תמרת נוסד בשנת 1981 ביוזמת המתיישבים, בני העמק והסביבה, ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני התיישבות ממרץ 1980.[3]
קודם לכן, בין השנים 1947–1954 שהו במקום זה אנשי קיבוץ תימורים אשר עקרו מאוחר יותר לדרום הארץ. מכאן נגזר שמו הנוכחי של היישוב, כאשר "תמרתא" (ו"כפר תמרתה") היה שמו של יישוב יהודי מימי התלמוד באזור.[4] בשנת 1956 הוקמה במקום חוות תמרת להכשרת חיילים משוחררים לחקלאות.[5]
היוזמה להקמת היישוב עלתה בשנת 1976 על ידי האדריכלית ורדית (כיום דבורה) ושלמה בר-אילן, והאדריכל דני כץ. הם אספו גרעין מתיישבים מהאזור, והחלו בהליכי האישורים והתכנון. האישור הסופי התקבל על ידי וועדת השרים לענייני התיישבות וקרקע חקלאית, לאחר פגישה עם אריק שרון ב-1980.
היישוב עצמו תוכנן על ידי ורדית בר-אילן ובוריס דיקרמן.[6]
תושבים
תמרת מונה למעלה מ-400 משפחות וחיים בו מעל ל-2,000 תושבים (חברי אגודה שיתופית ושוכרים). רובם עובדים מחוץ לתמרת.
מבני ציבור
ביישוב גני ילדים, אולם ספורט, מועדון נוער, בריכת שחיה, מגרשי טניס, מגרש כדור-עף חופים, מגרש כדורסל וקט רגל, ספריה, מרפאה, צרכניה, מועדון חברים ובית כנסת על שם גלעד שטוקלמן שנפל במלחמת לבנון השנייה.[7]
עד שנת 2005 פעל ביישוב בית ספר יסודי (א'–ו'). כיום ילדי תמרת לומדים בבית הספר היסודי בנהלל, ובבית הספר התיכון (ז'–יב') ויצו קנדה נהלל בנהלל.
היישוב מקיים פעילות קהילתית מגוונת המתבטאת באירועי תרבות וספורט לכל הגילאים ומערכת ענפה של חוגים. קבוצה מהישוב מארגנת את מרוץ הר לעמק ורבים מתושביו מתנדבים לעזרת הרצים. טקס סיום המרוץ נערך בשדות הסמוכים ליישוב. פעם בשנה מתקיים בתמרת מרוץ תמרת המקיף את היישוב.
