תאוריית קשר (יכולה להיקרא גם: תאוריית קונספירציה או טענת מזימה) היא ניסיון להסביר אירוע או תופעה באופן חתרני כמבוססת על קנוניה, מתוך תפיסה שגורמים בעלי כוח מסתירים מהציבור הרחב את האמת, ומונעים את חשיפתה בשל אינטרסים שונים^[1][2][3]. בתיאוריות הקשר מקושרים לרוב גורמים חברתיים ובעלי עוצמה שונים – כמו רשויות שלטון, מדענים ואמצעי תקשורת – בטענה שהם מתאמים את עמדותיהם, משתיקים או מטייחים את העובדות ה"אמיתיות", ומייצרים גרסה היסטורית רשמית ומוטעית לציבור^[4][3].

תאוריות קשר משגשגות בעידן הפוסט־אמת.^[5] הן משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לוקה בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. ככל שתאוריית הקשר מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.

תאוריות קשר לרוב אינן תאוריה כלל, והמונח "תאוריית קשר" נטבע בטעות בדו"ח ועדת וורן משנת 1964, והפך למונח פופולרי על אף שהוא שגוי.^{[דרוש מקור]} זהו צירוף כבול, בו משמעות המילים המחוברות יחד שונה ממשמעותן המילולית של רכיביו. תאוריות קשר לרוב אינן יכולות להיחשב כסוג של תאוריה מדעית, בגלל שהן לא עומדות בתנאים ליצירת תאוריה, בהם התבססות על ממצאים אמפיריים, חוקים הנגזרים מהתיאוריה, והיכולת להפריך את נכונות התאוריה בהינתן ממצאים הסותרים את הנחות היסוד שלה.

תאוריית קשר היא האמונה שסוכן אחד או יותר פעלו יחד בסתר על מנת להשיג מטרה מסוימת, הקונספירציה הזו הוסתרה מהציבור, והוא אמור לדעת עליה.^[6] לדוגמה, הטענה שהיהודים שותפים לקשר להשתלט על העולם, או שהממשל האמריקני פועל כגוף אחיד להסתרת עדויות על נחיתת חייזרים.

לתאוריות קשר יש חמישה מאפיינים מגדירים:^[6]

• התנגדות להסבר מקובל של מאורע: תאוריות קשר יוצאות כנגד הסברים המקובלים בציבור. ההתנגדות מלווה בהאשמה. המחזיקים בתאוריות מאשימים את הקושרים על כך שהם מסתירים את פעולותיהם, את התקשורת על שיתוף הפעולה שלה עם ההסבר המקובל, ואת הציבור על תמימותו.^[6]
• תיאור פעולות מרושעות או אסורות: תאוריות קשר מספרות על מעשים מרושעים או אסורים. כמעט תמיד התאוריות מתייחסות למעשים שליליים הנעשים על־ידי הסוכנים, זו גם הסיבה לכך שלטענתם המעשים האלה נשמרים בסוד.^[6]
• ייחוס יכולת ביצוע לפרטים וקבוצות: תאוריות קשר טוענות שקבוצה קטנה של קושרים הצליחה להשיג תוצאות משמעותיות, ועל הציבור לדעת על כך. התוצאות הללו אינן מקריות, והן לא נוצרו בשל גורמים מערכתיים או בלתי־אישיים, אלא בשל פעולתם של סוכנים ספציפיים.^[7] עבור פופר, מאפיין זה הוא מאפיין המפתח של תאוריות קשר.^[7] לדוגמה, האמונה שמגפת הקורונה אינה תוצר של תקלה או עקב שילוב של מצב טבעי (אבולוציה של נגיפים), ומצב טכנולוגי-חברתי (הפצת מגפות באמצעות טיסות) אלא תוצאה של רצון של קבוצה מסוימת להפיץ את הנגיף.^[8] לעיתים תאוריות הקשר מייחסות כוח לא סביר לקבוצות חסרות כוח כמו פליטים, קבוצות מיעוט כמו יהודים ופעילות מגדר וזכויות נשים.^[7] בתאוריות קשר מונח כי קבוצת אנשים יכולה לפעול ביעילות ובתיאום. לעיתים קרובות יש גם הנחה כי קבוצה זו יכולה להסתיר את הקשר דרך השפעה על התקשורת, האקדמיה, מוסדות המדינה וכו'.
• סיכון אפיסטמי: מכיוון שתאוריות קשר מתנגדות להסבר המקובל, הן מתבססות על פחות מידע עובדתי מההסבר המקובל, ולכן יש להן סיכון גבוה יותר להיות שגויות.^[7] רמת הסיכון עולה ככל שחולף זמן רב יותר מאז המאורע וככל שמספר הקושרים גדל. זאת משום שבתנאים הללו צפויים להיחשף יותר עובדות התומכות בתאוריה.^[7] עם זאת, לא ניתן לטעון שתאוריות קשר הן בהכרח שגויות או בלתי־סבירות. אנשים אכן קושרים זה עם זה, ולעיתים רחוקות נחשפת לעיני הציבור שרשרת האירועים המלאה שהובילה לתוצאה מסוימת. לכן, אמיתותה של התאוריה לא מהווה את אחד המאפיינים המגדירים, אלא רק הסיכון המוגבר לכך שהיא שגויה.^[7]
• מבנים חברתיים: תאוריות קשר הן אמונות שאנשים משתפים מתוך תקווה להשיג יעדים חברתיים. יעדים אלה יכולים להיות הוצאת האמת לאור או הגברת השנאה כלפי קבוצה חברתית אחרת, אך הן יכולות להיות מונעות גם מתוך הרצון לזכות בתגמולים.^[7]

לרוב תאוריות הקשר מספר מאפיינים משותפים, החוזרים פעם אחר פעם בתאוריות מסוג זה:

• אנשים משוחררים מהכרה: בכל תאוריות הקשר מונח כי ישנו ממסד יעיל להפליא, אחיד במטרותיו, עקיב בפעולתו ונטול מצפון. במקביל, מונח כי ישנם אנשים שבזכות תכונה לא מוגדרת הצליחו להשתחרר מהצו המוסדי ולספק עדות "מבפנים" על מערכת ההסתרה וההשתקה שביסוד הקנוניה. הנחה זו מאפשרת לקבל את עדותם של ה"בוגדים" בממסד באופן פשוט, כעובדות שאין עליהן מחלוקת, לצד המשך דחיית דבריהם של שאר אנשי הממסד. ^{[דרוש מקור]}
• טמטום ממסדי: לצד הנחת האומניפוטנטיות של הממסד הסימבולי, מונח כי אותו ממסד הוא גם מטומטם, רשלני, לא מתואם, ונוטה לכישלונות במשימות הפשוטות ביותר. הנחה זו, שאינה מבוטאת אף פעם במפורש, היא הדרך להסביר את מגוון ה"ממצאים" העומדים לרשותם של בעלי תאוריית הקשר. ^{[דרוש מקור]}
• שום דבר אינו כפי שהוא נראה הדברים האמיתיים מתרחשים מתחת לפני השטח ומה שכן רואים הוא תעתוע עקב מזימה להסתיר את האמת.^[8]
• מציאת קשרים נסתרים במקומות רבים - לפי החשיבה הקונספירטיבית אין מקום למקריות, ולכן תומכי תאוריית הקונספריציה מוצאים תבניות ודפוסים קבועים נמצאים בכל פינה, גם כאשר הם מוסתרים.^[8]

