עד שהגעתי לחולות אשדוד. היום היה יפה, השמש זרחה והחול נצץ. טיפסתי לגבעת יונה ואמרתי לעצמי: אם ממשלת ישראל תקים פה נמל, אני אקים את העיר”[22]. כשבא בן-גוריון לשר האוצרלוי אשכול עם ההצעה, אשכול טען כי אין בידיו את המימון הדרוש להקמת הנמל, אך ”אם בן עמי יצליח לגייס 30 מיליון דולר, התוכנית תוכל לצאת אל הפועל”[22]. על כן, הוחלט על הקמת העיר אשדוד בשותפות ציבורית-פרטית (PPP) של ממשלת ישראל עם יוזמת יהדות ארצות הברית[22].
ב-1956 משרד התחבורה שב לבחון את ההיתכנות להקמת נמל עמוק מים בדרום, ומינה ועדה נוספת לעניין. בשונה מהוועדה הבין-משרדית של 1950–1951, הפתרון של אשדוד התקבל כמעט בתמימות דעים. ב-1957 התקבלה במשרד ההחלטה להקים באשדוד את הנמל[13].
עוד באותה שנה, החלה הקמת העיר – ב-25 בנובמבר 1956 הגיעו למעברת אשדוד-ים המתיישבים הראשונים – 22 משפחות עולים ממרוקו[28], אשר התגוררו במעברה. בתחילת 1957 הצטרפו אליהם קבוצות עולים ממצרים ורומניה. היישוב החדש שנקרא אז "אשדוד-ים"[י"א], מנה אז 370 נפש. מעברת אשדוד-ים, שהורכבה בעיקר ממבנים ארעיים (צריפי פח[31]) פורקה ב-1959[32]–1960[31], בעת שמנתה כ-600[32] משפחות וכ-3,000[33] תושבים. אז החל המעבר מהמעברה אל מבנים ארוכים דמויי-קרון רכבת[31] מאזבסט, שהוקמו על ידי משרד הבינוי והשיכון וכונו כונו "קליפורניות"[31][34]
”
תוצאות [ה]"לידה" של אשדוד הן הוכחה נוספת לכך שגם בתחום "האסטרטגיה של הפיתוח" המציאות החדשה אינה נוצרת "מעצמה" מתוך פעולה ספונטנית של ה"טכנאים". יש תמיד צורך ביזמה רעיונית והכרעה מחושבת, הרואה את הנולד ברגע הנכון. הכרעות "גורליות" כאלה הן אשר קובעות את הצורה של המפה הישובית של המדינה.
ב-3 השנים הראשונות לאשדוד-ים, לא הנהיגה אותה מועצה מקומית אלא צוות הקמה מטעם הממשלה. ביולי 1959 התמנה דב גור לראש המועצה[י"ב] מטעם ועדה קרואה.[35]
עם הקמת העיר, הושלמה בנובמבר 1958 סלילתם של שני רחובות בעלי חשיבות בעיר, בנוכחותם של פרנסי העיר; רחוב רוגוזין בלב רובע א', על שם התעשיין ישראל רוגוזין שבאותה עת חנך את המפעל הראשון בעיר[36] וכן תרם להקמת מוסדות חינוך בעיר, ושדרות בני ברית, שחיבר אותה לרשת הכבישים הארצית. עד חניכת השדרה, תושבי העיירה היו בסכנת ניתוק תחבורתי מהעיר כאשר פקדו אותה שיטפונות גשמים. במסגרת הקמת השדרה, נבנה גשר מעל נחל לכיש גשר בשיטת בטון דרוך, הראשון מסוגו בארץ.[37]
חניכת שדרות בני ברית ורחוב רוגוזין, מתוך יומני כרמל
במקור, אשדוד נכללה במחוז המרכז, אך באוקטובר 1957 הועבר שטח הזיכיון של חברת אשדוד למחוז הדרום.[38]
הקמת העיר, תחילת שנות ה-60
טקס הנחת אבן הפינה לנמל אשדוד, אוגוסט 1961 – תצלום מאת בוריס כרמי
רובע א' הוא הרובע הראשון שהחל להיבנות בעיר, עת נוסדה ב-1956.[39] בנייתו הסתיימה במהלך שנות ה-70. בנייתו של רובע ב' החלה גם היא בשנותיה הראשונות של אשדוד, במקביל לבנייתו של רובע א'.
באפריל 1961 החלה הקמת נמל אשדוד.[40] הוא נחנך בנובמבר 1963[34], ושנתיים לאחר מכן, בנובמבר 1965, הופעל לראשונה[41]. ב-1 בפברואר 1968 קיבלה אשדוד מעמד של עיר, בסוף כהונתו של אבנר גרעין, שהפך ראש העירייה הראשון של אשדוד[42].
עם מתן הזיכיון לחברת אשדוד להקמת העיר, הוקצו שטחים ממועצה אזורית חבל יבנה לחברה, אולם הם לא הוכללו בשלב הראשון בשטח העיר[43]. כך יצא ששטח הזיכיון של החברה, כ-42,000 דונם, היה גדול משטח השיפוט בפועל של העיר, כ-32,000 דונם.[43] בהמשך, ב-1968, הורחב שטחה המוניציפלי של העיר אשדוד והועברו אליו 6,000 דונם משטח המועצה[44].
