שלום צדיק

שלום צדיק, 2024
לידה	1980 (בן 44 בערך) לוזאן, שווייץ
מקום לימודים	תיכון הרטמן האוניברסיטה הפתוחה ישיבת עתניאל אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט	דניאל לסקר
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שלום צדיק (נולד ב-6 באפריל 1980) הוא פרופסור חבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת עבודתו המחקרית פרסם עשרות מאמרים וספרים וזכה עליה בפרסים אקדמיים שונים. עבודתו מתמקדת בהגות היהודית בימי הביניים בתחומים חופש הבחירה, הגותו של הרמב"ם, הגותם של המומרים היהודים שהתנצרו בספרד והמוסר הטבעי.

צדיק נולד לז'אק ושנטל צדיק^[1] בלוזן, שווייץ, ב-6 באפריל 1980, כ' בניסן ה'תש"ם, בן בכור לפני שתי אחיותיו. בגיל 14 עלה עם משפחתו לישראל. למד בתיכון הרטמן בירושלים, ולאחר סיום לימודיו שם החל ללמוד בישיבת עתניאל. במסגרת הישיבה התגייס בשנת 1999 לשירות כחייל הסדר בנח"ל החרדי – גדוד נצח יהודה, בתחילה כמורה חייל ולאחר מכן כמשגיח כשרות.

בשנת 1999, במהלך שירותו הצבאי, החל צדיק ללמוד באוניברסיטה הפתוחה תואר ראשון בהיסטוריה יהודית. לאחר סיום שירותו הצבאי, במקביל ללימודיו בישיבת עתניאל, המשיך צדיק בלימוד התואר וסיים אותו בהצטיינות בשנת 2003.

בשנת 2003 החל צדיק בלימודים לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. נושא התזה שלו, בהנחיית ד"ר קטרינה ריגו, היה "רצון האדם וידיעת האל בהגותו של רבי יצחק פולקר". בשנת 2006 סיים בהצטיינות את התואר השני. על התזה שלו זכה בפרס מטעם מכון בן צבי.

בשנת 2006 החל צדיק בלימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נושא הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופסור דניאל לסקר, היה "שילוש ודטרמיניזם בהגותו של אבנר מבורגוס".^[2] את הדוקטורט סיים ב-2011. על הדוקטורט שלו זכה בפרס פינס, פרס טולדנו לצעירים, פרס ורבורג, פרס KKL^{[דרושה הבהרה]} ובפרס ממכון בן צבי.

לאחר הדוקטורט החל צדיק בבתר דוקטורט במכון כהן באוניברסיטת תל אביב^[3] (2011-13) בהנחית פרופסור יוסף שורץ. במקביל לבתר דוקטורט החל צדיק להרצות במכללת הרצוג באלון שבות (2011-2017), היה מרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן (2011-12), ולאחר מכן מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית (2014). בשנת 2013 התקבל צדיק כעמית פולונסקי במכון ון ליר ועבד שם עד 2016.

בשנת 2016 זכה צדיק במלגת אלון והתמנה למרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[4]

בשנת 2022 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקריו של צדיק מתמקדים בימי הביניים, במיוחד בתחומים חופש הבחירה, המוסר הטבעי והגדרת האמונה, הגות הרמב"ם והגותם של המומרים היהודים בספרד. קישור לרשימה של רוב פרסומיו המדעיים נמצא בסוף הערך.

בשנת 2017 יצא ספרו הראשון של צדיק, "מהות הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים", בהוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס ומכון וון ליר. בספר סוקר צדיק את הגותם הפילוסופית לגבי חופש הבחירה של 21 הוגים שונים בימי הביניים, ובהם הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש ואבנר מבורגוס. לצד הכתיבה על כל הוגה, צדיק מציג את השינויים שהתרחשו בנושא בעקבות המעבר של מרכז הכובד של ההגות היהודית מערבית לעברית.

