PROFILPELAJAR.COM

שבתי שביט
לידה	17 ביולי 1939; א' באב ה'תרצ"ט; נשר, המנדט הבריטי
פטירה	5 בספטמבר 2023 (בגיל 84); י"ט באלול ה'תשפ"ג; סיציליה, איטליה
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
	19 באפריל 1989 – 1996; (כ־6 שנים)
תחת ראשי הממשלה	שמיר, רבין ופרס
	→ נחום אדמוני דני יתום ←
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
השתייכות	המוסד
תקופת הפעילות	1964–1996 (כ־32 שנים)
תפקידים בשירות
	קצין איסוף באגף צומת; ראש אגף קיסריה; ראש אגף המטה; סגן ראש המוסד;
	מנכ"ל קופת חולים מכבי; יו"ר חברת אתנה לייעוץ ביטחוני; סגן נשיא בקבוצת "מרחב"; יו"ר המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי; חבר מפקדים למען ביטחון ישראל;
	מנכ"ל קופת חולים מכבי; יו"ר חברת אתנה לייעוץ ביטחוני; סגן נשיא בקבוצת "מרחב"; יו"ר המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי; חבר מפקדים למען ביטחון ישראל;

שבתי שביט (17 ביולי 1939 – 5 בספטמבר 2023) היה איש ביטחון ישראלי, ראש "המוסד" בשנים 1989–1996, ולאחר מכן מנכ"ל קופת חולים מכבי ודירקטור.

ביוגרפיה

שבתי שביט נולד בנשר בשנת 1939 לאב מנהל בית-ספר בנשר ולאם שהייתה גננת. למד ב"בית הספר לילדי עובדים ליד מפעל המלט נשר" בשכונת הפועלים נשר. סיים את לימודי התיכון בבית הספר הריאלי בחיפה במגמת מזרחנות. ב-1958 התגייס לצה"ל ושירת בממשל הצבאי בבאר שבע. התנדב לסיירת מטכ"ל עם הקמתה^[1], והיה מראשוני הלוחמים ביחידה. לאחר שחרורו בדרגת סמל סיים תואר ראשון במזרחנות ושפה ולשון ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים^[2].

שירותו במוסד

ב-1964, עם סיום לימודיו באוניברסיטה, התגייס למוסד. הוא שירת כקצין איסוף באגף צומת. לאחר מכן שימש כקצין המבצעים של הארגון^[3]. פעל בין היתר באיראן בתקופת שלטונו של השאה האחרון, מוחמד רזא שאה פהלווי, כקצין איסוף מודיעיני^[4], ולקח חלק בסיוע למורדים הכורדים בעיראק. בשובו מונה לראש מחלקת הפעלה של יחידת קיסריה במוסד, ב-1979 השתתף במבצע חוצה גבולות של סיירת מטכ"ל והמוסד להעברת אמצעים ששימשו להתנקשות בעלי חסן סלאמה.^[5] בשנים 1980 עד 1985 עמד בראש אגף קיסריה וריכז את מבצע חטיפת מרדכי ואנונו^[6] (הפרויקטור והמבצע בפועל היה בני זאבי). שימש ראש אגף המטה וב-1986 מונה לסגן ראש המוסד וכיהן בתפקיד עד 1989. בהיותו סגן ראש המוסד היה מעורב בין היתר בתכנון מבצע הצגת תכלית^[7].

ב-1989 מונה לראש המוסד, והיה האחרון ששמו נאסר לפרסום בעת כהונתו. תקופתו כראש המוסד התאפיינה במעבר מעבודה שהתרכזה במודיעין אזורי לפרישֹה רחבה ועיסוק במודיעין גלובלי. בין היתר הרחיב את תחומי הפעולה למזרח אירופה, עם קריסת השלטון הקומוניסטי, וכן לדרום אמריקה^[8]. שביט שינה את אופן המידור בארגון, ועיבה את תחום המחקר המודיעיני על ידי הקמת צוותי מחקר אסטרטגיים.

בעת כהונתו של שביט בוצעה בבריסל התנקשות במהנדס הקנדי ג'רלד בול, מפתח תותח-העל, ובאמצעי התקשורת דווח כי המוסד חיסל אותו במטרה למנוע ממנו לסייע לסדאם חוסיין. באפריל 1991 נעצרו ארבעה לוחמי המוסד בניקוסיה לאחר שפרצו לשגרירות איראן כדי להחליף סוללות למתקן האזנה. הלוחמים שוחררו לאחר תקופת מאסר קצרה^[9]. ב-1992 נהרג בפריז בכיר אש"ף עאטף בסיסו, שהיה מעורב בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן עשרים שנה לפני כן, ב-1972^[10].