תוכנית האב
יצחק פרלשטיין – תכנן את תוכנית האב לצד אריה דודאיהחוזה שנחתם בין מדינת ישראל לבין עובד בן-עמי ופיליפ קלוצניק, 15 במאי 1956
ב-1957, "חברת אשדוד" – שהופקדה על הקמת ופיתוח העיר על שטח של 40,000 דונם – מסרה את תוכנית בניין העיר של אשדוד[45] לאדריכלים אריה דודאי ויצחק פרלשטיין[י"ג], שהיו מעורבים בסקיצות הראשונות שלה (תוכנית סוכריר המוקדמת) עוד בשנים 1950–1952[23]. התוכנית כללה 16 רובעי מגורים ששטחם בין 0.5 ל-1.2 דונם וצורתם מרובעת, כאשר כל אחד כולל כ-3,000–6000 יחידות מגורים עבור 12,000–21,500 איש[2].
בינוי העיר אשדוד התממש כמעט במדויק בהתאם לתוכנית המתאר מ-1959 ובקנה המידה שנקבע בה[47]. התוכנית ("ד/313") אושרה רשמית ב-6 במאי 1960. על אף הניסיונות לחדשה לאורך השנים, תוכנית האב לא שונתה רשמית ועל כן היא ועקרונותיה בתוקף סטטוטורי[י"ד] ומחייבת בהליכי התכנון והבנייה באשדוד. תוכנית "אשדוד 2035" מבקשת[48] לבטל את תוכנית 1959 ולהורות על עקרונות חדשים.[ט"ו]
אשדוד ים מטרתה לשרת מגמות כלל ארציות, ולא כפי המקרה הרגיל שהעיר משתלבת בחיים האזוריים בלבד. העיר מבוססת על נמל עמוק מים שישרת את החצי הדרומי של המדינה, ועל תעשייה כבדה הצמודה בדרך כלל לנמלים, כך שזו חייבת להיות עיר תעשייתית מובהקת.
אומדני גודל האוכלוסייה לשנת 1975 – 50,000 נפש, 35% מהם מפרנסים.
השטח הדרוש לשנת 1975: מגורים – 8,000 דונם; נמל – 1,000 דונם; תעשייה – 2,500 דונם. שטח המגורים חושב לפי 12 איש לדונם נטו.
עקרונות היסוד הראשיים שהתוו פרלשטיין ודודאי בתוכניתם ב-1959, הם קו בינוי נמוך ובעל צפיפות נמוכה[49], המאפשר תצפית לים, שיכון אוכלוסיות מגוונות עדתית, סוציו-אקונומית ובהשקפה דתית, במטרה למנוע קיטוב, ומניעת זיהום הסביבה, אִיזוּר (הפרדת שימושים), חלוקה לרובעי מגורים שמחוץ להם תחבורה מהירה בכבישים עורקיים.[23]
אשדוד חולקה בתוכנית במתווה שתי וערב ל-16 רבעים, לצד מרכז עיר מעורב שימושים ורובע לשירותים מיוחדים. בשונה מערים אחרות בישראל, רובעי אשדוד לא מחולקים פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות, המצטלבות בזוויות ישרות ומהוות רשת ("גריד") של שתי וערב. רובעי אשדוד תוכננו כיחידות כלכליות וחברתיות עצמאיות, כאשר כולן מתאפיינות במרכזים מסחריים ושירותים עירוניים משניים ברמה הרובעית[50], כאשר צפיפות המגורים היא גבוהה והפעילות פונה פנימה[2]. השירותים הרובעיים מונים בתי ספר, בתי כנסת, גני ילדים, מרפאה, מועדוני נוער ושטחים ציבוריים[2]. מקור הרעיון לחלוקה לרבעים הגיע מרעיון עיר הלוויין והפרוורים של ארצות הברית – עיר שקטה בעלת רחובות עורקיים עם תנועה מהירה, בה הרובע מהווה יחידה חברתית, ו"פסים של ירק" בדרכיה[51].
לפי בנימין פרנקל, ממתכנני נמל אשדוד[31], המרכזים המסחריים היו זרים עבור האוכלוסייה שהרכיבה את העיר בשנותיה הראשונות – עולים ממרוקו ומרומניה, ואלו העדיפו רחובות ליניאריים, כמו רחוב רוגוזין[ט"ז] וחיים משה שפירא[י"ז], על פני המרכזים וכבישי הטבעת – בעוד הרחוב משך גירויים רבים יותר ואנשים "לא מוכרים"[52]. הוא טוען כי למרות כוונת המתכננים למתווה הרובעי, שכלל פארקים ושירותים יומיים, ”הם רצים עם העגלות לעשן האוטובוסים”[52].
רחוב רוגוזין ורחוב שבי ציון ברובע א', שנבנו כחלק מתוכנית האב של 1959. הרחובות המצטלבים, שהיו למרכז התרבותי העירוני עד לדעיכתו עם בניית רובע הקריה – תוכננו במקור למגורים בלבד. מחאת תושבים הובילה לפתיחתם למסחר[53][54].
