הנביאאלישע התארח בעיר אצל אישה (האישה השונמית), שמאוחר יותר החיה את בנה: ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם, וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם” (מלכים ב', ד', ח).
עוד קודם לכן, "שונם" נמנית עם הערים שכבשתחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה. העיר נזכרת גם במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס (מכתבים א"ע 250 ו-365). על פי המכתבים, העיר נכבשה על ידי לבאיה שליט שכם שהחריב אותה. זאת, כאשר בירידיה שליט מגידו התלונן על כך שהיה צריך לעבד לבדו עם אנשי מס את אדמות שונם שהיו אדמות המלך. כן נזכרת העיר ברשימת הערים (מס' 15) שכבש שישק הראשון במסעו לכיבוש ארץ ישראל[1].
תל שונם הוא תל בגודל של כ-25 דונם, השוכן על חלקו הצפוני מזרחי של הכפר סולם. על פסגת התל והמדרונות נמצא בית הקברות של הכפר. במדרונות אלה נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופות הברונזה הקדומה I, תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, מתקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה.
בין השנים 2002–2011 נערכו בתל מספר חפירות הצלה.
בחפירת הצלה שהתקיימה במדרון הצפוני של התל בחודשים דצמבר 2009 - ינואר 2010 נחשפו שלוש שכבות ארכאולוגיות מהתקופה הביזנטית, הרומית וברזל 1. בשכבה I מהתקופה הביזנטית התגלו שני קטעי קירות ובורות, בשכבה II מהתקופה הרומית התגלה חלק מקיר ומפלס חיים. שכבה III נחפרה בעומק של 2.5 מטר נחשף מתקן עגול מאבן ששימש כנראה לממגורה.
בחפירות משנת 2010 נחפרו 5 שכבות, ביזנטית, ברזל I, ותקופת הברונזה המאוחרת III. בשכבה זו נמצאו שרידים של שני מבנים שנחתמו בשריפה עזה שהביאה להתמוטטות הקירות ולשמירה טובה שת תכולת החדרים. כלי החרס שהתגלו כללו קערות, קדרה עם זרבובית, סירי בישול, צפחות וקנקנים בנוסף נמצאו חרצני זיתים מפוחמים. על פי תכולת הממצא הקרמי, תוארכה השכבה לתקופת השושלת ה-20 במצרים העתיקה, שלהי השלטון המצרי בכנען.