בארצות הברית קיימת שכיחות גבוהה של אמונה בקונספירציות. לדוגמה, 56% מאמינים שההתנקשות בנשיא קנדי לא בוצעה על־ידי אדם בודד, 50% מאמינים שהממשל מסתיר מידע על נוכחות חייזרים, 35% מאמינים שקיימת קבוצה קטנה וסודית המנהלת את העולם, 35% מאמינים שה־FDA מונע בכוונה מהציבור מידע על טיפולים טבעיים בסרטן ומחלות אחרות, בשל לחץ מחברות התרופות, ועוד.^[9]

סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן מצא שכ־32% מהישראלים מאמינים שהממסד הרפואי מסתיר את הסכנות של החיסונים, 20% מאמינים שהקורונה נוצרה והופצה בגלל קנוניה, 10% מאמינים בתאוריית קונפירציה בנושא התחממות כדור הארץ, ועוד כ־6% מאמינים שקשר עם חייזרים מוסתר ושכדור הארץ שטוח.^[10]

הנטייה להאמין בתאוריות קשר מוגברת יותר באוכלוסיות מסוימות. האמונה גבוהה יותר בקרב גברים, רווקים, מובטלים, בעלי רשתות חברתיות חלשות ובעלי רמה נמוכה של אוריינות מדיה.^[11] בשני מחקרים שנערכו על 26 מדינות נמצא שהאמונה בתאוריות קשר גבוהה יותר בקרב אנשים בעמדות פוליטיות קיצוניות, בשמאל ובימין כאחד.^[12]

קיים דפוס אישיות לאנשים המאמינים בתאוריות קשר. אדם המאמין בתאוריית קשר אחת, נוטה גם להאמין בתאוריות קשר נוספות. נטייה זו נמצאת במתאם עם תכונות כמו נרקיסיזם,^[13] פרנויה,^[13][11] חשיבה מאגית (אנ'), חוסר אמון ותפיסה של היעדר כוח פעולה.^[11] מחקר מטא־אנליזה מצא שהנטייה למחשבות קונספירטוריות גבוהה יותר כאשר אדם חש סכנה ואיום.^[14] הנטייה גבוהה יותר גם בקרב אנשים אנטגוניסטים המתנהגים בעליונות.^[14]

אנשים נוטים להאמין בתאוריות קשר כאשר צרכים פסיכולוגיים חשובים אינם נענים. אלה כוללים את הצורך להשיג מידע ולחוש ודאות, הצורך לחוש ביטחון ושליטה והצורך לשמור על דימויו העצמי של האדם ושל קבוצת ההשתייכות שלו.^[11][15] לפי פסיכולוגים אבולוציוניים, הנטייה להאמין בתאוריות קשר התפתחה בתגובה לסביבה אנושית בה קואליציות עוינות אמיתיות אכן התקיימו וגרמו לנזק גדול.^[16]

הנטייה למחשבות קונספירטוריות קשורה להטיות ומאפיינים קוגניטיביים. המאמינים נוטים להסתמך על אינטואיציה והם בעלי אמונות וחוויות מוזרות.^[14] הם מחזיקים בעמדות פסאודו־מדעיות^[13], מתאפיינים באמונה בעל־חושי, יכולת נמוכה של חשיבה אנליטית (אנ') ובהטיות קוגניטיביות.^[11]

מאפיין מרכזי של המאמינים הוא הנטייה לקבל כמעט כל ממצא התומך בתיאוריה, ללא קשר למידת אמינותו או תקפותו. מנגד, ממצאים הסותרים את התיאוריה נדחים על הסף, אם בטענה שהם חלק ממזימה רחבה שנועדה להסתיר את "האמת", ואם פשוט משום שאינם עולים בקנה אחד עם הנרטיב הקונספירטיבי. תופעה זו מדגימה את כשל ה"קטיף דובדבנים" – כשל לוגי שבו מוצגות רק העובדות התומכות בעמדה מסוימת, תוך התעלמות מממצאים הסותרים אותה. במקרים רבים, ממצאים אלו אינם רק נדחים אלא מוצגים באור ספקולטיבי או כחלק מהמזימה עצמה, מה שמחזק בעיני המאמינים את התיאוריה במקום להחליש אותה.^[17][18]

תיאוריות קשר נחקרו, בין השאר, על ידי מייקל ברקון, חוקר מדע המדינה מאוניברסיטת סירקיוז, שהוציא ספר בנושא זה בשנת 2003. בספר הוא תיאר את האנשים שמאמינים בתאוריות קשר באמצעות הביטוי Conspiracy belief, אמונה בקיומה של קנוניה. על פי ברקון, זוהי האמונה בקיומה של מזימה שנרקמת בסתר על ידי ארגון מרושע.^[19] אמונה זו מרמזת על יקום הנשלט באופן מכוון ולא אקראי. הדגש על שליטה מכוונת מתבטא בשלושה עקרונות הנמצאים כמעט בכל תאוריית קשר: אירועים אינם קורים במקרה, הדברים אינם כפי שהם נראים, וכל הדברים קשורים זה לזה.^[20] לפי ברקון, תפיסה זו מעניקה שלווה למאמינים בה, כי כך הם בטוחים שלאירועים בעולם יש משמעות והם לא מתרחשים באופן שרירותי. לא זו בלבד שהאירועים אינם אקראיים, אלא שהם נוצרו על ידי ארגון סודי, וכך התפיסה מספקת למאמינים מטרה לחיים: להיאבק באויב המרושע.