המרכז תוכנן על ידי צבי מלצר ודב ורם כרמי.[55]
אִיזוּר או "הפרדת שימושים" הוא הקצאה של קרקעות ברשות מקומית לפי שימושים (למשל – מגורים, מסחר, תעשייה או משרדים), שבו ישנו שימוש בודד או הגבלות שונות לקרקע מסוימת. האִיזוּר נחשב לעיקרון יסוד תכנוני של אשדוד[56]. בעיר מוגדרים אזורי תעשייה בצפון העיר (קריית חלוצים לתעשייה קלה, קריית איתנים לתעשייה כבדה וקריית עוגנים, שהוא הצפוני ביותר), נמל ואזור תעשייה נלווה ("עורף הנמל"), אזור מסחרי בתפר העיר–הנמל, ואזור המוקצה לשימושי קרקע מעורבים (קריית פרס, או בשמו המקורי "הרובע המיוחד") בו שוכנת תחנת הרכבת העירונית[56].
רעיון ההפרדה המוחלטת בין התעשייה למגורים מופיע עוד בתוכנית האב הראשונה של העיר מ-1959, והרקע למיקום התעשייה מצפון לאזורי המגורים, נובע ממשטר הרוחות הנושבות מדרום לצפון – כאשר המטרה היא מניעת תנועה זיהום לעבר התושבים[3]. באופן דומה, מיקומו של נמל אשדוד נקבע בסמוך לנחל לכיש עקב משטר הרוחות ונדידת החולות, ואין מגע ישיר בינו לבין העיר עצמה[56].
כעיר המחולקת במתווה שתי וערב, חוצצות בין רובעיה שדרות, שהן למעשה כבישים "עורקיים"[י"ח] רחבי ידיים[56]. לכבישים העורקיים נלווית מערכת תחבורה משנית הנשלבת בין הרבעים ומחברת ביניהם[56]. ברבעים עצמם יש כבישי טבעת מהם נמתחים כבישים ללא מוצא לרחובות המיועדים למגורים[57].
מידי יום חמישי הייתי הולך למשרד של פרלשטיין, והיינו יושבים על התכנית, כל פרט ופרט. ואני דאגתי שזה יהיה בשטח. וזה לא היה קל. למשל להפריד בין תעשייה ומגורים. אמרו לי אתה נורמאלי, אדם ילך ברגל עד אזור התעשייה על מנת לתקן פרימוס, כי אז לא היתה תחבורה כמו היום. ואני אמרתי כן. כי ראינו את העתיד.
התוכנית זכתה לביקורת עם פורסמה מצד מגורמים שונים, שעיקר טענותיהם הוא שלמרות היות העיר מתוכננת בקפידה, התוכנית נעקבה בקשיחות, ובהיצמדות למצב הסופי והמושלם של העיר, ולא בדינאמיות ההולמת גידול טבעי של עיר[58]. לפי בנימין פרנקל[י"ט][60], למרות שבגרסתה הראשונית תוכננה כעיר גניםלוויינית במודל אנגלי המקושרת מסילתית למטרופולין קרוב, תוכנית 1959 הייתה אמורה לבסס את אשדוד כעיר עצמאית, שתושביה לא יצטרכו להגיע לתל אביב–יפו עבור מסחר, בידור או השכלה גבוהה[61][2]. פרנקל מוסיף, כי בינוי העיר על בסיס רבעים אריחיים, רחובות מקבילים, טופוגרפיה שטוחה הם מקור לשעמום,[כ] וכי המרחקים הגדולים בעיר יוצרים בדידות[58]. הוא מציין גם את היעדר המגע של העיר עם הנמל והים, ושיטוח הנוף והגבעות עקב התכנון המפורט[58]. אקולוגית, לפי פרנקל, למרות הצבת אזורי התעשייה בצפון עקב משטר הרוחות, לא נמנע לגמרי זיהום האוויר; מפני שבחלק מימות השנה כיוון הרוח בלילה הוא נגדי (מצפון לדרום), כך שנישאים גלי עשן, אבק וגזים מהתעשיות המזהמות[62]. הוא מונה יחד עם זאת את השפכים שנפלטים לנחל לכיש מהמפעלים ותחנות השאיבה לביוב העירוני הממוקמות בקרבתו, שגרמה "נזק בלתי הפיך" לחי ולצמחייה בסביבה[62].
לפי מחקרהּ של מירב אהרון גוטמן[63], "חברת אשדוד", כחברה פרטית המתכננת עיר – "שברה" את המונופול על התעסוקה בו מחזיקה הרשות המקומית[64]. החברה העסיקה רבים מתושבי העיר, ובכך צברה כוח שעלה על זה של הרשות[64]. כמו כן, משיחות עם תושבים, היותה של אשדוד בעלת תוכנית סדורה המיושמת על ידי חברה פרטית הייתה גורם מכריע להגירתם אליה, מפני שהשתכנעו שלעיר צופה עתיד מזהיר[64]. לפי אותו מחקר, ברבעים א' ו-ב' נצפתה תופעה של שינוי שימושי הקרקע, עם התפתחות מסחר רוכלות לא-מתוכנן[65] – אותו היא מייחסת למצב הכלכלי של המהגרים אל העיר והרגלי הצריכה שלהם[66].
ההסכם בין ממשלת ישראל ל"חברת אשדוד", שהטיל עליה את הקמת העיר ותכנונה, משך ביקורת מצד העיתונות, חברי הכנסת, אנשי הממשלה ותושבים. עיקר הטענות כי אשדוד היא "עיר פרטית"[67], וכי לא נערכה בחינה כלכלית מדוקדקת טרם כריתתו[68] וש"חברת אשדוד" לא השקיעה בעיר את ההון שהתחייבה לו[69].