צדיק מגיע למסקנה שאין אחידות בהגות היהודית בנוגע לשאלת הבחירה: כל הוגה החזיק בעמדתו הפילוסופית העצמאית ופירש על פיה את המקורות ברי הסמכות בתנ"ך ובחז"ל. כדוגמה, צדיק מביא את אמירתו של רבי עקיבא "הכל צפוי והרשות נתונה".^[5] אמירה זו פורשה כתומכת בחופש הבחירה על ידי הרמב"ם (והוגים אחרים), פורשה כתומכת בדטרמיניזם על ידי רבי חסדאי קרשקש, ופורשה כתומכת באי ידיעתו של האל את העתיד על ידי רבי יצחק פולקר. צדיק טוען שיש להסביר את ההבדל בפירושים השונים משום שמתקיים משחק סכום אפס בין מחויבות לפרשנות: ככל שהוגה מחויב יותר למקור מסוים, כך הוא ייטה גם לפרש אותו כך שלא יתנגש עם הפילוסופיה של אותו הוגה.

בשנת 2020 יצא ספרו השני של צדיק, "הגות השמד". הספר סוקר את הגותם הנוצרית של חמישה יהודים שהתנצרו בספרד מהמאה ה-12 ועד המאה ה-15: פטרוס אלפונסי (אנ'), אלפונסו דה ולדוליד, פבלו דה סנטה מריה, ג'רונימו דה סנטה פה ופדרו דה לה קבלריה. הוא משווה בין הגותם של אותם מומרים לגבי השילוש וההתלבשות וביקורתם על מצוות התורה ומציג להשוואה גם את העמדה הרשמית של הכנסייה הקתולית באותו הזמן.

מסקנתו של צדיק היא שאין שום קשר בין הגות המומרים לגבי השילוש וההתלבשות לעמדה הקתולית המקובלת בזמנם ובינם לבין עצמם. כל אחד מאותם מומרים החזיק בעמדה שונה אחד מהשני, וכולם למעט אחד גם החזיקו בעמדה השונה באופן מהותי מהעמדה הקתולית המקובלת. לעומת זאת, צדיק טוען שכל אותם מומרים החזיקו בעמדה זהה לגבי מצוות התורה. כולם תפסו את המצוות כמזיקות וגרועות, ופעמים רבות ההוגים המאוחרים אימצו את הטענות של קודמיהם לגבי ביקורתם על מצוות התורה. לטענתו גם לא ניתן להצביע על קבוצה יהודית מסוימת שממנה יצאו המומרים. המומרים הגיעו מכל הזרמים היהודיים בספרד: פילוסופים יהודים (אבנר), מקובלים (פדרו), רבנות מסורתית והנהגת קהילה (פבלו), ולא-רבנים עם השכלה רחבה (פטרוס).

רבות מעמדותיו הפילוסופיות של הרמב"ם נתונות במחלוקת עזה. הצורה שבה הוא כתב את מורה נבוכים מאפשרת לפרש אותו במגוון דרכים, ולרוב לא ניתן להגיע להכרעה חד משמעית. בספרו "הרמב"ם - פילוסוף דתי רדיקלי" (יצא בשנת 2023 באנגלית, "Maimonides – A Radical Religious Philosopher") טוען צדיק כי הרמב"ם היה פילוסוף רדיקלי שלא האמין בעל טבעי, בריאת העולם ונסים. לטענתו, הרמב"ם תפס את הדת בעיקר כיצירה אנושית שנועדה להכווין אנשים לחיים מוסריים ולהבנת האמת הפילוסופית. לטענתו של צדיק, הרמב"ם פנה בספרו לשני סוגי קוראים: הראשון הוא הנבוך, האדם שמחזיק בתפיסה פילוסופית מסוימת וחושב שהיא סותרת את התורה. עבורו נכתב הספר כך שהוא יוכל לקרוא את תפיסתו שלו בתוך הספר ובתוך התורה (ויוכל להמשיך לשמור מצוות). הסוג השני הוא התלמיד שאינו נבוך, המעוניין להבין עוד יותר את התפיסה הפילוסופית הנכונה ולהעמיק את ידיעותיו בתורה. לצד עניינים אלו, ספרו של צדיק עוסק גם בשאלת הבחירה החופשית, הגדרת ה"מפורסמות" והמוסר הטבעי בהגותו של הרמב"ם.