תיאוריות קשר ניתנות להפרכה בדרך כלל באמצעות עדויות^[21], אולם מאפיין נפוץ שברקון זיהה בתאוריות קשר הוא שהמאמינים בהן מתקשים לקבל הפרכה של התאוריה, כי כל ניסיון להפריכן נתפס כחלק מהקנוניה. מאמיני הקנוניה סבורים שקיים ארגון סודי השולט בערוצים דרכם מופץ המידע, בהם האוניברסיטאות וכלי התקשורת, ואם מוצגת ראיה שכביכול מטילה ספק בתאוריית קשר, היא בהכרח נשתלה במכוון על ידי חברי הקנוניה כדי להטעות אחרים. התוצאה היא מערכת סגורה שאינה ניתנת להפרכה, ולכן זהו "עניין של אמונה ולא של הוכחה".^[22]

הגורם העיקרי להופעתן של תאוריות קשר הוא הניסיון להעניק הסבר נוח יותר לאירועים או מצבים שההסבר הקיים להם אינו מספק או גורם לאי נוחות לרבים. לדוגמה, העובדות הגלויות ביחס לרצח קנדי, המצביעות על כך שנרצח על ידי מתנקש בודד, שפעל ככל הנראה ממניעיו הוא, אינן נוחות לאמריקנים רבים מסיבות שונות. חלקם אינו חש בנוח נוכח העדות לשבריריותם של החיים, כולל אלו של נשיא מעצמה חזקה, והעובדה שאדם מעורער בנפשו עשוי בכל רגע לקפד את פתיל חייו של נשיא נבחר. אחרים חשים כי אם ניתן יהיה להאשים גורם מזוהה כלשהו באחריות לרצח, ניתן יהיה להעניש את הגורם שהביא למות הנשיא ולזכות בעקיפין ב"קתרזיס". תאוריית הקשר ביחס למותו של אלביס פרסלי, לעומת זאת, מעוגנת ברצונם של רבים לדחות את העובדות הפשוטות של מותו לטובת תאוריה שתהפוך את האמן האהוב משבר כלי כרסתני שמת מתבוסס בקיאו לגיבור. תאוריות אחרות, כמו זו הטוענת שפול מקרטני מת, נובעות משעשוע יותר מרצינות והן משקפות חשיבה אנימיסטית הקיימת אצל רבים. ^{[דרוש מקור]}

תאוריות קשר פוליטיות מקבלות חיזוק גם מקיומם המוכח של אירועים בהם היה אכן קשר שתיקה סביב מעשים לא חוקיים שנעשו על ידי או מטעם גופים שלטוניים. מקרים ידועים מסוג זה הם משפט דרייפוס בצרפת, מבצע נורת'וודס ופרשת ווטרגייט בארצות הברית, ופרשת לבון פרשת קו 300 ופרשת איראנגייט בישראל. ^{[דרוש מקור]}

תאוריות קשר רבות מבוססות על טיעון רטרודוקטיבי, כלומר, מוצע בו הסבר המבאר עובדה או מערכת עובדות נצפית על בסיס התרחשות בו זמנית או הקבלה. בטיעון רטרודוקטיבי מתקדמים מן הכלל, ההצהרה הכללית אל התוצאה (כלומר, תוצאת התצפית) וממנה מגיעים אל המקרה. לדוגמה, אפשר לטעון כי לנשיא קנדי היו אויבים רבים (כלל), קנדי נרצח (תוצאה, תצפית) והמסקנה מכך (מקרה) היא שקנדי נרצח על ידי אחד מאויביו. ^{[דרוש מקור]}

מה שגורם לרוב החוקרים לדחות תאוריות קשר הוא היעדר ממצאים מספקים המאשרים את התצפית. במקרה זה, תאוריה הטוענת כי קנדי נרצח על ידי המאפיה עשויה להדחות אם הממצאים המחזקים את התצפית הזו אינם מספקים. לרוב, מעוגנת הדחייה בטיעון שהממצאים כוזבים, כוללים גרעין עובדתי שלו נוספו פרטים שאינם נתמכים בעובדות, ממצאים אנקדוטליים, צרופי מקרים, טיעוני פוסט הוק וקום הוק, רגרסיה, וכדומה. תאוריות שאין להן סימוכין מספיקים בממצא הן לעיתים קרובות תאוריות פסאדו־מדעיות.^[23]

מה שמבחין בין תאוריות קשר לתאוריות פסבדו־מדעיות, הוא שתומכי תאוריות קשר מנסים להסביר את היעדר הממצאים, באמצעות טענה לפיה היעדר הממצאים זה נובע מהסתרתם. העלאת השערה כהסבר לאי הוכחת השערה קודמת הוא כשל לוגי מעגלי מסוג השערות מבטלות, כלומר, כזה שבו אי הוכחת ההשערה המקורית מוסבר על ידי קיומו של גורם בעל עצמה המסתיר את ההוכחות. דוגמה טיפוסית לטיעון כזה עשויה להיות ההשערה שקנדי נרצח על ידי המאפיה, (השערה א') אך לא ניתן להוכיח זאת בבירור (כלומר, אין ממצאים) כי המאפיה שרפה את כל העדויות הנוגעות לכך ומפחידה עדים אפשריים (השערה ב'). ^{[דרוש מקור]}

תאוריות קשר עשויות להפוך לתאוריות מקובלות, אם ההשערה הראשונה או השנייה ובעקבותיה הראשונה יזכו לתימוך עובדתי. לדוגמה, הטענה שאלביס פרסלי לא מת אלא חי, ועובדה זו מוסתרת על ידי מקורביו ניתנת להוכחה על נקלה באמצעות תיעוד של אלביס החי. ^{[דרוש מקור]}

מעבר לחקר המדעי, נוטים רבים לדחות תאוריות קשר מסוימות בגלל תוכנן. לדוגמה, הטיעונים כי היהודים משתלטים על העולם נדחים על ידי רבים כאנטישמיות. רבים מסתייגים מחלק מתאוריות הקשר גם בגלל התפישה של התומכים בהם, לעיתים, כתמהונים או כמיסטיקנים. ^{[דרוש מקור]}

ערך מורחב – בדיקת עובדות

מספר גופים בישראל ובעולם הוציאו המלצות ביחס לאופן בו כדאי לבדוק ידיעות חדשותיות, על מנת לבדוק את אמיתותן. אחד הגופים הידועים בנושא זה הוא רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית. בין הגופים הדומים הפועלים בישראל נמנים אתר "לא רלוונטי", מיזם פייק ריפורטר ותוכנית הטלוויזיה מהצד השני עם גיא זהר.

בספטמבר 2024 התפרסם מחקר בכתב העת Science, על פיו התכתבות עם צ’אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, שמספק טיעונים שמפריכים תאוריית קשר, הביאה להפחתה משמעותית של האמונה בתאוריית הקשר. השפעה זו ניכרה גם בקרב אנשים שהחזיקו אמונה מושרשת בתאוריית הקשר. המחקר מערער את התפיסה המקובלת, על פיה כמעט בלתי אפשרי לשכנע אדם שאימץ תאוריית קשר לזנוח אותה.^[24]

ישנן תיאוריות קשר שאמיתותן הוכחה מעבר לכל ספק. פרויקט MKUltra, מזימת אבק השרפה, פרשת ווטרגייט, דליפת חומרי שירותי הביון האמריקאי על ידי אדוארד סנודן, פרשת איראן־קונטראס, ועוד,^{[דרוש מקור]} הן דוגמאות לאירועים בהם נקשר קשר לביצוע מזימה. אנשים קושרים קשר לביצוע מזימות ולכל מדינה יש חוקים כנגד קשירת קשר.