קביעת הקורות היצוקות מראש במסעה של גשר שדרות בני ברית, העובר מעל נחל לכיש, ביצוע של מ.ע.צ. הכביש, המתפקד עד היום כעורק תחבורתי, חיבר את העיר הנבנית לרשת הכבישים הארצית.
עד שנות ה-80 של המאה ה-20, הוקמו רק רובעיה הצפוניים של העיר. דחיית הקמתו תרמה לפיתוח ועיבוי הרבעים הקיימים; כך למשל, המרכז המסחרי של רובע א'[כ"א], בתכנונם של צבי מלצר ודב ורם כרמי[55] הממוקם בקרבה לנמל, שימש בתור מרכז העסקים הראשי באופן טבעי[70], עד להקמת רובע הקריה. לו היה מוקם בשעתו המתוכננת, יחד עם שאר העיר – היה שוכן בפאתיה הדרומיים של אשדוד ולא במרכז האוכלוסייה[71].
מרכז העיר – רובע הקריה, המוכר גם בתור "הסיטי", החל להיבנות רק במהלך שנות ה-90, ובכך במשך שנים רבות אשדוד חסרה מרכז עירוני – זאת, בשונה משאר הערים המתוכננות בישראל, שמרכזן נבנה בבת אחת עם שאר העיר[58].
מרכז העיר ומרכז העסקים הראשי של העיר – רובע הקריה ("הסיטי") – שלו נלוותה תוכנית בקנה מידה גדול, המקדימה להופיע עוד במתאר 1959[58]. בינואר 1965, כאשר אשדוד מנתה כ-25,000 תושבים, הוכרזה תחרות ציבורית לתוכנית בניין עיר למרכז העיר של אשדוד[72]. היא אורגנה על ידי חברת אשדוד, ממשלת ישראל ואגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, ותואמה עם איחוד האדריכלים הבין-לאומי[72].
הפרס הראשון בתחרות, על סך 40,000 ל"י, הוענק לאדריכלים הצרפתים ג'ין גינסברג (צר'), פייר ואגו (אנ') ומרטין ואן טריק[כ"ב][72]. תכנונם התבסס על עקרונות הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית (CIAM) השמיני שנערך בהודסדון (אנ') שבאנגליה, ועסק בתכנון מרכזים עירוניים ביבשת אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה[71]. לפי אמיל ישראל, היא לא בוצעה מפני שלא התחשבה בשלבי הביניים של הקמת העיר, ולא התבססה על גידולה הריאלי[71].
התוכנית שיושמה – שנות ה-90
בשלהי שנות ה-90 החל להיבנות רובע הקריה[74] לפי תוכנית המתאר שעיצבו אדם מזור ואלי פירשט ב-1990[75]. הרובע מחולק לפי ייעודי שימוש – מגורים, מרכז עסקים ראשי הנחלק לדרום ולצפון, וקריית התרבות ע"ש צבי צילקר.[74] נכון ל-2024, הרובע טרם סיים להיבנות.
מגדל המשרדים "בית אוצר" בו שכנה עיריית אשדוד, והמרכז המסחרי של רובע ד' בו פעלה תחנת האוטובוסים עד למעבר לרובע הקריה
עד לבניית רובע הקריה, "מרכז העיר" – המרכז השלטוני והתחבורתי הדרים בהתאם להתפתחות העיר. העיכוב בבנייתו הובילה לעיוותים בתכנון העירוני – המרכזים המסחריים של רבעים א', ב' ג' ו-ו' חרגו בהתפתחותם, וכן השירותים העירוניים היו פזורים בין המרכזונים[2]. השירותים הראשיים נדדו בין הרבעים שהיוו את המרכז באותה עת – התחנה המרכזית וכן בית העירייה שכנו ברובע א' ועברו לאחר מכן לרובע ד'. באמצע שנות ה-90 עברו שניהם למרכז העיר החדש[76][כ"ג], ומשקלם של רבעים א' ו-ד' דעך יחד עם כך.
הפריסה המרחבית רחבת הידיים והקמתו וביסוסו של רובע הסיטי – הורידו את רוגוזין ממעמדו כמרכז. עם מותו של הרחוב נסגר פרק בחייה של העיר ונפתח פרק חדש.
תוכנית האב ההיסטורית שהכינו פרלשטיין ודודאי עברה במהלך השנים כמה ניסיונות חידוש, על מנת להתאים את התכנון למציאות המשתנה. בשלהי שנות ה-80, הכינה עיריית אשדוד רוויזיה לתוכנית האב המקורית בשם "ד/2000"[77]. היא לא נידונה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, הופקדה או אושרה, ועל כן אינה בעלת תוקף סטטוטורי.[י"ד] למרות שאינה רשמית ומחייבת, עיריית אשדוד נעזרת בה בפועל[78].
הדיונה הגדולה שבפארק החולות, 2006 – בתוכנית הרוויזיה הוגדרה: ”אזור שנועד לשימור החולות וערכיהם ולפארק לשימוש הציבור”[79]. רובע י"ד, שבנייתו אושרה במועצת עיריית אשדוד ב-2016 חופף חלקית בשטחה של הדיונה[80].