באותה השנה, ביצעו מחבלי חזבאללה פיגוע בבניין שגרירות ישראל בארגנטינה ובו נרצחו 29 בני אדם, רובם עובדי השגרירות. בשנת 1994, אירע בארגנטינה פיגוע גדול נוסף בבית AMIA - מרכז הקהילה היהודית, אף הוא בוצע על ידי חזבאללה, ובו נרצחו 85 יהודים בני הקהילה. שני הפיגועים בארגנטינה נחשבים^[^{דרוש מקור: על ידי מי?]} לכישלון מהדהד של שבתי שביט כיוון שהמוסד הוא האחראי על אבטחת יהודים בחו"ל.

בשנת 1995 נהרג במלטה ד"ר פתחי שקאקי, שהיה מנהיג הג'יהאד האסלאמי - וגם פעולה זו יוחסה למוסד^[11]. כמו כן, נחשפה אחת מהפרשיות המביכות בתולדות המוסד: איש המוסד יהודה גיל המציא מקור בכיר בסוריה שלא היה ולא נברא. גיל העביר ידיעות כוזבות בשמו של המקור הבדוי, שאף גרמו למתיחות צבאית בין ישראל לסוריה^[12].

ב-1996 פרש. גם לאחר פרישתו הוסיף לפעול בנושאים חשאיים, והיה בין היתר שליחו של ראש הממשלה אריאל שרון לטוויית קשרים מיוחדים עם ראש המודיעין המצרי עומר סולימאן ב-2001. במקביל ניצל שביט קשרים אלו, כשעבד עבור חברת EMG שקיבלה זיכיון ליבוא גז מצרי לישראל^[13]^[14].

פעילותו בעולם העסקי

לאחר פרישתו מראשות המוסד שימש מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. במהלך כהונתו הייתה הקופה בגרעון תקציבי^[15], ובשנה בה עזב שביט את הקופה, 2001, נרשם בתקציבה גירעון של 140 מיליון ש"ח. סמנכ"ל משרד הבריאות, מיכל עבאדי, הזמינה דו"ח ביקורת ממשרד רואי החשבון סומך-חייקין, שקבע כי בחלק מהתקופה נוהלה הקופה באופן כושל שבא לידי ביטוי ברכש, בניהול מלאי ובהתקשרויות עם ספקים^[16]. ביולי 2000 הודיע שהוא מצטרף לקבוצת מרחב שבבעלות איש העסקים יוסי מימן, במטרה לנהל את פרויקט הגז הישראלי-מצרי של חברת EMG^[17]. בששת החודשים הראשונים של 2001 המשיך לנהל את מכבי שירותי בריאות במקביל לעבודתו בחברת מרחב^[18].

לאחר מכן שימש גם כסגן נשיא ויו"ר חברת "אתנה" לאבטחה, אותה הקים בשותפות עם יוסי מימן, לאחר פיגועי 11 בספטמבר^[19]. בשנת 2007 מונה כדירקטור בחברת NSC. חברה שפתחה מנוע זיהוי דיבור המסוגל לאתר מילות מפתח הנאמרות במהלך מאות ואלפי שיחות טלפון בו זמנית, שניתן לשלב אותו במערכת הקלטה או האזנה בתחומי האבטחה והמודיעין^[20]^[21]. כמו כן הוא כיהן כיו"ר "המכון למדיניות נגד טרור" במסגרת המרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנת 2011 נאלץ לחמוק מגינאה שבמערב אפריקה, עקב חשש שייעצר על ידי ממשלת המדינה בחשד לשיתוף פעולה עם האופוזיציה^[22], זאת לאחר שסייע לאשת העסקים ירדנה עובדיה לייצא נשק למדינה בתקופתו של הנשיא הקודם של המדינה^[23].

מעורבות פוליטית

שביט נמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

בנובמבר 2014 פרסם מאמר בו הביע חשש מההסלמה במצב הפוליטי בישראל, והציע לאמץ את יוזמת השלום הערבית כדי לעצור את ההידרדרות ולחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים^[24].

נמנה עם חברי מפקדים למען ביטחון ישראל, ובמסגרת זו קרא למשא-ומתן שיוביל לפתרון שתי המדינות^[25] ולשיפור איכות החיים ברצועת עזה^[26]. בינואר 2017 אמר במסיבת עיתונאים של התנועה: ”מדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה על ידי הקצה של הימין המשיחי, חבורת קיצוניים שדוחפת את ישראל לעבר התאבדות דמוגרפית ואתנית למציאות של עוד דם, עוד שכול ועוד טרור”^[27].

שביט הרבה למתוח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בין השאר על שלא התפטר חרף החשדות נגדו, ועל מדיניותו ומדיניות הימין שלטענתו זנחה את עקרונותיה ומובילה את ישראל למדינה דו-לאומית.