הביטוי משמש גם ככלי דמגוגי להסטת העניין הציבורי מעיסוק בקנוניה, על-ידי לחץ חברתי שלילי, וביזוי האנשים שמחפשים מידע אודותיה, וגם יצירת הרתעה אצל מי שעלול להתעניין בעתיד.^{[25][דרוש מקור][מפני ש...]} התיוג השלילי שהוצמד לביטוי, נועד גם לעכב ולהכביד את המאמצים של חושפי שחיתויות, ושל בודקי עובדות.

ערך מורחב – תאוריית הקשר על חייו של אלביס פרסלי

לאחר קבורתו של אלביס פרסלי, ניסו מעריצים ליטול חלקים מגופתו של הזמר. שומרי בית העלמין הבחינו בכך ומשפחתו של אלביס, בהתייעצות עם השלטונות, החליטה להעביר את ארון הקבורה לאחוזת "גרייסלנד" שבה התגורר, ולהטמינו שם בקרקע. בלילות שלאחר מכן, גבר מספר המעריצים באזור, אך כשחלקם ניסו לקחת כמה מן איברי הגופה חפרו בחלקת הקבר – לא מצאו בה דבר. השמועה כי הקבר ריק פשטה בקרב קהל המעריצים ונפוצה בעולם כולו. המשפחה אמנם הזדרזה להסביר שאין השמועה נכונה, אולם כבר התגבשה הדעה כי אלביס פרש לאי בודד, שאותו רכש לשם כך, ושם הוא חי עד עצם היום הזה בזהות בדויה, ואף נוהג להקליט שירים חדשים מדי פעם.

ערך מורחב – תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני

בתאוריית קשר זו, ששורשיה בשנת 1969, נהרג פול מקרטני בתאונת דרכים קטלנית ושאר חברי להקת הביטלס בחרו להחליפו בכפיל. הפצת תיאורית הקשר, שראשיתה במתיחה סטודנטיאלית, מצאה "רמזים" רבים באלבומי הלהקה ובעטיפות תקליטיה.

בתאוריית קשר זו, נשלחו סוכני הבולשת הפדרלית האמריקנית (FBI) להמית את השחקנית מרילין מונרו – שהייתה המאהבת של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. הם ביימו את התאבדותה, והשלטונות הסוו זאת בטענה כי בלעה עשרות כדורים ומתה.

ערך מורחב – רצח קנדי: החשודים

הקונספירציות בנושא זה רבות ומגוונות, והן נעות החל מההשערה שלפיה נורה הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי בהוראת הבולשת הפדרלית האמריקנית, דרך האפשרות שרציחתו הייתה מזימה קומוניסטית, ועד למעורבות של המאפיה תאוריית Birds Aren't Real. כמו כן נסובה המחלוקת סביב השאלה האם אכן נורה הנשיא מתוך חלון בניין הסמוך לדרך שבה עברה שיירתו, או שמא גם (ואולי רק) מתלולית דשא סמוכה. זמן מה לאחר מכן נורה רוצחו של קנדי על ידי אדם המסובך בפלילים ומניעיו עד עצם היום הזה לא התבררו. העובדה שהמתנקש בחייו של קנדי, לי הארווי אוסוואלד נרצח בעצמו זמן קצר לאחר מכן, גרמה לכך שהסיבות לרצח לא הובררו מעולם, ועדיין אפופות מסתורין רב.

ערך מורחב – עלילת דם

תאוריות קשר היו נפוצות בהיסטוריה של האנטישמיות. אחת מתאוריות הקשר העתיקה והממשוכת ביותר היא עלילות דם. העלילה הנפוצה והמפורסמת ביותר היא העלילה בדבר שימוש בדם ילדים נוצרים לשם אפיית מצות לפסח בשם הדת. "עלילת הדם של נוריץ'" הייתה עלילת הדם המפורסמת הראשונה באירופה והתרחשה ב-1149. מאז היו עלילות דם רבות על פני מאות שנים, כולל במאה ה-20 - לדוגמה עלילת קיילצה. עלילות הדם הובילו לביצוע פוגרומים, רציחות, הוצאות להורג שריפות תלמוד והתנכלויות שונות כלפי יהודים.

ערכים מורחבים – הרעלת בארות, אנטישמיות בימי המוות השחור

תאוריית קונספריציה נוספת הייתה שהיהודים מפיצים מחלות באמצעות הרעלת בארות מים. באמצע המאה ה-14 אירופה הוכתה במגפת הדבר המכונה המוות השחור והיהודים הואשמו שהם מפיצים את המחלה. האשמה זו חוזקה בעדויות שנגבו מיהודים שהודו, לאחר עינויים קשים, בכך שזיהמו את מקורות המים משנאתם לנוצרים. כמה מהם סיפרו אף שההרעלה היא חלק מקנוניה שרוקם ארגון יהודי שמרכזו בעיר טולדו ומטרתו כינון שלטון יהודי כלל עולמי. כתוצאה מהעלילה נשרפו עשרות אלפי יהודים. תוצאת הרדיפות והגירושים הייתה שבסוף המאה ה-14 קהילות רבות נחרבו ומערב אירופה התרוקנה כמעט מיהודיה.

ערך מורחב – אגדת תקיעת הסכין בגב

"תקיעת הסכין בגב" הייתה תאוריית קשר לפיה צבא גרמניה לא הובס בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה אלא הפסיד בגלל "תקיעת סכין בגב האומה" של גורמי החברה האזרחית, במיוחד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה. באמצעות תעמולה מצד גורמי ימין, רעיון זה הפך לאמונה רווחת ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית. בספרו "מיין קאמפף" האשים אדולף היטלר את היהודים כי הם מפיצים שקר גדול משלהם ומאשימים את הגנרל אריך לודנדורף כאחראי לתבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה.