ועדת ההיגוי המליצה – בתמיכת העירייה ועל אף התנגדות משרד הפנים והחברה להגנת הטבע – שלא לתת לה תוקף סטטוטורי אלא לראות בה תוכנית מנחה, שתהווה בסיס להכנת תוכניות מפורטות[81]. בדיון בנושא ב-2006, קבע שתוכנית הרוויזיה נמצאת בתוקף, וכי תמשיך להנחות את התכנון המקומי בעיר[81]. שימוש העירייה בתוכנית מתאר ללא תוקף סטטוטורי נבדק על ידי מבקר המדינה אליעזר גולדברג בשנת 2000[83], והועלה מחדש בבדיקה ב-2011 על ידי מיכה לינדנשטראוס[81].
באוגוסט 2017 נחתם הסכם הגג בין עיריית אשדוד למשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, שעיקריו הן בינוי של כ-45 אלף יחידות דיור בעיר, מתוכן כ-30 אלף יחידות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, מוסדות ציבור וחינוך, קריית ספורט, והשקעה בהתחדשות עירונית לרובעי העיר הוותיקים במימון המדינה[84]. הוחלט גם על הקמת רובע נוסף שלא היה קיים בתכנונה המקורי – רובע פארק לכיש, ממזרח לנמל אשדוד ובסמוך לפארק לכיש – כרובע מעורב שימושים שיכלול את קריית הספורט העירונית העתידית. לאחר מאבקים משפטיים על השטח[85], הוא החל להיבנות ב-2023[86].
במסגרת ההסכם, מתוכננות 12 שכונות חדשות כולל רובע פארק לכיש, ברבעים, א', ב', ו', י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, הקריה ("הסיטי" ומע"ר דרום) ובכניסה הדרומית.[א]
רובע י"ד
הרובע החסר היחיד שהופיע עוד בתוכנית החלוקה המקורית לרבעים של העיר הוא רובע י"ד. מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנותרו בארץ, היתכנות בנייתו הוטלה בספק, אך ב-2022, לאור תמיכה נרחבת במועצת העירייה ב-2016[80], היא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה[87].
ב-2015 החלה עיריית אשדוד לעצב תוכנית אב חדשה לעיר שמטרתה לענות על צורכי העיר לשנת 2035. התוכנית[88], בעריכתו של האדריכל צביקה קורן אושרה על ידי מועצת עיריית אשדוד במאי 2019, וב-2021 הוגשה לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. יעד גידול האוכלוסייה המקומית של התוכנית הוא 350,000, עם קיבולת ל-420,000[89].
רקע
עם התקרבות למיצוי עתודות הקרקע של תוכנית האב המקורית, פרי עיצובם של פרלשטיין ודודאי, הוחלט על עריכת תוכנית אב חדשה שמטרתה ליצור דרכי התפתחות חדשות לעיר – על בסיס מיצוי הפיתוח במרקם המאושר והתחדשות עירונית במרקם הקיים, פיתוח עתודות קרקע חדשות ופיתוח המרחב הציבורי והתשתיות[89]. לפי הוראות התוכנית, בסיסהּ הרעיוני הוא מעבר ממערכת התכנון הישנה ה"פשוטה" (עיצוב ופיתוח ביחידות קרקע גדולות ביוזמה מרוכזת) לגישה מבוזרת (על מגוון קני מידה ובהתבסס על יוזמות פרטיות, ציבוריות ומשולבות [PPP]). מתכנניה רואים בחיוב ריבוי שחקנים בפיתוח העיר ובגיוון האפשרויות שהיא מציעה, והם מדגישים[כ"ה] כי גישה זו יתרון בתיאום פיתוח התעסוקה והמגורים לבין הפיתוח של מערכת התחבורה, תשתיות הנדסיות, שירותים עירוניים והמרחב הציבורי[89].
במהלך השנים, ובפרט עם תחילת המאה ה-21, ההישענות על המכונית הפרטית בעיר אותגרה.
בפברואר 1986, הביע הכלכלן הראשי לרכבת ישראל, אילן פלקוב, תמיכה בהקמת מערך רכבת קלה (LRT) חשמלית בעיר, וטען כי היא מתאימה מאד למבנה העיר, המחולקת במתווה שתי וערב[91]. הוא טען ש"יש להצטער" כי מתכנני העיר ומקימיה לא לקחו בחשבון שילוב של תחבורה מסילתית בתוך העיר[91].
כיכר בית העירייה, 2023 – היעד הסופי של הרכבת הקלה שתוכננה בשדרות מנחם בגין
בשנת 2000 הזמינה עיריית אשדוד תכנון להקמת מסילת רכבת בשדרות מנחם בגין שתחדור מפאתיה הדרום-מזרחיים של העיר[92]. מסוף הרכבת יועד לקום ברובע הקריה ("הסיטי") ליד בית העירייה. סביב התחנה, תוכנן לקום מתחם בן שטח של 5,000 מ"ר אותו תשרת, הכולל דירות מגורים וקומפלקס בתי קולנוע[93]. עלות סלילת קו הרכבת נערכה על כ-20 מיליון שקלים, שמקורם היה אמור להגיע מהיטל השבחה על נכסים בקריה שתביא הרכבת[93]. לבסוף לא יצאה אל הפועל, לאחר שדרוג תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, המשרתת את תושבי העיר אשדוד וסביבתה[93].
