שְׁמוּרַת תֵּל שִׁמרוֹן היא שמורת טבע של חורשת עצי שיטה מלבינה. החורשה הוא גבול התפוצה הצפוני של עץ זה על פני כדור הארץ. גודל השמורה הוא 28 דונם, והיא הוכרזה ב-25 במאי1965.
היסטוריה
למרגלות התל התיישבו באופן ארעי מייסדי נהלל ב-1921, ושם ממוקם בית הקברות של היישוב.
בשנות ה-50 התקיימה מחצבה ליד השטח של השמורה ועלתה סכנה לפגיעה בעצים. בנוסף רועים פקדו את המקום והצאן פגע בעצים. בעקבות זאת עד ינואר 1960 גודר שטח השמורה והוכרז עליו כשמורת טבע[4] ובכך הוא היה אחד מארבע שמורות מוגנות בחוק באותה תקופה[5].
בתחילת 1963 נכללה השמורה ברשימה של 93 שמורות־טבע שהוכנה על ידי ועדה שמונתה על ידי הקרן הקיימת ומשרד החקלאות אשר בחנה את כל ההצעות לשמורות טבע[6].
השיטה המלבינה היא עץ נשיר מתת-משפחת המימוסיים מוצא העץ ומקום גידולו העיקרי בסוואנות של מזרח אפריקה. בישראל העץ הוא צמח מוגן. סיבת צמיחת שיטה מלבינה במקום זה שנויה במחלוקת בין החוקרים. לדעת חלקם עצי השיטה הם שריד מתקופות קדומות[7], למשל המיוקן, אחרים סוברים שהעצים התפשטו צפונה לתחומי ארץ ישראל לפני ששת אלפים שנה דרך עמק הנילוס וצפון סיני[8].
לקריאה נוספת
זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל: השפלה החוף הנגב והגליל, הוצאת קריית ספר. פרק ח' "עצי השיטה על תל שימרון"