תאוריית קשר מהעת החדשה היא הכתבים הידועים כפרוטוקולים של זקני ציון. לפי מקורות אנטישמיים הפרוטוקולים הללו הם סיכום הרצאה של בנימין זאב הרצל בישיבה סודית של הקונגרס הציוני הראשון. אותם מקורות טוענים כי מאז מתכנסים "זקני ציון" מדי פעם בחשאי ומחליטים על עניינים חובקי עולם, כגון גורלם של מדינות ועמים. באותם כינוסים חשאיים מתווים "זקני ציון" את הדרכים להשגת השלטון בעולם תוך ניצול אמצעי ממון, השחתה מוסרית של עמים וסיבוך מדינות במלחמות. מופע מודרני של תאוריה זו מצוי בתאוריית ממשלת הכיבוש הציונית, פרי עטו של הנאו־נאצי האמריקאי אריק תומפסון, לפיה הממשלות הרשמיות ברוב ארצות העולם אינן אלא ממשלות בובות, כאשר בפועל שולטת בהן ממשלת ישראל.

לפני מלחמת עיראק טענו אנטישמים כי ארצות הברית יוצאת למלחמה לא שלה ולמעשה נלחמת את מלחמתה של ישראל. טענה זו קנתה אחיזה גם בקרב ציבור שאינו מוגדר אנטישמי, ולא בפעם הראשונה: ישנה תאוריה הטוענת כי הנאצים לא יכלו לבצע את הפתרון הסופי ליהודים מבלי לשכנע ציבור רחב מאוד, לאו דווקא אנטישמי, כי היהודים זוממים להשתלט על העולם, וכדי להגיע למעמד זה הם מתכננים מלחמות ותגרות בין עמים ומדינות.

ערכים מורחבים – התעמולה הנאצית, שקר גדול

בתקופת שלטונם השתמשו הנאצים במספר גדול של תאוריות קונספריציה ובתעמולה מסוג "שקר גדול".^[26] מסכת השקרים שהפיץ יוזף גבלס הציגה את גרמניה כארץ תמימה ונצורה, שתוקפת בחזרה את "היהדות הבינלאומית". לפי הנאצים, היהודים הם שיזמו את מלחמת העולם השנייה, והם אף מחזיקים בשלטון מאחורי הקלעים בבריטניה, ברוסיה ובארצות הברית. טענה נוספת הייתה שהיהודים זוממים לרצוח את כל הגרמנים ואת כל הארים בכל העולם, ולכן רצח של יהודים הוא למעשה הגנה עצמית. בתעמולה זו השתמש גבלס גם כדי להאדיר את דמותו של היטלר, שניבא כביכול שהיהודים יגרמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה.^[27]

ערך מורחב – תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים

הבנייה החופשית הייתה מאז ומתמיד חביבה על רוקחי תאוריות קשר למיניהם, אלה ראו ורואים בה כוח רשע זומם מזימות, ואף מקשרים אותה לעיתים עם היהדות הבינלאומית. בעיני אותם קושרי תאוריות קשר שואפת הבנייה החופשית לשלוט על כול מדינות תבל. למעשה, במשך למעלה ממאתיים שנה נמנעה הצטרפותם של יהודים ללשכות רבות ביבשת אירופה. גם היום, בסקנדינביה כולה, בה פועלים שני "נוסחים" נוצריים "טהורים", של הבנייה החופשית, "הנוסח השוודי" ו"הנוסח הנורווגי", נאסרת הצטרפותם של יהודים ומוסלמים.

ערך מורחב – תאוריית הקשר על פיגועי 11 בספטמבר

לפי המסופר בעולם המוסלמי, המוסד הוא האחראי להפלת מגדלי התאומים בפיגועי 11 בספטמבר. שמועה זו לוותה בבדיה שהופצה כאילו אף יהודי לא נפגע בפעולת הטרור, זאת משום ששליחי "המוסד" הזהירו מראש את היהודים העובדים במגדלים, לבל יגיעו למשרדיהם בבוקר האירוע. לפי תאוריה זו, הפיגועים תוכננו היטב על ידי ישראל כדי שהחשד ייפול על הערבים ויביא לגל שנאה חדש כלפי המוסלמים. מקור התאוריה זו וה"דיווחים" שכביכול מאשרים אותם הם ערוץ אל־מנאר של ארגון הטרור השיעי חזבאללה. תאוריה נוספת מדברת על כך שפיגועי 11 בספטמבר תוכננו ומומנו על ידי עשירים אמריקאים, ומטרתם היא ליצור דעת קהל כנגד עיראק, כיבוש המדינה וגנבת הנפט שבה לעשיית מיליארדים נוספים, לפי תאוריה זו למשל נראה כי ה"מטוס" שהתנגש בפנטגון איננו כלל מטוס אלא טיל שפוגע במבנה, ואף ישנו קטע וידאו שמראה פגיעה זו, כביכול.^[28]

קונספירציה לגבי אירועי ה־11 בספטמבר מוצגת בסרט הדוקומנטרי 9/11 ההבדל הקטן, שטוען שהממשל האמריקאי הוא האחראי לפיגועי 11 בספטמבר. הסרט מציג אין ספור ראיות לכאורה לכך ששום מטוס מסוג בואינג לא התנגש בבניין הפנטגון, ושלא ייתכן שהתנגשות המטוסים בלבד היא שריסקה את מגדלי התאומים. תאוריות אלו גרמו לכך שב־16 במאי 2006 שחררה ארצות הברית לתקשורת את סרטוני הווידאו המראים לכאורה את המטוס מתנגש בפנטגון, אך הסרטונים היו באיכות נמוכה וקשה היה לראות בבירור את מהות העצם הנראה פוגע בפנטגון. סרטוני וידאו נוספים של הפגיעה לא פורסמו עד היום.

גורמים שונים בעולם המוסלמי ובארגוני שמאל קיצוניים טוענים שהמוסד הישראלי עומד מאחורי הפיגועים בעולם המיוחסים למוסלמים או פלסטינים, וזאת על מנת להבאיש את תדמיתם בעיני העולם ולגרום לארצות הברית להילחם בהם בשביל היהודים. האשמות אלו הועלו כלפי פיגועים שכוונו ישירות נגד ישראל וישראלים, ויאסר ערפאת הביע לא אחת את השקפתו שלפיגועים רבים אחראים גורמים ישראלים. במיוחד זכתה התאוריה להבלטה במצרים בעקבות הפיגועים בסיני בספטמבר 2004, ואף הנשיא חוסני מובארכ שנשאל עליה, דחה אותה בלשון רפה ביותר. בעקבות מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל־מצרים־רצועת עזה האשימו גורמים באחים המוסלמים במצרים ובחמאס את ישראל באחריות לפיגועים. קונספירציה זאת נדחתה על ידי הממשלה האמריקאית כקונספירציה שקרית, וכ'תירוץ' של מנהיגי ארצות ערב וארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון, ואף מקובלת בין תומכיהם.