משנת 2001, לצד לימודיו האקדמיים, החל צדיק להעביר שיעורים קבועים בישיבת עתניאל על ספרים ונושאים שונים בפילוסופיה יהודית וכללית. הוא התמיד בכך גם לאחר שנתמנה להיות מרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון. שיעורים אלו הוכרו כהרצאות אקדמיות על ידי מכללת הרצוג, והיו דומים להרצאות שמסר שם ובמוסדות אקדמיים אחרים.

בשנת 2018 פרסם צדיק מאמר ב"אביע", בטאון התלמידים של ישיבת עתניאל, בו טען כי מתקיימת ברית בלתי מוצהרת בין שמרנים דתיים – צדיק מבהיר שהוא מתייחס לאלו שמחזיקים בעמדות ש"מתנגדות עקרונית לפירוש פילוסופי של הדת... [ו]טוענות שיש לדת מסר מטאפיזי ברור ועצמאי" – לבין אתאיסטים. לטענתו, שמרנים דתיים מגדירים אדם כדתי על פי אמות מידה מסורתיות שפעמים רבות נוגדות את ההיגיון (כגון אמונות המבוססות על הקבלה או על נאמנות עיוורת לחכמים), ואתאיסטים משתמשים באותן הגדרות של השמרנים כדי לכפור בדת. כהנגדה, מציג צדיק את עמדתם של "הפילוסופים הדתיים" – אלו שמפרשים את כתבי הקודש לפי ההיגיון והראיות מהמציאות, ולא להפך. לטענתו, "על פי הגישה הפילוסופית הרדיקלית לדת, הפילוסופיה היא המגדירה את תוכנם של המושגים הדתיים השונים, המתפרשים מחדש בכל פעם שהתפיסה הפילוסופית משתנה".

בסופו של המאמר קרא צדיק להכיל בחברה הדתית את מי שמקפיד על שמירת מצוות, אפילו אם הוא אינו מאמין בהשגחה פרטית, תורה מן השמים או כל תפיסה של אל פרסונלי, וטען שהיו לאורך הדורות מגדולי ישראל שסברו כך. לטענתו, אמנם אי אפשר להיות דתי מבלי להאמין באל אבל יש להגדיר את האל על בסיס ניתוח פילוסופי, וכל הגדרה של האל יכולה וצריכה להתקבל כלגיטימית מבחינה דתית. לדידו חשוב לקיים את מצוות הדת ללא קשר לאמונה מכיוון שהן מאפשרות חיים משפחתים וחברתיים טובים בסבירות גבוהה מאוד – מה שלשיטתו העולם החילוני איננו יכול לספק. מאמרו של צדיק יצר פולמוס סוער בישיבת עתניאל^[6][7] ומחוצה לה,^[8][9] והוביל להתפטרותו של הרב שמואל אריאל מישיבת עתניאל.

ספרו החמישי של צדיק, "קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית", יצא בהוצאת כתב בשנת 2024. בשונה מספריו הקודמים של צדיק, הספר הוא ספר עיוני-פופולרי ולא אקדמי. הספר מחולק לשלושה חלקים: בחלק הראשון צדיק מציג את ההיסטוריה של הזרם הדתי-פילוסופי בימי הביניים, בחלק השני מתואר המצב הקיים באופק הדתי ומוסברות בו הבעיות אשר נובעות לשיטת צדיק מחוסר של זרם דתי נטורליסטי. בחלק השלישי צדיק מתאר עתיד אפשרי לזרם הפילוסופי הדתי וקורא להקימו לתחייה.^[10] בחלקו הראשון של הספר טוען צדיק כי האיחוד ההכרחי בין אמונה בעל טבעי לבין חיים דתיים היא חידוש מתחילת העת החדשה. לטענתו, לאורך כל ימי הביניים היה זרם דתי-פילוסופי שדגל בשמירת מצוות קפדנית לצד חוסר אמונה בעל טבעי. בחלקו השני של הספר צדיק מבקר את התפיסה הרווחת כיום, שדורשת מאדם להכריע בין חוסר האמונה שלו בעל טבעי לבין רצונו לשמור מצוות ולהשתייך לקהילה דתית. לפי צדיק, הזרם הדתי-פילוסופי יכול לספק את רצונם של אנשים הרוצים לחיות בחברה דתית ומזדהים עם אורח חיים דתי-שמרני לקיים אורח חיים דתי למרות שאינם מאמינים באלוהים. צדיק מצביע על חסרונות הקיימים בשלושה ציבורים: הציבור החילוני-ליברלי, הציבור הדתי השמרני והציבור הדתי-ליברלי.^[11] בחלקו השלישי של הספר, קורא צדיק לדתיים שמרנים, דתיים ליברלים וחילונים אשר אינם מאמינים באל אך מעוניינים לקיים אורח חיים דתי מתוך התנגדות ומאיסה בליברליות, במתירנות המינית (אנ') ובקבלת להט"ב (אנ') מחד ותוך התנגדות לאמונות הדתיות מאידך להצטרף לזרם הדתי-פילוסופי.^[12] בהמשך, מצהיר צדיק כי "צריך לתקוף בעוצמה זהה את שני צדדי הברית בין השמרנים לחילונים ולהצהיר בבירור, שהדת השמרנית מלאה באמונות תפלות ודומה לעבודה זרה. בה בעת יש לטעון, לא פחות בבירור, שהשיטה הליברלית המקובלת בחברה החילונית היא אסון מבחינה מוסרית וחברתית. עלינו להגיד שאנו מציגים הגדרה בלתי שמרנית של הדת ותפיסה בלתי ליברלית של המוסר, שהן לא פחות דתיות ופילוסופיות."^[12]

