תחילה היה קרוי "קבוצת טרנסילבניה" ולאחר מכן "תל עדשים ב'". שמו הנוכחי מבוסס על שמו של השופט המקראי גדעון בן יואש שפעל בחבל ארץ זה.
הקמת היישוב
היישוב הוקם בשנת 1923 על ידי עולים מטרנסילבניה שהושפעו רבות מהשקפתו הציונית של רבה של קלויזנבורג, הרב משה שמואל גלזנר. בין העולים היה הרב משה רוזנבליט, הרב פנחס ליכטנשטיין, רבה של מאטש בטרנסילבניה, שהתמנה כרב המושב[3]. לימים עקר הרב ליכטנשטיין עם משפחת בנו יהושע ועוד כמה משפחות לשכונת גבעת שאול בירושלים, שבה הקימו כולן רפתות לפרנסתן והאב פנחס מונה לימים לרב גבעת שאול[4]
המושב תוכנן ל-40 משפחות על שטח של 4000 דונם של הקרן הקיימת. לאחר ניכוי שטחים ציבוריים, לכל מתיישב ניתנו 79 דונם, מתוכם 38 דונם מאחורי כל בית. בהתחלה התיישבו במקום 6 משפחות ולאחר כשנה הגיעו שאר המשפחות[5].
המושב עסק בשנים הראשונות בנטיעת עצי פרי, במיוחד גפנים, ובהקמת רפתות למשק חלב[6]. הובלת החלב לתחנת הרכבת נעשתה במשותף עם תל עדשים ומזרע[7]. כן ניהל המושב עדר כבשים משותף[8]. בשנתיים הראשונות הובאו מים מבאר בבלפוריה[6]. בהמשך הוקמה בריכה משותפת לכפר גדעון, תל עדשים ומזרע שהקלה במעט את בעיית המים אך לא הביאה פתרון מלא.
בשנות ה-50 נחלק היישוב בין 24 משפחות שתמכו בקו מסורתי ובאורח חיים חרדי, ל-16 משפחות שנטו לקו חילוני[9].
חינוך ודת
ביישוב בתי-ספר יסודיים חרדיים לבנים ולבנות, שמרבית תלמידיהם באים מיישובי הסביבה.