לפי תאוריית קונספירציה זו (שהתפתחה על בסיס אי הוודאות על סיבת מותו) שיש לה תומכים בקרב הערבים, אירופאים, ומספר יהודים, הרעילה ישראל בדרך כלשהי את יאסר ערפאת, כדי להיפטר משלטונו בן ארבעת העשורים על העם הפלסטיני. בין המאשימים גם ההנהגה הקיימת בקרב הרשות הפלסטינית. לתאוריה ניתן חיזוק במסמך רשמי של הרשות שקבע כי הרעלה גרמה למות ערפאת. באוגוסט 2009 קבעה ועידת הפת"ח בבית לחם כי ישראל היא האחראית למות ערפאת.^[29] שמועות אחרות אומרות שערפאת מת מאיידס, והסיבה שיש ערפול לגבי נסיבות מותו והאשמות כנגד ישראל, היא הרצון למנוע גילוי זה – שנחשב כאות קלון בקרב הציבור הערבי השמרן.

ערך מורחב – הכחשת השואה

לאחר השואה ורצח של 6 מיליון יהודים, נראה שקונספירציות אנטישמיות לא דעכו, אלא כובשות לבבות נוספים ומתחזקות בקרב ציבורים ערבים ומוסלמים ואפילו אצל יפנים שמעולם לא פגשו יהודים. במזרח הרחוק התרחש "טוויסט" מעניין באופן שבו התאוריה משפיעה: יותר משהיא מלווה בשנאה כלפי היהודים, באים איתה הערצה אליהם ורצון להידמות אליהם. לקראת סוף המאה העשרים, החלה תנועה של מכחישי שואה, שטוענים כי השואה עצמה היא פיקציה וקונספירציה של היהודים.

אין־ספור תאוריות קונספירציה קיימות בנושא זה, ולרובן מספר מרכיבים משותפים:

• עצמים בלתי מזוהים, הנדמים להיראות מדי פעם בשמיים, הם למעשה כלי טיס מכוכב אחר.
• ממשלת ארצות הברית וממשלות אחרות בעולם מודעות לקיומם של חייזרים, אך מסתירות זאת מהציבור.
• ממשלת ארצות הברית עורכת חילופי טכנולוגיה עם חייזרים, ובסיס הניסויים הסודי אזור 51 הוא אחד המקומות שבהם נערכים ניסויים בטכנולוגיות אלו.
• חייזרים המגיעים לכדור הארץ נוהגים לחטוף אנשים, לבצע בהם ניסויים, ולאחר מכן למחוק ממוחם את זיכרון האירוע.

תקרית מפורסמת, המשמשת כאבן פינה לרבות מהתאוריות הללו, היא תקרית רוזוול. ב־1947 גילה חוואי ליד העיירה רוזוול בניו מקסיקו שבארצות הברית שרידים של עצם כלשהו, שהיו מפוזרים באדמתו. זמן קצר לאחר מכן הם הוחרמו על ידי הרשויות. על פי תאוריות הקשר, השרידים היו למעשה שני עב"מים שהתרסקו, ובאחד מהם שרדו יצורים מעולם אחר. כדי לא לעורר חרדה בציבור, החליטו גורמים בממשל האמריקני להסתיר עובדה זו. בעיתונות של השנים האחרונות הופצו תמונות של היצורים, כביכול, ואף קטעי וידאו המראים את גופות החייזרים שנהרגו בהתרסקות. אומנם מרבית קטעי הווידאו הנ"ל הוכחו כמזויפים, אך המחלוקת בנושא נמשכת.

בישראל נפוצה בשנת 1998 שמועה לפיה נמצאו שרידי חוצן כביכול במושב כרם בן זמרה ב־8 בנובמבר. על פי המסופר, מזל ממן, תושבת המושב, ושוטרים שהגיעו למקום טענו כי נתקלו בחייזר ירוק שנמס מול עיניהם. שרידי החייזר הועברו לבדיקה במעבדות בחו"ל ובמכון הפתולוגי באבו כביר.

בניגוד לתאוריות אלו, ישנן גם תאוריות קשר המכחישות קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ וטוענות כי מדובר בתוכנית של הממשל ליצירת בהלה המונית. תאוריה נפוצה בהקשר זה היא תאוריית הקשר על פרויקט Blue Beam לפיה נאס"א והאו"ם מתכננים לדמות אירוע קטסטרופלי עולמי כמו פלישת חייזרים או הביאה השנייה באמצעות טכנולוגיות הולוגרפיות על מנת ליצור בהלה בציבור ולהחיש את הקמתו של הסדר העולמי החדש. את התאוריה פרסם העיתונאי הקנדי-צרפתי, סרז' מונאסט (אנ') בספרו מ-1994 Project Blue Beam (NASA).

ערך מורחב – אנשי לטאה

תיאורית קשר אנטישמית נפוצה אחרת מספרת על גזע חייזרי דמוי אנשי לטאה שמסתתרים בכדור הארץ ומסייעים לתמרן את האנושות באמצעות מנהיגי העולם, או שהם עושים זאת אף תוך כדי שהם עצמם מעמידים פנים בתור אותם בני אדם שעומדים בראש מדינות וחברות ברחבי תבל.

ערך מורחב – הכחשת שינוי האקלים

יש אין־ספור תאוריות קונספירציה על התחממות הגלובלית ועל שינוי האקלים. הטענות של מכחישי האקלים הן:

• אין התחממות גלובלית, יש "התקררות גלובלית".
• אין הוכחות לקיום משבר האקלים.
• התחממות היא טבעית והיא חלק ממחזור טבעי בכדור הארץ.
• התחממות הגלובלית תהיה דווקא טובה לסביבה.

המימון לפסאודו־מחקרים התומכים בטענות אלו מקורו בחברות הנפט, הפחם, הגז הטבעי והמזון מהחי. בנוסף קיימות טענות שהתחממות הגלובלית מקורה בתהליכים שמתרחשים בשמש או בהתפרצויות הרי געש.

לפי תאוריית קשר זו, חברות האנטי וירוס שמתפרנסות מהתוכנות שמנטרלות וירוסי מחשב ותולעים, הן בעצמן מפתחות, תומכות או מעודדות פיתוח של וירוסי מחשב בידי גורמי צד שלישי, על מנת שיוכלו להמשיך למכור את התוכנות שלהם.