בשנות ה-20 של המאה ה-21 נקבע בהסכם הגג של עיריית אשדוד וממשלת ישראל ב-2017 כי הממשלה תקדם הקמה של תחנת רכבת בתחום העיר (ברובע פארק לכיש) וכן אחת סמוכה מחוץ לה (תחנת הרכבת בני דרום) ותשדרג את תחנת הרכבת הקיימת בדרום-מזרח העיר, אשדוד – עד הלום[94][95][96]. בין 2017 ל-2022 בוצע באופן חלקי מיזם "Reway"[כ"ו] במסגרתו הוקמו שבילי הליכה, אופניים וכן נתיבי תחבורה ציבורית לאוטובוסים בעורקי התנועה, המשמשים את מערכת האוטובוסים המהירה (BRT) העירונית, "Ashdod Metro Bus".
Rebus (אוטובוסים) – החלק העיקרי במיזם; חידוש תחנות האוטובוס, ציודן בעמדות כרטוס רב-קו, קיוסק מידע בעל ממשק מסך מגע לתכנון הנסיעה ובמצלמות אבטחה. לימים, שונה שם הרפורמה ל-Ashdod Metro Bus, כמיתוג מחדש ל-Rebus.
Rebike (אופניים) – רשת שבילי אופניים דו-סטריים ייעודית בת 23 ק"מ בצבע כחול, שתתפרש מרובעי המגורים בעיר למוקדי העניין ולאזורי התעשייה; עמדות לשכירת אופניים חשמליים ולא-חשמליים.
Rewalk (הליכה) – שיפור ההליכתיות בעיר על ידי שתילת כ-1,000 עצים לאורך המדרכות ושבילי ההליכה בעיר[100]; שדרוג שבילי ההליכה בעיר והפיכתם לרשת שבילים בת 13 ק"מ; סגירתו של מקטע מרחוב רוגוזין ברובע א' הוותיק לכניסת כלי רכב והפיכתו למדרחוב[101].
במסגרת המיזם נסללו שבילי הליכה באורך 10 ק"מ, 5 ק"מ של שבילי אופניים, הותקנו 40 תחנות אוטובוס חכמות, וכן חודשו תשתיות מים, חשמל, אינטרנט וטלפוניה[102]. עם זאת, לא בוצעו חלקים מהותיים בו, ונעשו ליקויים רבים תחתיו – ביניהם ביטול הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית[103][104]. כמו כן, רחוב רוגוזין לא נהפך למדרחוב ולא הוקמו עמדות שכירת האופניים[105].
ביוני 2019 פורסמה לגבי התוכנית דוח של מבקר המדינה, יוסף שפירא[106]. הדוח מתח ביקורת קשה כנגד התנהלותה של עיריית אשדוד בניהול צידה במיזם, וטען לכשלים חמורים מאד שהובילו להכפלת עלותו הכספית. שפירא טען שהעירייה הפלתה את השכונות הוותיקות וכי פעלה בחוסר שקיפות – והמליץ להטיל חיוב אישי על מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, וראש העירייה לסרי[107].
רחוב האורגים פינת שדרות הנשיא ויצמן – קריית איתנים (אזור התעשייה הכבדה) מתוכנן גם הוא לעבור "התחדשות עירונית" ולהפוך להיות מעורב שימושים[108]
"התחדשות עירונית" היא שם כללי לתהליך התערבות באזור עירוני במטרה לגרום לצמיחה והתפתחות. התחדשות עירונית שואפת להחיות את הרקמה העירונית הוותיקה לצד החדשה. החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית בדמות תמ"א 38 ופינוי בינוי[109]. ההתחדשות העירונית באשדוד נערכת על בסיס תוכניות מתאר ייעודיות לפי רבעים, תחת תוכנית אב כללית. כמו כן, בהסכם הגג של עיריית אשדוד וממשלת ישראל הוחלט על השקעה ממשלתית בהתחדשות העירונית של הרבעים הוותיקים[84].
במסגרת "התוכנית האסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון" של משרד התחבורה ונתיבי איילון, שאושרה ב-2017[111], מתוכננים קווי מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) ושבילי אופניים בינעירוניים בשם "אופנידרום"[112] (בדומה ל"אופנידן") אזוריים, תחנות רכבת ומסופי תחבורה ציבורית בנפה. טיוטת התוכנית הראשונה פורסמה ב-2020.[113]
התוכנית כוללת אינטגרציה גבוהה לעיר, כאשר אשדוד צפויה להוות תחנת קישור למערכות התחבורה בנפה – שהרי שני קווי המערכת הראשיים (האדום והירוק) הראשיים עוברים בה, וכן "אופנידרום". שני הקווים מתוכננים להתממש על ידי רכבות קלות.[114] מחצית מקווי המתע"ן המתוכננים עוברים באשדוד, ובהם שנים ראשיים – האדום[115], המחבר אותה לאשקלון (וממנה לקריית גת דרך הקו הכחול), והירוק[116], המחבר אותה ליבנה ולתחנות הרכבת שלה (מזרח ומערב) ואל תחנת הרכבת התת-קרקעית ברחובות (כחלק ממטרו תל אביב) הנמנית עם קו המטרו M1.
מירב אהרון גוטמן, לתכנן ולחיות את עיר הלאום המודרנית: על גבולות ומגבלות האזרחות בישראל של שנות ה-2000, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2005
צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון, מקרה אשדוד, אחרי המודרניזם: האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן, תל אביב-יפו: אסיה, 2021, עמ' 107–131, מסת"ב 9789657434215
^”ראש העיר של תל־אביב, מר ישראל רוקח, ראה בהצעה זו אתגר וגזילה של זכות "טבעית" של עיר זו לזכות בנמל עמוק מים משלה. רעיון של "סוכריר" סייע לא מעט ליחסו המסתייג והשלילי של מר רוקח כלפי אגף התכנון ופעילותו.” (אשדוד – רעיון והגשמתו, עמ' 3)
^פרנקל גורס גם כי מבחינה אדריכלית, השיכונים הציבוריים שנבנו עם קום העיר לא היו "אטרקטיביים מבחינה אסתטית", ומנגד גם הבנייה הפרטית הייתה "המונית" ו"ראוותנית"[58].
^”על פי תפיסת התכנון הנוכחית ריבוי השחקנים הפועלים בפיתוח העיר הוא מציאות רצויה אשר תתרום לאורך שנים להתפתחות של עיר מורכבת, רבת פנים ואפשרויות. תכנית המתאר נדרשת ליצור תשתית אשר תאפשר התפתחות חופשית ומורכבת מסוג זה בדרך ברת קיימא, תוך סנכרון בין פיתוח מגורים ותעסוקה ובין פיתוח מערכות התחבורה הציבורית הפרטית, תשתיות ההנדסיות, מערך השירותים העירוניים ומרחב ציבורי עירוני איכותי - וזאת במסגרת ייכללי משחק" השומרים על חופש ומעודדים יוזמה, מתוך תרומה לטובת הכלל, מעורבות ובקרה ציבורית.” (הוראות התוכנית אשדוד 2035, רקע ועקרונות תכנון)
^עם זכיית העיר במיזם "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" של משרד התחבורה
Bank AlbaniaBanka e ShqipërisëKantor pusatSheshi Austria 1, 1001 Tirana, AlbaniaDidirikan2 September 1925[1][2]Pemilik100% Kepemilikan negara[3]GubernurGent SejkoNegaraAlbaniaMata uangLek AlbaniaALL (ISO 4217)Cadangan2 890 juta USD[3]Situs webhttp://www.bankofalbania.org/ Bank of Albania (bahasa Albania: Banka e Shqipërisë) adalah bank sentral dari Albania yang berkantor pusat di Tirana, dan bank tersebut juga memiliki lima cabang lain yang berloka...
Механизированые войска Украиныукр. Механізовані війська України Эмблема Механизированных войск Украины Годы существования 1992 — н. в. Страна Украина Подчинение Сухопутные войска Украины Знаки отличия Медиафайлы на Викискладе Механизированные войска (укр. Ме�...
Questa voce o sezione sull'argomento centri abitati della Spagna non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Folgoso do Courelcomune Folgoso do Courel – Veduta LocalizzazioneStato Spagna Comunità autonoma Galizia Provincia Lugo TerritorioCoordinate42°35′20.04″N 7°11′43.08″W&#...
Type of glass for drinking wine, most often stemware Pair of 18th century opaque twist stem glasses A wine glass is a type of glass that is used for drinking or tasting wine. Most wine glasses are stemware (goblets), i.e., they are composed of three parts: the bowl, stem, and foot. Shapes Variety of shapes of wine glasses and flutes The effect of glass shape on the taste of wine has not been demonstrated decisively by any scientific study and remains a matter of debate. One study[1] s...
German lighting manufacturer OSRAM Licht AGCompany typeAktiengesellschaftISINDE000LED4000 IndustrySemiconductor / PhotonicsPredecessorAuergesellschaft FoundedJuly 1, 1919; 104 years ago (1919-07-01) (Berlin[1])HeadquartersMunich, GermanyParentams-OSRAM AG (80,3%)[2] (2020–present)SubsidiariesOsram Opto SemiconductorsOSRAM SylvaniaWebsitewww.ams-osram.com www.osram.com OSRAM Licht AG is a German company that makes electric lights, headquartered in ...
Yarn spinning machine for cotton, wool, and other fibers Throstle frame in Lowell, Massachusetts[1] The throstle frame was a spinning machine for cotton, wool, and other fibers, differing from a mule in having a continuous action, the processes of drawing, twisting, and winding being carried on simultaneously.[2] It derived its name from the singing or humming which it occasioned,[3] throstle being a dialect name for the song thrush. See also Cowaszee Nanabhoy Davar No...
Pour les articles homonymes, voir Woodlawn. Holly WoodlawnHolly Woodlawn en 2007.BiographieNaissance 26 octobre 1946Juana DíazDécès 6 décembre 2015 (à 69 ans)Los Angeles (États-Unis)Sépulture Hollywood Forever CemeteryNom de naissance Haroldo Santiago Franceschi Rodriguez DanhaklNationalité portoricaineActivités Actricemodifier - modifier le code - modifier Wikidata Holly Woodlawn (née Haroldo Santiago Franceschi Rodríguez Danhakl le 26 octobre 1946 à Juana Díaz et morte d'...
American college basketball season 1991–92 Duke Blue Devils men's basketballNCAA tournament National championsACC tournament championsACC regular season championsConferenceAtlantic Coast ConferenceRankingCoachesNo. 1APNo. 1Record34–2 (14–2 ACC)Head coachMike Krzyzewski (12th season)Assistant coaches Pete Gaudet Mike Brey Tommy Amaker Jay Bilas Home arenaCameron Indoor StadiumSeasons← 1990–911992–93 → 1991–92 ACC men's basketball standings ...
Хип-хоп Направление популярная музыка Истоки фанкдискоэлектронная музыкадабритм-энд-блюзреггидэнсхоллджаз[1]чтение нараспев[англ.]исполнение поэзииустная поэзияозначиваниедюжины[англ.]гриотыскэтразговорный блюз Время и место возникновения Начало 1970-х, Бронкс, Н...
BMW K 1200 GT. Une sport-GT est un type de moto qui combine les performances d'une sportive avec les capacités et le confort à longue distance d'une routière. Description La première sport-GT serait la BMW R 100 RS 1977 entièrement carénée[1],[2]. Le journaliste Peter Egan définit le sport-GT comme un « café racer qui ne fait pas mal aux poignets et une moto routière qui ne ressemble pas à un tank », et a identifié la R 100 RS comme le premier exemple qu'il possédait[...
American bolt-action main battle rifle M1903 Springfield TypeBolt-action riflePlace of originUnited StatesService historyIn service1903–1936 (as the standard U.S. service rifle)1936–1970s (as a U.S. Army sniper rifle)[1]Used bySee UsersWarsPhilippine–American WarBanana WarsMexican RevolutionWorld War ISiberian InterventionIrish War of IndependenceIrish Civil WarCoto WarWorld War IIEgyptian revolution of 1952Greek Civil WarFirst Indochina WarChinese Civil WarI...
Location of Onondaga County in New York Map all coordinates using OpenStreetMap Download coordinates as: KML GPX (all coordinates) GPX (primary coordinates) GPX (secondary coordinates) This is a list of the properties and districts listed on the National Register of Historic Places listings in Onondaga County, New York. The locations of National Register properties and districts (at least for all showing latitude and longitude coordinates below) may be seen in a map by clicking on Map of all...
Voor mensen met zowel Europese als Aziatische voorouders, zie Indische Nederlanders. De vermoedelijke Indo-Europese expansie tussen 4000 en 1000 v.Chr. volgens de Koerganhypothese. De Indo-Europeanen (verouderd: Indo-Germanen en Indo-Ariërs) waren een prehistorisch volk en sprekers van het Proto-Indo-Europees. Daarmee staan ze tot op zekere hoogte genetisch, maar vooral cultureel en zeker taalkundig aan de basis van het huidige Indo-Europese cultuurgebied, waar Indo-Europese talen gesproken...
Final step in Herod the Great's campaign to secure the throne of Judea For other uses, see Siege of Jerusalem. Siege of JerusalemPart of Antony's Parthian WarThe taking of Jerusalem by Herod the Great, Jean Fouquet 1470–1475Date37 or 36 BC[i]LocationJerusalemResult Victory for Herod the Great End of the Hasmonean DynastyBelligerents Herodian dynastyRoman Republic Hasmonean dynastyCommanders and leaders HerodGaius Sosius Antigonus II MattathiasStrength 11 Roman legions6,000 cavalryAu...
The existence of Catholic schools in Canada can be traced to the year 1620, when the first school was founded Catholic Recollet Order in Quebec.[1] The first school in Alberta was also a Catholic one, at Lac Ste.-Anne in 1842.[2] As a general rule, all schools in Canada were operated under the auspices of one Christian body or another until the 19th century. History In the early 19th century, there was a movement to take the responsibility for education away from individuals ...
2017 stand-up comedy act by Hannah Gadsby Hannah Gadsby: NanetteDirected byMadeleine ParryJohn OlbWritten byHannah GadsbyStarringHannah GadsbyDistributed byNetflixRelease date 2018 (2018) Running time69 minutesCountryAustraliaLanguageEnglish Hannah Gadsby: Nanette is a live comedy performance written and performed by Australian comedian Hannah Gadsby, which debuted in 2017. The work includes social commentary (especially about LGBTQ and women's perspectives and neurodivergence), evocativ...
Pour les articles homonymes, voir Élément. ÉlémentsTitre original (grc) ΣτοιχεῖαComprend Livre I, Livre II, Livre III, Livre IV, Livre V, Livre VI, Livre VII, Livre VIII, Livre IX, Livre X, Livre XI, Livre XII, Livre XIIILangue Grec ancienAuteur EuclideGenre TraitéSujet Mathématiques (géométrie plane, géométrie dans l'espace, arithmétique)Date vers 300 av. J.-C.modifier - modifier le code - modifier Wikidata Couverture de la première édition anglaise des Éléments...
Questa voce o sezione sull'argomento calciatori italiani non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Commento: per le statistiche nel Legnago e per allenatore Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Questa voce sugli argomenti allenatori di calcio italiani e calciatori italiani è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le ...
.svg)
.jpg)
_%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94-1,_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_1918.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93,_%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8_2023.jpg)
,_Ashdod,_2010_3.jpg)
_%E2%80%93_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94,_%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8_2024_09.jpg)
,_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%A8,_%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8_2024_02.jpg)
_%E2%80%93_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94,_%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8_2024_03.jpg)
_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93,_%D7%9E%D7%A8%D7%A5_2024_03.jpg)
![הליכת ג'יין בעקבות ההתחדשות העירונית בשדרה, בהדרכת האדריכל המקומי וולטר שיינקמן[כ"ח], 2024](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%9F,_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93,_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99_2024_09.jpg)
![מגדלי הדקל בשדרות יצחק הנשיא, רובע א' בתהליך בנייה, 2024 – זהו מיזם ה"פינוי בינוי" הראשון בעיר, והוא החל ב-2018[110]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93,_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C_2024_06.jpg)
