גבריאל (גֶרְהַרד) שְטֶרְן (27 באוקטובר 1913 – 3 במאי 1983[1]) היה עיתונאי ופעיל שלום ישראלי.
ביוגרפיה
שטרן נולד בעיר אָטֶנדוֹרְן (Attendorn) שבווסטפאליה, גרמניה, בשנת 1913. למד בגימנסיה ומשנת 1933 שהה בהכשרה חקלאית בהולנד. עלה לארץ ישראל ב-1937. הוא למד מזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים והצטרף לפעילות הפוליטית של יהודה לייב מאגנס, מרטין בובר ונתן חפשי. במחצית השנייה של שנות הארבעים השתתף בעריכת "בעיות הזמן", ביטאון אגודת "איחוד", שדגלה בקירוב יהודי-ערבי. והיה פעיל בליגה למניעת כפייה דתית[2].
ב-1949 החל שטרן לעבוד ב "על המשמר", העיתון היומי של "מפלגת הפועלים המאוחדת" (מפ"ם). הוא שימש כתב פרלמנטרי וכתב מדיני של העיתון, אך קנה את שמו בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים, הודות למדורו השבועי "דפים מהיומן" שבו תיעד בנימה אישית ובסגנון פואטי את המצב בשני חלקי ירושלים.
שטרן נחשב לעיתונאי המגן על זכויות החלשים והמיעוטים; בשנות החמישים כתב הרבה על מצוקתם של יושבי המעברות. הוא התמחה גם ביחסי יהודים-נוצרים.
ציוני כבוד:
ספריו
תרגום
קישורים חיצוניים
הערות שוליים