ערך מורחב – התנגדות לחיסונים

תאוריית הקשר גורסת שחיסונים מכילים חומרים רעילים כגון כספית, אלומיניום,^[30] ושלמעשה הם מזימה של חברות התרופות להרוויח ממכירת החיסונים או לפגוע באוכלוסייה כדי לגרום לצריכה של תרופות ושירותים שונים שחברות מסחריות מרוויחות מהן. לפי תאוריה זאת, חלק מהרופאים מושחתים ומסייעים לחברות התרופות עבור בצע כסף, עבור טובות הנאה כגון: טיסות, השתתפות בכנסים בינלאומיים, קידום, תמיכה במחקרים, או בגלל איום על מקום עבודתם.^[31] תומכי התאוריה טוענים להתעלמות של משרד הבריאות מדיווחים על תופעות לוואי, וכן שקיימת מחיקה מכוונת וצנזורה של דיווחים על תופעות לוואי חמורות^[32] ועל עליה דרמטית במקרי האוטיזם בארץ ובעולם. יש ביניהם הטוענים שמחלות שונות נעלמו או הצטמצמו עוד לפני המצאת החיסונים,^[33] בעקבות עלייה ברמת ההגיינה ובאיכות החיים.

ערך מורחב – תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח

לפי תאוריית קשר זו, מעולם לא הגיעו חלליות אפולו לירח ולמעשה, אין כל אפשרות לבן אדם להגיע אליו אי פעם, בשל הקרינה של חגורת ואן אלן המקיפה את כדור הארץ, המסכנת את חייו של אדם שינסה לחצות אותה. במקום זאת, שלחה נאס"א שחקנים לאולפן קולנוע וביימה את הנחיתה על אדמת אמריקה. אפשרות אחרת לא דוחה את האפשרות להגיע אל הירח אי פעם, אולם שוללת את הטענה כי הדבר קרה במהלך תוכנית אפולו. הממשל האמריקני ביים את הנחיתה כדי להשיג הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית במסגרת המירוץ לחלל. בין הראיות לתאוריה הם: דגל ארצות הברית הנדמה כמתנופף בצילומים למרות שאין אטמוספירה בירח ולכן גם רוחות, היעדרם של כוכבים בשמי הירח בתמונות שצולמו ומותם של אסטרונאוטים.

ערך מורחב – אגודת הארץ השטוחה

תאוריות אלו גורסת שממשלות ומדענים מכל רחבי העולם מסתירים את האמת הפשוטה שהארץ שטוחה ואינה כדורית, או שכדור הארץ הוא למעשה חלול (אנ'), כאשר החלל מתחת לקרום כדור הארץ משמש כבסיס פעולה לאליטות הפוליטיות והשלטוניות או ליצורים תבוניים אחרים.

ערך מורחב – כמטרייל

על פי התאוריה פסי ההתעבות הנראים מאחורי מטוסים אינם פסי התעבות כלל, כי אם פיזור מכוון של חומרים בעלי השפעה פסיכולוגית או שולטים במזג האוויר.

גם בישראל ישנה אוכלוסייה לא קטנה המאמינה בתאוריות קונספירציה. סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן מצא שכ־32% מהישראלים מאמינים שהממסד הרפואי מסתיר את הסכנות של החיסונים, 20% מאמינים שהקורונה נוצרה והופצה בגלל קנוניה, 10% מאמינים בתאוריית קונפירציה בנושא התחממות כדור הארץ, ועוד כ־6% מאמינים שקשר עם חייזרים ומוסתר ושכדור הארץ שטוח.^[10]

ערך מורחב – תאוריות הקשר על רצח רבין

תאוריות קשר נפוצות הן בימין הקיצוני בישראל, ועל פיהן הרצח היה ניסיון לדגל כוזב בו ידומה רצח פוליטי, על מנת ליצור אהדה לשמאל בקרב הציבור. על פי התאוריה, על השב"כ מוטל היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בשל כשל או כוונת מכוון נותרו בסופו של דבר כדורים חיים באקדח. בסופו של דבר, נורה יצחק רבין בכדורים חיים בניגוד לתוכנית. ישנן וריאציות אחרות, הטוענות כי רבין לא נרצח בידי עמיר. קיימות תאוריות קשר משמאל הטוענות כי ההשב"כ הפעיל את עמיר במטרה לרצוח את רבין.

על פי תאוריה זו, מערכת כיפת ברזל אינה מיירטת באמת את הרקטות הנורות לעבר מדינת ישראל. את הרעיון מוביל בישראל ד"ר מרדכי שפר, חתן פרס ביטחון ישראל. הצעתו לפיתוח מערכת חלופית למערכות נגד טילים המפותחות בישראל לא התקבלה, ומאז הוא נלחם נגד המערכת ומערער על יעילותה. לטענתו, המערכת אינה יכולה ליירט את הרקטות, וסרטונים המראים את היירוט כביכול, מבוימים, והוא מגדיר אותם: "מופע אורקולי". לטענתו, חברו יחד ממשלות ישראל, צה"ל והתעשיות הביטחוניות ליצור מצג שווא, בו כביכול נראה יירוט, כאשר בפועל מה שמתפוצץ אינו הרקטה של האויב אלא הטיל "טמיר" של כיפת ברזל. לדבריו, מדובר באחיזת עיניים שמטרתה להצדיק את ההשקעה האדירה במערכת ולהקנות ביטחון מזויף לתושבי ישראל.^[34]

לפי תאוריה זו, מלחמת יום הכיפורים תואמה מראש עם המצרים על ידי הנהגת מדינת ישראל באופן שיאפשר להם הישג צבאי מוגבל. כך תתאפשר הגעה להסדר מדיני והמעורבות הסובייטית במזרח התיכון תצומצם. לפי סברה זו, ג'ו אלון גילה תוכנית זו ובשל כך המוסד התנקש בו. אחד האזכורים לתאוריה זו ניתן על ידי שמואל גונן (גורודיש) בריאיון עם אדם ברוך. התומך העיקרי בתיאוריה זו הוא אורי מילשטיין.^[35] בנוסף תיאוריה זו נתמכת על ידי בנצי צפוני הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים, שדיווח בסרט הדוקומנטרי של הערוץ הראשון מי רצח את ג'ו אלון שלפני המלחמה הם קיבלו הוראה לפוצץ את המוקשים בגבול המצרי, דבר שהעלה תמיהה רבה בקרב החיילים, וטענותיהם נהדפו על ידי הפיקוד הבכיר בכך שיש מדיניות חדשה בצה"ל. דיווחו של צפוני נתמך על ידי מפקדיו וחיילים אחרים ששירתו איתו באותה תקופה. מקרה זה מחזק את הסברה שהמוקשים פוצצו כדי לאפשר לכוחות המצריים לעבור את הגבול ללא פגע ובכך לאפשר להם לעמוד ביעדי ההישג הצבאי כפי שסוכם בהסכם הסודי עם קיסינג'ר. כמו כן מובאת עדות בסרט של הסופרת נעמי פרנקל ששירתה כקצינה בחיל הים בדרגת רב־סרן ודיווחה שבמהלך שירותה כתבה קד"מ (קיצור דיוני מטה):

דדו ביקש לעשות פעולת מנע בצפון כי החיילים בסכנה, הוא דיבר כאילו הוא בכה, ודיין ענה לו "לא! יש לנו הסכם עם קיסינג'ר שאנחנו לא תוקפים את הערבים אלא אנחנו ניתן להם פעם אחת סרטיפירקציה של ניצחון, רק אחרי זה ניתן לעשות שלום איתם".