השקפתו של צדיק, המבוססת במידה רבה על מושאי עבודתו המחקרית ועל מסקנותיה, מאופיינת מחד גיסא בהתנגדות ואתגור של הדת האורתודוקסית בצורתה המקובלת כיום ומאידך גיסא באנטיליברליזם, הומופוביה^[13], והתנגדות לתופעות שצדיק מזהה כמערביות, מודרניות ופוסטמודרניות.^[14]

צדיק הסביר את מניעו להפצת הגותו בכך שלשיטתו "אנשים שעוזבים את הדת בגלל שאינם מאמינים בעל טבעי הורסים לעצמם את החיים (וגם פוגעים בהוריהם, נשותיהם ושאר בני משפחתם) ואגב כך גם פוגעים בחברה." ומכיוון ש"שחשוב לי שידעו כמה שיותר אנשים שניתן להמשיך להיות דתי ולקיים מצוות גם ללא אמונה בעל טבעי."^[15]

צדיק נשוי לרבנית נווית (לבית קיים), בוגרת התוכנית לרבניות במדרשת לינדנבאום, מוסמכת לרבנות מטעם הרב שלמה ריסקין, וראש תוכנית אליסה לבנות חו"ל לאחר תואר ראשון במדרשת נשמת.^[16] בני הזוג מתגוררים בעתניאל ולהם אחד-עשר ילדים.

צדיק דובר צרפתית, עברית ואנגלית ובעל שליטה בלטינית, ספרדית, גרמנית, ערבית, איטלקית, קטלאנית ויוונית.

• שלום צדיק, מהות הבחירה היהודית בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת י"ל מאגנס ומכון וון ליר, 2017
• שלום צדיק, הגות השמד, הוצאת י"ל מאגנס, 2020
• שלום צדיק, Maimonides – A Radical Religious Philosopher, הוצאת "Gorgias Press", שנת 2023
• שלום צדיק, Natural Law: Medieval Translators and Commentators facing Nichomachean Ethics, V. 7, הוצאת "Medium Aevum", שנת 2024
• שלום צדיק, קריאה לתחייתה של הפילוסופיה הדתית, הוצאת כתב, שנת 2024

• שלום צדיק, באתר Academia.edu
• שלום צדיק, דף שער בספרייה הלאומית
• מבוא לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים, באתר יוטיוב, ערוץ בית אבי חי
• פותחים שבוע - המודל המקראי ותפקידו בהיסטוריה | ד"ר שלום צדיק | יתרו, באתר יוטיוב, ערוץ מכון ון ליר, 1 בפברואר 2015
• דיון בין הרב שמואל אריאל לשלום צדיק על גבולות האמונה
• יהודה יפרח, האם אפשר להיות דתי מבלי להאמין בבורא?, מקור ראשון, 10.04.2018 (ארכיון)
• אברהם סתיו, "גם אם אנו רק קופים מתוחכמים, המצוות גורמות לנו להיות מאושרים", מקור ראשון, 31/10/2024 (ארכיון)