בשנת 1994, הוא נבחר במקום ה-11 מתוך 50 סרטי ההנפשה הגדולים בכל הזמנים על ידי חברי תחום ההנפשה.[4] בשנת 2007, הסרט נבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס בנימוק שהוא "משמעותי מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית".
החזיר החלילן, החזיר הכנר והחזיר המעשי הם שלושה אחים שבונים את בתיהם בכוחות עצמם. שלושתם מנגנים בכלי נגינה שונים – החלילן בחליל, הכנר בכינור ואילו המעשי נראה בתחילה כעובד ללא מנוחה. החלילן והכנר בונים את בתי הקש והענפים שלהם בקלות רבה ונהנים להם מניגון משותף. הצמד מגיע לביתו של החזיר המעשי ולועגים לו על כך שהוא רק עובד ואינו יודע מה זה כייף. בתגובה הוא עונה להם שהם יכולים לצחוק עליו אך הוא ישן בשקט כשהזאב יבוא, תוך כדי שהוא בונה בית הלבנים שלו. החלילן והכנר פורצים בצחוק ומתעלמים מאזהרותיו בכך שהם ממשיכים לנגן ושרים את שיר הנושא, אשר מפורסם כיום, "מי פוחד מהזאב הרע?".
בזמן שהם שרים הזאב הרע אכן מופיע, ובשלב זה החלילן והכנר מגלים שהם למעשה מפחדים מאוד מהזאב, אז מיד שני החזרזירים נסוגים כל אחד לביתו. תחילה הזאב נושף ומחריב כליל את בית הקש של החלילן (פרט לגג), האחרון נמלט בעור שיניו ומצליח להתחבא בביתו של אחיו הכנר. הזאב מעמיד פנים שהוא מוותר והולך הביתה, ובעודם ממשיכים לזמר את שיר הנושא הזאב חוזר מחופש לכבשה תמימה ומבקש שיפתחו לו את הדלת. החזרזירים עולים על התרמית והזאב נושף שוב על בית הענפים של הכנר ומשמידו לחלוטין (למעט הדלת). הצמד מצליח להימלט ולהסתתר בביתו של החזיר המעשי, שנותן להם בחפץ לב מקלט; בביתו של החזיר המעשי מתגלה שכלי הנגינה שלו הוא פסנתר. הזאב מגיע מחופש לרוכל המוכר מברשות כדי להערים על החזרזירים שיכניסו אותו פנימה תמורת דוגמה חינם, אך ניסיונו נכשל. לאחר מכן, הזאב מנסה לנשוף עד שבית הלבנים החזק ייהרס (ומאבד את בגדיו תוך כדי), אך הוא נכשל שוב; כל זה קורה בעוד החזיר המעשי, המלא ביטחון, מנגן מוזיקת פסנתר מלודרמטית. לבסוף, הזאב מנסה להיכנס לבית דרך הארובה, אבל החזיר המעשי פועל בחוכמה ומוריד את המכסה של סיר רותח מלא במים (שאליו הוא מוסיף טרפנטין) הממוקם מתחת לארובה, והזאב נופל ישר לתוכו. צווח מכאב, הזאב נס כשכולו אחוז טירוף, בעוד החזרזירים שרים שוב "מי פוחד מהזאב הרע?". לאחר מכן החזיר המעשי מותח את אחיו בכך שהוא נוקש על הפסנתר שלו, מה שגורם להם לחשוב שהזאב חזר, והשניים מהרים להסתתר מתחת למיטה.
הסרט זכה להצלחה פנומנלית בקרב הקהלים של אותה תקופה, עד כדי כך שבתי קולנוע הקרינו את הסרט במשך חודשים לאחר הקרנת הבכורה שלו, בעקבות היענות כלכלית גדולה.[6] הסרט עדיין נחשב לסרט המונפש הקצר המצליח ביותר שנוצר אי פעם,[7] ונשאר בראש סרטי ההנפשה עד שדיסני הצליחה להגביר עוד יותר את הפופולריות של מיקי מאוס על ידי הפיכתו לאייקון מרצ'נדייז מוביל עד סוף 1934.[8] האנימטורצ'אק ג'ונס ציין, "זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו אי פעם הביא דמויות לחיים (בסרט מצויר). אלו היו שלוש דמויות שנראו דומות ופעלו אחרת". (היסטוריוני הנפשה אחרים, במיוחד מעריציו של וינזור מקיי, היו חולקים על המילה "ראשונה", אבל ג'ונס לא התכוון לאישיות אלא לאפיון באמצעות מערך הגוף והתנועה). החזיר החלילן והחזיר הכנר הם קלי דעת וחסרי דאגות; החזיר המעשי זהיר ורציני. הסיבה לכך שהסיפור והדמויות של הסרט היו כל כך מפותחים הייתה שדיסני כבר הבינו שהצלחתם של סרטי הנפשה תלויה בסיפורים מרתקים רגשית שיתפסו את הקהל ולא ישחררו.[9][10] ההבנה הזו הובילה לחידוש חשוב בתקופה בה הסרט היה בפיתוח: "מחלקת סיפור", נפרדת מזו של האנימטורים, עם אמני סטוריבורד שהוקדשו לעבודה על שלב "פיתוח הסיפור" בקו הייצור.[11]
ההצלחה המתונה, אך לא שוברת הקופות, של ההמשכונים לסרט זה נתפסה כגורם בהחלטתו של וולט דיסני לא לנוח על זרי הדפנה, אלא להמשיך להתקדם עם פרויקטים נוטלי סיכונים, כמו ההמצאה החדשנית המצלמה הרב-שכבתית וסרט ההנפשה באורך מלא הראשון. הסלוגן של דיסני, שחזר על עצמו לעיתים קרובות במהלך השנים, היה "אתה לא תוכל להתעלות על חזירים עם חזירים".[12]
מחלוקת וצנזורה
הסרט כלל במקור סצנה בה דמותו של הזאב הרע מחופש לרוכל יהודי באמצעות תחפושת של אף מזויף, משקפיים וזקן.[13] בסצנה, קולו של המדבב עובר למבטא יידיש והמוזיקה משלבת כינור.[13] סצנה זו הפכה לשנויה במחלוקת יותר לאחר מלחמת העולם השנייה ובסופו של דבר נערכה בשנת 1948 עם עיצוב מחודש לתחפושת של הזאב לאיש מכירות של מברשות שמנמן, אם כי ללא התחפושת, כדי להפוך אותה לפחות פוגענית. גם הדיאלוג השתנה.[13]
בשנת 1936 הופיע הסרט השני בכיכובם של שלושת החזירים והזאב הרע, עם סיפור המבוסס על הילד שצעק זאב. הסרט נקרא "שלושה זאבים קטנים" והציג את שלושת בניו הגורים של הזאב הרע, אשר להוטים לטעום את החזירים בדיוק כמו אביהם.[17]
סרט מצויר שלישי בשם "החזיר המעשי", יצא לאקרנים בשנת 1939, ממש בסיום סדרת "סימפוניות טיפשיות".[18] בו, החלילן והכנר, שוב למרות אזהרותיו של החזיר המעשי, הולכים לשחות אך נלכדים על ידי הזאב, אשר הולך אחר כך לצוד את החזיר המעשי רק כדי להיתפס במכונת גלאי השקרים החדשה שלו.
^Merritt, Russell; Kaufman, J. B. (2016). Walt Disney's Silly Symphonies: A Companion to the Classic Cartoon Series (2nd ed.). Glendale, CA: Disney Editions. pp. 126–129. ISBN978-1-4847-5132-9.
^Vilas-Boas, Eric; Maher, John, eds. (5 באוקטובר 2020). "The 100 Sequences That Shaped Animation". Vulture. When fascism began bubbling up in Europe, the pigs with houses of straw and sticks were repurposed as a desperate warning call to Western nations not taking the Nazi threat seriously.{{cite news}}: (עזרה)