פרנקל דיווחה כי פיני תלם הזהיר אותה ונתן לה פקודה שלא תספר זאת לאף אדם למשך 20 שנה, אלא שבינתיים עברו כמה עשורים מאז. בסרט הנ"ל ניתן על ידי אורי מילשטיין הסבר לאינטרס האמריקאי בהסכם סודי זה, שלפיו מטרת האמריקאים הייתה לאחר ההישג הצבאי המוגבל של המצרים לעצור את המלחמה ובכך לתת תחושה למצרים שהאמריקאים הצילו אותם וכך לנתק את קשריהם עם הסובייטים ולהעמיק את השפעתם במזרח התיכון.

ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

לפי תאורית קונספירציה זו, מספר אנשים בכירים באגף המודיעין של צבא הגנה לישראל ידעו על טבח שבעה באוקטובר אך בגדו במדינת ישראל. תאוריה זו התפשטה לאור הקלות בה חדרו המחבלים מבעד לגדר המערכת סביב רצועת עזה, ועקב אזהרות התצפיתניות שהתריעו על אימונים חריגים של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני קרוב לגדר הגבול.^[36]

מחקר שנערך על־ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב שובעיים לאחר טבח שבעה באוקטובר מצא שכ־22% האמינו במידה רבה או במידה רבה מאוד לכך שגורמים ישראלים היו מעורבים בטבח, שידעו עליו מראשו ו/או אפשרו את מתקפת הפתע של חמאס בישראל.^[37] הסבירות לאמונה בקונספירציות הללו הייתה גבוהה פי 1.4 בקרב צופים תדירים בערוץ 14, גם כשהיו באותו גיל, מידת דתיות ועמדה פוליטית מאלה שאינם צופים תדירים. חשפה מרובה לרשתות החברתיות גם הגבירה פי 1.3 את הסיכוי לאמונה בקונספירציות.^[37]

בתרבות יצירות שונות העוסקות ברעיונות המרכזיים של תאוריות קשר.

הספר 1984, שנכתב על ידי ג'ורג' אורוול בשנת 1949 עסק ברעיונות הקשורים באופן הדוק לתאוריות קשר, כשבמרכז העלילה ממשלה אשר מנהיגה משטרת מחשבות, משטרה חשאית שמטרתה למנוע מאזרחי המדינה להעלות על דעתם רעיונות הסותרים את מטרות המשטר.

סרטים וסדרות שונים הציגו עלילה בדיונית העוסקת בהתמודדות של גיבוריה מול ארגונים הקושרים קשרים כדי להגשים מטרות שונות. דוגמאות לכך הן הסרטים האמריקאים, אויב המדינה משנת 1998, וצייטגייסט משנת 2007; סדרת הטלוויזיה הבריטית משנת 2013, אוטופיה; ובמובן מסוים גם הסרט האמריקאי מטריקס שיצא לאקרנים בשנת 1999.

גם סדרת משחקי הווידאו Deus Ex עוסקת בעולם דיסטופי המושפע מתאוריות קשר שונות על האילומינטי, דילול אוכלוסין, אזור 51 ועוד, שחלקן מתבררות כנכונות ככל שהשחקן מתקדם בעלילת המשחק.

• אגנוטולוגיה
• פסאודו־מדע
• השפעה חברתית
• סדר עולמי חדש
• קבוצת בילדרברג
• אלכס ג'ונס
• מידע שגוי בנוגע למגפת הקורונה
• חוק ברנדוליני
• תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל

• David Aaronovitch - Voodoo Histories: The Role of the Conspiracy Theory in Shaping Modern History London: Jonathan Cape, 2009, ISBN 978-0-224-07470-4
• אורי מילשטיין, "השערת הקונספירציה", בספר המחקרים בעריכת ד"ר מיכאל ברונשטיין, "ניצחו בסבירות נמוכה", הוצאת שרידות 2017

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קונספירציה, תיאוריית הקשר", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• אלי אשד, הקשר הישראלי: מזימות וקונספירציות בתולדות ישראל, 2 בנובמבר 2005
• עפרי אילני, שלטון נסיך האופל - על תאוריות קונספירציה ברשת האינטרנט הישראלית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
• עידו הרטוגזון, האמת!!! כנסו: המדריך לשימוש בקונספירציות, באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2008
• מייקל שרמר, הפרנויה חודרת עמוק, באתר הידען, 22 בדצמבר 2009
• שאול אדר, מה גילה דיוויד ארונוביץ' בחקירתו אחר תאוריות הקונספירציה הבולטות של המאה ה-20?, באתר הארץ, 18 במרץ 2010
• קולו של הספקן – קונספירציות סותרות, סיינטיפיק אמריקן ישראל, 3 בדצמבר 2012
• אדם ריימונד, ניו יורק מגזין, תיאוריית הקשר, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2016
• אור יניר‏, למה אנשים כל כך אוהבים תיאוריות קונספירציה?, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2017
• איתן טמיר, מה כל כך מרגש אותנו בתאוריות קונספירציה, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 24 באוקטובר 2017
• מלינדה וונר מויר, סיינטיפיק אמריקן, מדוע אנחנו מאמינים בתורות קונספירציה?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 באפריל 2019
• למה נוצרות תיאוריות קונספירציה בזמני אסון? - מכון ון ליר בירושלים, באתר מכון ון ליר בירושלים, ‏24 בדצמבר 2023
• עמליה רוזנבלום, תאמין לי, אסור להאמין לאף אחד: מה גורם לאנשים להימשך לקונספירציות?, באתר הארץ, 28 במרץ 2024
• ארי ליבסקר, "לאנשים קל יותר להאמין שיש בוגדים בתוך הצבא מאשר שהוא כשל", באתר כלכליסט, 13 ביוני 2024
• אופיר חובב, סיפור מטלטל, ואולי אפילו נכון: 2024 תיזכר כשנת הקונספירציות, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2024
• Why so many people believe conspiracy theories – מאתר ה־BBC
• תאוריית קשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תאוריות קונספירציה, דף שער בספרייה הלאומית

מיסאינפורמציה
מושגי יסוד	מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת	פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך ההסברה של חמאס
מכחישנות	הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל	תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר
שיווק	תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע	אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות	בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים